ההתמודדות עם לידה שקטה

“פעמים רבות אני מוצאת את עצמי חושבת עליו, מדמיינת איך הוא יכול היה להיראות. האם גם לו היו עיניים ירוקות ושיער חלק? או שאולי הוא ירש את המראה של אביו? לאחר מכן אני קופצת כמה שנים קדימה ומדמיינת אותו בתקופת התיכון, משתובב עם חבריו ורב אתנו על בסיס קבוע, כדרכם של מתבגרים. אך כעבור זמן מה אני מתפכחת ומבינה שהמחשבות האלו תמיד יישארו בגדר החמצה ופנטזיה לא ממומשת. וגם לידה של תינוק חדש לא תפצה על הבור העמוק שנפער בתוכי. אנשים מסביב רומזים לי שכדאי להמשיך הלאה ושבעתיד אוכל ללדת ילדים נוספים. אבל יש תחושה שהם לא באמת מבינים. הרי מבחינתם לידה של עובר מת לא משתווה למוות של ילד חי בשר ודם. אך מבחינתי האבל חי ומוחשי וממשיך ללוות אותי ביום יום, גם ברגעים הקטנים, בהם מזדחלת לה איזושהי תקווה לגבי העתיד”. מתוך דבריה של ע’ שחוותה לידה שקטה לפני מספר שנים.

לידה שקטה מה זה?

אמנם בעשורים האחרונים תהליך ההריון מלווה בלא מעט בדיקות והערכות על מנת לאתר בעיות כאלו ואחרות בהתפתחות העובר. אולם, גם כיום מתרחשות לא מעט לידות שקטות, כאשר העובר נולד ללא רוח חיים ואותו בכי מוכר הממלא את החלל מתחלף בשקט כבד ובצער רב. לידה שקטה, בניגוד להפסקת הריון מוקדמת, מתרחשת בשלב מתקדם יותר של ההריון החל משבוע 22, כאשר העובר מצוי במשקל מינימלי של 500 גרם או יותר.

מות התינוק עשוי להתרחש מספר שעות או מספר שבועות טרם הלידה, כאשר במקרים נדירים במיוחד המוות מתרחש בעת הלידה עצמה. לידה שקטה עשויה להתרחש בשל מספר גורמים, בין אם מדובר בזיהום, מום או לחץ דם גבוה. כאשר במקרים מסוימים לא ניתן לדעת בוודאות מה גרם לכך. מאחר שלרוב מדובר באירוע פתאומי, מצב זה עשוי לעורר טלטלה בחיי בני הזוג אשר נאלצים בעל כורחם לעבור ממצב של תקווה והתרגשות למצב של אבל ואובדן פתאומי ולא צפוי. כאשר פעמים רבות תהליך האבל סובב סביב אותה תחושת החמצה הנובעת כתוצאה ממות העובר והכאב על אותן ציפיות גדולות שהתנפצו באחת.

חוסר מודעות מצד הסביבה

כמו כן, פעמים רבות תחושת התסכול בקרב הורים החווים לידה שקטה עשויה להתעצם לנוכח התגובות של הסביבה. שכן, בקרב רבים לידה שקטה לא נתפסת כמוות ממשי המלווה במנהגי אבלות מסוימים כמו -שבעה. כך שלעתים אותם זוגות חשים כי מצופה מהם להדחיק את המקרה ולהמשיך הלאה. מה שעלול להוביל לתחושה של ניתוק ובידוד חברתי ולהתפתחות של מצבים נפשיים מסוימים כמו – פוסט טראומה, דיכאון וחרדה. בנוסף, אף על פי שמדובר במצב רגיש במיוחד, הגורמים הרפואיים הנוכחים במקום לא תמיד נוהגים עם אותם זוגות ברגישות הנדרשת.

עם זאת, יש לציין כי למרות המודעות הציבורית הנמוכה לתופעה, לפני מספר שנים, בשנת 2016, אושר בישראל חוק הלידות השקטות אשר השווה את זכויותיהן של נשים שחוו לידה שקטה לאלו אשר חוו לידה תקינה, כך שגם הן זכאיות לדמי לידה ולחופשת לידה על פי חוק.

לידה שקטה פוסט טראומה

אף על פי שמדובר בחוויה קשה וטראומטית, נראה כי נכון להיום עדיין לא קיימת מספיק הבנה ומודעות  ציבורית להשלכות הנפשיות והרגשיות של לידה שקטה, הן על היולדות עצמן והן על סביבתן הקרובה, בין אם מדובר בבן הזוג או בילדים. כמו כן, נשים רבות אשר חוו לידה שקטה נוטות להתעלם מהסימפטומים הנפשיים הנלווים לכך, תוך ניסיון להיאחז בשגרה. מה שעשוי להוביל להתפרצות בלתי נשלטת של אותם תסמינים כעבור זמן מה ולעורר מצבים נפשיים מסוימים כמו – דיכאון, חרדה או פוסט טראומה. שכן, אותה התנהגות מודחקת נובעת לרוב כתוצאה מחוסר מודעות של הסביבה לתופעה ומהתערבות מקצועית לא מספקת מצד גורמים מקצועיים רלוונטיים.

ואכן, בדומה לאירועים טראומתיים נוספים כמו הלם קרב, התעללות או פגיעה מינית, מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי גם נשים שחוו לידה שקטה עשויות לפתח פוסט טראומה המלווה במספר תסמינים בולטים וביניהם – הפרעות שינה קשות וסיוטים, קשיים בתפקוד המיני, פחד וחרדה מפני הריון נוסף, פלאשבקים ותחושת אשמה קשה. במצבים אלו חשוב לפנות לגורם טיפולי רלוונטי לצורך פורקן רגשי ועיבוד הטראומה, בין אם מדובר בטיפול קבוצתי תמיכתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול פסיכודינמי, במטרה לחזק את רוחה של היולדת ושל שאר בני המשפחה ולהפחית בהדרגה את עוצמת החרדה ואת שאר התסמינים הנלווים לכך.

לידה שקטה התמודדות

פורקן רגשי, תמיכה קבוצתית ופניה לטיפול מקצועי

בעוד שנשים מסוימות נוטות להדחיק את אותה טראומה ולא לדבר על כך בגלוי, עבור נשים רבות פורקן רגשי עשוי להוות כלי חשוב לצורך התמודדות טובה יותר עם המצב, בין אם באמצעות שיחה גלויה עם גורם מקצועי או אנשים קרובים, כתיבה בפורומים או בקבוצות שונות במדיה החברתית, או על ידי הצטרפות לקבוצות תמיכה ספציפיות המיועדות עבור נשים אשר חוו לידה שקטה. מסגרת קבוצתית המכילה נשים נוספות שעברו חוויה דומה, מאפשרת לאותן נשים לקבל את ההבנה וההכלה שנמנעות מהן פעמים רבות בשל חוסר מודעות ציבורית לתופעה. כמו כן, לעתים, כאשר תהליך האבל מלווה בסימפטומים קשים המעידים על מצוקה נפשית קשה, כמו – פוסט טראומה, דיכאון, חרדות קשות, או קשיים בתפקוד המיני, חשוב לפנות לגורם מקצועי רלוונטי, בין אם מדובר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, או טיפול פסיכודינמי.

חיזוק הקשר עם בן הזוג והילדים

כפי שאירועים טראומתיים עשויים לחזק את הקשר בין בני הזוג, לעתים מצבים אלו עלולים לערער את מערכת היחסים ולהוביל לקשיי תקשורת בתוך המשפחה. מצב זה נגרם פעמים רבות בשל מחסור בביטוי רגשי למצב, הן מצד הגבר והן מצד האישה. מה שעשוי להוביל לפער באופן בו בני הזוג תופסים את חווית האבל וכתוצאה מכך לתחושה של בדידות וחוסר שותפות. כמו כן, פעמים רבות, כאשר ישנם ילדים נוספים בתמונה, ההורים מתקשים להסביר את המצב, מה שעשוי לעורר לא מעט תהיות וסימני שאלה מצד הילד, שמצדו מרגיש שמשהו קרה אך אינו יודע כיצד להתמודד עם כך. כמו כן, מצב זה עלול להוביל לקשיים באינטראקציה בין הילד להורים ולעורר תחושה של פחד וחרדה בקרב הילדים מפני הישנות של המקרה. לכן, לרוב חשוב לעורר תקשורת פתוחה בין בני המשפחה, כך שכל אחד ירגיש חופשי לשתף ולהביע את רגשותיו, כאשר לעתים ניתן לפנות לטיפול זוגי או משפחתי במטרה לחזק את התהליך.

מפגש עם העובר וזיכרון

בעוד שזוגות מסוימים מעדיפים להימנע ממפגש עם העובר המת, בהנחה כי הוא עלול להעצים את הממד הטראומתי של האירוע, עבור זוגות מסוימים אותו מפגש עשוי לסייע בתהליך הפרידה וההשלמה עם מות העובר. כמו כן, עבור חלק מהזוגות תהליך הקבורה והפן הטקסי הנלווה לכך מחזקים את הלגיטימציה לכאוב את מות העובר ולהתאבל עליו.

סיכום

לידה שקטה לא בהכרח נתפסת בקרב הציבור הרחב כאובדן מוחשי. וכך, נשים רבות אשר חוו זאת נאלצות להתמודד לעתים עם חוסר הבנה והכלה מצד הסביבה, כאשר לא פעם נזרקות לעברן הערות כמו – ‘אל תדאגי, יהיה לך ילד נוסף’ או ‘לפחות עוד לא הספקת להיקשר אליו’. אך עבור אותן נשים מדובר באובדן מוחשי המלווה באבל כבד. כך שגם לידה נוספת לא תשכך את עוצמת הכאב ותהווה תחליף לאותו עובר שמת בטרם עת ולא זכה להשמיע קול בכי עם צאתו לאוויר העולם.

צוות המטפלים המנוסה במכון חיבורים, מתמחה בשיטות טיפול שונות לצורך הפחתת חרדה, המתבססות על הנישה הקוגניטיבית התנהגותית כמו – CBT ו – ACT. תוך התייחסות אינדיבידואלית לצרכים הספציפיים של כל מטופל ומטופל. נשמח לעמוד לרשותכם ולהתאים עבורכם תכנית טיפולית בהתאמה אישית.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.