דריאליזיציה

אני מרגיש מנותק מהרגשות שלי והמחשבות שלי כאילו אינן שלי, הכל הופך זר כאילו שאני צופה בסרט של החיים שלי, או אולי כמו בחלום. פתאום לפעמים הכל הופך חד האורות מסנוורים מדי ויש לחץ בראש. אני זוכר שאכלתי צהריים לפני שעה אבל נדמה שזה קרה לפני יומיים. תופעה מוזרה בייחוד שכל הזמן אני מודע למה שקורה לי…

כל אחד בחייו יחווה אותה אבל יש כאלה שאצלם היא תופעה שחוזרת על עצמה הרבה. המדע מכנה את המצב דריאליזציה, ניסה להסביר ולזהות אותה בכמה דרכים. מה היא דריאליזציה ומה יכול לגרום לה?

מהי דריאליזציה?

דריאליזציה מוגדרת בתור תופעה נפשית במסגרת האדם חש ניתוק מהמציאות. אובייקטים מסביב עשויים להחוות כחד ממדיים, ושאינם מתקיימים באמת. עם זאת האדם שחווה את המצב הזה נמצא במודעות למה שקורה לו ולא תמיד יודע להסביר את פשר הרגשתו. 

מעל חצי מהאוכלוסייה תחווה מצב כזה במהלך חייה לכל הפחות פעם אחת, עם זאת, קיימים 2% ממנה שחווים את התופעה בתדירות אינטנסיבית מה שהופך את המצב לסוג של הפרעה נפשית שנכללת תחת האבחנה של הפרעות דיסוציאטיביות.

מה התסמינים של התופעה?

דריאליזציה היא תופעה שבאה והולכת לפרקים וכך גם התסמינים שלה שנעלמים ומופיעים לסירוגין. כאשר מתרחש מצב של דריאליזציה עלולים להופיע:

• כמו תחושת מיסוך בין האדם למציאות. אנשים יכולים לתאר את זה כמו מסך שקוף או עננה שמפרידה אותם מהאחרים.
• תחושת טשטוש או ערפיליות. כמו בחלום.
• הדברים נראים שאינם חיים, או אמיתיים.
• יש עיוות תפיסתי של האובייקטים, החפצים והאנשים עלולים להיתפס חדים מדי או בעלי ממדים בלתי מציאותיים גדולים מאד או לא טבעיים.
• אצל חלקם חוש השמיעה גם הוא מתעוות צלילים נשמעים יותר מדי חזקים או מוחלשים.
• תחושת זמן מעוותת
• מודעות מלאה למתרחש להבדיל ממצבי פסיכוזה למשל בהם אין לאדם מודעות ובוחן מציאות תקין.

מה הגורמים?

דריאליזציה עשוי לאותת לפעמים על מצב רפואי כלשהו וכדאי לשלול את הגורם הזה לפני הגורמים האחרים.

במצבים אחרים דרליזציה יכולה להוות חלק ממצב בריאותי אחר כמו למשל:

• סכיזופרניה
• טראומה
• דמנציה
• אמנזיה (שכחה כרונית)
• מתחים וסטרס
• צריכת סמים
• שימוש בתרופות

אירועים נפשיים טראומתיים גם הם עלולים להוות טריגר לדרילזציה, למשל התעללות בילדות שיכולות לכלול התעללות פיזית, נפשית והזנחה. מקרים בהם הילד למד שהעולם אינו מקום בטוח עבורו הופעלו בו מנגנוני הגנה שמטרתם לנתק אותו מהכאב והסבל, אחד מהם יכול להיות דריאליזציה.

טראומות אחרות שעלולות לגרום לאדם לפתח דריאליזציה עשויות לכלול:

• עדות לאלימות משפחתית
• אובדן או פרידה בלתי צפויה של אדם קרוב ומשמעותי
• טראומה הקשורה לאסון גלובלי או אישי
• PTSD מתקופת הצבא או כתוצאה של פגיעה מינית.
• הורים בעלי התמודדויות נפשיות בעצמם (טראומה, הפרעה נפשית וכדומה)

במקרים אחרים, דרליזציה עשויה לקרות לאנשים רגישים מאד שחווים עומס או סטרס בלתי סביר ביום יום, עבודה לימודים או זוגיות וזו תהיה הדרך של התודעה שלהם להתמודד איתו.

איך מאבחנים דריאליזציה?

דריאליזציה לרוב תתפתח בתפר הזה שבין ילדות מאוחרת לתחילת ההתבגרות. לרוב טווח הגילאים שלה יהיה 16 כאשר המקרים הרוב הגדול של המקרים נרשמו לפני גיל 25.  לא ניתן לאבחן את תופעת הדריאליזציה דרך בדיקות רפואיות, אבל חשוב שהרופא ישלול ראשית מצבים בריאותיים שעלולים לגרום לה.

כאשר נשללות סיבות רפואיות ניתנת הפנייה לפסיכיאטר להמשך הטיפול.

• אבחנה נפשית של דריאליזציה ניתנת כאשר הרופא לבריאות הנפש מאבחן:
• אדם שחווה תחושה שהוא מרגיש שהדברים אינם אמיתיים
• מתאר מצוקה חמורה נפשית ושהתסמינים מחבלים באורח החיים שלו.
• התקפים באים והולכים של התסמינים המתוארים מעלה

דרכי הטיפול

חדשות טובות הן שרבים החווים דריאליזציה מצליחים להחלים מהמצב הזה. חלק אחר של האנשים אמנם לא מצליח להשתחרר לגמרי מהתקפי התסמינים של התופעה אבל כן מצליח להפחית את ההשפעה שיש להם עליו.

פסיכותרפיה:

בטיפול רגשי ניתן ללמוד דרכי התמודדות עם המצב הזה – בתור עזרה ראשונית וגם לשים לב בצורה מעמיקה יותר לתחושות שהיא מביאה איתה על מנת להבין את הלך הרוח שלה. כלים שונים שרוכשים בטיפול בדרליזציה יכולים להיות:

• התקרקעות וחיבור פנימה (כקונטרה לתחושת הניתוק)
• דיבור ועיבוד חוויות רגשיות שעוזרות להתבר לעצמנו
• לפתח חמלה עצמית ואמפתיה לעצמנו

מעבר להתמודדות נקודתית עם התופעה חשוב מאד להתמודד עם הגורם הנפשי שמחולל אותה, בין אם זה טראומה או סטרס נפשי. ישנם סוגי טיפול יעילים עבור התמודדות וטראומה כמו EMDR או DBT שעוזרים להתמודד עם מצבי קיצון נפשיים ולהחלים מהם. כאשר מתלווה למצב הזה חרדה או דיכאון בטיפול הפסיכותרפיה ניתן להקל גם עליהם. 

טיפול תרופתי:

גם הוא מענה שרופא עשוי לתת למטופל על מנת להקל על ההתקפים כאשר המצב הוא אינטנסיבי ומאד קשה לעשות מתוכו שינוי כי הוא פוגע בתפקוד.

לסיכום

דריאליזציה היא מצב נפשי שאפשר לפרש אותו כמנגנון הגנה פשוט לא ממש יעיל שיכול לפגוע לנו בתפקוד אם הוא יוצא מאיזון ונהיה אינטנסיבי. אנחנו עלולים להרגיש מנותקים רגשית ותחושות מוזרות כלפי המציאות והסביבה שלנו. כאשר זה קורה, לא כדאי להילחץ וחשוב לזכור שזה משהו שקורה ליותר מחצי מהאנשים, אם זה משהו חוזר שווה מאד לפנות לאנשי מקצוע.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.