אילמות סלקטיבית- בואו נדבר על שתיקה

אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה מורכבת, ולעיתים לא מובנת, המופיעה בעיקר בקרב ילדים, אם כי היא יכולה להמשיך במקרים מסויימים גם לגילאים בוגרים יותר. התופעה מאופיינת בחוסר יכולת לדבר במצבים חברתיים מסויימים, על אף שהילד מסוגל לתקשר באופן תקין במצבים אחרים, כמו למשל בבית עם בני משפחתו. במאמר זה נאיר היבטים שונים של התופעה, ונכיר את הגורמים ואת הקווים המאפיינים שלה. כמו כן, ניגע בדרכי האבחון ובאפשרויות הטיפול בה ואף נציע כמה טיפים פרקטיים להורים לילדים הלוקים בתסמונת.

מהי אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית היא תופעה שלא ניתן להסביר אותה רק כ “ביישנות”. זהו מצב של חרדה חריפה, שבו האדם, בדרך כלל ילד כאמור, אינו מסוגל לדבר בסיטואציות חברתיות, כמו בית ספר או מקומות ציבוריים, למרות שהוא מדבר ללא קושי מיוחד בסביבות אחרות, כמו בסביבה הביתית או במפגש עם בני משפחה קרובים. מצב זה יכול לגרום למצוקה רצינית הן עבור הילד והן עבור הוריו, היות שהוא מוביל לעיתים קרובות לבידוד חברתי ולעיכובים במסלול ההתפתחות הלימודי והחברתי של הילד. לדוגמה, הילד יכול לפטפט בשמחה עם אחיו והוריו בבית, אולם להיות בשתיקה מוחלטת בבית הספר, כאשר הוא אינו מצליח להגיב באופן מילולי לשאלות המורה, גם אם היא פונה ישירות אליו. ההתמודדות אינה קשורה פה לכוח רצון, אלא לחרדה משתקת, שמונעת מהילד לתקשר מילולית במצבים חברתיים מסויימים.

אילמות סלקטיבית אצל מבוגרים

בעוד שאילמות סלקטיבית מופיעה בעיקר אצל ילדים, ישנם מצבים שבהם היא מתארכת אל תוך השנים הבוגרות במידה שלא מספקים לילד טיפול מתאים. מבוגרים עם אילמות סלקטיבית עלולים לחוות קושי משמעותי באינטראקציות חברתיות, במקום העבודה, בדיבור מול קהל וכן לעיתים גם במערכות יחסים אישיות שונות. ההשלכות של התסמונת על איכות החיים שלהם יכולה להיות עמוקה, ולהוביל לתחושות של בדידות ותסכול. על מנת לסייע לאדם מבוגר הסובל מאילמות סלקטיבית, חשוב מאוד שנבין את התופעה לעומק ונבחר את הנתיב הטיפולי המתאים עבורו. הסיוע הנכון יאפשר לאדם להחזיר לעצמו את היכולת להשמיע את קולו ולהתבטא בכל מקום שיבחר ובכל הקשר חברתי.

מהם הגורמים לאילמות סלקטיבית?

הגורמים לתופעה זו לא לגמרי מובנים לחוקרים, אולם ישנה הנחה שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ונפשיים. אצל ילדים מסויימים יש נטייה גבוהה יותר לפתח סוגים שונים של הפרעות חרדה, ואילמות סלקטיבית היא אחד הביטויים האפשריים לחרדה כזאת. מצבים של לחץ ומצוקה, אירועים טראומטיים או דינמיקה משפחתית לוחצת, כל אלה יכולים לתרום להתפתחות של אילמות סלקטיבית. חשוב לציין, שאילמות מסוג זה אינה תוצאה של תפקוד הורי לקוי, אלא היא מתפתחת בעקבות שילוב של גורמים שונים, המשפיעים זה על זה.

תסמינים

הסימן העיקרי לאילמות סלקטיבית הוא, כאמור, חוסר היכולת המתמשך לדבר בסיטואציות חברתיות מסוימות. זאת למרות שהילד מפגין יכולת תקינה לדבר בסיטואציות אחרות. כלומר, השתיקה אינה נובעת מחוסר כישורי שפה, או מלקות פיזית בדיבור, אלא מחרדה מוגברת.

תסמינים אפשריים נוספים:

• סגירות או בידוד חברתי
• קושי לייצר קשר עין
• שפת גוף נוקשה
• התנהגות מכונסת וביישנית
• סימפטומים גופניים של חרדה, כמו כאב בטן או כאב ראש לקראת מפגשים חברתיים
• הימנעות גורפת מסיטואציות חברתיות
• התקפות זעם המתפרצות לאחר סיום המפגש החברתי

אבחון

אבחון פסיכולוגי של אילמות סלקטיבית יכלול ברוב המקרים ביצוע של הערכה מקיפה על ידי איש מקצוע מוסמך, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר. התהליך מורכב מבחינת ההיסטוריה הרפואית של הילד, תצפית על התנהגות הילד במסגרות חברתיות שונות וכן שיחות עם ההורים, עם הצוות החינוכי ועם הילד עצמו. חשוב להבדיל בין אילמות סלקטיבית לבין סוגים אחרים של ליקויים שפתיים. כמו כן, יש לבדוק אם ישנן תופעות נוספות במקביל לאילמות, כמו חרדה חברתית או קשיים רגשיים והתנהגותיים אחרים.

סוגים של טיפול באילמות סלקטיבית

הטיפול היעיל ביותר לאילמות סלקטיבית הוא במקרים רבים שילוב של מספר גישות, בהתאם לצרכים הייחודיים של הילד. טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אחת השיטות המקובלות לטיפול במצב זה. הטיפול עוזר לילדים להתמודד עם הפחדים בצורה הדרגתית, ובסביבה תומכת ומבוקרת. שילוב של ייעשה במידת הצורך, כדי לאתגר את הילד לתקשר עם הסובבים אותו.
שיטה נוספת היא טיפול רגשי, שבו נעשית עבודה בעיקר בנושא החרדה המניעה את התנהגות הילד. התהליך הרגשי תומך בילד בבניית חוסן פנימי ויכולת התמודדות.
טיפול בדיבור גם הוא יכול להיות חלק מהתוכנית הטיפולית, כאשר המטרה היא להקנות לילד את תחושת הביטחון הדרושה שלו כדי להצליח לדבר במצבים שבהם הוא מאותגר.
במקרים מסויימים, בעיקר כשתסמיני החרדה חריפים ביותר, יתווסף למערך הטיפול גם טיפול תרופתי. זאת במטרה לעזור לילד להירגע, ולתמוך בהתקדמות שלו בתהליך הטיפולי.

חשיבות הזיהוי והטיפול המוקדמים

זיהוי וטיפול מוקדמים באילמות סלקטיבית הם קריטיים כדי למנוע סיבוכים לטווח הארוך. ככל שנעניק לילד את הטיפול הנכון לו מוקדם יותר, כך נשפר את הסיכוי שלו להתגבר על הקושי ולפתח כישורי תקשורת בריאים. עיכוב בטיפול עלול לגרור אחריו קשיים מסוגים שונים בהמשך, במישור החברתי, הלימודי והתעסוקתי.

טיפים מעשיים להורים

תפקיד ההורים בתמיכה בילד עם אילמות סלקטיבית הוא משמעותי ביותר. הנה כמה טיפים מעשיים שתוכלו ליישם כבר מעכשיו:

• הדרכת הורים היא חשובה, מפני שמצב של אילמות סלקטיבית הוא רגיש ביותר, ודורש הבנה עמוקה והכוונה של מטפל מקצועי ומנוסה בתחום. ההדרכה מאפשרת להורים להתייעץ, לשתף, לקבל נקודת מבט חיצונית של איש מקצוע ולרכוש כלים חיוניים ליצירת סביבה תומכת ומקדמת עבור ילדם.
• ואם כבר דיברנו על סביבה, זוהי נקודה שראוי לתת עליה את הדעת. חשוב לייצר עבור הילד סביבה בטוחה, רגועה ומקבלת, שבה הוא ירגיש בנוח לבטא את עצמו.
• הימנעו ככל האפשר מלשים את הילד במצבים, שבהם הוא ירגיש מחויב לדבר. ומצד שני, ספקו לו אתגרים שהולמים את יכולותיו, ועודדו אותו להתקדם לעבר המטרה בצעדים קטנים ומדודים.
• היו סבלניים, הציבו ציפיות ריאליות והקפידו לחגוג כל נקודת ציון של הצלחה בדרך. הראו לילדכם שאתם מעריכים כל מאמץ קטן וכל הישג שיגיע אליו. כך תעזרו לו לפתח ביטחון ואמון ביכולותיו.

לסיכום

אילמות סלקטיבית היא מצב מאתגר, אך בר טיפול. עם התמיכה המתאימה, ילדים ובוגרים עם אילמות סלקטיבית יכולים ללמוד לנהל את החרדה ולהצליח לתקשר בסיטואציות חברתיות. אם אתם חוששים שילדכם סובל מאילמות סלקטיבית, אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר. אנחנו בצוות המטפלים המקצועי והמיומן של “מכון חיבורים” נשמח להעניק לכם ייעוץ וטיפול קשוב ורגיש, ולצייד אתכם בכלים יעילים ושימושיים לדרך. זכרו שאתם לא צריכים להתמודד לבדכם עם הקושי, ושעם קצת תמיכה והכוונה, תוכלו לעזור לילדכם היקר להתגבר על האתגרים, לצמוח ולשגשג.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.