הלא חמדאן

אני מאמינה שכולנו, כבני אנוש, עברנו, עוברים ועוד נעבור, בשלב זה או אחר בחיים, תקופה שבה נזדקק לקבל תמיכה מקצועית. עצם הפניה לטיפול רגשי מקצועי, כבר מהווה התחלה של התכווננות לריפוי עצמי. אני חושבת שזה אקט של אהבה עצמית, לפנות לטיפול. זוהי החלטה לצאת למסע, מתוך אמונה להגיע ליעד שיביא לנו תחושות של הקלה, רווחה, שקט נפשי ואושר.

זה מאד חשוב להאמין בתהליך הטיפולי, ועל אף שזה מאתגר, ההתמסרות לתהליך היא חשובה. הרבה פעמים הקפיצה למים, מלווה בחששות וספקות, אך חשוב להבין שזה נורמאלי בתחילת התהליך הטיפולי לחשוש ולהטיל ספק בהצלחת הטיפול.

אני מאמינה שהקשר הטיפולי מבוסס על אחריות משותפת של המטפל ושל המטופל, בהובלת המטופל למחוזות בריאים יותר, מה שיביא להקלה בהתמודדות עם אתגרי החיים השונים.

בעבודה עם ילדים, אני מזהה את חשיבות המעורבות של ההורים בטיפול, את שיתוף הפעולה שלהם, והאמונה והמוטיבציה שלהם בטיפול, על כן, שילוב של הדרכת הורים בסטינג הטיפולי הינו הכרחי בעיניי.

ואיך המוזיקה נכנסת לתמונה?

עבור רובנו, המוזיקה מלווה אותנו עוד מהרגע שבו נולדנו, כשאמא שרה לנו בקול נעים ושקט כדי להרגיע ולהרדים, עד הבגרות.

לכל אחד ואחת מאיתנו, יומן מסע, שבו צברנו חוויות חיוביות ושליליות בתקופות שונות בחיים. היא חלק מהזהות האישית שלנו, התרבותית.

ולכולנו, יש שיר או שירים, או מנגינה, שתזכיר לנו את הרגע הזה, או התקופה ההיא, ובזמן ההאזנה, יעלו רגשות שליוו אותנו באותו הרגע או התקופה.
יש למוזיקה כוח עצום בהשפעה על מצב רוחנו, ואף על מצבנו הפיזי לעיתים. בעבודתי עם ילדים חולי סרטן, נוכחתי להתפעם מכוח המוזיקה לשכך כאבים, ואף להוריד את רמת החרדה, על ידי הסחת דעת בזמן נגינה או האזנה לשיר.

המוזיקה עוזרת לנו לבטא רגשות, שלעיתים נתקשה לבטא במילים (למשל בקרב ילדים עם קשיים שפתיים או עיכוב שפתי).

במרחב הטיפולי עם הילדים, האלמנט הבולט ביותר בטיפול הוא- משחק. דרך המשחק הילדים מביאים לידי ביטוי את עולמם הפנימי, הרגשי, ואת האמונות והערכים שצברו.

האמון הבסיסי בין המטפל למטופל הינו המרכיב הבסיסי שיאפשר את הקשר הטיפולי. לכן, חשוב לבנות את האמון הבסיסי בתחילת הקשר הטיפולי, כך שהמטופל יחוש מספיק בטוח, “להביא את עצמו”. המוזיקה בטיפול בילדים מהווה מרכיב חיוני בבניית הקשר הטיפולי. היא מאפשרת להם לקחת מקום ולהרגיש שייכים, בעיקר כשהם מביאים לטיפול את המוזיקה שהם נוהגים לשמוע. הם חשופים לכלי הנגינה שבחדר הטיפול, חוקרים אותם, ודרכם מבטאים את הרגשות, המחשבות והחוויות, הן השליליות והן החיוביות שעברו או שעוברים כיום.