מהי בריונות וכיצד מתמודדים עם בריונות ברשת ובבית הספר?

בריונות היא דפוס של התנהגות אלימה, שאדם מפעיל על אדם אחר, במטרה לפגוע בו, להקטין אותו או לנצל אותו בצורה כלשהי. אדם שחשוף למעשי בריונות חוזרים ונשנים עלול לפתח כאב רגשי, שיכול להתפתח למצוקה נפשית עמוקה במהלך הזמן.

בריונות בין ילדים היא תופעה נפוצה, המתבטאת באלימות מילולית ופיזית, הסתה וחרם. אם ילדיכם נפגע מבריונות, ואתם רוצים להבין יותר מה הוא חווה ואיך לעזור לו, במאמר זה תמצאו מידע חיוני ומועיל.

בריונות – מה זה אומר?

נעמי (שם בדוי) אם לילד בן 11, מגיעה לייעוץ כשהיא נראית עצובה ומוטרדת. היא מספרת שבשבועות האחרונים, בנה חוזר לעיתים קרובות מבית הספר עם עיניים אדומות. הוא אומר לה:  “אמא, הילדים לא מפסיקים לצחוק עליי בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה. הם מעלים תמונות שלי מהטיול וכותבים עליהן הערות מעליבות. אני מרגיש שאין לי חברים אמיתיים.” מאז תחילת ההצקות בכיתה, הוא מסרב לצאת מהבית לחוג הג’ודו שאהב, מבלה שעות במשחקי מחשב בחדר ומתלונן כל בוקר על כאבי בטן.  “אני ובעלי רואים את הילד שלנו, שהיה מלא שמחת חיים וניצוץ בעיניים, הולך ודועך לנו כל יום עוד קצת”, אומרת נעמי בדמעות, “ואנחנו פשוט לא יודעים איך אפשר לעזור לו.”

ילדים רבים מתמודדים עם תופעות של בריונות. התופעה חורגת מגבולות של ריב נורמטיבי בין ילדים, ומייצרת פגיעה אמיתית ומתמשכת, המצריכה התערבות וטיפול.
התנהגות בריונית מתאפיינת בשני מרכיבים בסיסיים:

1. יחסי כוחות לא מאוזנים – ילד הנוהג בבריונות משתמש בכוח שיש לו על מנת לפגוע בילד אחר. הכוח יכול להיות מסוגים שונים, כמו: כוח פיזי, סטטוס חברתי מועדף, גישה למידע מסויים וכו’.
2. חזרתיות – התופעה חוזרת על עצמה מספר פעמים.

סוגי בריונות נפוצים

תופעת הבריונות מתקיימת בצורות שונות ובהקשרים חברתיים שונים. נפרט פה כמה ביטויים עיקריים של התופעה:

בריונות פיזית

בריונות פיזית יכולה להתקיים במצב שבו הצד הפוגע חזק יותר מהצד הנפגע. היא יכולה לכלול איומים אלימים (“אם לא תעשה את מה שאני דורש ממך- תחטוף מכות”) וכן אלימות גופנית על סוגיה השונים. בריונות פיזית יכולה לגרום לנפגע לפתח תגובה טראומטית.

בריונות ברשת

סוג זה של בריונות הופך לנפוץ יותר עם הזמן. מדובר בהתנהגות אלימה במרחבים וירטואליים (רשתות חברתיות שונות). הבריונות יכולה לבוא לידי ביטוי בהשמצות מילוליות, בהפצת רכילות או תוכן אישי חושפני, בהטרדה, בשיימינג, בקללות ועוד.

בריונות מילולית

הבריונות המילולית כוללת סוגים שונים של הקנטה, שמות גנאי מעליבים, השפלות פומביות ואיומים המופעלים על הקורבן.

בריונות חברתית

היא צורת פגיעה בילד במישור החברתי, כמו הפצת שמועות, החרמה או התעלמות ממנו, בצורה שיכולה במשך הזמן לחבל קשות בדימוי העצמי של הילד ולגרום לו לתחושת בדידות, חוסר ערך וחרדות.

מהי בריונות ברשת וכיצד היא משפיעה על ילדים ובני נוער?

מה מאפיין את הבריונות ברשת?

בריונות ברשת היא תופעה שמתפשטת בשנים האחרונות בפלטפורמות הדיגיטליות שבהן פועלים ילדים ובני נוער (קבוצות וואטסאפ, רשתות חברתיות ופורומים אינטרנטיים שונים). בשונה מהמרחב הפיזי, הרי שבמרחב הווירטואלי הבריון יכול לפגוע ללא מגבלה של זמן ומקום. בריונות ברשת יכולה להיות אינטנסיבית בהרבה מבריונות במרחב הפיזי, בשל האפשרות לשלוח הודעות ותכנים בלחיצת כפתור, בצורה אנונימית, ולהגיע במהירות לתפוצה נרחבת של נמענים. הילד הנפגע חשוף יותר להשפלה פומבית. גם קבוצה מצומצמת של פוגעים יכולה לייצר ברשת רושם של מתקפה רבת משתתפים.

 מהן ההשפעות של בריונות ברשת?

לבריונות רשת יש השפעה שמתפשטת מעבר לרגע הפעולה הבריונית עצמה. הילד הנפגע עלול לפתח קשיים בריכוז, תחושת בידוד חברתי, ירידה בתפקוד הלימודי, חרדות ולעיתים תסמינים גופניים כמו כאבי ראש, ירידה בתיאבון, קשיים בשינה ועוד. בריונות גורמת לערעור בתחושת הבטחון ובתפיסת הערך העצמי.

איך לזהות שהילד סובל מבריונות?

ילדים הסובלים מבריונות ירגישו לעיתים קרובות בושה ופחד, ומתוך כך יבחרו להסתיר את הפגיעה ולא לשתף את ההורה או המורה בתחושות שלהם. במקרים מסויימים, הילד הנפגע מאוים שאם יפנה לגורם סמכות- ההתנכלות תתגבר. לכן חשוב לשים לב לתנודות במצב הרוח ולאיתותים שרומזים על מצוקה.

סימני אזהרה שחשוב לשים לב אליהם

• תלונות חוזרות ונשנות על כאבים ומיחושים גופניים שונים, ללא ממצאים רפואיים ברורים.
• שינויים לא מוסברים במצב הרוח- דכדוך, סגירות, עצבנות או רגישות גבוהה יותר.
• קושי להירדם בלילה, סיוטי לילה, פחדים שעולים בסמוך לשינה.
• שינויים בדפוסי התאבון – חוסר תאבון או תאבון מוגבר מעבר לרגיל.
• הופעה של חבלות גופניות, שהילד מתקשה להסביר אותן.
• קושי או התנגדות ללכת לבית הספר, הידרדרות בתפקוד הלימודי.
• דעיכה בהתעניינות בבילויים חברתיים עם בני גילו, בחוגים או בפעילויות מחוץ לבית.
• חוסר ביטחון, חוסר אונים וירידה בערך העצמי.
• היעלמות של חפצים אישיים, או נזקים חוזרים לרכוש אישי של הילד.
• הרס או פגיעה עצמית.

במידה שאחד או יותר מהסימנים האלה מופיעים אצל הילד, יש להתייחס אליהם ברצינות. בדרך זו, אפשר לקדם טיפול מתאים ולמנוע החמרה במצב.

גורמי הסיכון

בריונות היא תופעה שחוצה הבדלי מיקום גיאוגרפי או רקע חברתי. היא מתרחשת בסביבות שונות ומגוונות, ולהופיע בקרב כל קבוצת ילדים או נערים באשר היא. עם זאת, ישנם פרמטרים מסוימים שיכולים להוות גורמי סיכון לבריונות.

מי הוא בריון?

ילדים שמאמצים התנהגות בריונית הם לאו דווקא הילדים החזקים ביותר בכיתה. במקרים רבים, הבריון הוא ילד שמתמודד בעצמו עם קשיים רגשיים, סובל חברתית או חווה חוסר הערכה או תמיכה מצד הסביבה המשפחתית שלו. ילד שחווה חסך בתשומת לב או מרגיש חלש וחסר אונים עלול לפנות לבריונות כדי לנסות לרכוש לעצמו תחושת שליטה או כוח על ילד אחר. בריונות לעיתים קרובות מהווה מנגנון לא בריא להתמודדות עם חוסר בטחון, תסכול ודחייה חברתית.

מי הוא נפגע בריונות?

בניגוד למה שניתן לחשוב, הילד שנפגע ממעשי בריונות אינו בהכרח ילד חלש מטבעו. במקרים מסוימים, הוא יהיה ילד שחורג בצורה כזאת או אחרת מהנורמות החברתיות הרווחות. לדוגמה, הוא יכול להיות שונה בסגנון הלבוש שלו, בתחומי העניין הייחודיים שלו או בצורת הביטוי שלו. ילדים נפגעי בריונות הם לעיתים קרובות ילדים רגישים שנוטים למופנמות, ולדימוי עצמי שברירי. הם חוששים להציב גבולות ומעדיפים להימנע מעימותים. הם מתקשים למצוא מקום בטוח בקבוצת בני גילם, ולכן זקוקים לתמיכה מצד המבוגרים בעולמם.

מדוע נפגעי בריונות לא מבקשים עזרה?

מנתונים סטטיסטיים מתברר, שברוב אירועי הבריונות (כ- 60%) המבוגרים הנוגעים בדבר אינם יודעים על כך. ישנן מספר סיבות עיקריות לכך שילדים יעדיפו להימנע מלשתף את המבוגר בנושא הבריונות:

• פחד מתגובה שיפוטית – ילדים שחווים בריונות לעיתים חוששים לספר על כך למבוגר, מתוך פחד שהמבוגר יתייחס אליהם בצורה שיפוטית, או אפילו יעניש אותם בשל היותם חלשים. לפעמים הם מתביישים ומעדיפים לא להיחשף בחולשתם.
• צורך בשליטה – ילד שסובל מבריונות חש חוסר אונים, ויכול לנסות להתגבר על הבעיה בכוחות עצמו, כדי להחזיר לעצמו את חוויית השליטה.
• פחד מתגובת הבריון – פנייה למבוגר יכולה להיראות לקורבן כמסוכנת, מפני שאם המבוגר לא יצליח לעצור את התופעה, הבריון עלול לגלות ש “הלשינו” עליו ולהחריף את ההתעללות כדרך לנקום בקורבן.
• קושי לתת אמון – ילד שחווה בריונות עלול להרגיש חסר ערך ומבודד עד כדי כך, שהוא מאבד אמון שמישהו בחוץ יכול להבין אותו ולתמוך בו. בעקבות כך הוא עלול לבחור לספוג את הפגיעה מבלי להשמיע קול או לפנות לעזרה.

מהן ההשפעות של בריונות על ילדים ובני נוער?

ילדים הסובלים מבריונות חווים אחת או יותר מהתופעות האלה:

• השפעות רגשיות וחברתיות – תחושת מתח, בדידות וערעור בערך העצמי ובתחושת הבטחון הבסיסי שלהם. קושי לסמוך על אחרים, וחשים תלישות וחוסר שייכות חברתית. ככל שהמצב נמשך, כך תעלה הסבירות לפגיעה עמוקה בדימוי העצמי של הקורבן, לסגירות והימנעות מיצירת קשרים חברתיים. מצב זה עלול להתפתח גם עד כדי חרדה ודיכאון.
• השפעות פיזיות – המצוקה הרגשית מתבטאת במקרים רבים גם בתסמינים פיזיים. הילד מתלונן לעיתים קרובות על תופעות גופניות כמו: כאבי בטן, כאבי ראש, קשיים בשינה, הפרעות בתאבון ועוד. תסמינים פיזיולוגיים אלה הם נורות אזהרה שרצוי להתייחס אליהן ברצינות ולטפל במהירות האפשרית במקור האמיתי שלהם.
• השפעות לימודיות – קושי לפנות אנרגיה למשימות לימודיות. במקרים רבים תהיה נטייה להיעדר מבית הספר. הילד נמנע מלקחת חלק פעיל בשיעורים, ועלול להתדרדר בתפקוד הלימודי ולאבד עניין בכל הקשור ללימודים בכלל.

איך להתמודד עם בריונות?

מומלץ להתמודד עם בריונות ברמה מערכתית, בשילוב המשפחה, צוות ההוראה ובשעת הצורך- גורמי טיפול מקצועיים. תגובה מהירה ונחושה של המבוגרים להתנהגות בריונית מעבירה מסר ברור, שבריונות איננה אופציה לגיטימית.

צעדים חשובים:

1. דיווח למבוגר אחראי – יש לשתף את ההורים ואת הצוות החינוכי, כדי להבטיח עצירה של התופעה בהקדם האפשרי.
2. חיזוק הילד הנפגע- על המבוגר לייצר מרחב בטוח לילד בעזרת הקשבה, אמפתיה ועידוד, שיקנו לו תחושת ביטחון ושליטה ויאפשרו לו לשתף בפתיחות את תחושותיו.
3. תגובה חכמה לבריון – יש לפעול בתבונה מול הילד הנוהג בבריונות. חשוב להיות נחושים ואסרטיביים, ולהימנע מהתלהמות או התנצחויות מיותרות, שרק מלבות את האש.
4. פנייה לטיפול מקצועי – במידה שהמצוקה הרגשית דורשת טיפול מקצועי, חשוב להעניק לילד טיפול מתאים, ולעזור לו לשקם את הדימוי העצמי והביטחון שלו.

דרכי הטיפול בנפגעי בריונות

כדי לעזור לילד שנפגע מבריונות יש לדאוג למרחב בטוח, שבו יוכל לעבד את החוויה ולבסס תחושת ביטחון ואמון. גישות טיפול שונות יכולות לתמוך בתהליך כזה:

• טיפול CBT – מאפשר לתקן את דפוסי החשיבה השלילית שנוצרו בעקבות הפגיעה, ולפתח כלים להתמודדות בריאה בהמשך.
• טיפול פסיכולוגי – מאפשר לילד לעבד רגשות קשים, במרחב מכיל ואוהד נטול שיפוט ולרכוש אמון מחודש ביכולותיו ובאחרים.
• טיפול באמנות – מאפשר לילד לתת ביטוי לתחושות המעיקות ולעבד את הרגשות הקשים בדרכים יצירתיות ולא מילוליות.
• טיפול רגשי – מאפשר לילד לפתח וויסות רגשי, ולשקם את תחושת המסוגלות הפנימית והערך העצמי שלו.

איך מטפלים בבריונות ברשת?

בהתמודדות עם בריונות ברשת יש לפעול בזריזות, בעוצמה וברגישות. צעדים חשובים שיכולים לסייע:

• דיווח לגורמים המתאימים – פנייה לאנשי החינוך הרלוונטיים ולפלטפורמות הדיגיטליות.
• שמירה על פרטיות ברשת –  שימוש בכלים והגדרות כדי למנוע שיתוף של מידע אישי.
• תמיכה רגשית וליווי מקצועי – טיפול רגשי והדרכת הורים בהתאם לצורך.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

יש לשקול התערבות מקצועית במקרה שמופיעים סימנים לפגיעה, כמו: ירידה חדה בתפקוד הלימודי או החברתי; חרדות ופחדים ברמה מוגברת; דיכאון או נטייה לפגיעה עצמית.

בריונות היא תופעה קשה ונפוצה, שיש לה השפעות נרחבות על עולמו הרגשי והחברתי של הילד. בעזרת זיהוי מוקדם, דיווח לגורמים האחראיים ותמיכה רגשית מדוייקת אפשר להתגבר על התופעה ולהעניק לילד כלים להעצמה וחוסן פנימי.

אם נראה לכם שילדכם סובל מבריונות, אל תדחו את הטיפול. פנו לתמיכה מקצועית בהקדם האפשרי, כדי לחסוך לו קושי ופגיעה מתמשכת בדימוי העצמי. אנחנו במכון “חיבורים” נמצאים פה עבורכם, ונשמח ללוות ולהדריך אתכם בצורה מקצועית ורגישה, ולאפשר לכם ולילדכם לחזור לתחושת הקלה ורווחה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.