אינטליגנציה רגשית: כשהשכל והלב נפגשים

אינטליגנציה רגשית (Emotional Intelligence)  היא היכולת לזהות, להבין ולנהל את הרגשות, שלנו ושל אחרים, בדרך שמאפשרת לנו לתפקד בצורה בריאה בעולם: להצליח ליצור מערכות יחסים משגשגות, לקבל החלטות נבונות ולהתמודד עם המשימות שלפנינו באופן מועיל. אינטליגנציה רגשית היא מושג שמתייחס למכלול של מיומנויות רגשיות, חברתיות ובין-אישיות, שהן לא פחות חשובות מרמת האינטליגנציה השכלית שלנו, ובמקרים רבים אף יותר חשובות. במאמר זה נצלול לתוך העולם המרתק של אינטליגנציה רגשית, נכיר פנים שונות של הנושא ונדון בהשלכות שיש לו על החיים שלנו.

אם אתם מתעניינים בתחומי הנפש וההתפתחות האישית, סביר להניח שכבר נתקלתם במושג “אינטליגנציה רגשית”, היות שזה אחד מהמושגים המדוברים והמשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים. מיומנות זו משפיעה על היכולת שלנו להבין את המתרחש בתוכנו, להגיב למצבים יומיומיים, להתמודד עם אתגרים, לתחזק מערכות יחסים ולהשיג את היעדים שלנו. כך שאפשר להבין, שאינטליגנציה רגשית משחקת תפקיד קריטי בקביעת איכות החיים ורמת ההגשמה העצמית שלנו. חשוב להבין, שאינטליגנציה רגשית אינה נתון קשיח וקבוע, אלא היא מיומנות שאפשר לרכוש, לפתח ולשפר בכל שלב בחיים.

מהי אינטליגנציה רגשית?

כשאנחנו מדברים על אינטליגנציה רגשית, אנחנו בעצם מדברים על מידת ההבנה של העולם הפנימי שלנו, על כל מה שקשור לכך, כמו: זיהוי התחושות והרגשות שלנו, הבנת הסיבות הפנימיות להופעתן, הבנת המניעים והרגשות של האדם שמולנו ובחירת תגובה שמשרתת את מערכת היחסים. זוהי יכולת המשלבת מודעות עצמית, אמפתיה, שליטה עצמית ומיומנויות חברתיות. בשונה מאינטליגנציה שכלית (IQ), שמודדת יכולות של חשיבה, למידה, עיבוד מידע ופתרון בעיות באמצעות כלים מנטליים, אינטליגנציה רגשית קשורה להיבטים הרגשיים והמורכבים יותר של החוויה האנושית.

גישתו של דניאל גולמן  (Goleman)

הפסיכולוג האמריקאי דניאל גולמן היה הראשון שהפך את האינטליגנציה רגשית ממושג שהיה שמור לאנשי מקצוע בלבד למושג מוכר בשיח הפופולרי, והציג רעיונות מהמחקר האקדמי בתחום זה בצורה פשוטה ומובנת לציבור הרחב. הספר שפרסם בשנות ה- 90 בשם זה הפך לרב מכר בינלאומי, והציג לעולם את המסר, שאינטליגנציה רגשית היא לא בגדר מותרות, אלא מרכיב חיוני בהתפתחות וברווחה הנפשית של האדם.
המודל של גולמן להבנת אינטליגנציה רגשית מחלק אותה לחמישה רכיבים עיקריים:

1. מודעות עצמית – מודעות עצמית היא היכולת לזהות את הרגשות שעולים בנו, להבין מדוע הם מופיעים וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות שלנו.
2. ויסות רגשי – היכולת להתנהל בצורה מאוזנת מול הרגשות שלנו, מבלי להדחיק או לבטל אותם ומצד שני- מבלי לאפשר להם להשתולל בחוסר שליטה. היכולת לווסת את רגשותינו תאפשר לנו להרגיע את עצמנו בשעת לחץ או כעס, וכן לבחור את תגובותינו בצורה מודעת ושקולה יותר.
3. מוטיבציה פנימית – זוהי האנרגיה שדוחפת אותנו לעשייה, התקדמות והתפתחות בכיוון הרצוי לנו. אדם שיש לו מוטיבציה פנימית חזקה יוכל לפעול בהתמדה ובנחישות לעבר המטרות שהוא מסמן לעצמו, ויהיה פחות נתון לפיתויים חיצוניים ולהסחות דעת בדרך ליעד.
4. אמפתיה – אמפתיה היא היכולת להבין את נקודת המבט הרגשית של האדם שמולנו. אדם בעל יכולת אמפתית גבוהה יוכל לתקשר טוב יותר עם אחרים ולבנות מערכות יחסים בריאות יותר המבוססות על הבנה, אכפתיות, שיתוף פעולה ופתרון יעיל של קונפליקטים.
5. מיומנויות חברתיות – זהו סט של כלים להתנהלות בסיטואציות חברתיות, כמו: הקשבה, ביטוי עצמי, השתלבות באינטראקציות חברתיות שונות ועוד. מיומנויות אלה תורמות לנו במגוון רחב של משימות יומיומיות שבהן נדרשת תקשורת עם אנשים אחרים בסביבתנו.

המודל של מאייר וסאלובי  (Mayer & Salovey)

המונח “אינטליגנציה רגשית” נוצר ב- 1990 על ידי הפסיכולוגים מאייר וסאלובי, ומתייחס לכישורי ההתמודדות של האדם עם רגשות שונים. נפרט פה בקצרה את מרכיבי המודל שלהם, ואפשר לשים לב שיש נקודות ממשק בינו לבין המודל של גולמן, היות שגולמן למעשה התבסס על עבודתם והרחיב אותה:

• מודעות עצמית לרגשות – היכולת שלנו לזהות את הרגשות שעולים בנו בכל רגע נתון, ולהבין שהם מהווים פילטר דרכו אנחנו תופסים את המציאות.
• ניהול רגשות – היכולת לנהל ולווסת רגשות, כדי להימנע מהצפה. במקרה של חרדה לפני ראיון עבודה, לדוגמה, היכולת הזאת תתמוך בנו לתפקד בצורה מועילה, למרות הפחד.
• מוטיבציה עצמית – היכולת לגייס אנרגיה רגשית לצורך השגת מטרה, מבלי להתפתות להסחות דעת בדרך.
• ניהול מערכות יחסים – היכולת להפעיל מיומנויות חברתיות בהתאמה לסיטואציה, לשלוט בתגובותינו לאחר, לפתח הבנה ואמפתיה כלפי אחרים ולתקשר את רגשותינו בצורה מועילה.
• זיהוי רגשות – היכולת לקלוט מסרים רגשיים שעולים בתוכנו או באדם שמולנו.

מרכיבי האינטליגנציה הרגשית

אינטליגנציה רגשית משלבת רכיבים שונים, השזורים ביחד ומשפיעים על התפקוד שלנו ברמת הנפשית והחברתית. ככל שהרכיבים האלה פועלים בצורה טובה, כך נוכל לפעול בצורה מותאמת ומועילה יותר:

• מודעות עצמית – אדם שיש לו מודעות עצמית תקינה יידע לזהות את רגשותיו, לפענח אותם בצורה נכונה ולהבין את השפעת הרגש על ההתנהלות שלו.
• ויסות רגשי – זהו רכיב חשוב מאין כמוהו, המאפשר לנו להרגיע את עצמנו במצבים מאתגרים, ולהצליח להגיב באופן מותאם לסיטואציה.
• אמפתיה – אמפתיה מאפשרת לנו להבין את הרגשות של האחרים סביבנו, ומתוך כך להצליח לנהל ולתחזק מערכות יחסים בריאות ומיטיבות.
• מיומנות חברתית – היכולות הרגשיות תומכות גם בהתנהלות החברתית שלנו, בין אם מדובר ביצירת תקשורת מועילה, בשיתוף פעולה, בהתמודדות עם קונפליקטים או בהשתתפות במפגשים חברתיים.
• מוטיבציה פנימית – רכיב זה קשור ליכולת שלנו לחתור לעבר יעדים שמתאימים לערכים שלנו, ולהצליח להשיג אותם למרות הקשיים שבדרך.

מה זה סולם EQ ?

רובנו מכירים את המושג IQ, המודד אינטליגנציה שכלית. פחות מוכר ממנו הוא סולם EQ,  שמיועד למדוד את רמת האינטליגנציה הרגשית של האדם. ציון EQ גבוה מלמד על יכולות גבוהות בתחום המודעות הרגשית, התקשורת והוויסות העצמי. אך גם מי שקיבל ציון EQ נמוך יוכל בהחלט לשפר את המיומנות הרגשית שלו בעזרת רכישת מודעות וכלים ובמקרה הצורך גם טיפול ממוקד רגש.

חשיבות האינטליגנציה הרגשית בחיים האישיים והמקצועיים

אינטליגנציה רגשית היא גורם קריטי המשפיע על היבטים רבים ומגוונים של חיינו. הנה כמה דוגמאות קטנות להמחשה:

השפעתה על מערכות יחסים וקשרים בין אישיים

אדם עם מיומנויות רגשיות נמוכות יתקשה בזיהוי רגשות ובניהול התגובה שלו, וכך הוא יכול להיקלע לעימותים חוזרים ונשנים, שאינם מגיעים לכדי פתרון.
לעומת זאת, לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית מפותחת יהיה כנראה קל יותר להתנהל במערכות יחסים. זאת מפני שהם יכולים להקשיב לאחר מתוך אמפתיה והבנה, להתמודד עם קנאה או עם רגשות אחרים שעולים מול האדם האחר, לבנות מערכת יחסים המבוססת על שיתוף פעולה, אמון הדדי ותקשורת בטוחה.

השפעתה במקומות עבודה

אדם בעל יכולות גבוהות בתחום הרגשי יכול להתמודד ביתר קלות עם ביקורת מצד המעסיק או העמיתים לעבודה, ולהגיב אליה בצורה בונה. הוא יידע למצוא את מקומו בתוך צוות ולתפקד טוב יותר במצבים שדורשים התמודדות עם לחץ.
לעומת זאת, אדם בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר, עלול להיות רגיש יותר לביקורת, לקחת אותה באופן אישי ולהתקשות ללמוד ממנה ולהתקדם הלאה.
מנהל עם יכולת גבוהה להבנה רגשית יודע לגרום לעובדים להרגיש שייכות ורצון לתרום, ולכן פחות זקוק לכלים של משמעת ותמריצים חיצוניים כדי להשיג שיתוף פעולה.

ההבדל בין אינטליגנציה שכלית לאינטליגנציה רגשית

אינטליגנציה שכלית מתייחסת ליכולת לנתח, להבין ולהסיק נתונים מתוך חשיבה רציונלית, ואילו אינטליגנציה רגשית עוסקת ביכולת לזהות ולהבין את הרגשות שלנו ושל אחרים. כך שאדם שמצטיין במישור השכלי, לא בהכרח יהיה מיומן בניהול הרגשות שלו. במקרה כזה, הוא עלול לחוות קשיים בתקשורת בין אישית, בעיות רגשיות שונות וחוסר סיפוק או תסכול בשל תפקוד רגשי לקוי.

מה המשמעות של אינטליגנציה רגשית נמוכה?

רמת אינטליגנציה רגשית יכולה להשפיע עמוקות על מצבים שונים בחיי היומיום. אדם שמצוי ברמת אינטליגנציה רגשית נמוכה עלול להתקשות בכל הקשור להתמודדות עם מצבים מלחיצים בתוך מערכות יחסים. מיומנות רגשית נמוכה עלולה לפגוע ביכולת שלנו לפרש רגשות אצלנו ואצל אחרים, ולהוליד אי הבנות, קונפליקטים ותגובות לא מותאמות, כמו הסתגרות, כעסים, דחייה והימנעות מתקשורת. אדם בעל אינטליגנציה רגשית נמוכה הוא חשוף יותר לתחושות של חרדה ורגישות יתר למצבי מתח, ועלול להתקשות בוויסות רגשי.
עובד שחש לא מוערך על ידי המעסיק, למשל, יכול לחוות עלבון ותסכול, במקום להכיר בכך שהתחושה אינה מבוססת על נתונים אמיתיים, אלא על חוויה פנימית.
דוגמה נוספת היא הורה, שנפגע באופן אישי מהתנהגות של ילדו, במקום להבין את המניעים של הילד ולבנות איתו תקשורת בריאה, מתוך אמפתיה והכלה.

החשיבות של פיתוח האינטליגנציה הרגשית

רמת האינטליגנציה הרגשית של כל אחד מאיתנו היא לא נתון קשיח, אלא יכולת גמישה, שאפשר בהחלט לפתח ולשפר. אדם שבוחר לפתח מיומנויות של אינטליגנציה רגשית, כחלק מתהליך התפתחות רגשית, מעניק לעצמו הזדמנות יקרה מפז לרכוש מודעות, הבנה וכישורים, שיתרמו באופן משמעותי לאיכות חייו הכוללת. אינטליגנציה רגשית מאפשרת לאדם להעמיק את ההבנה הפנימית שלו, לזהות את הטריגרים שמפעילים אותו, לשפר את מערכות היחסים שלו עם אחרים ולהתמודד בצורה מיומנת יותר עם האתגרים שהוא פוגש, מה שמוביל לעלייה ברמת הביטחון העצמי, העוצמה הפנימית והשלווה שהוא חווה.

כיצד ניתן לשפר אותה? דרכים וטכניקות

אינטליגנציה רגשית היא, כאמור, מיומנות שניתן לפתח בכל שלב בחיינו. אם אתם מתעניינים ביצירת שיפור כזה בחייכם, הנה מספר אפשרויות שתוכלו לבדוק:

כלים לתרגול עצמי:

• שיטות להעלאת המודעות העצמית – ישנן טכניקות מגוונות להשיג מודעות עצמית גבוהה יותר, אך תוכלו להתחיל אפילו מתרגול פשוט כמו- לעצור מדי פעם במהלך היום, להפנות את תשומת הלב פנימה אל תוך הגוף, ולבדוק מה אתם מרגישים. לשים לב אילו תחושות, מחשבות ורגשות עולים בכם. ככל שתתמידו בתרגול, תגלו שרמת המודעות הפנימית שלכם עולה, פשוט מפני שאתם בוחרים להיות ערים יותר למה שמתרחש בתוככם.
• שיטות לוויסות רגשי – טכניקות כמו: הרפיה, נשימות, מדיטציה, מיינדפולנס וכתיבה רפלקטיבית יכולות לעזור בצורה משמעותית לפיתוח המודעות.

שיטות טיפול:

• טיפול ממוקד רגש (EFT) – בגישה זו מתמקדים באיתור של דפוסים רגשיים עמוקים, שאותם מחליפים לרגשות חיוביים יותר. הטיפול מתאים בעיקר לאנשים שמתקשים להתחבר לעולם הרגשי שלהם ולבטא את רגשותיהם.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – שיטה אפקטיבית ומכוונת תוצאות להתמודדות עם דפוסי חשיבה שליליים, חרדות ומתחים לגבי אתגרים יומיומיים שונים. הטיפול מתמקד בזיהוי של תבניות חשיבה הפוגעות בתפקוד התקין של האדם ויצירת שינוי חיובי בתבניות אלה. המטופל רוכש כלים פרקטיים, שהוא יכול ליישם בחייו ולראות שיפור בהתנהלות ובחוויה היומיומית שלו.
• טיפול דינמי או אינטגרטיבי – גישה זו מתאימה לאנשים שחשוב לצלול לעומק הרגשות שהם חווים, ולהבין טוב יותר מהיכן הם נובעים.

כל אחת מהשיטות הטיפוליות האלה עשויה לתמוך בכם במסע שלכם לשיפור ההבנה העצמית ולפיתוח היכולת לבחור את התגובות שיקדמו אתכם לעבר יותר שלווה, איזון והגשמה. הדגשים בכל אחת מהשיטות שונים, ובכך הן מתאימות לאנשים שונים, לכן כדאי לבחור את הגישה שתתאים לתכונות האופי שלכם ולמטרות שתרצו להשיג.

כמו שניתן להבין מהמאמר, אינטליגנציה רגשית היא הרבה מעבר למושג מעולם האקדמיה. זוהי מיומנות שיש לה השפעה דרמטית על חוויית החיים שלנו. בזכות יכולת זאת, אנחנו מבינים את עצמנו ואת האחרים שבסביבתנו, בונים מערכות יחסים קרובות ומשמעותיות, מבטאים את עצמנו בעולם, בוחרים את תגובותינו לסיטואציות שונות ומתמודדים עם אתגרים. ככל שהאינטליגנציה הרגשית שלנו מפותחת ומשוכללת יותר, כך מתאפשר לנו לחוות יותר איזון, שלווה ומימוש בחיינו. אם אתם או אדם קרוב אליכם חווים קושי כלשהו בתחום מערכות היחסים, אם אתם מרגישים שקונפליקטים בחייכם חוזרים שוב ושוב והייתם רוצים לדעת לפתור אותם, אם אתם רוצים ללמוד לבטא את עצמכם יותר בטבעיות, ייתכן מאוד שתוכלו להפיק תועלת מליווי מקצועי לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלכם.

פנו אלינו במכון “חיבורים” עוד היום, ונשמח להכיר אתכם ולהתאים לכם את הליווי המדויק שיענה על הצרכים הייחודיים שלכם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.