אימפולסיביות: איך מטפלים בה?

מהי אימפולסיביות?

אימפולסיביות היא הנטייה להוציא לפועל התנהגות ללא מחשבה מספקת, לפעול בפחות מחשבה מראש מאשר מרבית האנשים בעלי יכולות וידע שווים, או נטייה לתגובות מהירות ולא מתוכננות לגירויים פנימיים או חיצוניים, ללא התחשבות בהשלכות השליליות של תגובות אלו. ניתן להתייחס לשתי קטגוריות עיקריות של אימפולסיביות: פעולה אימפולסיבית ובחירה אימפולסיבית. עיכוב פעולה אימפולסיבית הוא דיכוי חולף של תגובה מהירה לרמז פנימי או חיצוני, שמאפשר לתהליכים קוגניטיביים איטיים יותר לפעול כדי להנחות את ההתנהגות. בחירה אימפולסיבית, לעומת זאת, מרמזת על תהליך של קבלת החלטות בעיקר בשני אופנים: העדפה לתגמולים מיידיים קטנים על פני תגמולים גדולים מושהים, ואימפולסיביות רפלקטיבית – הנטייה לקבל החלטות מהירות בהיעדר ראיות מספיקות.

לאימפולסיביות יש תפקיד אדפטיבי מרכזי, אבל האיזון בין אימפולסיביות לעיכוב פעולה מאופיין בחוסר יציבות ולעתים קרובות תלוי במצב רגשי או בפונקציה נפשית. האימפולסיביות נובעת מתחושת דחיפות לפעול, בעיקר כתגובה לרגשות שמתעוררים בסיטואציה ובעקבות קושי בויסות של הרגשות ושל ההתנהגות. דחיפות שלילית היא הנטייה לפעול באימפולסיביות בזמן מצבי רוח שליליים, ודחיפות חיובית היא הנטייה לתגובות אימפולסיביות בזמן מצב רוח חיובי. לאחרונה, חוקרים הציעו שדחיפות חיובית ושלילית אולי אינן גורמים נפרדים, אלא עשויות להיות מקובצות יחד למאפיין כללי של אימפולסיביות הקשורה לרגשות.

הקשר בין התמודדויות נפשיות ואימפולסיביות

צורות רבות של פסיכופתולוגיה קשורות לנטייה מוגברת להגיב באימפולסיביות לרגשות חזקים, ונטייה זו, בתורה, קשורה קשר הדוק לבעיות בשליטה קוגניטיבית ולקושי בויסות רגשי. תגובות אימפולסיביות לרגשות חזקים מוכרות יותר ויותר כמאפיין נפוץ של צורות רבות ומגוונות של פסיכופתולוגיה. מדדים שונים של אימפולסיביות הקשורה לרגשות נמצאים בקורלציה חזקה עם מגוון תסמינים, התנהגויות לא מותאמות ואבחונים קליניים. המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) מסווג תכונה זו כקריטריון אבחון, תכונה או גורם סיכון בהפרעות מרובות, כולל הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הפרעת הימורים והפרעות של שימוש באלכוהול או בסמים. מטה-אנליזה שנערכה לאחרונה על יותר מ-40,000 אנשים מצאה שבהשוואה להיבטים אחרים של אימפולסיביות, דחיפות הייתה המנבא החזק ביותר של כל פסיכופתולוגיה או קבוצת סימפטומים שנחקרה, כולל חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, תוקפנות, תכונות אישיות גבוליות, אובדנות ופגיעה עצמית.

למה אנחנו מתנהגים כך?

התנהגות אימפולסיבית שכיחה אצל ילדים ואצל מתבגרים, עם ההתפתחות הקוגניטיבית אנחנו מפתחים יכולת לזהות את הרגשות שלנו ולדחות סיפוקים, וכן מיומנויות רפלקטיביות, שמאפשרות לנו להעריך את הסיטואציה ואת הרגשות שהיא מעוררת בנו ולעכב את התגובה הרפלקסיבית ואת ההתנהגות האימפולסיבית. אם חפץ נופל מהשולחן, התגובה האימפולסיבית המהירה של אחיזה בו מועילה בדרך כלל, אך כאשר מדובר בחפץ חם או חד – רפלקס כזה יכול לגרום לפגיעה. כך גם לגבי תגובות אגרסיביות מהירות כאשר צריך להתגונן מסכנה מול עיכוב התגובות האגרסיביות כדי להימנע מפגיעה ולשמר את מערכת היחסים, או בחירה בתגמול קטן יותר כאשר מדובר בצורך מיידי, על פני תגמול דחוי גדול יותר כאשר יש השפעה על הרווחה האישית לטווח הארוך.

היכולת שלנו לעכב את התגובה האימפולסיבית תלויה לעתים קרובות במצב הרגשי ובעומס המנטלי שבו אנו שרויים. במצבים של חרדה, של התרגשות, של הצפה רגשית, של ניסיון להתרכז ולהפנות את הקשב אל עבר גירוי ספציפי, ואפילו במצבי עייפות ו/או רעב, קשה לנו יותר להפנות משאבים לתהליכי רפלקציה ועיבוד קוגניטיבי ואנו נוטים לפעול בצורה רפלקסיבית ואוטומטית יותר.

ההשלכות וההשפעות של התגובות האימפולסיביות על חיינו

אימפולסיביות במערכות יחסים ובחברויות

דפוסים של התנהגות אימפולסיבית עלולים להזיק למערכות יחסים ולקשרים חברתיים. התנהגות אימפולסיבית משפיעה על אופן התקשורת ועל הקשרים הבין-אישיים, ויכולה לבוא לידי ביטוי באמירה של דברים מבלי לחשוב עליהם לעומק או בהתנהגות לא רגישה, מה שעשוי לפגוע ולהרחיק את האנשים המשמעותיים בחיינו. הקושי החברתי והבין-אישי שנגרם מההתנהגות האימפולסיבית עשוי להביא לתחושת ניכור, לירידה בערך העצמי ולבדידות.

הנטייה לאימפולסיביות עשויה לייצר דפוס של דחיפה ומשיכה: ההתנהגויות האימפולסיביות יכולות לגרום לתחושת בושה, לירידה בהערכה העצמית ולרצון להתרחק מהזולת, ומנגד מתעורר הצורך להילחם בבדידות ולהחזיר את תשומת לבו ואת אהבתו. הירידה בערך העצמי עומדת מאחורי בחירות לא מוצלחות של בני ובנות זוג והימנעות מביסוס מערכת יחסים עם אדם אהוב בגלל הפחד לפגוע ולהיפגע.

 אימפולסיביות במקום העבודה

התנהגות אימפולסיבית במקום העבודה עשויה להתבטא בחוסר נימוס והתפרצות לדבריהם של עמיתים, או אמירות “לא במקום”. התנהגות כזו עלולה לגרום למתחים בין קולגות, ועשויה להוביל לתחושה של חוסר אהדה וחוסר הבנה מצד העמיתים והעמיתות, למתח במקום העבודה ולחרדה מוגברת.

אימפולסיביות עלולה להביא אותנו לתגובות לא פרופורציונליות ואפילו להתפטרות ללא מחשבה מספקת או להתנהגות שעלולה להביא לפיטורינו, ובסופו של דבר להוביל אותנו לחוסר מימוש של היכולות שלנו, לתסכול בפן המקצועי ולפגיעה כלכלית.

איך להתמודד עם הנטייה?

על מנת להתמודד עם הנטייה לתגובות אימפולסיביות, עלינו קודם כל לזהות את התחושות ואת המצבים הרגשיים שמביאים אותנו לפעול בצורה אוטומטית, מבלי לחשוב על התוצאות (ולעיתים להצטער על זה אח”כ). עלינו ללמוד על מגוון הרגשות שלנו ולזהות את הגורמים החיצוניים והפנימיים שמפעילים אותנו, בעזרת תרגול של הפניית תשומת הלב פנימה – אל עבר הרגשות המתעוררים בנו והקשרים ביניהם לבין הנטייה שלנו להגיב באימפולסיביות. במכון חיבורים הצוות מיומן מאד בטיפולים הנחשבים לפורצי דרך בתחום הפניית הקשב פנימה. אנו משתמשים בטכניקות מיינדפולנס המאפשרות פיתוח יכולת התבוננות פנימית, זיהוי ושיום של הרגשות שמתעוררים בנו כדי שניתן יהיה לחשוב מחדש על הסיטואציה ועל הדרך היעילה ביותר להגיב לה.

המומחיות שלנו היא בשיטות הגל השלישי של CBT, כגון טיפול דיאלקטי-התנהגותי, ACT ואחרים. אלו נמצאו יעילות מאוד בטיפול בקשיים בויסות הרגשי וההתנהגותי, בהפחתת תגובות והתנהגויות אימפולסיביות, בפיתוח מיומנויות הסתגלות ורפלקציה ובהפחתת הדיכאון והחרדה.

לסיכום

אימפולסיביות היא הנטייה להוציא לפועל התנהגות ללא מחשבה מספקת, לפעול בפחות מחשבה מראש מאשר מרבית האנשים בעלי יכולות וידע שווים, או נטייה לתגובות מהירות ולא מתוכננות לגירויים פנימיים או חיצוניים, ללא התחשבות בהשלכות השליליות של תגובות אלו. האימפולסיביות נובעת מתחושת דחיפות לפעול, בעיקר כתגובה לרגשות שמתעוררים בסיטואציה ובעקבות קושי בויסות של הרגשות ושל ההתנהגות.

המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) מסווג אימפולסיביות כקריטריון אבחון, תכונה או גורם סיכון בהפרעות מרובות, כולל הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הפרעת הימורים והפרעות של שימוש באלכוהול או בסמים. התנהגות אימפולסיבית שכיחה אצל ילדים ואצל מתבגרים, ועם ההתבגרות וההתפתחות הקוגניטיבית אנחנו מפתחים יכולת לזהות את הרגשות שלנו ולדחות סיפוקים, וכן מיומנויות רפלקטיביות, שמאפשרות לנו להעריך את הסיטואציה ואת הרגשות שהיא מעוררת בנו ולעכב את התגובה הרפלקסיבית. היכולת שלנו לעכב את התגובה האימפולסיבית תלויה לעתים קרובות במצב הרגשי ובעומס המנטלי שבו אנו שרויים. התנהגות אימפולסיבית משפיעה על אופן התקשורת ועל הקשרים הבין-אישיים, דפוסים של התנהגות אימפולסיבית עלולים להזיק למערכות יחסים ולקשרים חברתיים ולהשפיע על התפקוד וההתקדמות במקום העבודה.

ניתן להפחית את הנטייה לתגובות אימפולסיביות בעזרת אימון בהפניית הקשב פנימה, זיהוי המצבים שמעוררים אצלנו רגשות עזים ומביאים אותנו לפעול בצורה אוטומטית וחשיבה מחודשת על הסיטואציה ועל הדרך היעילה ביותר להגיב לה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.