אסרטיביות: מהי ואיך בונים אותה?

מהי אסרטיביות?

אסרטיביות (assertiveness), או בעברית דעתנות, היא היכולת לבטא אמונות, דעות רגשות ורצונות בצורה ברורה ובהירה, ולעמוד עליהם, גם כאשר הם אינם הולמים את אלה של האחר, אולם תוך הכרה בו ומבלי לפגוע בו ובזכויותיו. היכולת להתבטא ולפעול באסרטיביות נובעת מתוך ביטחון פנימי של האדם בעצמו, והיא חשובה ושימושית על מנת לחתור להשגת מטרות מסוימות וכן לצורך הצבת גבולות. עם זאת, חשוב לזכור כי היא אינה מוחלטת: אנשים עשויים להתנהג בצורה אסרטיבית בסביבות מסוימות, למשל במרחב הזוגי, ואילו להתקשות בכך כאשר הם נמצאים בסביבות אחרות, לדוגמה במקום העבודה.

לרכוש אסרטיביות – למה זה חשוב?

בפרק האחרון של אחת הסדרות הנצפות ביותר בשנה האחרונה, “אמילי בפריז” של נטפליקס, ניתן לראות את הגיבורה הראשית נקרעת: בין ארה”ב לפריז; בין שגרה להרפתקה; אבל גם בין רצונה העז לרצות את הבוסית האמריקאית ולעמוד בציפיותיה, לבין הצורך לקבל את ההחלטה שנכונה לה, גם אם החלטה כזו עלולה לסדוק את תדמיתה כעובדת מושלמת שעושה כל מה שמבקשים ממנה.

אמילי מתמודדת עם דילמה שפוגשת רבים ורבות מאיתנו גם בחיים האמיתיים: האם לעמוד על שלנו ולבטא את הרצונות והמחשבות האותנטיים שלנו, או להתאים את עצמנו לאחרים ולבחור בדרך שלא תעורר כל קונפליקט או קושי ביחסים עמם. אסרטיביות היא תכונה שלעתים עשויה לעורר קנאה כאשר מזהים אותה אצל אחרים בשל הקושי שרבים חווים להתנהל בצורה יותר אסרטיבית בעצמם. הקושי יכול להתבטא במגוון היבטים ותחומי חיים: החל בחיים המקצועיים, כשאתם מעוניינים לשפר את תנאי העבודה שלכם; דרך חיי היומיום, כאשר אתם מקבלים מנה לא נכונה במסעדה ורוצים לבקש מהמלצר להחליפה; וכלה בחיים האישיים, כשבן\ת הזוג פועלים בצורה שאינה מקובלת עליכם.

האם יש הבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות?

בהחלט קיים הבדל בין השניים. ניתן להתייחס לאסרטיביות כסגנון התנהגות אשר ממוקם על רצף שבקצהו האחד התנהגות פסיבית ובקצהו השני – אגרסיביות. התנהגות פסיבית בצורתה הקיצונית משמעותה חוסר יכולת להציב גבולות ולהביע רצונות, רגשות ודעות. מנגד, אגרסיביות מבטאת עמידה של הפרט על זכויותיו באופן תקיף תוך פגיעה באחר והפרת זכויותיו שלו.

האסרטיביות ממוקמת בין שני הדפוסים, באמצעו של הרצף: היא כוללת מחד את יכולתו של אדם לעמוד על זכויותיו ועל אמונותיו, ומנגד, את ההכרה באחר ואת ההימנעות מפגיעה בו. היתרון הבולט שטמון בדפוס התנהגות כזה הוא שבאופן פרדוקסלי, הוא משיג מטרות שונות בצורה טובה יותר לעומת הסגנונות האחרים: הודות להבעה העצמית הבהירה והאותנטית, הוא תורם להפחתת מתחים וקונפליקטים יותר מהתנהגות פסיבית; ומכיוון שאינו כולל פגיעה באחר, הוא מסייע ברתימתו למציאת פתרונות ההולמים את צרכיו של הפרט, ובכך תורם להגשמת רצונותיו של הפרט יותר מגישה אגרסיבית.

גורמים לקושי בהתנהלות אסרטיבית

ניתן להצביע על כמה וכמה מקורות אפשריים לקושי שחלק מהאנשים חווים לנקוט התנהגות אסרטיבית. בדרך כלל, אפשר לזהות גורמים סביבתיים שונים אשר מהווים רקע להיווצרות הקושי, בהם צורות חינוך, מוסכמות תרבותיות שונות וכמובן, נורמות מגדריות. כל אלה עשויים להביא להיווצרותם של דפוסי חשיבה לא יעילים שמקשים על היכולת לנהוג באסרטיביות.

דפוסים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי במחשבות נוקשות שהפרט מתקשה להגמיש ולהתאים לסיטואציה גם כאשר הן מעכבות או מזיקות, בחוסר אמונה בזכותו של הפרט לבטא את עצמו ואת רצונותיו ולזכות להכרה ולהתחשבות מהאחר, וכן בחשש מדחייה. ניתן לזהות דפוסי חשיבה כאלה בבסיסן של סיטואציות כמו קושי של גבר לסרב ליחסי מין עם בת זוגו מתוך הנחה שהוא תמיד צריך להיות מעוניין בכך, או חשש לבקש העלאה ממעסיק מתוך מחשבה שהדבר יוביל לפיטורים או לחוסר הערכה (מחשבה נפוצה בקרב נשים, אשר מהווה ככל הנראה גם את אחת הסיבות לפערי שכר מגדריים).

למה כדאי ללמוד להיות אסרטיביים?

ממחקרים שנערכו בנושא, עולה כי מדובר ביכולת חשובה אשר תורמת לפרט במגוון היבטים. היא משפיעה באופן חיובי על היכולת ליצור עם אנשים אחרים יחסים בריאים ומיטיבים, וזו בתורה מהווה בסיס להתקדמות ולהצלחה בשלל תחומי חיים – זוגיות, עבודה, חיי חברה ועוד. לעומת זאת, נמצא קשר בין קושי לנקוט בגישה אסרטיבית לבין קשיים פסיכולוגיים שונים, לרבות חרדה חברתית, דיכאון, הערכה עצמית ירודה, שביעות רצון נמוכה מקשרים בין אישיים ועוד.

כיצד ניתן לסגל התנהגות אסרטיבית?

על אף חשיבותה של האסרטיביות ויתרונותיה הרבים, רבים חווים קושי ממשי לנהוג באסרטיביות ומתמודדים עם מצוקה ותסכול כתוצאה מכך. החדשות הטובות הן שבאמצעות תרגול והתמדה, ניתן לסגל את היכולת וללמוד כיצד להביע רצונות וצרכים בצורה בהירה וברורה. לפניכם שלושה טיפים שיוכלו לסייע לכם בניסיון לשפר את רמת האסרטיביות שלכם:

• זיהוי – על מנת לבטא את הרצונות שלכם בצורה ברורה, חשוב שתבינו קודם כל מה בדיוק הבעיה מבחינתכם. לאחר שתזהו את הבעיה ותגדירו אותה לעצמכם, תוכלו לנסות להבין מה עולה בכם לנוכח הבעיה – בין אם מדובר בצורך, ברגש, בדעה וכד’. נסו להיעזר בתובנה זו על מנת לחדד, בינתיים בפני עצמכם, מה בדיוק הרצון שאתם רוצים לבטא לנוכח הסיטואציה.
• ניסוח – לאחר שהדברים ברורים לכם, יש לנסות לגבש ניסוח אשר יבטא אותם בצורה בהירה גם לאחרים. אסרטיביות קשורה אמנם לעולמו הפנימי של הפרט ומבוססת על היבטים תוך אישיים, אולם בסופו של דבר היא מיומנות בין אישית שקשורה ליכולת להבהיר את מה שברור לכם, גם כלפי חוץ. ניתן גם להיעזר בחברים לצורך גיבוש ניסוח שמקובל עליכם ולצורך הכנה.
• התנסות – בדרך כלל, ההתנסות היא שלב מלחיץ ואפילו מעורר חרדה עבור אנשים שמתמודדים עם רמה נמוכה של אסרטיביות. עם זאת, על מנת להפחית את רמת החרדה, ההתנסות היא הכרחית. כדאי להתחיל תחילה להתנסות בגישה אסרטיבית בסיטואציות שבהן מרגישים יותר בנוח, לדוגמה עם חברים קרובים או בן\ת זוג, ולאט לאט להעלות את רמת הקושי.

האם טיפול יכול להועיל?

אמנם ניתן לנסות לתרגל אסרטיביות באופן עצמאי, אולם לא פעם השינוי נראה לאנשים כה מעורר חרדה עד כי הם מעדיפים להמנע ממנו לחלוטין. כאשר אסרטיביות נמוכה מובילה למצוקה ולקשיים בתחומי חיים שונים, בהחלט כדאי לגשת לטיפול – על אף החששות שהתהליך עלול לעורר.

אחת הגישות המקובלות ביותר לטיפול באסרטיביות נמוכה היא CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי. קיימת אף שיטה שמקורה ב-CBT הנקראת אימון אסרטיביות (Assertiveness training) אשר מתמקדת באופן ספציפי בעבודה על קושי זה. CBT בכלל, ואימון אסרטיביות בפרט, היא גישה מבוססת אמפירית אשר מחקרים רבים מעידים על יעילותה והתועלת שיכולים להפיק ממנה אנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות שונות. טיפול באמצעות השיטה יהיה מבוסס על שינוי דפוסי חשיבה, ודפוסי התנהגות אשר נובעים מהם. בין היתר, השיטה כוללת “שיעורי בית” והתנסויות כגון אלה המתוארות מעלה. ההתנסות המעשית מסייעת לפרט לפתח דפוסי התנהגות ותקשורת מיטיבים יותר וליישם אותם בפועל. במכון חיבורים אנו מטפלים בגישת ACT ( CBT גל שלישי ) ומאמנים לאסרטיביות בגישה היעודית. צוות המטפלים והמטפלות שלנו בעלי נסיון רב בטיפול ממוקד זה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.