אכילה רגשית

אנשים רבים עושים הבחנה בין אוכל שהוא "מזין", לבין אוכל שהוא "מנחם". אוכל מזין מתקשר לרוב בתודעה שלנו למזון שהוא בריא אך אינו ערב לחך, או בעל טעם נרכש - אך יש יוצא דופן.

אכילה רגשית

אנשים רבים עושים הבחנה בין אוכל שהוא “מזין”, לבין אוכל שהוא “מנחם”. אוכל מזין מתקשר לרוב בתודעה שלנו למזון שהוא בריא אך אינו ערב לחך, או בעל טעם נרכש. אוכל מנחם הוא לרוב ג’אנק פוד (Junk food), כלומר אוכל שהמטרה העליונה שלו היא ליצור חוויה טעימה וממלאת. לרוב זהו מזון בעל ערך קלורי גבוה ותזונתי נמוך. אכילה רגשית (Emotional eating) היא למעשה אכילת כמויות גדולות של אוכל, לרוב אוכל מנחם או ג’אנק פוד, כתגובה לרגשות שהם לא רעב. כלומר אם אדם רעב והאפשרות היחידה שעומדת בפניו מסיבות שונות היא אכילת המבורגר זה שונה מאשר הצורך לאכול המבורגר כשהוא חש עצוב או מיואש. כאשר האדם לומד שזה עובד- כלומר שהאוכל מעניק לו נחמה גם אם היא רגעית, סביר להניח שימשיך לחזור על הפעולה הזו בכל פעם שיחוש מצוקה נפשית, ולא יטרח ללמוד מיומנויות נוספות שעשויות לסייע לו לפתור אותה באופן מוצלח.

מתי האוכל הפך עבורך לנחמה?

בין הסיבות הנפוצות לאכילה רגשית ניתן למצוא דיכאון, שעמום, בדידות, כעס כרוני, חרדה, תסכול, לחץ, בעיות עם יחסים בין אישיים והערכה עצמית נמוכה. ככלל אלה מצבי מתח שמעוררים רגשות שליליים המובילים לאכילה המוגברת ולחיפוש אחר נחמה באוכל. האדם נכנס למעגל שלילי משום שהאכילה גורמת לעלייה במשקל, מה שיוצר לעתים קרובות דימוי גוף נמוך ובעקבות זאת עלייה ברגשות השליליים כלפי העצמי ולכן לאכילה נוספת.

זיהוי הטריגרים לאכילה רגשית

מצבים ורגשות שמעוררים טריגרים לאכילה רגשית נכנסים לחמש קטגוריות מרכזיות:

קטגוריה חברתית – כאשר אנו נמצאים בסביבת אנשים אחרים אנו נוטים לאכול. זאת לדוגמה בלחץ חברתי המעודד אכילה, אכילה לצורך תחושת השתייכות, או שאנחנו חרדים בסביבת אנשים אחרים ולכן נבחר לאכול.
קטגוריה של מצבים – אכילה הנובעת מכך שההזדמנות היא פשוט שם. לדוגמה, כאשר אנו נמצאים במסעדה או בחנות, כרזה שמעודדת אכילה עשויה לגרום לנו לרצות לאכול יותר. כמו כן ישנה אכילה שמקושרת למצבים מסוימים, כגון הרגל לאכול מול הטלוויזיה או בהפסקות בלימודים.
קטגוריה של מחשבות – אכילה כתוצאה מתחושת ערך עצמי שלילית או תירוצים לאכילה. לדוגמה, ללעוג לאדם כלשהו למראהו או להיעדר כוח רצון.
קטגוריה גופנית – אכילה כתגובה למסרים גופניים. לדוגמה, רעב מוגבר כתוצאה מכך שהוחסרו ארוחות, או כניסיון לרפא כאב ראש או כאב גופני אחר.
כדי לדעת מה הטריגרים שמפעילים את האכילה הרגשית, רצוי לנהל פנקס אוכל ולציין מה היה המצב הרגשי, החברתי או הפיזי שהתקיים באותו הרגע.

דרכים להיגמל מההרגל

זיהוי הטריגרים לאכילה הינו צעד חשוב אך הוא לא הפתרון. לאחר שזוהו החלקים הבעייתיים יש צורך לשבור את ההרגל. זאת עושים באמצעות פיתוח אלטרנטיבות לאכילה וזה השלב השני וההכרחי בדרך להימנעות מאכילה רגשית. חשוב למצוא דרכים להרגעה כדי להימנע מאכילת יתר, אך רצוי שדרכים אלו לא יהיו הימנעות מהמצב המעורר את הטריגר, דהיינו הימנעות מיציאה משותפת עם חברים או מהליכה לסרטים וכן הלאה. זאת משום שאז האדם למעשה לא מתמודד עם הקושי אלא סוגר את עצמו מהעולם ובכך יוצר קשיים חדשים.

טיפול באכילה רגשית

הטיפול המומלץ להתמודדות עם אכילה רגשית מתבסס על התאוריה הקוגניטיבית התנהגותית, בטיפול זה לומדים לעקוב ולזהות את דפוסי האכילה תוך כדי בחינה של המצב הרגשי הנחווה בזמן האכילה. המטפל/ת מלמד ניהול של יומן אכילה וניהול של יומן חשיבה הכולל בתוכו מדד לתחושות ורגשות. נבדקות האמונות והסכמות היוצרות מצבי הלחץ וחרדה ותורמות לשימור הדחף לאכילה. במהלך הטיפול מסגלים דפוסי חשיבה והתנהגות המעלים את הערך והביטחון העצמי וניתנים כלים להתמודדות נכונה עם עצירת וויסות הדחף והפיתוי לאכילה רגשית. לעיתים במהלך הטיפול עולה הצורך לבדיקה של השפעת מערכות יחסים על דפוסי האכילה.

לשיתוף הכתבה >>
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print