מרתין לותר קינג היה אחד הסמלים הגדולים לחופש ודאגה לזולת, הוא אמר “מי שלא התעלה מתוך התחום הצר של דאגותיו הפרטיות לעבר התחום הרחב הנוגע לאנושות כולה, עדיין לא התחיל לחיות את החיים.” יש שאומרים שכולנו אחד ומצווים “ואהבת לרעך כמוך”. אך האם אימרות אלה הן ישימות או חלום אוטופי? האם בני האדם יכולים באמת להיות אלטרואיסטים או שבבסיס כולנו שוכנת אנוכיות וכל נתינה מקורה ברצון לקבל משהו בחזרה?
המונח אלטרואיזם לקוח מהמילה הלטינית Alter – שמשמעותה “זולת”, ובעברית מתרגמים אותו ל”זוּלָתָנוּת”.
אדם אלטרואיסט מחזיק בהשקפת עולם או התנהגות המעדיפה את טובת האחר על טובתו עצמו.
המונח נטבע במאה ה-19 על ידי ההוגה אוגיסט קונט אשר האמין כי האלטרואיזם הוא תנאי לבניית מערכת חברתית מוסרית וראה אותו כהיפוכו המוחלט של המושג אגואיזם.
לאורך הזמן צצו פרשנויות נוספות לאלטרואיזם, אשר מתארות אותו לא בהכרח כנתינה טהורה אלא כנתינה שמשרתת את הנותן באופן עקיף.
מבחינה ביולוגית-ביהביוריסטית, זולתנות אינה מחייבת הפגנת מודעות ואינה מוערכת במונחים מוסריים. זולתנות ביולוגית מוגדרת בהקשר של סיכויי ההישרדות, הרבייה וההזדווגות של מפגין הפעולה.
בהיבט האבולוציוני, אנו מסכנים את עצמנו או מתנהגים באופן שפוגע בנו כדי לקדם את סיכויי ההישרדות והרווחה של ה”שבט”, קרובי משפחתנו או בני מיננו.
בהיבט הפסיכולוגי, המניע של האדם לעזור לאחר הוא נפשי-רגשי.
במובן זה, כאשר איננו מסייעים לאדם במצוקה אנו “מסתכנים” ברגשות אשמה . בנוסף, הסיוע לאחר עשוי לגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו ויחזק את הדימוי העצמי שלנו.
חלק מן החוקרים טוענים כי הגשת סיוע לאדם במצוקה מעוררת בתוכנו אמונה נוסכת בטחון, שברגע האמת גם אנו נזכה לעזרה. כלומר, ניתן לומר כי התנהגות אלטרואיסטית מלווה פעמים רבות גם באפשרות לרווח אישי שאינו תמיד מודע.
תאוריות פסאודו-אלטרואיסטיות מציעות שבבסיס מעשים אלטרואיסטיים קיים מניע שמבקש למלא אחר תועלת אישית, אפילו ברמה הלא מודעת.
לפי תאוריות אלו, המוטיבציה מאחורי המעשה האלטרואיסטי תהיה להשיג תגמולים פנימיים כגון הערכה עצמית, או חוויה של מוסריות ואף עליונות. לעתים כרוכות בכך ציפיות לתגמול בעתיד.
למשל, דפוס פסאודו-אלטרואיזם הוא דפוס התנהגות המשמש אנשים שלא מצליחים להתמודד כראוי עם זעם ופגיעה, לדוגמא בדינאמיקה בין שני חברים שרבים והשלישי ייקח צד של אחד מהם רק כדי “לנקום” באחר.
קבוצה שנייה זו של תיאוריות סבורה כי התנהגות אלטרואיסטית אינה נובעת מכוונה לקבל הטבות, אלא מתוך תכונות כמו כגון אמפתיה או חיפוש אחר צדק והוגנות. סוג זה של תיאוריות בדרך כלל לוקח בחשבון שאלטרואיזם לא קיים באופן מוחלט ואוטופי, אלא כקיום של תכונת אישיות פוטנציאלית בכל אדם ואדם.
המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד, אך אינו חופף לחלוטין. זולתנות בהגדרתה הפילוסופית באה לידי ביטוי בתנ”ך במצוות רבות כמו מתנות לעניים, שמיטה, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות, והן בפסוקים כלליים כמו “ואהבת לרעך כמוך”.
לפי היהדות, אדם המתעלה על עצמו הוא בדרך כלל אדם שחשיבתו ומחשבותיו הם מחוץ לקופסה, לא קונבנציונלית. לפיכך, אדם ממוצע נוטה לעשות למען עצמו וביתו ויש מיעוט של אנשים עושים למען הכלל ללא תמורה.
לפי הבודהיסטים, אלטרואיזם מציע חופש אחר, שונה בתכלית ממושגי החירות האישית ויש התייחסות למצב של
אחדות”, שהכל בסופו של דבר מתקיים יחד ואין באמת נפרדות בין היצורים החיים. על כן, אושרם של אחרים לא פחות חשוב משלנו. ישנו מושג שנקרא “מטהה” זהו תרגול של ידידות ואכפתיות ושליחת כוונות ואיחולי טוב לאחר, כמו גם “דאנא” שמתארת נתינה ונדיבות הלב.
אלטרואיזם לפי הבודהיזם משחרר אותנו מכבלי השיעבוד לתפיסות ה”אני” הנפרד.
לפי הבודהיזם, פעולה אלטרואיסטית לא נובעת מתוך נקיפות מצפון, ניסיון להיות אדם טוב יותר או להרגיש טוב יותר, אלא מתוך הבנה עמוקה של הקיום. למשל כשאדם רואה קבצן ברחוב. הוא יכול לחוות את הסיטואציה מנקודת מבט רחבה יותר, ולהבין שלא ייתכן שיתקיים חוסר איזון כזה בטבע, משום ששנינו – אני והקבצן – לא שונים זה מזה בשום מרכיב שהוא (גוף, תודעה, רצונות, פחדים, צרכים). ההכרה בכך שאנחנו בעצם שני גלים באותו האוקיינוס, שני ביטויים של אותה המהות, ובכל זאת, לי יש פרנסה ומשפחה ורכוש ולו אין את כל אלה – אני גם מבין שמתקיים פה שיבוש. הזיהוי הזה מאפשר לי לתת את המטבע ללא כל הפרדה בינינו. הנתינה אינה מתוך רחמים ולא עליונות, אלא פשוט משום שזו הפעולה הנכונה לעשותה באותו רגע. בכך מתבטלת את ההפרדה בינינו. אין נותן ואין מקבל. יש רק נתינה.
מטופלים רבים מתארים מצב שבו הם מצטיירים בקרב סביבתם טובי לב ובעלי נתינה אין סופית. לא פעם מתגלה בטיפול שהאדם נותן לאחר יותר ממה שהוא מסוגל בפועל להעניק ולא באופן התואם את הרצון האמיתי שלו. זוהי תופעה מוכרת אצל רבים- יש אנשים שמתכווצים רק לנוכח המחשבה על לסרב לאדם אחר שמבקש מהם משהו, אולי מתוך פחד שהוא יפסיק לאהוב ולרצות בקרבתם ואם זה מתוך חשש מעימותים ואי נעימות. בחברה שמקדשת את המידות הטובות של מעשים טובים ונתינה – ובצדק זה יכול להיות מבלבל, מאיזה מקום אני נותן לאחר? האם אני עושה זאת עם רצון אמיתי ושלם עם המעשה? אלו שאלות שחשוב לנו לשאול את עצמנו. לפעמים דווקא הדבר הנכון לעשות הוא לומר “לא”, כאשר אני נדיב עם עצמי אני יכול לפתח יחסים פנימיים של אמון בלי “לנטוש” את הרצון האמיתי שלי. דווקא אז כאשר יש גבולות פנימיים ברורים יש אפשרות לתת ממקום נקי ובריא.
אלטרואיזם הוא מונח המתאר התנהגות אנושית של נדיבות ללא תנאי ושימת האחר לפני טובתי האישית.
ישנם זרמים שונים המתארים את ההתנהגות הזו, חלקם מתארים טוב-לב או תחושת אמפתיה והבנה של האחר, וחלקם טוענים כי המניע הוא קבלה של דבר-מה בחזרה.
לפי הגישה האבולוציונית, ישנה תועלת באלטרואיזם אשר מקריב את הפרט לטובת הכלל שמכיל פרטים רבים יותר.
היהדות תומכת באלטרואיזם ובמתן לאחר, ואילו הבודהיזם מבטל את הדיון באמצעות פרספקטיבה רחבה יותר המציעה כי אין נותן ואין מקבל, רק הכרה בטבע האמיתי שלנו.
אני מעודדים אתכם לתת לאחר ממקום בריא ושלם.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
