טיפול קוגנטיבי התנהגותי - אהרון בק

טיפול קוגנטיבי התנהגותי – אהרון בק

טיפול קוגנטיבי התנהגותי - אהרון בק

שיטת הטיפול של בק דומה מאד לזו של אליס, אך נפוצה בעיקר לטיפול במקרים של דיכאון. לאורך טיפול קוגניטיבי התנהגותי מטפלים קוגנטיביים עוזרים למטופלים לזהות את הדפוסים המחשבתיים והמחשבות השליליות הגורמים להם לשקוע בדיכאון.
במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי המטפל מנחה את המטופל לאתגר את המחשבות הבעייתיות, לחשוב על פרשנויות אלטרנטיביות לסיטואציות, על מנת ליישם דרכי חשיבה חלופיות בחיי היומיום שלהם.

אהרון בק מאמין שתגובתו של אדם למחשבות מטרידות מסוימות עלולה לגרום לתגובה רגשית כאשר אנו מתמודדים עם מצבים שונים המתעוררים בחיינו, עולות בנו גם מחשבות מרגיעות וגם מחשבות שליליות. בק מכנה מחשבות אלה כמחשבות אוטומטיות.

כאשר זרם המחשבות האוטומטיות של אדם הוא מאד שלילי, זה צפוי שהוא יחוש דיכאון. למשל: "אני לעולם לא אסיים לכתוב את העבודה הזאת"/ "אין לי כסף"/ "כולם שונאים אותי". לעיתים קרובות, מחשבות אלה ימשיכו להתקיים גם מול ראיות מנוגדות.

צוות מטפלי קוגנטיבי התנהגותיבק, זיהה במחקרו כבר ב1967, 3 מנגנונים שאחראים, לטענתו, על דיכאון:

  1. השלישיה המחשבתית (קוגנטיבית).
  2. תפיסה עצמית שלילית.
  3. חוסר היגיון בעיבוד המידע או הבנת הסיטואציה.

השלישייה הקוגנטיבית הן שלוש צורות של חשיבה אופיינית למטופלים המתמודדים עם דיכאון: מחשבות שליליות בנוגע לעצמי, לעולם ולעתיד. מחשבות אלה מתעוררות באופן ספונטני אצל אנשים הסובלים מדיכאון.

כששלושת המרכיבים האלה נמצאים, הם משפיעים על התהליך הקוגנטיבי של המטופל. בעיות בתפיסה, זיכרון או פתרון בעיות הן אופייניות לאנשים שמושפעים מחשיבתם השלילית.

תפיסה עצמית שלילית – בק מאמין שאנשים הסובלים מדיכאון אוחזים במערכת של אמונות שליליות ופסימיות לגבי עצמם. ייתכן כי מערכת אמונות זו נוצרה בילדות כתוצאה מחוויה טראומטית. חוויות שעלולות להוות טראומה הן מוות של הורה או קרוב משפחה, התעללות או הזנחה מצד ההורים, בריונות או חרם בקרב קבוצת השווים.

טעויות בהיגיון – בק זיהה כמה תהליכים של חשיבה לא הגיונית. דפוסי מחשבה אלה הם תבוסתניים ועלולים לעורר חרדה עמוקה או דיכאון:

  • הפרעה שרירותית: הסקת מסקנות על סמך עובדות לא רלוונטיות. למשל: לחוש חסר ערך מכיוון שהשיעור בוטל.
  • הפשטה סלקטיבית: התמקדות בפן אחד של הסיטואציה והתעלמות מכל האחרים. למשל: להרגיש אחריות על הפסד הקבוצה למרות שיש בה הרבה שחקנים נוספים.
  • העצמה: הגזמה בחשיבותם של אירועים בלתי רצויים. למשל: לשרוטת את הרכב ולהרגיש כמו נהג גרוע.
  • מזעור: הפחתה בחשיבותו של אירוע משמעותי. למשל: לקבל קידום בעבודה ולראות את זה כטריוויאלי.
  • הכללה: הסקת מסקנות שליליות רחבות על בסיס אירוע חסר משמעות אחד. למשל: להיכשל בבחינה פעם אחת ולחשוב שאתה טיפש.
  • התאמה: שיוך רגשות שליליים של אחרים לעצמך. למשל: אשתך נראית כועסת ואתה בטוח שבאשמתך.

במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי מזהים ומשנים את טעויות ההיגיון הללו.

יעילות טיפול הקוגנטיבי התנהגותי של בק מוערכת בכ80% הצלחה. נמצא גם כי טיפול זה היה יעיל יותר מטיפול תרופתי לאורך זמן, מה שתומך בהשערה כי לדיכאון ישנו בסיס קוגנטיבי. מכאן, שהבנה של המחשבות והבסיס הקוגנטיבי עשויים לשפר את חייהם של המתמודדים עם דיכאון.

במכון חיבורים ישנו צוות של פסיכולוגים קליניים ופסיכותרפיסטים מומחים בCBT  , טיפול קוגניטיבי התנהגותי. כנסו לאחד מקטעי הווידאו של המטפלים במכון על מנת לשמוע עוד על הטיפול במכון.

 

לפגישת היכרות במחיר מוזל השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם!

שתפו את הפוסט: