גיל שנתיים “הנורא”: איך להתמודד ולמה לצפות?

אתן נוסעות, את ובתך בת השנתיים במכונית בדרך הביתה מהחוג שלה, שתיכן מרוצות, באווירה טובה.  היא מבקשת לשמוע את השיר האהוב עליה מהסרט של אלזה ואנה, את שולחת ליד לנייד ומחפשת את השיר אבל אבוי, לקח יותר מ10 שניות לבצע את הפעולה שבהן הילדה כבר התחילה לצרוח וההתנהגות הנעימה שלה הפכה להתקף זעם. נשמע מוכר? סוג כזה של תגובה מופרזת מאפיין לגמרי את הגיל שבו הילדה נמצאת ולא מהווה סיבה לדאגה. אבל איך בכל זאת תשמרו על שפיות ותצלחו את הגיל המאתגר?

מהו הוא המונח ‘גיל שנתיים הנורא’?

הכינוי “גיל שנתיים הנורא” הוצמד לתקופת המעבר המאתגרת בין ינקות לפעוטות. הכינוי לקוח מהשפה האנגלית ומשמש כדי לתאר את השינויים הדרסטיים שהילדים וההורים חווים בהגיעם של הקטנים לגילאים שבין 2-4  (בערך). שינויים שהילד עובר הם בעיקר סביב ההתנהגות ותנודות חדות במצבי הרוח שלו.

גיל שנתיים – מה כל כך נורא?

פעוטות זה שלב התפתחותי שמוגדר בין הגילאים שנה עד שלוש. זה גיל מאד אינטנסיבי ומלא בהתפתחות קוגניטיבית, שכלית וגופנית. אלו הן רק חלק מהמשימות ההתפתחותיות אותן הילד צריך להשיג בגילאים האלה: דיבור, הליכה, למידה רגשית, לומדים לחלוק ולשתף עם אחרים, ניצנים של למידת אמפתיה, גיבוש דעות עצמאיות ועוד.

סביב גילאי השנתיים, התינוק מתחיל להפוך לפעוט ולהראות סימנים ראשונים של גיבוש זהות משל עצמו. כדי ליצור זהות נפרדת מההורים הילד מתחיל להתמרד נגד הוריו כדי להרגיש את עצמו נבדל מהם. זה גיל של חקירה של הסביבה ושל העצמי המתגבש ולכן הפעוט מתחיל להציב תנאים להוריו, “בדרך שלי או בשום דרך”.

לצד הצורך ההולך וגובר שלהם לעצמאות והצהרה על הרצונות העצמאיים שלהם אין לפעוט עדיין כישורים מספקים הן מילוליים כדי לבטא את עצמו והן לביצוע משימות מורכבות שהיה רוצה כל כך לעשות כמו קשירת שרוכים. מצבים אלו מובילים הרבה פעמים לתסכול גדול יותר.

אלו הן כמה דוגמאות למצבים שעלולים להוביל לתסכול אצל בני השנתיים:

• קושי בהמתנה לתור שלהם
• קושי להשלים משימות שדורשות תיאום עין יד למשל שבירת ביצה.
• מתקשים להסביר את הרצון שלהם בצורה שהמבוגרים יבינו או שלוקח למבוגרים הרבה זמן להבין אותם והם מאבדים את הסבלנות.

משך המרד

אם אתם מצליחים להבין ולספק לפעוט מענה על הצרכים ההתפתחותיים שלו בצורה הולמת אז סביב גיל 3 התקופה הזאת אמורה להסתיים.

לבסוף, לא מדובר כאן בטעות או שגיאה אלא תהליך טבעי שהוא חלק מהפיכתו של התינוק לילד, מה שישפיע על הלמידה של הילדים להתמודד עם תסכול ועיבוד רגשות לא נעימים הוא הדרך שבה ההורים יתמכו בהם והכישורים שיקנו להם.

אמא מספרת: “אני כל פעם בהלם מחדש כשאני שומעת את בן ה-4 שלי רואה אותי עצובה ומנסה לנחם אותי באמצעות המילים שאני אמרתי לו כשהוא היה קטן יותר, זה ממש חלחל אליו וזה הרגעים שבשבילם אני אמא”

התמודדות עם גיל שנתיים המאתגר

הבנה של נקודת המבט של הילד:

קודם כל, חשוב לדעת מה עומד מאחורי  ההתנהגות הזאת ולנטרל את המחשבות שמספרות לנו שהוא או היא עושים לנו בכוונה.

“למרבה הצער, גיל שנתיים ה’נורא’ הוא אבן דרך התפתחותית משמעותית שכמעט כל הפעוטות עוברים” (פסיכותרפיסטית אנג’לה אוונס) אשת המקצוע מסבירה שהקושי הגדול נובע מתוך רצון להשיג שוב את השליטה על אמא לאחר שנראה שהיא כבר לא “שייכת” רק לי. זה שלב חשוב בו הילד והאם הופכים מיחידה אחת לשתיים נפרדות וזה רק טבעי שהילד ירגיש רגשות עזים שהם חדשים לו כמו כעס או קנאה, שיובילו לצורך מוגבר בשליטה.

הצבת גבולות לילדים

הצבת גבולות בגיל הזה היא חשובה. משמעת לא חייבת להיות מילה גסה אם אוכפים אותה נכון ברגישות ובצורה מותאמת לגיל. למעשה, פעוטים צריכים לדעת מה הם הגבולות כדי להרגיש בטוחים ואהובים.  גבולות יכולים להביע אכפתיות כאשר הם נאכפים בצורה עקבית, זה בונה לילדים “קרקע” עליה הם יכולים לעמוד בתוך כל טירוף השינויים שהם עוברים. מאד חשוב שהגבולות בין בני הזוג יהיו חופפים והמסר שלהם יהיה אחיד.

אתגרים נפוצים לגיל שנתיים

• התקפי זעם
• אגרסיה מוגברת מאבקים עם אחים או חברים
• אלימות – בעיטות יריקות או נשיכות כשעולה כעס
• מצבי רוח תנודתיים ומעברים חדים (רגע אחד צוחקים ורגע אחרי זה צורחים)
• צרחות וצעקות

6 טיפים חשובים

• כשאתם מזהים התנהגות חיובית ורצויה תחזקו את הילד, תראו לו כמה אתם מעריכים אותו ואת ההישגים שלו
• תשמרו על הטונים שלכם ואל תשאבו לתוך הזעם שלהם, עדיף להראות להם יציבות אל מול הסערה שלהם.
• תהדהדו את ההתנהגות של הילד היו לו למראה- “אני רואה שאתה ממש מתוסכל עכשיו” זה מעביר לילד מסר שאתם רואים אותו, ואמפתיה למה שהוא מרגיש.
• תהוו עבור הילד דוגמא, שמרו על קור הרוח שלכם אתם המודל חיקוי האולטימטיבי עבורו.
• כשזה בלתי נסבל, אפשר לצאת החוצה, תשנו אווירה תפגשו חברים. זה נותן פרספקטיבה אחרת לכל מה שקורה בתוך הבית.
• הזמינו חברים – תתפלאו כמה נוכחות של מבוגרים אחרים מאזנת את מערך הכוחות בבית ומרעננת את כל האוירה.

מתי לפנות לגורם מקצועי?

לפעמים נראה לנו שההתנהגות של הילד לא תואמת את הגיל או שהמורים והצוות החינוכי מסמנים לנו שיש משהו חריג. אלו הם מקרים בהם חשוב לפקוח עין ולשקול פנייה לייעוץ מקצועי:

• כאשר יש נסיגה התנהגותית ותפקודית או איבוד של חיפוש קשר עם האחרים
• חוסר ביצירת קשר עין
• תוקפנות ווכחנות מוגזמת
• מתחים בלתי נגמרים בבית
• אלימות מתמשכת וניסיון לפגיעה עצמם או אחרים

 לסיכום

כשאנו מתמודדים עם השנים המאתגרות האלה של גיל שנתיים ה”נורא” עלינו תמיד לזכור- הילדים הם לא “רעים” ולא מתנהגים ככה על מנת לעשות לנו “דווקא” (זה משהו שעלול להגיע בשלב יותר מאוחר)

זכרו שהפעוטות מנסים להביע את עצמם ולגבש זהות עצמאית, עם זאת, עדיין חסרים להם כישורים ומיומנות וזה מה שיוצר הקשיים.

חשוב לכבד את הפעוט ואת הרצונות שלו תוך שמירה על הגבולות והחזקת סדר היום, קבלו את השינויים בברכה הם טבעיים. צליחת אתגרי הגיל על הצד הטוב תוכל ליצור בסיס טוב של בטחון עצמי אצל הילדים וכישורים רגשיים שיעזרו להם בהמשך חייהם.

אם אתם מרגישים שמדובר במקרה חריג, קושי התפתחותי או רגשי קיצוני ולא מותאם לגיל חשוב לפנות לייעוץ ואבחון ובהמשך גם לטיפול רגשי לילדים בשילוב הדרכת הורים

במכון חיבורים יש צוות מנוסה שמתמחה בעבודה עם ילדים בגילאים שונים. מוזמנים להתייעץ ולקבל ליווי מסור רגיש ומקצועי.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.