אובססיה לניקיון

אובססיה לניקיוןשמירה על היגיינה אישית וסביבתית היא תופעה נורמאלית ובריאה, אולם כאשר היא הופכת לאובססיה מדובר בהפרעה שיש לטפל בה. אובססיה לניקיון בבסיסה איננה מונעת מנטייה להיגיינה, אלא היא תופעה ממשפחת דפוסי התנהגות חרדתיים ומקושרת עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית Obsessive compulsive disorder) OCD) בעגה במקצועית.

הפרעה זו מתבטאת בדחף בלתי נשלט לבצע פעילות מסויימת, או שורה של פעילויות, באופן כפייתי החורג מן הנורמה עד כדי פגיעה באורח החיים הנורמאלי. הצורך הנפשי המניע הפרעה זו הוא הצורך בתחושת שליטה. אנשים הסובלים מ-OCD חוששים שאם לא יבצעו את הפעילות וההרגלים הכפייתים העומדים במוקד האובססיה שלהם, סדר עולמם יופר.

הפחד איננו רציונלי ופעמים רבות האדם מודע לכך, אולם הוא איננו נשלט. על כן, אדם הסובל מאובססיה לניקיון ייאלץ להשקיע אנרגיות רבות בהרגלים כפייתים כמו ניקיון הסביבה, שטיפת ידיים או ההיגיינה האישית, מתוך תחושה של חרדה ושעבוד וללא יכולת לקיים אורח חיים נורמאלי.

כך נאבחן אובססיה לניקיון

ישנן הפרעות ממשפחת ה-OCD שבלתי אפשרי לא להבחין בהן. אם אדם מרגיש לדוגמא שעליו להדליק ולכבות את מתג החשמל עשר פעמים לפני הכניסה לחדר, לא ניתן לפספס את התופעה.

אולם שמירה על היגיינה היא דפוס התנהגותי שמצופה מאדם בריא ועל כן קשה להבחין בינה לבין אובססיה לניקיון.

השאלה שצריכה להישאל אם כן היא שאלת המידתיות. טווח הנורמה של שמירה על היגיינה הוא רחב, אצל אדם אחד שטיפת ידיים פעמיים ביום היא הנורמה ואצל אחר שטיפת ידיים עשר פעמים ביום היא עדיין מידתית.

אולם אם אדם שוטף ידיים באופן החורג באופן קיצוני מן הנורמה, נאמר שלושים פעמים ומעלה ביום, זהו דגל אדום.

באופן כללי, אם הכורח לשמור על היגיינה הוא הכוח המניע את האדם ומנהל את סדר יומו, ואם האדם נמנע מאורח חיים נורמאלי, שלם ומלא בשל כך, יש לשקול התערבות של איש מקצוע. המומחיםבמכון חיבורים יציעו לך אבחון פסיכולוגי יסודי ואת הטיפול הנכון והיעיל ביותר עבורך.

יש לציין כי כל התנהגות והרגלים כפייתים, מעבר לעובדה שהיא מהווה מכשול בפני קיום אורח חיים נורמאלי, תקין ומספק, היא גם ביטוי של מצוקה נפשית כלשהי. לכן, על פי רוב הפרעות OCD, בינהן גם אובססיה לניקיון, מלוות בתופעות אחרות ממשפחת הפרעות החרדה, או בסממני דיכאון.

לא צריך להמשיך לסבול – אפשר לטפל!

ישנן שתי גישות פסיכולוגיות אפקטיביות לטיפול בהפרעה. הראשונה היא שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מכיוון שמדובר מעל לכל בהפרעה התנהגותית, טיפול זה יכול לסייע למטופל לזנוח דפוסי התנהגות והרגלים כפייתים ולאמץ דפוסים בריאים יותר.

החשיבות של הטיפול הקוגניטיבי היא גם בכך שהיא מסייעת לאדם לזהות את הדפוסים החשיבתיים שמתחזקים את החרדה והדיכאון שבבסיס ההתנהגות הכפייתית ולהשתחרר מהם.

הגישה השנייה היא גישת הטיפול הפסיכודינאמי, המכונה גם טיפול על ידי שיחות. בדרך כלל זהו טיפול ממושך יותר והוא יתמקד במערך הפסיכולוגי של האדם כמכלול.

על פי גישה זו, ההתנהגות הכפייתית והחרדה שמניעה אותה, היא סימפטומטית לתופעה עמוקה יותר. תפקידו של הפסיכולוג בדיצפלינה זו, היא לסייע למטופל לנתח את עברו ולהבין מה הביא להתפתחות החרדה.

 

לפגישת היכרות במחיר מוזל השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם!

שתפו את הפוסט: