איך משפיעים התקפי פאניקה על התפקוד היום יומי ואיך ניתן לטפל?

חרדה היא בעיה נפשית שכיחה, הפוגעת באופן ניכר בתפקוד ובשגרת החיים של החולה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים לסבול ממנה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר התמודדות אפקטיבית עם שורש הבעיה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

איך משפיעים התקפי פאניקה על התפקוד היום יומי ואיך ניתן לטפל?

התחושה הפזיולוגית הקיצונית הנחוות בעיצומו של התקף פאניקה מתפרשת במקרים רבים כהתקף לב. אנשים רבים מתארים את התקף הפאניקה הראשון כמלווה באמונה שהם עומדים למות, להתעלף או להשתגע. בעקבות אמונה זו מתחיל מעגל חרדה הכולל הימנעות ועלייה בתדירות ההתקפים.

בדרך כלל משייכים את סיבת ההתקף לפעולה שבוצעה בזמן ההתקף. לדוגמא: אדם אשר חווה התקף פאניקה בזמן נהיגה, ישייך את ההתקף לפחד מאיבוד שליטה בנהיגה וימנע מנהיגה. קיים קשר ברור בין החרדה מאיבוד שליטה על הגוף או הנפש להמשכיות ההתקפים, ככול שהיחוס בין איבוד שליטה לתסמינים הפזיולוגיים מתחזק כך גוברת החרדה ואיתה הרצון להמנעות מחווית ההתקף.

המנעויות שכיחות בעקבות התקף פאניקה: להישאר לבד, לשהות במקומות מרוחקים מאפשרות לקבלת עזרה רפואית, להתקלח, לישון, לשהות במקומות הומים וליטול תרופות פסיכיאטריות. ההמנעויות גורמות לירידה חדה בתפקוד היומיומי, הסתגרות, ירידת הביטחון העצמי והערך העצמי, תחושות חרדה מועצמות, התנתקות מחברים ואף משפחה, נטייה לשינה מוגברת או הימנעות משינה, ותלות באחרים.

היחוס המוטעה בין התקף פאניקה לאיבוד שליטה מצריך שינוי בתפיסה הקוגניטיבית הבלתי פונקציונאלית המחזקת את החרדה וחשיפה מחודשת להתנהגות הנמנעת.

שגרת החיים האינטנסיבית והתובענית בעידן המודרני, העלתה את השכיחות של התקפי פאניקה באוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בקרב נשים (פי 2 או שלושה מגברים). עוד מראים הנתונים כי היא נפוצה בתקופת גיל ההתבגרות.

התדירות והעוצמה של התקף חרדה משתנים מאדם לאדם, בהתאם לאישיותו ולאופיו וכן, בהתאם לגורמים התפתחותיים, סביבתיים, גנטיים ותורשתיים.

כאמור, לסימפטומים של החרדה (דופק לב מואץ, נשימה לא סדירה, סחרחורת, בעיות עיכול, היעדר תיאבון, כאבי שרירים ועוד) יש השפעה ישירה וחזקה הן על הגוף והן על הנפש.
אחד המאפיינים הדומיננטיים של אנשים הסובלים מהתקף חרדה הינו הימנעות מהסיטואציה המאיימת והמפחידה.
באופן פרדוכסלי, מעגל הקסמים של ההימנעות ממצבי חרדה (נהיגה, חושך ועוד) מגביר בטווח הרחוק את עוצמת החרדה.

טיפול בחרדה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוכח ככלי יעיל ומוצלח לטיפול בכל סוגי החרדה (חרדה מוכללת, חרדה מצבית, חרדה תכונתית ועוד).
בבסיס הטיפול הקוגניטיבי עומדת ההנחה כי לתחושות החרדה נלווים רגשות שליליים ומחשבות מאיימות שנוטות להיות מוגזמות, מוקצנות ואף מעוותות. מובן כי מחשבות אלו מובילות לדפוסי התנהגות בלתי סתגלניים (הימנעות מהתמודדות עם סיטואציות שנתפסות כמאיימות). מטרת הטיפול הינה לחשוף בפני המטופל את אותם דפוסי חשיבה מקובעים אשר מונעים ממנו להתפתח, להתקדם ולחיות חיים נורמטיביים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, מטרת הטיפול הקוגניטיבי היא לזהות את המחשבות השליליות והטורדניות ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר למטופל להתמודד עם הבעיה, צעד אחר צעד, באמצעות חשיפה הדרגתית, מתונה ומבוקרת (תכנית הטיפול המעשית נקבעת באופן אינדיבידואלי בהתאם לצרכיו הייחודיים והאישיים של כל מטופל ומטופל). בשלב הראשון, יסייע המטפל למטופל להיחשף לסיטואציות שיותר קל להתמודד איתן. כך למשל, לאדם הסובל מהתקף פאניקה בסיטואציות חברתיות, החשיפה תהיה בהתחלה באמצעות לרגילים דמיוניים, המונחים על ידי המטפל.
    במהלך הזמן לומד המטופל לקרוא תיגר על הפחדים ולהתמודד עם משימות מאתגרות יותר, עד להיעלמות מוחלטת של תחושת החרדה והתקפי הפאניקה

חרדה היא בעיה נפשית שכיחה, הפוגעת באופן ניכר בתפקוד ובשגרת החיים של החולה.
הבשורה הטובה היא שלא חייבים לסבול ממנה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר התמודדות אפקטיבית עם שורש הבעיה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

ראו גם: טיפול בחרדות

לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print