הכל על ביישנות והתמודדות איתה

תוכן עניינים

הכל על ביישנות והתמודדות איתה | חיבורים

ביישנות היא נטייה אישיותית לחוש איום ולסגת מאינטראקציות חברתיות וממצבים חדשים. לביישנות יש בסיס ביולוגי-גנטי, וכן מרכיב וסביבתי, ושניהם ביחד משפיעים על הדרך ועל העוצמה שבה היא באה לידי ביטוי לאורך החיים. ביישנות אינה מילה נרדפת לחרדה חברתית, אם כי יש להן מן המשותף. ישנן התערבויות פסיכותרפויטיות בעלות יעילות מוכחת בביישנות ולטיפול בחרדה חברתית.

הביישנות היא מושג די מטושטש וקשה להגדרה. האם ​​הביישנות היא תכונת אישיות הקשורה לטמפרמנט, או כזו שמתבטאת כתגובה רגשית למצב נתון?

הביישנות מופיעה לעתים קרובות יחד עם חרדה חברתית, תחושת איום או פוביה חברתית. מכנה משותף נפוץ של מושגים אלו הוא שהם קשורים למודעות עצמית, וכן לעובדה שכולם מופעלים במצבים חברתיים.

תחושת איום היא תגובה רגשית שלילית שכיחה המתרחשת בדרך כלל במצבים בין אישיים. אינטראקציות עם דמויות סמכות, עם זרים או עם אנשים ממעמד חברתי שונה נחשבות למאיימות ביותר. מצבים חברתיים חדשים ולא ידועים, כמו גם כאלה הדורשים פעולה נחרצת, נוטים לגרום לתחושת חוסר ביטחון זמנית.

חרדה חברתית וביישנות כוללות שתיהן מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים וסומאטיים, והתכונה המשותפת בשתיהן היא התחושה המתמדת של בחינה, הערכה ושיפוט של הפרט ע”י אנשים אחרים במצבים חברתיים שונים.

מהי ביישנות?

ביישנות היא תכונת אישיות נורמלית. זהו רצון יציב לסגת מאינטראקציות חברתיות הקשורות למצבים חדשים, בניגוד להפרעות חרדה, שבהן אנשים חווים פחד חזק, מבוכה או השפלה במצבים חברתיים, עד לנקודה שבה הם נמנעים לחלוטין ממצבים אלה או סובלים אותם עם רמת מצוקה גבוהה. הביישנות היא גם פן אישיותי שיכול לקבל התייחסות חיובית ולהוות תכונה מושכת, שכן אנשים ביישנים הם פחות מוחצנים, וקל יותר להתקרב אליהם ולהתיידד איתם. אדם ביישן משוכנע שחסרים לו הכישורים החברתיים הדרושים ליצירת מערכת יחסים עם אדם אחר, ובמקביל יש לו את הרצון והידע כיצד לפעול במצבים כאלה.

מבחינה ביולוגית הביישנות נתפסת כנטייה תורשתית וקבועה יחסית של טמפרמנט, וקשורה לרגישות גבוהה של מערכת העצבים. לפי התיאוריות הקוגניטיביות-התנהגותיות, ביישנות נובעת מהיעדר כישורים חברתיים נאותים, מהתנסויות שליליות קודמות בסיטואציות חברתיות, ומציפייה לכישלון המובילה לחרדת ביצוע ולתסכול. לפי גישה זו, ניתן למגר התנהגות ביישנית על ידי רכישת מיומנויות חברתיות חדשות ויעילות יותר. פסיכואנליטיקאים, לעומת זאת, מחפשים את שורשי הביישנות בהפרעות בהתפתחות האישיות ובקונפליקט בין חלקי האישיות השונים. בפסיכולוגיה חברתית, ביישנות באה יחד עם תהליך התיוג והסוציאליזציה – ילד שמתויג כביישן מפנים זאת, ומייחס את כישלונותיו למעשיו שלו ולחוסר הכישרון החברתי שלו. נראה גם שלביישנות הורית, במיוחד אצל אמהות, יש השפעה משמעותית על הביישנות של ילדיהן. מחקרים מראים כי ישנם שלושה סוגים של משפחות התומכות בפיתוח ביישנות אצל ילדים: מגוננות יתר (משפחות שמגבילות פעילות עצמאית, חתירה למטרות והתמודדות במצבים חדשים), חוסר קשר רגשי מספק בין הורים לילדים (הזנחה של הצורך של הילד בביטחון, באהבה ובהכרה, ואי מתן הזדמנות לאינטראקציה עם אחרים), ועם עמדות הוריות לא עקביות, במיוחד בתקופות המוקדמות של החיים. כמו כן, קיים קשר בין ביישנות לבין חינוך ואימון לצניעות חברתית, חוסר הכשרה למנהיגות ולהובלה חברתית, וחוויות עבר שליליות של הופעות בציבור ושל שלילת עצמאות.

ביישנות אצל ילדים ואצל מתבגרים

כאחת מתכונות האישיות העיקריות, ביישנות היא תופעה משמעותית בילדות ובגיל ההתבגרות עם השלכות נרחבות על ביצועים והסתגלות בתחומים חברתיים, קוגניטיביים ופסיכולוגיים. מחקרים גילו כי ביישנות קשורה ליחסים חברתיים, להישגים בבית הספר ולרווחה פסיכולוגית, וישנן גם עדויות המצביעות על כך שביישנות בילדות מנבאת תוצאות הסתגלות בגיל ההתבגרות ובבגרות.

ברוב החברות המערביות, הורים נוטים להגיב להתנהגות ביישנית של ילדים בדאגה, באכזבה ובתסכול, להפגין אוריינטציה של דחייה ושל ענישה, ולהשתמש בפרקטיקות שליטה וסמכותנות באינטראקציה שלהם עם ילדים ביישנים. ערכי התרבות באים לידי ביטוי גם בעמדות עמיתים כלפי ביישנות. ביישנות בילדות קשורה לדחייה ע”י עמיתים ולהדרה, ילדים ביישנים צפויים להיתפס כחסרי כישורים ועשויים לזכות ליחס שלילי מבני גילם.

קוגניציות חברתיות מתווכות את הקשר בין מזג ביישן לחרדה חברתית בהתאם לגורמים סביבתיים כמו הורים, עמיתים, השפעות תרבותיות ואירועי חיים שליליים. בשלבים הראשונים של התפתחות חרדה חברתית של צעירים וצעירות ביישנים, נראה כי תפיסה עצמית שלילית משחקת תפקיד. בהמשך הפרשנות השלילית של ההתנהגות והכוונות של אנשים אחרים עלולה להפוך גם היא לגורם משמעותי. נראה שחשוב שמלכתחילה הורים ומורות ינסו למנוע התפתחות של הערכות עצמיות שליליות אצל נוער ביישן, על ידי יצירת גישה חיובית, מעודדת ורגועה כלפי התנהגות ביישנית. תגובות מגוננות יתר ולא חיוביות (או שליליות בעליל) להתנהגות מעוכבת עשויות להשפיע לרעה על התפיסה העצמית של בני ובנות הנוער, מה שהופך אותם לחרדים יותר גם במצבים עם אחרים. הדבר עלול להוביל לפרשנות שלילית של התנהגותם של אחרים כלפיהם ולהימנעות ממצבים חברתיים. בנוסף, הורים ומורות עשויים לטפח הלך רוח של צמיחה אצל בני נוער אלה, תוך החלפת ההשקפה כי יכולותיהם נתונות וקבועות בהשקפה לפיה הן יכולות להשתפר בעזרת מאמץ ותרגול.

סוגי ביישנות

מרכיב חשוב בהתפתחות הביישנות הוא תודעה עצמית, המוגדרת גם כתובנה או ניתוח עצמי. לאנשים ביישנים יש עולם עשיר של חוויות פנימיות, והם מפגינים נטייה מוגזמת לשחזר ולנתח את חוויות החיים האמיתיות שלהם. תודעה עצמית ציבורית מופיעה כאשר מחשבותיו של אדם ביישן סובבות סביב האופן שבו הוא עלול להיתפס על ידי אחרים. אדם כזה ישים לב במיוחד למה שאחרים חושבים עליו, ידאג למראה החיצוני שלו וייחס חשיבות רבה לכל מעשיו, מחשש שילעגו לו. תודעה עצמית פרטית כוללת התמקדות בעצמי וניתוח התכונות וההתנהגויות השליליות של האדם עצמו. אנשים ביישנים עם מודעות עצמית פרטית רגישים למצבים הרגשיים של עצמם ומבלים זמן רב בניסיון להבין את עצמם. ביישנים בפרטיות בדרך כלל מתפקדים די טוב בסיטואציות חברתיות. הם נוטים להסתיר היטב את הביישנות שלהם, שומרים את דאגותיהם הנוגעות לאינטראקציות חברתיות לעצמם, או מסווים אותם בעזרת כישורים חברתיים מאומנים והימנעות ממצבים שעלולים לגרום להם להרגיש חוסרי ביטחון, כך הם עלולים להחמיץ אפשרויות רבות בחיים.

אנשים ביישנים בפומבי מודאגים ממעשיהם ומחוסר יכולתם להגיב כראוי לאתגרים חברתיים שמתעוררים. דפוס ההתנהגות שלהם מבוסס על מחשבות שליליות הנוגעות ליכולות שלהם, והן נוטות להשפיע על מעשיהם ועל מצב הרוח שלהם, מה שמוביל לירידה משמעותית בהערכה העצמית. למרות כישרונותיהם השונים, הביישנים נוטים פחות להצליח או לתפוס תפקידים מקצועיים בכירים, כנראה מכיוון שחסרות להם אסטרטגיות יעילות של הצגה עצמית חיובית, או יכולת לבקש עזרה מאחרים.

חלוקה נוספת של ביישנות מבוססת על שני מרכיבים: פחד ובושה. ביישנות חרדתית קשורה לפחד ולחרדה דומיננטיים. היא מופיעה במצבים חברתיים, בצורה של פחד מזרים או מסיטואציות חדשות. במהלך ההתפתחות האנושית היא מופיעה בדרך כלל ראשונה (בסביבות גיל שנה), והסימפטומים שלה כוללים התנהגות חסרת מנוחה בחברת אנשים שאינם מוכרים לילד או לילדה. הביישנות המודעת לעצמה מתפתחת מאוחר יותר, קשורה לתחושת הבושה ומופיעה לצד התפתחות המודעות והיכולת להניח את נקודות המבט של אנשים אחרים, בסביבות גיל 5-6 שנים. צורת ביישנות זו שוררת גם בקרב מתבגרים ומתבגרות, בתקופה שבה לדעתם של בני הגיל יש חשיבות עצומה.

מהי ביישנות יתר?

ישנן שתי גישות להבנת ביישנות – אחת סימפטומטית ואחת תסמונתית. הראשונה מתארת היבטים התנהגותיים או רגשיים של חוסר ביטחון עצמי, תוך התמקדות בסימפטומים החיצוניים הקשורים לביצועים לקויים במצבים חברתיים, בעיקר כאשר הפרט ומעשיו הם מושא לעניין של אנשים אחרים. לאנשים ביישנים יש כפייה פנימית להתמקד בצופים בהם, בעקבות הפחד מפני הערכה שלילית מאנשים אחרים, מה שגורם להם להיות מאוד מודעים לעצמם ולהתקשות להתרכז במעשים שלהם. תסמינים חיצוניים חשובים של ביישנות כוללים: קצב לב מוגבר, דפיקות לב, הסמקה, עוצמת דיבור נמוכה ו”פרפרים בבטן”. כל התסמינים הללו שכיחים במצבים הקשורים לעוררות רגשית חזקה. במקרה של אנשים שאינם חוששים מאינטראקציות חברתיות, מצבים אלו נחשבים כאי נוחות קלה והם לא מונעים מהם ליהנות מאירועים או להכיר חברים. עם זאת, אנשים ביישנים נוטים למקד את מלוא תשומת לבם בתסמינים הגופניים, ועצם המחשבה על אירוע חברתי קרוב עשויה לעורר את חרדתם, מה שעלול להוביל אותם להימנעות מפעולות ומהשתתפות באירועים חברתיים לחלוטין. בהיבט הרגשי, ביישנות היא גם אחת מצורות החרדה המתרחשת במהלך אינטראקציות חברתיות. חוויות חברתיות לא מספקות מובילות להתפתחות של דימוי עצמי שלילי וחוסר קבלה עצמית, מה שמחזק עוד יותר את תסמיני הביישנות.

בגישה התסמונתית, ביישנות מתוארת כקבוצה מורכבת של סימפטומים המשפיעים על ההתנהגות, הרגשות והתפיסה העצמית של הפרט. האטיולוגיה של ביטחון עצמי נמוך קשורה לפרשנות שגויה של אירועים חברתיים, הנובעת מהיבטים קוגניטיביים ספציפיים של האישיות. אדם ביישן מודע לחלוטין לקשיים שלו בהתמודדות בפעילות חברתית שהוא היה רוצה ליזום ולהחזיק. הביישנות היא סוג של תגובה רגשית המתפתחת כתוצאה מניסיונות כושלים בפעילויות חברתיות – חוויות כאלה מובילות לזהירות רבה יותר ולציפייה לקשיים פוטנציאליים. יש להבין את התופעה גם כתחושת איום על העצמי, הנובעת מההבנה שניתן להעמיד את הפרט לביקורת חברתית ולהערכה שלילית. פחד זה משיפוט חברתי מוביל אנשים ביישנים לשאוף להימנע מאינטראקציה עם אנשים אחרים, או אפילו לסגת לחלוטין ממצבים חברתיים. בהיבט הרגשי, ביישנות היא נטייה לחוות פחד, חרדה או כעס במצבים של חשיפה חברתית, והיא קשורה להערכה עצמית מופחתת ולתחושת קושי בהתמודדות עם מצבים חברתיים – בכל הגילאים.

תסמונת הביישנות מורכבת משלושה מרכיבים: סכמה עצמית, עיכוב חברתי וחרדה חברתית. הסכמה העצמית של אדם ביישן כוללת שכנוע שהוא למעשה ביישן. חיזוק השכנוע הנוגע לקשיים ביחסים חברתיים, מעצב נטייה ביישנית – ללא קשר לאיך שהאדם נתפס על ידי החברה. עיכוב חברתי מוביל להימנעות או לנסיגה מסוגים שונים של אינטראקציות ופעילויות חברתיות. אנשים ביישנים רבים מוצאים את עצמם שותקים במהלך מפגשים חברתיים ושיחות של אחרים, אפילו אם אלו שיחות ומפגשים עם אנשים שהם מכירים.

חרדה חברתית כוללת מרכיבים סומטיים, רגשיים וקוגניטיביים. במצבי לחץ, אנשים ביישנים מדווחים לעתים קרובות על קצב לב מוגבר, על עלייה בלחץ הדם, על נשימה מהירה יותר ועל הזעה מוגברת. לפעמים בית החזה מתכווץ ומקשה על הנשימה, יש נוקשות מסוימת בשרירי הפנים שמפריעה לדיקציה, הקול נחלש והגוון שלו משתנה – מה שיכול לבוא לידי ביטוי בהופעות פומביות ובקושי לעמוד מול קהל. המרכיב השני של החרדה, הקשור לתחום הרגשי, מוגדר כתחושת מתח מתהווה במצב שיש בו פוטנציאל להערכה חברתית. עצם הציפייה לנסיבות כאלה גורמת לאדם ביישן לחוות חרדה ואי נוחות. מחקרים על רגשותיהם של ילדים ביישנים מראים שבהשוואה לבני גילם, הם חווים חרדה ותחושות שליליות אחרות, כולל תסמינים של דיכאון, באופן תכוף יותר. חוסר ביטחון עצמי מקשה עליהם להתיידד ולקיים קשרים עם אנשים אחרים, ובכך מוביל לפגיעה בחברתיות. ביישנות קשורה לבעיות פסיכו-סוציאליות, המתגלות במיוחד בגיל ההתבגרות, כלומר, בתקופה שבה צעירים וצעירות חווים צורך עז להשתייך ולהיות מקובלים על בני גילם. אנשים ביישנים נוטים להקריב הרבה מזמנם ומהמשאבים המנטליים שלהם לחוויות הפנימיות שלהם – הם חושבים על הפגמים והמגבלות שלהם ומנתחים בקפידה כל היבט של התנהגותם, מה שמשפיע על כמות ואיכות הגירויים המתקבלים מהסביבה ועל היכולת לעבד אותם ולהגיב עליהם בצורה מותאמת. חרדה חברתית משפיעה על תהליכים קוגניטיביים של תפיסה ושל זיכרון, וגורמת לעיוות בחשיבה ולפירוש של מידע חיצוני כאותות של דחייה חברתית. קשיים קוגניטיביים כוללים גם הסחת דעת ובעיות בשמירה על קשב.

מה הקשר בין חרדה חברתית וביישנות?

בגרסה האחרונה של ה-DSM-5, הפרעת חרדה חברתית (SAD) מתוארת כפחד משיפוט שלילי מצד אנשים שמתבוננים בהתנהגות הפרט. אנשים עם SAD חוששים שהם עלולים להתנהג באופן טיפשי או חסר טאקט במהלך אינטראקציות חברתיות. עקב חרדה עזה, הסובלים מחרדה חברתית נמנעים מרוב המצבים החברתיים. רבים מדווחים על תסמינים גופניים, כולל הסמקה, רעד בגפיים או הזעה, שעצם הציפייה להם עלולה לעורר התקפי פאניקה. SAD מתחיל בגיל צעיר ויכול להמשך שנים ולהיות מלווה במצוקה ובהגבלת התפקוד המקצועי, האקדמי או החברתי. מחקרים עכשוויים על ביישנות ועל הפרעת חרדה חברתית מצביעים על כך שהשתיים שונות זו מזו בדרכים איכותיות וכמותיות. רק כמחצית מהאנשים המאובחנים עם הפרעות חרדה הם ביישנים, בעוד שפחות מ-1/4 מהביישנים עומדים בקריטריונים לפוביה חברתית. הפרעת חרדה חברתית קשורה גם למספר רב יותר של מחלות נלוות (עם הפרעות חרדה אחרות, דיכאון וכו’), חומרה גבוהה יותר של הימנעות והידרדרות משמעותית של החיים.

איך אתגבר על הבעיה?

ראשית, יש להכיר בכך שאנשים ביישנים רבים אינם רואים צורך להתגבר על הביישנות שלהם. הם עשויים להתייחס לזה כתכונה אישית חיובית או כהיבט של אישיותם שאליו הסתגלו. עם זאת, ישנן עדויות לכך שעבור מספר רב של אנשים, ביישנות היא בעיה מתמשכת שהם היו מתגברים עליה אילו היו יכולים.

ביישנות נחשבת לקושי אישי שמשפיע על הרבה מאוד אנשים ברחבי העולם. שיטה פופולרית ויעילה להתמודדות עם ביישנות היא טיפול קוגניטיבי, המבוסס על שינוי עמדותיו של המטופל כלפי עצמו וכלפי מערכות היחסים שלו עם אחרים. אימון קוגניטיבי מורכב מלמידה להעביר תשומת לב ממוקדת אל בן/בת השיחה, או למצב עצמו, מה שמקל על חרדה ומספק דפוס התנהגות שניתן ליישם במצבים חברתיים מהחיים האמיתיים. מרכיב חשוב בטיפול בביישנות הוא להסביר למטופלים שבניגוד לאמונה שלהם, הם אינם נבדקים ו/או נשפטים כל הזמן על ידי אנשים אחרים.

שיטה נוספת לעבודה עם ביישנות היא אימון מיומנויות חברתיות (SST), לימוד מיומנויות חברתיות בטכניקות משחק תפקידים ובסימולציות של מצבים חברתיים שונים, במיוחד אלה הידועים כמייצרים חרדה אצל ביישנים – ראיון עבודה או אירוע חברתי. אימון אינטראקציה מספק את ההזדמנות לחוות תגובות שונות בתנאים בטוחים. יש אפשרות להתאמן על מיומנויות חברתיות בקבוצות טיפוליות, שרצוי שלחבריהן, בנוסף להיותם ביישנים, יהיו תחומי עניין משותפים, וכך ליצור קבוצות שיכולות לתמוך בהתפתחות אינדיבידואלית במאבק בביישנות.

כמון כן קיימות מספר טכניקות פסיכולוגיות יעילות להתגברות על חרדה חברתית: טכניקות לניהול חרדה, אימון מיומנויות חברתיות, טיפולים קוגניטיביים (המאתגרים את ההנחות השליליות, האמונות והפרשנויות המסייעות בשמירה על פחדים חברתיים), ותרגילי חשיפה (כאשר הפחד ממעמד מסוים של סיטואציות חברתיות, למשל דיבור בציבור, מוחלש על ידי חשיפה חוזרת למצבים כאלה ללא ההשלכות המפחידות).

במכון חיבורים הצוות שלנו מיומן בטיפולי CBT גל שלישי בינהם ACT . בטיפול בגישה זו ישנם מספר דגשים ובינהם הפרדה קוגניטיבית וחשיפה. אנחנו מטפלים יותר מ10 שנים בחרדות שונות בינהן חרדה חברתית וביישנות המעכבת התפתחות והתקדמות בחיים. פנו אלינו לשיחה ראשונה על מנת שנוכל לתת לכם.ן פרטים לגבי הגישה הטיפולית וצוות המטפלים.ות שלנו.

לסיכום

ביישנות היא תכונת אישיות נורמלית ומשמעותית בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. זהו רצון יציב לסגת מאינטראקציות חברתיות הקשורות למצבים חדשים, בניגוד להפרעות חרדה, שבהן אנשים חווים פחד חזק, מבוכה או השפלה במצבים חברתיים, עד לנקודה שבה הם נמנעים לחלוטין ממצבים אלה או סובלים אותם עם רמת מצוקה גבוהה.

מרכיב חשוב בהתפתחות הביישנות הוא תודעה עצמית, המוגדרת גם כתובנה או ניתוח עצמי. לאנשים ביישנים יש עולם עשיר של חוויות פנימיות, והם מפגינים נטייה מוגזמת לשחזר ולנתח את חוויות החיים האמיתיות שלהם. לפי התיאוריות הקוגניטיביות-התנהגותיות, ביישנות נובעת מהיעדר כישורים חברתיים נאותים, מהתנסויות שליליות קודמות בסיטואציות חברתיות, ומציפייה לכישלון המובילה לחרדת ביצוע ולתסכול. לפי גישה זו, ניתן למגר התנהגות ביישנית על ידי רכישת מיומנויות חברתיות חדשות ויעילות יותר. פסיכואנליטיקאים, לעומת זאת, מחפשים את שורשי הביישנות בהפרעות בהתפתחות האישיות ובקונפליקט בין חלקי האישיות השונים. בפסיכולוגיה חברתית, ביישנות באה יחד עם תהליך התיוג והסוציאליזציה – ילד שמתויג כביישן מפנים זאת, ומייחס את כישלונותיו למעשיו שלו ולחוסר הכישרון החברתי שלו. שיטה פופולרית ויעילה להתמודדות עם ביישנות היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המבוסס על שינוי עמדותיו של המטופל כלפי עצמו וכלפי מערכות היחסים שלו עם אחרים. שיטה נוספת לעבודה עם ביישנות היא אימון מיומנויות חברתיות (SST), לימוד מיומנויות חברתיות בטכניקות משחק תפקידים ובסימולציות של מצבים חברתיים שונים, במיוחד אלה הידועים כמייצרים חרדה אצל אנשים ביישנים.

 

שאלות ותשובות

מקורות

https://doi.org/10.1016/J.APPDEV.2019.05.003

https://doi.org/10.1016/J.NEWIDEAPSYCH.2018.04.007

https://doi.org/10.1016/J.JRP.2019.03.005

https://doi.org/10.1016/J.PAID.2021.111058

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן