בריונות: למה זה קורה לילד שלי ומה אפשר לעשות?

“אין לי מושג מה עליי לעשות כדי לעזור לבן שלי. הוא שכנע אותי לא לדווח על הסבל שלו לצוות בית ספר והוא מפחד שיחשבו שהוא חלש”

אני רוצה לשמור על האמון ביננו, אך לא מסוגל יותר לראות איך המצוקה משפיע עליו בצורה קשה הוא היה בעבר שמח וצוחק, מבלה, היום הוא נמצא בבית רוב היום, שקט מאד.” (המשך הסיפור בסעיפים הבאים).

לא פעם הורים לילדים שעוברים מסכת בריונות מוצאים עצמם מבולבלים לגביי האופן שבו כדאי לפעול. חוסר אונים, בושה או אשמה אלו רק חלק מהרגשות שעלול להרגיש קורבן לבריונות, בייחוד כאשר מדובר בהתנכלות מתמשכת. איך נוכל לזהות בריונות אצל הילדים ומה ניתן לעשות?

מהי בריונות?

בריונות היא סגנון התנהגות אלים ותוקפני שמישהו מפעיל על מישהו אחר.  מאזן הכוחות בין בריון לקורבן אינו שוויוני כאשר הבריון לרוב חזק יותר במובן הפיזי או כוחני במובן בין אישי.

לרוב ההתנהגות המאיימת והמתגרה של הבריון חוזרת על עצמה לאורך זמן ועלולה לגרום למצוקה נפשית מתמשכת אצל הצד הנפגע.  בקרב ילדים בריונות נחשבת לתופעה ידועה ונפוצה שמה שמאפיין אותה זה השמצות, הסתה וחרמות או אלימות פיזית שמות גנאי ועוד.

המאפיינים הפסיכולוגיים של בריונות

תופעת הבריונות עשויה להתחיל עוד בילדות המקודמת.  ילדים מסוימים מסיבות אותם נפרט בהמשך עלולים להרגיש צורך לשלוט ולהפגין כוחניות כלפי הסביבה, וכאשר הם מחלישים את האחר הם חשים חזקים יותר.

אלו המאפיינים של תופעת הבריונות:

• קושי לווסת כעסים. ילדים או מבוגרים שנוטים לצבור תסכול ולא תמיד יש להם איך ואיפה לפרוק אותו לכן פורקים אותו על אחרים.
• נטייה למזג אימפולסיבי ותוקפנות מוגברת.
• ילדים שיש להם הרבה דאגות ונושאים משקל כבד על כתפיהם למשל מהבית, שאינו מתאים לגילם.
• ילדים שמתקשים להרגיש אמפתיה לכאב של האחר. זו נטייה אישיותית, ועשויה להיות קשורה לאופן שבו הילד גדל.
• ילדים שנוטים להאשים את הקורבן בהתנהגות התוקפנית שלהם, לדוגמא, “הוא לבש חולצה ירוקה וזה עצבן אותי”
• חוזק פיזי שעולה על שאר בני גילם.
• בעלי כח חברתי, שאותו הם יוצרים לרוב על ידי הפחדה ולאו דווקא אהדה.
• אלימות ועיסוק בה מרגש ומלהיב את אותם ילדים, חשים ממנה סיפוק או בידור.
• עלולה להיות נטייה למרדנות וקושי לעמוד בחוקים ומסגרות.
• קושי מול גורמי סמכות.

סוגי בריונות

בריונות פיזית

בריונות פיזית קורית כאשר יחסי הכוחות הפיזיים אינם שווים בין הילד הנפגע לפוגע. התעללות פיזית עלולה לכלול איומים מילוליים לגביי אלימות כמו “אני ארצח אותך” “אם לא תעשה את זה תקבל מכות” או אלימות פיזית של ממש. אלימות בריונית עלולה לכלול משיכה בשיער, צביטות, פגיעה ברכוש של הנפגע ועד מכות חמורות יותר. לאלימות פיזית יש השלכות חמורות על הנפגע שעלולות ליצור אצלו תגובה טראומתית.

בריונות מילולית

הקנטות, לעג או חיקויי של הילד מול כל השאר. יש מקרים בהם הילד מקבל שמות גנאי מעליבים שדבקים בו, איומים, או אמירות גסות עם אופי מיני. לפעמים נעשה שימוש במאפיין של הילד כמו מבנה גוף או צבע עור כדי להשפיל אותו.

בריונות ברשת

תופעה יחסית חדשה, היא הבריונות ברשת. תקיפה במרחבי הרשת נהייתה לתופעה מדאיגה ופופולרית אצל ילדים ומתבגרים בעיקר. התופעה כוללת הסתות והשמצות פומביות, שימוש בפלטפורמות חברתיות על מנת לרכל על ילד מבלי שהוא מודע לכך הפצת תכנים פוגעניים על הילד או הטרדות. שיימינג היא אחת התופעות הידועות כשזה נוגע לבריונות ברשת עליה כדאי לדעת יותר.

גורמי הסיכון

מי הוא בריון?

סימנים לבריונות עלולים להופיע עוד בגן, למשל אצל ילדים שמביעים פחות אמפתיה לכאב של אחר, או שהם יותר תוקפניים מאחרים.  גורמים נוספים שעלולים לגרום לילד להפוך לבריון הם הפרעות התנהגות, סביבה מתעללת בבית או קשיים אחרים כמו טראומות וחוויות קשות שהילד ספג ללא יכולת לעבד אותן. גם ילדים שגדלים בבתים בהם יש דאגות כלכלית ומתחים אצל ההורים עלולים לצבור תסכול מתמשך ולחץ ויפרקו אותו על ילדים אחרים.

מי הוא נפגע בריונות?

ילדים שנוטים לסבול יותר מבריונות ונמצאים בסיכון להצקה אלו לרוב ילדים שנתפסים שונים או מוחלשים יותר אותם הפוגע תופס כ”מטרה קלה”. חלק מהמאפיינים שלהם יהיו:

• שונים ונבדלים מקבוצת בני הגיל שלהם לדוגמא מבחינת מראה, לבוש, תרבות ושפה.
• נתפסים מוחלשים חסרי בטחון או נעדרי יכולות להגנה עצמית
• ילדים עם קשיים רגשיים, רגישים מאד, בוכים בקלות, חרדים יותר או מדוכאים.
• ילדים פחות פופולאריים או בעלי מעט חברים.
• ילדים עם צרכים מיוחדים כמו מוגבלויות שונות.

לצערנו הרב, לילדים אין עדיין מנגנוני בקרה ויכולת לחמלה מפותחת כמו אצל מבוגרים. בהינתן  סיטואציה שבה ילד זקוק לפורקן או סופג בעצמו יחס משפיל בבית הוא עלול “להעביר אותה הלאה” כאשר יימצא קורבן מתאים שייתפס בעיניו מוחלש.

תמרורי האזהרה

חשוב לדעת לזהות סימני אזהרה אצל ילדים של מצוקה שעלולים להעיד כך השהם סובלים מבריונות. מה שהופך את הזיהוי לקשה יותר הוא הנטייה של ילדים להסתיר את מה שהם עוברים בגלל סיבות שונות. מעבר לרשימת הסימנים חשוב כאן להקשיב לאינטואיציה ההורית.

אלו הם כמה סימנים שעשויים להצביע על התמודדות עם בריונות:

• ילד שמגיע הביתה עם חבלות גוף בלי פשר שלילד קשה להסביר
• חפצים שנהרסים או נאבדים באופן קבוע כמו מחברות, מוצרי אלקטרוניקה ועוד.
• ילד שמתלונן על מכאובי גוף ומיחושים, כמו כאב בטן והרגשה של חולי כללית שמונעת ממנו ללכת לבית הספר
• חוסר תיאבון, או אכילה מופרזת. ילדים שהרגלי האכילה שלהם משתנים לגמרי רעבים נורא כשמגיעים הביתה או לחלופין בקושי אוכלים.
• קושי להירדם בלילה, או עייפות מוגזמת ביום, פחדים שמתחילים להופיע בלילה או בכלל וחלומות רעים.
• ירידה תפקודית ולימודית, חוסר חשק ללמוד וגם חוסר עניין בדברים אחרים מו תחומי עניין שבעבר הילד מאד אהב.
• ירידה של העניין בחברים ופעילויות חברתיות מחוץ לבית הספר.
• חוסר אונים בתפקודי יום יום, נראה שהילד מרגיש חוסר מסוגלות לבצע דברים שפעם לא הייתה לו בעיה, בגלל ירידה בהערכה העצמית.
• ילד המפגין אמירות או התנהגות של הרס ופגיעה עצמית

מדוע נפגעי בריונות  לא מבקשים עזרה?

נתונים מחקריים משנת 2018 מראים ש 20%  בלבד מהתקריות של בריונות מדווחות למבוגרים.  ישנן כמה סיבות בגללן ילדים נוטים לא לספר למבוגרים על החוויה הקשה שהם עוברים:

• תחושת חוסר האונים מביאה איתה הרבה בושה, בייחוד אצל בנים שמפחדים להצטייר כחלשים. הילדים רוצים להחזיר לעצמם את הרגשת השליטה ומעדיפים להתמודד לבד.
• סיבה נוספת היא הפחד שיתגלה שהם התלוננו ואז ההצקות והבריונות רק יחמירו
• לצד הסיבות האלה יש ילדים שפשוט לא סומכים על זה שהמבוגרים ידעו מה לעשות וחוששים שהמצב רק יחמיר אם יספרו והעניין לא באמת יטופל. לפעמים מבוגרים באמת מתקשים לדבר את השפה של הילדים ועלולים לנקוט באמצעים שלא יועילו בטיפול בבעיה ולא יקלו על הילד הנפגע.
• ילדים אחרים עשויים לפחד שהמבוגרים ישפטו אותם יבקרו או יענישו אותם על חולשתם, הם נוטים להאשים את עצמם לפעמים שהם לא בסדר ומפחדים לספר.
• ילדים שהתאיישו, הם חשים גם ככה מבודדים ופנייה למבוגר נראית להם חסרת טעם.
• ילדים שמפחדים מפני דחייה חברתית אם הם יספרו למבוגרים, למשל ילדים שיש להם חברים שנמצאים לצידם כעת אבל חוששים שלא ימשיכו להיות שם אם יתגלה שהם עירבו מבוגרים.

מה ההשפעות של בריונות על ילדינו?

לבריונות עשויות להיות השלכות כבדות על ילדים שנפגעים או נפגעו מהתופעה במובנים שונים, חברתי נפשי בין אישי ועוד. אלו הן ההשפעות הנפוצות ביותר:

משפחתית:

כאשר צלע אחת של המשפחה חווה כאב זה עלול להשפיע על כל הדינמיקה בתוך המשפחה. לפעמים חוסר האונים של הילד מהדהד אצל שאר בני המשפחה ומעורר הזדהות. רגשות אחרים כמו כעס דאגה ומתח עלולים להופיע אצל ההורים ורצון להתגייס בדרכים שונות ולפתור את הבעיה. חשוב לנתב את האכפתיות למקומות שיבנו את הילד, לתת לו מקום לפרוק את החוויה המכאיבה ולחשוב יחד עם גורמי מקצוע איך אפשר להעצים אותו כמשפחה ולחזק את הדימוי העצמי שלו בבית.

חברתית רגשית:

הקושי הרגשי הוא בלתי נמנע. ילדים שעוברים התעללות בריונית עלולים לחוות, חרדה ודיכאון חוסר חשק, קושי להישאר לבד או תסמינים פיזיים שונים. הילדים עשויים לסרב לקום מהמיטה, לחוות סטרס מתמשך ומצבים של חולי. ילדים עשויים לחוות בדידות, תחושה שאחרים לא מבינים אותם או כעס ותסכול גדולים שעלולים להתפרץ בבית. נפגעי בריונות מתבגרים עלולים להתמכר לחומרים ואלכוהול מתוך הצורך לשכך את הזיכרונות והרגש הכואב.

פיזית:

חוץ מהפגיעות הפיזיות שנלוות לבריונות בהפעלה של אלימות פיזית, עלולות גם להופיע השפעות על בריאות הילד ומערכת החיסון שעלולה להיפגע בגלל מתח כרוני.

לימודית:

לילדים שעוברים בריונות ייתכן ולא תהיה פניות רגשית ללמידה, התפקוד הלימודי מטבע הדברים יכול לרדת מאד. כשהמערכת נמצאת במצב של הישרדות רוב או כל הזמן קשה יהיה לצפות מילד כזה ללמוד, העזרה שיש להגיש לו היא לא סביב הלימודים הדידקטיים אלא רגשית.

דרכי הטיפול בנפגעי בריונות

נחזור למקרה שתיארנו:

האב החליט לדון עם המורים של הילד, ויחד איתו בהסכמתו, ובהחלטה אמיצה, החליטו לשים לזה סוף. המחנכת העבירה פעילות בנושא של חמלה והשפעה של אלימות פסיכולוגית על הנפש בכיתה שבה נמצא הילד הפוגע מבלי לנזוף ולדבר איתו באופן ישיר על המקרה.

הם חיכו לראות האם ההצקות נמשכות עוד אחרי הפעילות שעבר. לאחר שנראה שלא הייתה השפעה לתוכן שקיבל (הוא המשיך בהתנהגות האלימה) הוא הועבר לטיפול על ידי היועצת והמנהלת, הם החליטו להשעות אותו ולהתנות את החזרה שלו בכך שיתנדב באופן יום יומי בבית הספר לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים ששולבו במסגרת הרגילה.

הילד שנפגע התחיל ללכת לטיפול שלימד אותו לזהות דפוסי מחשבה שעוזרים לו להתמודד וכאלה שלא עוזרים לו, האב מספר: “לאט לאט ראיתי שהוא מחייך יותר, הבטחון העצמי שלו קצת עלה והוא התחיל להיפגש לפעמים אחר הצהריים עם חבר. עם הזמן, הוא דיווח שהטיפול מאד עוזר לו, עדיין לועגים לו מדי פעם אבל העובדה שהוא לא מתרגש מזה כמו פעם גורמת לבריון הראשי שמציק לו לרצות להציק לו פחות- לדבריו.”

כאשר נודע להורים שהילד עובר מסכת בריונות, חשוב לוודא האם ובאיזה רמה הוא נמצא בסיכון מבחינה פיזית ונפשית. ראשית אנחנו ממליצים לפנות לגורמים החינוכיים שנמצאים עם הילד מרבית הזמן כמו המחנכת, ולברר מולה מה היא רואה שומעת ויודעת. אם הילד מסרב לפנייה למורה נסו לבדוק אפשרות לערב את המורה אך לבקש בצורה מפורשת שהיא לא תעשה עם זה כלום כרגע. במקביל לחקירה המקיפה הקשורה לביטחונו של הילד חשוב לעזור לו רגשית, להתייעץ עם גורמי מקצוע מוסמכים ולעבור הדרכת הורים במידה ואתם חשים שיש לכם חוסר בכלים.

הטיפול במקרה בריונות הוא רב מערכתי וחשוב לראות את המצב מכל מיני זוויות, לשקול בכובד ראש צעדים שקשורים להתערבות בעולם הילדים ולזכור שבמקום להועיל יש גם אפשרות להזיק במצבים האלה, חשוב לפעול לצדו של הילד הנפגע ולא מאחורי גבו. ישנה חשיבות לשיתוף פעולה מול בית הספר ולבקש שמי מטעמם ידאג לפקח על שלומו של הילד ויחד איתם למגר את התופעה הזאת.

מה שמחוץ לשטח בית ספר אינו בשליטתם ולכן כדאי גם להעצים את הילד, ללמד אותו שיטות התגוננות פיזית אם יש צורך, לרשום אותו לחוגים שיחזקו את הכוחות שלו או טיפולים מסוג כמו רכיבה טיפולית או טיפול באומנות. טיפול רגשי הוא קריטי במצבים של בריונות כרונית, בגלל אותה פגיעות נפשית, הדימוי העצמי שנפגע וההשפעות ארוכות הטווח על נפשו של הילד.

לסיכום

במכון חיבורים תוכלו למצוא אנשי טיפול פסיכולוגי ומטפלים רגשיים שיוכלו לעזור לילדכם ולכם בהתמודדות המורכבת עם בריונות וההשלכות הרגשיות שלה. אנו מציעים הדרכת הורים וליווי מקצועי ומקיף במקרי משבר מהסוג הזה, על ידי מטפלים בעלי הכשרות אקדמיות מתקדמות, לב רחב ומקצועיות רבה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.