אובדנות אצל בני נוער

דכאון ואבדנות נפוצים מאוד בקרב בני נוער בישראל ובעולם. למרות זאת, לעתים קרובות קשה לנו להתעמת עם המחשבה שאולי הילד שלנו דכאוני או מסוכן לעצמו. חשוב להבין כי שיח פתוח על אובדנות ודיכאון בילדות ובגיל ההתבגרות הוא הדרך הטובה ביותר להעניק לילד שלכם את העזרה שלה הוא זקוק.

המתבגרים שצועדים לתוך עולם המבוגרים מתמודדים עם לחצים חדשים: ציפיות לימודיות וחברתיות, פחד מדחיה ומכשלון, פרידות ושינויים. למרות הציפיות מהם, לא תמיד יש להם את הכלים הבוגרים להתמודד עם הלחצים ולשתף את הסביבה הקרובה שלהם בקשייהם. עובדה זו יכולה למנוע מהם להתמודד ביעילות גם עם דיכאון, שיכול לתקוף כל ילד, ללא קשר לגיל, מין, עיסוק, הצלחה, אינטליגנציה או בגרות.

אובדנות אצל בני נוער – מושגים שחשוב להכיר

אובדנות היא מאפיין של דיכאון, לא כל דיכאון מוביל לאובדנות ולכן חשוב לעשות סדר בהגדרות של שתי התופעות.
דכאון מוגדר בדרך כלל כתחושות של עצבות או חוסר הנאה המופיעות כל יום למשך שבועיים לפחות. על מנת לאבחן דיכאון יש לאתר גם חלק מהתסמינים הבאים: שינויים בתאבון ובמשקל, הפרעות בשינה ותחושת עייפות, קשיי ריכוז והתנהגות עצבנית או מסוגרת.
מאפיין חשוב נוסף שיכול להופיע בדיכאון הוא אובדנות- כלומר, מחשבה על גרימת פגיעה עצמית חמורה.
חשוב להבין שלא כל מאפייני הדיכאון צריכים להופיע במקביל ולעיתים קרובות ילדים, כמו גם מבוגרים, יכולים להסתיר תסמינים אלה או לייחס אותם לגורמים אחרים.

שכיחות של אובדנות אצל בני נוער

נתונים מהארץ ומהעולם מעידים שכ-30% מהמתבגרים דווחו על תחושת עצבות או חוסר תקווה שיכולה להתאים לדיכאון. מבין המתבגרים שדווחו על כך נמצאה שכיחות גבוהה יותר בקרב בנות ובקרב נוער להט״בי. על פי נתונים מהעולם, כ- 17% מהמתבגרים שקלו ברצינות להתאבד, 13% תכננו כיצד יתאבדו, ו-7% נסו להתאבד פעם אחת או יותר. הנתונים בארץ דומים מאד ונמצאים במגמת עליה מתמידה בשנים האחרונות. מנתונים אלו ניתן להבין כי דכאון ואבדנות הם בעיה שכיחה בקרב בני נוער – אולי הרבה יותר מכפי שהיינו חושבים לעצמנו.

הלחץ שלכם כהורים מובן מאוד

אנחנו מבינים שכהורים, המחשבה שלילדכם יש דיכאון או נטיה אובדנית היא מלחיצה מאוד. חשוב לדעת שלמרות שדיכאון הוא מחלה מורכבת הטיפולים התרופתיים והפסיכותרפיים (טיפולים באמצעות שיחה) נמצאו יעילים, גם במקרה של ילדים ובני נוער.
כחלק מהתהליך הטיפולי בדיכאון נדבר גם על המשמעויות הרחבות יותר שיש למחלה על חייכם ועל חיי המשפחה. כחלק מהטיפול חשוב לנו לבטל רגשות אשם שאולי תחושו כהורים לילד דיכאוני- העובדה שילדכם לוקה בדיכאון אינה מעידה שעשיתם משהו לא בסדר.

סימני אזהרה להופעת אובדנות אצל ילדכם

כאמור, אובדנות אינה חייבת להתלוות לדיכאון אך לאור המסוכנות שהיא מעמידה חשוב לאתר אותה בהקדם האפשר. נסו לשים לב להתנהגויות שונות או חריגות בקרב ילדכם, לרבות (6):

  • דיבור או כתיבה על התאבדות – ״אני הולך להרוג את עצמי״, ״אני לא אמשיך להיות בעיה בשבילך לעוד הרבה זמן״
  • הימנעות מחברים
  • שינויים חדים במצבי הרוח
  • שימוש גובר באלכוהול ובסמים
  • חוסר תקווה או תחושת ״כליאה״ כלפי הבעיות שלהם
  • שינויים בשגרה, לרבות שינויים בהרגלי האכילה והשינה
  • התנהגות מסוכנת או בעלת אופי של הרס-עצמי
  • מסירת חפצים אישיים
  • שינויים באופי ובעיקר התנהגות חרדתית או עצבנית

מה צריך לעשות אם אתם חושדים שילדכם חושב על התאבדות?

במידה ומדובר בחשד ולא באמירה/ מחווה ברורה, מומלץ לפנות לביצוע “הערכת סיכון” אצל איש מקצוע. איש מקצוע מומחה, פסיכולוג חינוכי או קליני אשר ייצור קשר עם הנער/ה, יבצע הערכה של מידת הסיכון, ויפנה בהתאם לממצאים למיון, פסיכיאטר, או המשך טיפול. עד ההערכה כמובן יש לשמור על הנער/ה.
לעומת זאת “אם קיים חשד לסכנה מיידית (לדוגמא ילד שמחזיק סכין ומאיים/ מאיים לקפוץ מהחלון, מתאר תוכנית קונקרטית להתאבדות, אומר אמירות אובדניות וכו) גשו למיון הקרוב לביתכם ביחד עם הילד/ה וקבלו הערכה של גורם מקצועי. בבתי החולים פועלים צוותים רפואיים וסוציאליים מנוסים: הם ידברו איתכם ועם הילד ביחד ולחוד, יבצעו מספר בדיקות, ישתפו אתכם בדעתם ויפרשו בפניכם את האפשרויות השונות.
דברו איתם. אל תחששו להשתמש במילה ״התאבדות״ כשאתם שואלים את ילדיכם אם הוא מסוכן לעצמו. מחקרים הראו ששאלה מפורשת על התאבדות אינה ‘שותלת את הרעיון’ בראש.
אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לעזרה מקצועית ולגורם מוסמך בטיפול פסיכותרפי מטעם משרד הבריאות. במהלך הטיפול הקפידו להזכיר להם שמדובר בתהליך ארוך ושאתם עומדים לצדם לאורך הדרך.

אילו טיפולים מומלצים לאובדנות אצל בני נוער?

בכל מקרה בו הנער מביע מצוקה גלויה או מציג התנהגות מדוכדכת, מתרחקת או מסוכנת, מומלץ לערב גורם מקצועי שרואה מולו את כל טווח הטיפולים הקיים, לרבות טיפול בשיחה (פסיכותרפיה) ועד הפנייה לטיפול תרופתי. במכון חיבורים עובדים ביחד מומחים מוסמכים לטיפול פסיכותרפי בבני נוער המשתפים פעולה גם עם רופאים פסיכאטרים מומחים במידת הצורך, בית הספר ומסגרות אחרות שהנער/ה מעורבים בהן. ההתערבות היא רק במידה וההורים והנער מסכימים לכך. במהלך הטיפול נוצר קשר פתוח, כנה וחף משיפוטיות בין המטפל לבין הנער במטרה להבין את מקור המצוקות שלו ולתת לו את הכלים המתאימים להתמודד איתן. הרכב ואורך הטיפולים משתנה בין נער לנער. ההורים הם חלק אינטגרלי בתוך התהליך הזה: אנחנו מבינים שאתם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הילד, גם אם הוא או היא מנסים להרחיק אתכם. אנו מעודדים את מעורבותכם בתהליך תוך שמירה על פרטיות התכנים הטיפוליים מחד וחבירה למטרה משותפת של חיזוק וביסוס הקשר מול ההורים מאידך.

מקורות

  1. DSM V
  2. https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf
  3. Kandel, Denise B., Victoria H. Raveis, and Mark Davies. “Suicidal ideation in adolescence: Depression, substance use, and other risk factors.” Journal of Youth and Adolescence2 (1991): 289-309.
  4. https://www.cdc.gov/healthyyouth/data/yrbs/pdf/2017/ss6708.pdf
  5. https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.4646732
  6. https://www.mayoclinic.org/healthy-lifestyle/tween-and-teen-health/in-depth/teen-suicide/art-20044308

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

דרג את הטיפול

No ratings yet.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן