מהי קלסטרופוביה? – הפחד ממקומות סגורים

אנשים הסובלים מקלסטרופוביה חשים לכודים וחנוקים כשאר נמצאים בחללים קטנים וצפופים, מעלית, אוטובוס, או אפילו מסדרון • אל תתמודדו עם החרדה לבדכם – קראו כיצד תוכל להתגבר על החרדה ולשוב לנשום בחופשיות

הפחד ממקומות סגורים

קלסטרופוביה היא חרדה ממקומות סגורים וצפופים. אדם הסובל מקלסטרופוביה יחשוש להימצא בחלל קטן או מסוגר ללא חלונות, כגון חדרון ללא חלונות, מעלית, או אפילו אוטובוס עמוס. אנשים הסובלים מקלסטרופוביה מוצאים את עצמם מנהלים את חייהם סביב פוביה זו, ובדומה לפוביות אחרות כגון פחד ממקומות פתוחים, זהו מצב המונע ניהול אורח חיים תקין. אדם הסובל מבעיה זו, לדוגמה, עלול להימנע מלעלות לקומה גבוהה בבניין שבו יש רק מעלית, גם במקרה שמדובר בפגישה חשובה כגון ראיון עבודה או פגישה עם רופא. ככל פוביה, היא גורמת לסובל ממנה לסבל רב, אולם מדובר בפחד קיצוני, אשר קשה לאדם להתגבר עליו בכוחות עצמו. כיוון שכך, אם הבעיה אינה מטופלת היא בדרך כלל הפוכת לחמורה יותר עם הזמן.

מהם הסימפטומים?

קלסטרופוביה

קלסטרופוביה היא הפרעה ממשפחת הפרעות החרדה ולכן היא גורמת לקשת של סימפטומים גופניים המזכירים התקף חרדה. האדם נתקף בתחושת בהלה קיצונית, והגוף נכנס לסוג של מצב חירום בו הדופק עולה, זיעה ניכרת באופן מוגבר ולעיתים הוא חש שאיננו יכול לנשום. אנשים הסובלים מהפרעה זו מדווחים לעיתים כי הם חשים מחנק ממשי, כאילו הקירות סוגרים עליהם. מבחינה פסיכולוגית, אנשים רבים הסובלים מתופעה זו מדווחים כי הם מרגישים לכודים – כאילו אין די אויר בחלל הקטן ועל מנת לנשום די הצורך עליהם לצאת מן החדר ומיד. בעקבות זאת, מתפתחת הימנעות אשר מחזקת את הדפוסים החשיבתיים ויוצרת אמונה שגויה שאכן המצב המעורר חרדה הוא מסוכן.

על פי רוב מטפלים בחרדה על ידי טיפולים ממוקדים כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בביופידבק או טיפול דינאמי קצר מועד.

מטרת הטיפול היא ליצור מודעות גבוהה יותר לסוגי החשיבה הבלתי יעילים אשר מגבירים ומשמרים את החרדה, לפתח ולתרגל דפוסי חשיבה אלטרנטיביים ובריאים יותר, להיחשף באופן התנהגותי לרגשות ולתחושות הקיימות. הטיפולים מתמקדים בדפוסים העומדים בבסיס היווצרות החרדה כגון: פרפקציוניזם, צורך בשליטה ופחד מאי ודאות וערך עצמי נמוך. בטיפול נעזרים בכלים שונים ויוצרים מערך תרגול שמטרתו להטמיע את הכלים השונים וליצור הסתגלות מלאה.

שתפו את הפוסט: