אנטיפתיה

“כל מי שאי פעם תפגוש מתמודד בקרב עליו אתה לא יודע דבר, היה טוב, תמיד”

(הנרי וודסוורת’ לונגפלו)

אנטיפתיה מוגדרת בתור תחושה עזה של עיוניות או סלידה כלפי משהו או מישהו אחר.

“אני מרגיש שהוא אנטיפטי כלפיי ולא מבין מה עשיתי לו…”

איך נתמודד עם אותה עיוניות אנטיפטית כלפינו ואיך מזהים את התכונה הזאת?

מי הוא אנטיפת?

אנטיפתיה היא ההפך מאמפתיה. אמפתיה היא היכולת לזהות ולהרגיש את רגשות האחר תוך הפגנת חמלה או אכפתיות. אדם עם נטייה חזק לאנטיפתיה עלול להצטייר לאחרים כאדם מרוחק או סגור, לא מפגין הרבה אדיבות או חביבות ולעיתים אפילו עיוניות או מרירות. ייתכן שפחות נזהה את האדם האנטיפת מתחבק או מפגין חמימות כלפי אחרים ואולי הוא יעדיף להתרועע פחות בחברה. לא תמיד נדע מה הסיבה שבגללה האדם מפגין אנטיפתיות כלפינו או כלפיי מישהו אחר ואולי גם הוא לא צמיד מבין את הסיבה לעומק. אנטיפתים יכולים להפגין תוקפנות שהיא פאסיבית אגרסיבית כמו למשל התעלמות ו”כתף קרה”.

מה גורם לאנטיפתיה להתפתח?

מחקר שבדק התפתחות של רשת חברתית שלילית בין ילדים הראה שתלמידים לא נמנעו מיצירת קשר חברתי עם בני מיעוטים אתניים, לעומת זאת נראה שיש השפעה משמעותית של הישגים אקדמיים נמוכים אצל ילדים לבין התפתחות של מערכות יחסים שליליות.[2]

בזמן שאנטיפתיה יכולה להיות תוצר של ניסיון חיים שלילי היא יכולה גם להתפתח ללא הסברים רציונאליים של סיבה ותוצאה הקשור לסביבה של האדם.

פילוסופים ופסיכולוגים רבים ניסו לפענח את הגורם להתפחות של תכונת האנטיפתיה, ההסברים שניתנו יכולים להיות מניחי דעת או ספקולטיביים בלבד, כמו למשל הורות מזניחה או מנוכרת, מחסור בחיבה או טראומת ילדות.

אנטיפתיה בחברה

נערך מחקר בהולנד על תלמידי תיכון שבדק את המרקם החברתי, דינאמיקה ומעמדות דרך מדידת רמת התוקפנות ,האנטיפתיה וההימנעות של הילדים. החוקרים מצאו קשר של יחסי גומלין בין שלושת המאפיינים שהילדים הפגינו כלפי תלמידים במעמד היררכי “נמוך” יותר. לא נמצא קשר בין הרקע של הילדים והמעמד סוציואקונומי לבין רמת האנטיפתיה התוקפנות וההימנעות שהפגינו. במחקר זוהתה הסכמה קולקטיבית כלפיי מי תופנה האנטיפתיה והתגבשו תפקידים בחברה.

אפשר ללמוד מהמחקר הזה גם על תפקידים בקבוצה ועל איך מתגבשת אישיות. ניתן גם לשאול שאלות, איזה מקום לחברה יש בהתגבשות אותו עצמי אנטיפתי או קורבן חברתי? האם אנטיפתיה מתפתחת בגלל הדרך בה אדם תופס את עצמו? [1]

איך מתמודדים עם אנטיפתיה?

בהרבה מקרים אדם אנטיפת לא בהכרח יכיר בתכונה זו שלו ולא יבקש להתמודד איתה. כאשר אנחנו נמצאים במערכת יחסים מכל סוג שהוא עם אנטיפת זה יכול מאד לעזור להבין שמתחת לנטייה הזו ייתכן וקיים קושי וכי האנטיפתיות היא נטייה שהתפתחה על מנת להגן על האדם מאותו קושי שהוא חווה. לפעמים אנשים יגיעו לטיפול נפשי בגלל כל מיני מצבי קצה שהם חווים ואז תעלה גם ההתמודדות המורכבת שלהם מול חברה והקונפליקט שיש להם שם יהפוך להיות מודע ומטופל יותר.

כאשר אדם מרגיש סבל ונמצא במודעות לעובדה שיש בו אנטיפתיה או עיוניות כלפי אובייקטים אחרים, שיש לו צורך לחיות בצורה נעימה יותר, לאהוב אחרים ולהתפתח ניתן לעזור לו דרך טיפול רגשי לברר את מקור הקושי שגורם לו להתנכר לאחרים או לאותה תוקפנות ומרירות כלפי האחר.

בטיפולי CBT מתקדמים ניתן ליצור מרחק פנימי ולפרק את ההזדהות שלנו אם אותו אני אנטיפתי או תוקפני ולזהות את ההתגבשות של האמונות שגורמות לנו לשמר את אותו אני מסויים.

לסיכום

אנטיפתיה יכולה לנבוע ולהתפתח מסיבות שונות ולא תמיד קל להתמודד עם אדם שמפגין אותה. חשוב לזכור שכאשר מישהו מפנה אלינו אנטיפתיה בין אם זה מדי פעם או יחס קבוע, חשוב לשים מולו את הגבולות שלנו ולסמן כאשר היחס שלו אלינו בלתי מכבד או נעים. ההבנה כי הנוקשות והאנטיפתיה של האחר מגיעה מתכונה אישיותית אבל גם מתוך מצוקה שהתפתחה בעבר יכולה להקל עלינו להגיב בחמלה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.