ראשי » גזלייטינג: זיהוי התעללות רגשית והדרכים לקבל עזרה » אלימות נפשית בזוגיות
ראשי » גזלייטינג: זיהוי התעללות רגשית והדרכים לקבל עזרה » אלימות נפשית בזוגיות
“בתחילת הקשר שנינו היינו באופוריה. היה בינינו מעין קליק ראשוני שקשה להסביר. כעבור חודשיים כבר עברנו לגור יחד והרגשתי פורחת מכל הבחינות. אך בשלב מסוים, מבלי לשים לב, הטריטוריה שלי הלכה והצטמצמה יותר ויותר והתנתקתי כמעט לחלוטין מהסביבה הקודמת שלי ומבני משפחתי. בהתחלה ייחסתי את המצב למשבר מסוים שעברתי במקום העבודה, אך לאחר מכן שמתי לב שאני מסגלת לעצמי הרגלים שלא היו אופייניים לי בעבר – נמנעתי מלהעלות נושאי שיחה מסוימים כדי לא להכעיס אותו ולעורר אצלו התקפי זעם, נמנעתי מלהיפגש עם חברות והשתדלתי לחזור לבית ישר אחרי העבודה. בנוסף, בכל פעם שקניתי לעצמי בגד או כל מוצר אחר, השתדלתי להסתיר זאת מפניו, אחרת הוא היה מטיח בי האשמות קשות וגוער בי על כך שאני בזבזנית חסרת תקנה”.
אנשים רבים הסובלים מאלימות נפשית בזוגיות, כלל לא מודעים לכך בתחילה. שכן, מבחינתם הקשיים שהם חווים מהווים חלק בלתי נפרד מהזוגיות, בהנחה כי כל קשר מורכב מעליות ומורדות. מה גם שחלקם נוטים להאשים את עצמם במצב. אז מהם הסימנים המעידים על אלימות רגשית בזוגיות? מהי התעללות רגשית סמויה? והאם ניתן למנוע זאת? כל ההסברים במאמר שלפניכם.
אלימות רגשית בזוגיות באה לידי ביטוי בפגיעה מתמשכת ורציפה מצד אחד מבני הזוג, הכוללת בין השאר – השפלות, העלבות, מניפולציות והשלטת פחד וחרדה. כך שהצד המותקף חש נלעג, מאוים, מפוחד ונשלט על ידי בן זוגו. מה שעלול להוביל בהמשך לפגיעה מתמשכת בביטחון העצמי ולריחוק מהסביבה הקרובה. זאת בניגוד למצב של תקשורת מקרבת, המתבטאת בין השאר באמון, קרבה ופתיחות בין בני הזוג.
לצד זאת, במקרים מסוימים, הקורבן עצמו מתקשה להכיר במצבו, בין אם מתוך חשש להיחשף בפני מכריו ובני משפחתו, או לאור התנהגות מניפולטיבית וסמויה מצד בן הזוג המתעלל.
התעללות ואלימות רגשית בקשר זוגי עשויה להתבטא בדרגות שונות של פגיעה. כאשר לעתים בן הזוג המתעלל כלל לא מודע לנזק הנפשי שהוא יוצר. כך לדוגמא, בני זוג רבים המתאפיינים בשיפוטיות יתר, עשויים להפגין ביקורתיות רבה כלפי בני זוגם. כך שעל פניו בן הזוג המתעלל סבור כי אותה ביקורת עשויה לסייע לבן הזוג לשנות את דרכיו ולהשתפר. אך בפועל, התנהגות זו עלולה לפגוע בדימוי העצמי של בן הזוג המותקף ולעורר בקרבו תחושה קשה של אשמה ותסכול. לצד זאת, פעמים רבות אותם דברי ביקורת נאמרים בפומבי באופן מכוון, במטרה לייצר תחושה של עלבון והשפלה בקרב בן הזוג המותקף.
בעבר, אנשים רבים נטו להפחית מהחומרה של אלימות רגשית, בטענה כי לא מדובר בסיטואציה מסכנת חיים. אך כיום, ברור לכולם כי אלימות רגשית בזוגיות מעידה על זוגיות אלימה לכל דבר ועניין, גם אם הקורבן אינו חווה התעללות פיזית. שכן, פגיעה רגשית מתמשכת עלולה לגבות מחיר נפשי כבד מאוד מצד הקורבן. כמו כן, מדובר בתופעה נפוצה למדי שאינה אופיינית בהכרח לאוכלוסייה ספציפית ,כך שהיא עשויה לפקוד אנשים בגילאים שונים המשתייכים למעמדות מגוונים, בין אם מדובר במשפחות עניות ודלות אמצעים, או בקרב זוגות הנמנים עם העשירון העליון.
אלימות רגשית בזוגיות עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. כאשר פעמים רבות היא מתפרצת באופן גלוי וישיר באמצעות צעקות, איומים והעלבות פומביות. עם זאת, לעתים ההתעללות מתרחשת באופן סמוי וחמקמק, בין אם באמצעות הפעלה של מניפולציות רגשיות, שיפוטיות יתר, הענשה של בן הזוג באמצעות התעלמות ושתיקה, או יצירת תחושת אשם אצל בן הזוג המותקף.
בשנים האחרונות אנו עדים לסוג מסוים של אלימות רגשית סמויה, בשם גזלייטינג. צורת אלימות זו באה לידי ביטוי באמצעות מניפולציות פסיכולוגיות שבן הזוג המתעלל מפעיל על הקורבן, במטרה לערער את יכולת השיפוט שלו, בטחונו ושפיותו. דפוס פעילות זה עשוי לבוא לידי ביטוי באמצעות טקטיקות שונות, בין אם מדובר בהתכחשות לאירועים מסוימים, או בביצוע של פעולות מסוימות שנועדו לשבש את תפיסת המציאות של הקורבן.
כאמור, אנשים רבים החווים אלימות נפשית בזוגיות אינם מודעים לכך בתחילה ונוטים להתכחש למצבם, בין אם בפני עצמם או בפני אחרים. עם זאת, ישנם מספר סימנים מרכזיים שעשויים להעיד על אלימות רגשית בזוגיות, בין אם מדובר בשליטת יתר מצד בן הזוג המתעלל, קנאה מוגזמת, האשמות חוזרות ונשנות, חשדנות יתר, ביקורתיות חריפה, לעג בפומבי, פגיעה בערך העצמי, או פגיעה בעצמאות הכלכלית של בן הזוג.
אחד מתמרורי האזהרה הבולטים של קשר מתעלל מתבטא בתחושת אשמה תמידית. כאשר הצד המותקף לוקח על עצמו את האחריות ברגע שהקשר נסדק, גם כאשר אין לו שום סיבה להרגיש ככה. מה שמוביל בהמשך להתנהלות זהירה ומאופקת מצדו, מחשש לעורר את זעמו של בן הזוג המתעלל.
אנשים רבים הנתונים תחת אלימות רגשית בזוגיות, נוטים להתרחק בהדרגה ממשפחתם וסביבתם הקרובה ולהסתגר יותר ויותר. בין אם מתוך לחץ מצד בן הזוג המתעלל, או מתוך חשש להיחשף בפני הקרובים אליהם. מה גם שפעמים רבות הקורבן בעצמו מבין כי ההתנהלות של בן הזוג אינה תקינה וחושש לחשוף זאת בפני מקורביו.
אנשים רבים הסובלים מזוגיות אלימה נוטים לפקפק בעצמם, מתוך הנחה כי הם אינם מבינים את המצב לאשורו. מה שגורם להם להצדיק פעמים רבות את ההתנהגות של הצד המתעלל. כמו כן, בני זוג מתעללים נוטים פעמים רבות להתכחש למעשים מסוימים שביצעו ולסתור את דברי הצד המותקף בביטחון.
אם בתחילת הקשר בן הזוג המתעלל מרבה להחמיא לצד השני ולחזק את בטחונו, הרי שבהמשך מצב זה מתהפך והצד המותקף נאלץ להתמודד עם לא מעט ביקורת והערות מצד בן הזוג. כך גם הגורם המתעלל עשוי לדכא את התלהבותו של הקורבן כאשר הוא חווה הצלחה כלשהי. מעבר לכך, אנשים המצויים בקשר זוגי מתעלל אינם חשים בנח לפרוק את אשר על ליבם ולספר לבן זוגם על עניינים אחרים המטרידים אותם מחשש להינזף על ידו. מה גם שלרוב אותם בני זוג מתעללים מעדיפים כי מירב תשומת הלב תוקדש להם ולא אל עניינים אחרים.
אלימות נפשית בזוגיות מתאפיינת לא פעם במניעת עצמאות כלכלית. כאשר מצד אחד הקורבן נדרש לעבוד ולכלכל את עצמו. אך מצד שני, פעמים רבות בן הזוג המתעלל מונע ממנו להוציא כספים על עצמו ודורש להיות מעורב בהתנהלותו הכלכלית וליידע אותו בכל פעולה שהוא מבצע.
אנשים רבים המתמודדים עם אלימות נפשית בזוגיות עשויים לחוות לא מעט תסמינים נפשיים הפוגעים בהתנהלותם היום יומית, בין אם מדובר בחרדה, דיכאון, פחד או הפרעות שינה. לכן, במידה שאתם חווים תסמינים מסוימים המעידים על קשר זוגי מתעלל, חשוב להכיר במצב ולפנות לעזרה מוקדם ככל הניתן. להלן מספר דרכים שיאפשרו לכם להתמודד עם המצב ולמנוע החמרה של מצבכם הרגשי.
אנשים רבים החווים זוגיות אלימה נוטים להתרחק מסביבתם הקרובה ולא לשתף חברים ומשפחה במה שעובר עליהם, מתוך בושה או קושי לחשוף את מצבם ולהתעמת עם המצוקה הרגשית בה הם נתונים. עם זאת, שיתוף של אנשים קרובים או פניה לגורמי מקצוע עשויים לסייע לנפגעים להכיר במצבם ולפעול על מנת להפסיק את מעגל האלימות.
בני זוג מתעללים לא תמיד מודעים לנזק הנפשי שההתנהלות שלהם גורמת. לכן, כאשר אתם מזהים סימנים המעידים על קשר מתעלל, רצוי לפנות לייעוץ פסיכולוגי, בדגש על ייעוץ זוגי, במטרה להמחיש את המצב בפני בן הזוג ולנסות להוביל לשינוי. אמנם פעמים רבות בן הזוג המתעלל אינו מוכן לשתף פעולה, אולם לעתים טיפול עקבי המתבצע על ידי מטפל המתמחה בטיפול זוגי, עשוי לסייע לשני הצדדים. אם כי יש להביא בחשבון כי מדובר בטיפול ממושך ומעמיק, כאשר לעתים בני הזוג עשויים להיפרד במהלך הטיפול מתוך הבנה הדדית כי אין אפשרות לתיקון.
במקרים מסוימים, ניתן לפנות לקבוצות תמיכה המיועדות עבור אנשים החווים אלימות נפשית בזוגיות. קבוצות אלו מעניקות תמיכה מקצועית, לצד הכלה וחיזוק מצד מתמודדים נוספים. לצד זאת, חשוב לוודא כי ההנחיה מתקיימת על ידי מטפל מוסמך ובעל ניסיון בטיפול במקרים של אנשים המצויים בקשר זוגי מתעלל.
אנשים רבים החווים קשרים זוגיים אלימים מתקשים לעשות צעד משמעותי ולסיים את הקשר, בין אם מתוך חשש מהתגובה של בן הזוג המתעלל, או מתוך התכחשות למצבם. עם זאת, התעלמות מהמצב עלולה רק להחמיר את הסיטואציה להוביל לפגיעה נפשית משמעותית בקרב הקורבנות. לכן, חשוב להכיר במצב ולבקש תמיכה מהסביבה. לעתים, פנייה לקרוב משפחה או חבר קרוב עשויה לסייע. אך פעמים רבות רצוי לפנות לגופים ספציפיים המספקים תמיכה עבור נפגעי אלימות במשפחה, כמו – משרד הרווחה, המפעיל מרכזים רבים ברחבי הארץ המיועדים עבור נפגעי אלימות במשפחה, בין אם מדובר בטיפולים פסיכולוגיים, מקלטי חירום, או תמיכה תעסוקתית.
אלימות נפשית בזוגיות אמנם נחשבת לתופעה נפוצה יחסית, אך למרות זאת, היא עדיין לא זוכה להתייחסות מספקת מצד הסביבה וגורמי האכיפה השונים. אף על פי שבמקרים רבים מצב זה עלול להתפתח בהדרגה לכדי אלימות פיזית של ממש.
במידה שאתם מזהים סימנים המעידים על קשר זוגי מתעלל, חשוב שתפנו לגורם חיצוני לצורך טיפול ועזרה. צוות המטפלים המנוסה במכון חיבורים, ישמח להעניק לכם טיפול בהתאמה אישית תוך גילוי אמפטיה ורגישות רבה למצבכם.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
מצב זה נוצר כאשר אחד מבני הזוג מפגין דפוסי התנהגות פוגעניים כלפי הצד השני הכוללים בין היתר – השפלות, העלבות פומביות, הפעלת מניפולציות והשלטת פחד וחרדה.
אלימות רגשית סמויה מתבטאת באמצעים מרומזים יותר כמו – הפעלת מניפולציה רגשית, או התכחשות למעשים או לפעולות מסוימות.
אלימות בזוגיות עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות המבטאות שליטה והגבלה של הזולת , מלבד אלימות פיזית או אלימות מילולית, בין אם מדובר בשליטה כלכלית, רכושנות, או קנאות מוגזמת.
זוגיות אלימה רגשית מתבטאת בין היתר בהשפלות והשלטת פחד מצד בן הזוג המתעלל. עם זאת, לעתים האלימות לובשת פנים אחרות, בין אם באופן פיזי מוחשי או על ידי הנהגת דפוסים מדכאים אחרים כמו – קנאה ובידוד חברתי.
פעמים רבות מומלץ לגשת לטיפול זוגי או טיפול יחידני עבור כל אחד מבני הזוג, על מנת לשקף את המצב ולנסות לטפל בשורש הבעיה. עם זאת, הצלחת הטיפול תלויה בגורמים שונים, כמו – מידת שיתוף הפעולה מצד בן הזוג המתעלל, או היכולת שלו להשתנות ולהבין את ההשלכות הקשות של התנהגותו.
רצוי לפנות לגורמים חיצוניים על מנת לטפל במצב ולמנוע התדרדרות במצבו הנפשי של בן הזוג המותקף, בין אם על ידי פניה לגורם טיפולי מקצועי, גורמים ציבוריים רשמיים, או פנייה לחברים וקרובי משפחה.
משרד הרווחה מפעיל מרכזים רבים המיועדים עבור מתמודדים עם אלימות במשפחה, בין אם מדובר בטיפולים פסיכולוגיים יחידניים, מקלטי חירום או תמיכה תעסוקתית. בנוסף ניתן לפנות למרכזים ייעודיים נוספים כמו ויצו ונעמת.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים