דבוקים למסך: כל המידע על התמכרות למסכים

תוכן עניינים

בשנת 2012 צעיר טיוואני התמוטט בבית קפה במהלך משחק ובשל העובדה שכולם סביבו היו שקועים במרתון משחקי המחשב, אף אחד לא שם לב, גילו את מותו רק לאחר כ-9 שעות שגופתו הייתה מוטלת מול המסך. [1]

חיינו רצופים מסכים, הם נמצאים בכל מקום וממלאים כמעט כל צורך עבורנו, כאשר המסך בעל נוכחות כל כך משמעותית בחיינו איך נצליח לשים את הגבול בינו לביננו? איך נוכל להגדיר התמכרות למסכים? ואיך תקופת הקורונה השפיעה על רמת ההתמכרות למסך?

מהי התמכרות למסכים?

מדובר בתופעה של העשורים האחרונים, אך עם זאת היא נרחבת ונפוצה בקרב הציבור, ובשל הסיבה שהמסכים כל כך מוטמעים בחיינו היא גם קשה לזיהוי ואבחון. שלא כמו התמכרויות אחרות לסמים או אלכוהול, מסכים הם חיוניים ומייעלים את חיינו בדרכים רבות, כמו תקשורת, פרנסה, שיווק וקידום אישי, התפתחות ולמידה, שמיעת מוזיקה וצריכת תרבות. בדומה לשאר ההתמכרויות, מה שמגדיר את ההתמכרות למסך היא שימוש מוגזם שיוצא מכלל שליטה במסכים, זהו דפוס התנהגותי שנוצר על מנת להוות נחמה או למלא חסכים שונים, בעת הפרידה מהמסך מתעוררת מצוקה וצורך לשוב ולהתאחד איתו. התמכרות למסכים בעלת השלכות שונות ומזיקות על בריאות הנפש, הגוף והתודעה בייחוד כאשר מדובר בבני נוער.

מה כוללת התמכרות למסכים?

התמכרות לטלפון הנייד

כאשר מתעוררת חרדה אם הנייד רחוק, ואם אתם מתעוררים באמצע הלילה ובודקים מה חדש ברשתות חברתיות, כנראה שאתם מכורים לחפץ המרובע שנקרא סמארטפון. הוא כבש בסערה את העולם בתחילת שנות ה2000 ומאז הוא רק הולך ונהיה כמו עוד איבר בגוף שלנו, התמכרות זו היא אולי הנפוצה ביותר כי לכל אחד יש טלפון חכם. התמכרות לטלפון מתקשרת לשליטה וחוסר שליטה, אך גם לכח הרצון שלנו והמודעות להשלכות לשימוש בלתי נשלט ומוגזם במכשיר הנייד. התמכרות לטלפון הנייד היא נושא רחב, שכדאי מאד להיות מודעים אליו ולשלוט בשימוש בו כל עוד אתם מחזיקים במכשיר החכם על מנת שהוא לא ישלוט בכם.

התמכרות למשחקי מחשב

המונח “גיימרים” הוא מונח פופלארי בימנו, סביב משחקי המחשב התפתחה תרבות שלמה וקהילות אינטרנטיות של אנשים ובעיקר צעירים שמשחקי המחשב עבורם מהווים חלק משמעותי מאד בחייהם, ובמקרים קיצוניים חלק בלעדי. מי שמכור למחשקי המחשב מבלה את רוב זמנו, יום וליל במשחקי מחשב, בין אם המשחק מתנהל מול יריב וירטואלי או מול המחשב עצמו. התמכרות זו מאופיינת בבידוד והסתגרות בתוך עולם מדומיין, ישיבה ממושכת הפוגעת בבריאות, ניתוק חברתי חוסר רצון לבצע משימות יום יום כמו להכין ארוחה, לאכול או להתקלח וכדומה. ביפן סין וטיוואן תרבות משחקי המחשב היא חלק מחייהם של צעירים רבים וההתמכרות למשחקי הללו היא תופעה נרחבת ובעלת השלכות הרסניות על צעירים. דווחו מקרים רבים בסין וטיוואן על מוות של צעירים בעקבות הזנחה ותשישות יתר עקב משחקי המחשב.

התמכרות לטלוויזיה

טלוויזיה היא בין מכשירי התקשורת בעלי המסך הוותיקים מכולם, להבדיל מהשימוש בטלפון הנייד, מסך הטלוויזיה בשל גודלו ומיקמו בסלון הבית לרוב מהווה מכשיר שהשימוש בו חברתי ומשפחתי. מי שמפתח התמכרות לטלוויזיה יכול לדווח על אפשרות לברוח קצת ו”לנקות” את הראש. בני אדם באופן טבעי נמשכים לגירויים חדשים, מעניינים וצבעוניים ומנגנוני יצירת ההתמכרות פועלים על עקרונות אלו. טלוויזיה מזינה גם התמכרוית אחרות כמו ההתמכרות לצרכנות וקניות או לאקטואליה (אובססיה להתעדכנות תמידית בחדשות). ההתמכרות לטלוויזיה יכולה למנוע מאיתנו חשיבה עצמאית ופיתוח של המוח כי הצפייה למעשה מכבה חלקים ממנו במקום לגרות אותם לפעילות, היא גורמת לנו לתקשר פחות עם משחפתנו או בן הזוג ולהעדיף צפייה וכמו כל הרגל והתמכרות כאשר אין שליטה והמכשיר דולק באופן תמידי בבית ללא שום בקרה או מודעות יש השלכות ונזקים לטווח הארוך.[3]

מתי השימוש במסכים הופך להתמכרות? דרכי הזיהוי

לא פשוט לעשות את האבחנה בין שימוש סביר במסכים בייחוד באילו שאנו משתמשים בהם לצרכים פרקטיים במהלך השיגרה ובין הישאבות לא מבוקרת לבהייה במסך. על מנת לזהות ולהבדיל בין אדם מכור למסך לבין אדם יש לשים לב לנקודות הבאות:
פגיעה בתפקוד החיים התקין- פיזית, הזנחה כמו ויתור על מקלחת ורצון להסתגר שעות בחדר, אצל נערים בעיקר. עיקוב ודחיית משימות אחרות והעדפה של גלילת הפיד ברשת חברתית על פי אותן משימות, איחורים לפגישות.
שיבושי שינה, ולילות לבנים- כאשר יום הופך ללילה, יש ניתוק מהשעון הביולוגי של הגוף ובכלל מכל מה שמתרחש מחוץ למסגרת המרובעת של המסך, זה הזמן להתעורר לכך שיש כאן התמכרות מזיקה.
העדפת שימוש במחשב או בנייד על פי קשרים חברתיים- אובדן עניין בפעילות חברתית, רצון להסתגר עם המסך באופן תמידי, בייחוד אצל בני הנוער אבל לא רק.

השלכות על מערכות היחסים- לכל הורה קיים קונפליקט עד כמה לאפשר גישה האם להגביל ובאיזה גיל לקנות את הנייד הראשון. כאשר במרבית המקרים הורים נתקלים בקשיי לשלוט ולבקר את פעילות הנער מול המסכים, נוצרים קונפליקטים וסדקים במערכת היחסים ובאמון. בנוסף, ההתמכרות למסכים יכולה להוות גורם למחלוקות ביחסים זוגיים, במקרים קיצוניים אף לגרום לפרידות בין בני זוג וסכסוכים קשים.
תחושת חרדה/ מצוקה/ תסכול/ ריקנות בהעדר מסכים.

מקרה לדוגמא לקונפליקט בתוך היחסים: מ’ מתארת מצב בו בעלה לא יכול להרפות מהטלפון החכם מזה מספר שנים. מ’ מספרת שהוא מתעכב שעות כאשר יוצא לקניות בסופר מפני שהוא נוהג לעצור ולבדוק חדשות או להתעדכן ברשת חברתית מדי כמה דקות בעת ביצוע המטלה. המצב החמיר עד כדי כך, שמ’ מספרת במבוכה רבה שחיי המין שלהם נפגעו מפני שבעלה לא מסוגל שלא לענות לשיחה או הודעת “ווטסאפ” שנכנסת בעת קיום היחסים. לאחר שעברה תהליך טיפולי בעצמה, ולמדה את נושא ההתמכרויות היא הכירה בעובדה שהמצב הזה איננו בריא או תקין ושבעלה זקוק לטיפול אישי או זוגי לשיקום מערכת היחסים. לאחר שסירב שוקלת את צעדיה לקראת פרידה ממנו.
מצב זה של הרס בתוך מערכות יחסים הוא אולי קיצוני אבל תרחיש שאיננו רחוק מהמציאות היום יומית שלנו שבה אנשים מעדיפים את המכשיר הנייד על פני תקשורת מעמיקה עם האדם שמולם, סיבות לכך יכולות להיות קושי בתקשורת, שחיקה של הקשר או פשוט רצון לבריחה רגשית למקומות מנחמים ומרגשים יותר.

גיל ההתמכרות? על ההתמכרות למסך אצל בני נוער וילדים

אמנם לא קיימת עדיין אבחנה קלינית מוגדרת של איזו התנהגות נחשבת להתמכרות, ואין הגדרה רשמית במדריך הפסיכיאטריה בDSM אך ברור לכולם, בייחוד להורים, כי תופעת ההתמכרות למסכים בעלת השפעה עצומה על בני נוער שעדיין נמצאים בשלבי התפתחות בכל המישורים. תופעת ההתמכרות אצל בני הנוער היא רחבת היקפים ונמצאת במגמת גדילה ככל הנראה, וכך גם ההשפעות שלה על בני הנוער. בין התופעות המזיקות שניתן לראות אצל בני נוער שחוזרות על עצמן ניתן למצוא: בריונות ברשת, פגיעה בבריאות הנפשית, פגיעה בהישגים לימודיים ובאיכות השינה, פגיעה בהרגלי האכילה וסיכון להשמנה והפרעות באכילה וגם סיכון לסיבוכים אורתופדיים[4].

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לחשוף ילדים מתחת לגיל שנתיים ולעד שעה ביום עד גיל ארבע. בארץ ארגון הרופאים המליץ להגביל צפייה בבית ספר יסודי לעד שעתיים ביום. אין ספק שילדים ובני נוער זקוקים להגבלות מאד ברורות כאשר זה נוגע לשימוש במסכים, לחשיפה מבוקרת הכוללת סינון תכנים והקצבה של זמנים מוגדרים מראש. יחד עם כל הרצון להגביל, עולות הרבה סוגיות מורכבות ביכולת של ההורים להגביל באמת ובאופן יעיל את השימוש במסכים אצל ילדיהם, בייחוד לאור העובדה שהם עצמם לעיתים קרובות משתמשים באופן הגובל בהתמכרות בניידים שלהם. ככל שהנער בוגר יותר, השליטה על המצב של הוריו כאשר זה נוגע למסכים הולכת ויורדת.

יש מה לעשות וכדאי מאד לקבל ייעוץ והדרכה אם המצב יוצא משליטה. המלצתנו מעבר לקבלת הדרכת הורים היא יצירת תקשורת מקרבת עם הנער, והקניית ידע להגברת המודעות שלו להשלכות של השימוש במסך, עם זאת עדיף להימנע משיח של הפחדות כי הן איננן עיליות בתקשורת מולם ולפנות להגיון הבריא של הילד תוך העברת המסר של “אנחנו סומכים עליך שתדע לדאוג לבריאותך כמונו”.
התמכרות למסכים בעידן הקורונה

יתרונות של עידן המסכים

לא ניתן להתעלם מכך שתרחיש הקורונה, שכלל ההישארות בבתים וההסתגרות הממושכת היו יכולים להיות קשים הרבה יותר אם היינו ללא המסכים. בחסות המסכים, יכלנו לשמור על שגרה כלשהי וקשר אנושי רציף וכל זאת הודות לטכנולוגיה המפותחת, תוכנות הוידאו הקלות לשימוש לכל גיל ולמסכים שהיו מקום הפנים שלנו החוצה ושידרו לנו את פניי חברינו ושותפנו לעבודה. עם זאת להגברת הצורך בטכנולוגיה ובעיקר בקרב נוער וילדים, היו השלכות רגשיות וחברתיות מורכבות. נתחיל מהעובדה שהקורונה העלתה את שיעור אחוזי הבדידות, דיכאון ואפילו נטייה לאובדנות, ולמסכים יש חלק בכך מפני שהם היו הערוץ היחיד לתקשורת והיו כר פורה לשגשוג של תופעת רשת הרסניות כמו אלימות ברשת [5]. כפי שציינו, מסכים בשימוש מוגזם עלולים לפגוע בשינה, בהרגלים בסיסיים בשגרה, פן חברתי ועוד, אם נשלב את כל אלו עם ההסתגרות שחלקם חוו אותה קשה מנשוא במפגש הארוך מדי שנכפה עליהם עם עצמם, והרי שהתוצאות היו לעיתים קרובות מצוקה וקושי אצל רבים והתדרדרות נפשית. תקופת הקורונה איננה תופעה תלושה, אלא שיקוף נאמן של מציאות מסוימת שאנו חיים אותה, פשוט בווליום עוצמתי אשר גרם לנו לחשוב מחדש על מינון המסך בחיינו וללמוד להעריך מחדש את הקשר האנושי והמגע הפיזי עם אנשים.

כשיש יותר מידי זמן מסך- ההשלכות

נתק חברתי

בעיקר אצל בני נוער, הרשת נותנת תחושה של ריבוי קשרים וחברים למעשה המצב אינו זהה במציאות החיים הפיזית, זו מעין אשליה שגורמת לעיתים וביקר לנוער לבודד עצמם בגלל שהצורך החברתי כביכול “נענה”.

פגיעה בריאותית – נפשית

אין מחקר חד משמעי הקובע כי ההתמכרות מזיקה לבריאות הנפש, ישנם מחקרים לכאן ולכאן. עם זאת, אנו יכולים לראות שבאופן עקיף תופעת התמכרותית מאופיינת בחוסר איזון, ניתוק של האדם מצרכיו וקשרים אנושיים שעלול ליצור עם הזמן קושי נפשי.
• פגיעה בקוגניציה: חלק מהמחקרים מצביעים על כך ששימוש ממושך ובלתי מבוקר במסכים עלול לפגוע בתפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון לטווח ארוך או יכולות למידה. עם זאת מחקרים אחרים שוללים את הקשר הזה ואין גוף ידע חד משמעי בנושא. באופן הגיוני אם נבחן זאת, נראה שהסמרטפון ממלא עבורנו תפקודים שונים שפעם היה עלינו לבצע בעצמנו כמו לזכור מספרי טלפון של מכרים או לנווט בדרכים עם מפה, באופן טבעי תפקודים אלו עלולים להישחק ולהתנוון עם העלייה של התלות שלנו וההתמכרות למסכים.

פגיעה פיזית

שנם ממצאים חד משמעיים על פגיעה באיכות השינה והיווצרות הפרעות שנה עקב שימוש במסכים בסמוך לשינה. לגביי פגיעה אורתופדית היא נוצרת בשל תנוחות סטטיות שמאפיינות את השימוש במסך אלך יכולות לאפיין פעולות סטטיות אחרות בנוסף, חשוב להתאים את הסביבה שתהיה ארגונומית ומותאמת לשימוש ממושך במסכים אך כאשר מדובר בהתמכרות, סטטיות יתר בהחלט יכולה לפגוע משמעותית בגוף שזקוק לתנועה וסטטיות איננה טבעית ובריאה לו. [6]

טיפול בהתמכרות למסכים

מפתה להישאב בזמן העבודה על המחשב לגלישה או דפדוף חסר תכלית, קריאת כתבות רכילויות או הצצה לחיי אחרים במדיה חברתית, מה שמאפיין את ההתמכרות הזאת היא טשטוש הגבולות וחוסר שימת לב לאנרגיה והזמן המבוזבז במהלך היום שמופנה לשהות ממושכת וחסרת תכלית מול מסכים. אז איך בכל זאת נצליח לשמור על התודעה שלנו מלזלוג לתוך תהומות המסכים? ראשית עלינו לזכור כי התמכרות נועדה לפצות או לשרת מצב רגשי, בין הקושי הנפשי שנמצא בבסיס ההתמכרות הוא טראומה, אובדן, חרדה או דיכאון ובין אם זו תחושת ריקנות לא מוסברת, לכל התמכרות יש שורש ומקור נפשי עמוק יותר שאנו לא מודעים אליו.

בטיפול בהתמכרות במסכים, יש מורכבות מסוימת מכיוון שבשונה מגמילה מאלכוהול, הימנעות מוחלטת ממסך איננה אפשרית לרובם, אך למי שכן, הרי זה מבורך. העבודה הטיפולית צריכה לנבוע ראשית מתוך לקיחת האחריות של האדם על ההתמכרות שלו, ללא מחויבות זו, לא ניתן לקיים טיפול יעיל אם מדובר במבוגר.

טיפולי CBT מסוג ACT

מתאימים בשל סיבה זאת במיוחד לטיפול בהתמכרויות, ובפרט להתמכרות במסכים. טיפולי ACT או טיפול בקבלה ומחויבות מערבים תהליכי קבלה עצמית בראש ובראשונה, טיפול בקבלה עצמית כולל את שינוי מערכת היחסים והשיח הפנימי שהאדם מנהל עם עצמו, קבלה של עברו וטיפוח של כוונה אוהדת וחמלה כלפי עצמו, כילד והיום כמבוגר, כך ניתן יהיה להתחקות אחר מקור המצוקה שגורם כיום לסבל ולרצון לברוח להתמכרות במקרה זה, המסך. חלק המחויבות שבטיפול במקרה של התמכרויות מתרחש כאשר יש מסוגלות של האדם בטיפול להניח את השאלה, איך הייתי רוצה שיראו חיי, מהי משמעות החיים שלי ושאלות נוספות שעוזרות לאדם לראות מה יש מעבר להתמכרות ואיך היה רוצה לנהל את שגרת יומו שאיננה כוללת את ההתמכרות למסכים ומה יוכל להרוויח בלעדיהם. התמכרות למסך היא בדיוק ההפך מלהיות נוכחים בכאן ועכשיו, באמצעות תרגולי מיינדפולנס, וטיפול הנעזר בגישה, ניתן להגיע למצבי תודעה שקטים ומזינים, דרך יכולות של מיינדפולנס ניתן לפתח הרגלים של עצירה והרגעת המערכת תוך כדי התבוננות במחשבות, ובדחפים, בתחושות- למשל שעמום ודחף לקחת ליד את הסמרטפון מיד לידנו. יכולת הויסות משתפרת ואנו מצליחים להבין לאט מה באמת חשוב לנו ואילו הרגלים מזינים אותנו ואלו פחות ונעדיף לוותר או להפחית אותם.

אם מדובר בילד שמכור למסכים, ההמלצה היא להגיע להדרכת הורים מקיפה ומעמיקה בה ניתן לקבל כלים משמעותיים להגבלת השימוש במסך עם הילד תוך שמירה על היחסים איתו ועל תקשורת בונה חיובית. בעזרת הורות חכמה ובחירת התנהלות מקרבת מול הילד, ניתן לסייע לו לוותר בעצמו על השימוש במסך ואף להוכיח לו כמה דברים חיוביים קורים כאשר נמצאים ברגע הזה ללא הסחות דעת. כמובן שהמלצה נוספת היא להוות דוגמא אישית לילד שזהו הלימוד הטוב ביותר שיוכל לקבל מכם ההורים על מנת לוותר מדי פעם על המסך ולהיות איתכם או פשוט לנכוח.

לסיכום

מכון חיבורים מציע סוגי טיפול שונים ויעילים להתמודדות עם התמכרות למסכים, בין הטיפולים תוכלו למצוא טיפולי מיינדפולנס, CBT, ACT הדרכת הורים וטיפולי CBT לילדים. מטפליי המכון מונים פסיכולוגים פסיכותרפיסטים ומטפלים רגשיים, כולם בעלי הסמכה אקדמית ונסיון עשיר, כולם נמצאים בלמידה והתפחות מתמדת ומעל הכל, בעלי רצון להיטיב ולהיות שם עבורכם. אם גם אתם לא מצליחים להרים את הראש מהמסך, אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו ויחד נתאים לכם את תכנית הטיפול הנכונה.

שאלות ותשובות

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן