fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

דרמטופגיה

כותב:
תוכן עניינים

מאז שהוא זוכר את עצמו היו לאלכס כל מיני הרגלים משונים, הוא לא ידע אם לקרוא לזה התמכרות הרגל או סתם תחביב אבל הוא ידע שזה מספק לו הנאה. הייתה תקופה שהיה בן 10 ותלש לעצמו כמעט את כל הגבות. בתקופות אחרות היה מוצא הנאה בלתלוש לעצמו את הריסים, או את העור סביב הציפורניים. לפעמים אלכס היה עושה זאת עד למצב של נזק משמעותי או פציעה ורק אז היה נבהל ומפסיק לכמה שעות או ימים, ואז חוסר לסורו או מוצא הרגל אחר דומה. לאלכס היו קשיים חברתיים, הוא היה ילד מנודה ועצוב ופיתח חרדה חברתית, היה לו מאד קשה להגיע לבית הספר והיה מנסה להתנגד ולהימנע מההגעה לשם. בתקופות קשות יותר חברתית רמת החרדה של אלכס עלתה ואיתה חומרת ההרגלים והפגיעה העצמית שהיו גורמים לו.

כשהתבגר אלכס היה החליט ללכת לטיפול בעקבות החרדה שלו שכרסמה בתחומם נוספים בחייו. דרך הטיפול גילה אלכס שכאשר הוא עוסק בנגרות וגננות- הדברים האהובים עליו, כאשר הוא שר או מתרגל יוגה ונשימות הוא שוכח לגמרי מהדחף לנשוף את שפתיו או לכסוס את העור סביב הציפורן, או במילים אחרות, כשהוא נוכח במלואו הוא מרגיש רגוע ומלמד את הגוף שאין יותר צורך בהרגלים האלה.

דרמטופוגיה מוגדרת בתור הפרעה אובססיבית של התנהגות חזרתית ממוקדת גוף או בקיצור BFRB היא שכיחה אצל ילדים ומבוגרים ומקושרת לOCD (הפרעה טורדנית כפייתית) מה גורם להרגלים הכפייתיים להתפתח ואיך ניתן לעזור למי שמתמודד איתם?

מהי ההגדרה המקצועית לדרמטופגיה

דרמטופגיה היא מה שמכונה התנהגות חזרתית ממוקדת גוף (BFRB). מדובר במצב של הפרעה שהוא חמור יותר מכסיסת ציפורניים מדי פעם בתקופות לחוצות, מנגד גם לא מדובר בטיק לא רצוני. מי שמתמודד עם דרמטופגיה עשוי להרגיש דחף בלתי נשלט וכפייתי לתלוש/ לכרסם/ ללעוס חלקים מסוימים  של עור ציפורניים או שיער בגוף.  ההפרעה יכולה לגרום לאדם להזיק לעצמו עד למצב של פצע דימומים או זיהומים. אצל מרבית האנשים ההפרעה מתרכזת בציפורניים ובידיים אך יכולה להתרחש באזורים שונים בגוף וישנם סוגים של דרמטופגיה:

  • אוניקופגיה (כסיסת ציפורניים)
  • לעיסת לשון כרונית
  • טריכופגיה (לעיסת ואכילת שיער)
  • נשיכת שפתיים כרונית
  • טריכוטילומניה (תלישת שיער)

הקשר בין OCD  לדרמטופגיה

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) היא הפרעה המאופיינת במחשבות, רעיונות או תחושות מתמשכות, לא רצויות (אובססיות) והתנהגויות חוזרות ונשנות או מעשים נפשיים (קומפולסיות) שהאדם מרגיש שהוא חייב לבצע בתגובה לאובססיה או בהתאם לאובססיה על מנת להרגיעה. המחשבות והמעשים האלה מאופיינים בחשיבה נוקשה וקבעון. על פי מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Psychiatry בשנת 2004, “דרמטופגיה: הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית של נשיכת העור” דרמטופגיה היא תת-סוג שכיח של OCD, עם שכיחות של כ-4% בקרב אנשים עם OCD. [1] הקשר המרכזי בין OCD ודרמטופגיה הוא האלמנט האובססיבי והבלתי נשלט שמאחורי מעשים או פעולות בלתי כפייתיות שנועדו להרגיע משהו בפנים, חרדה דאגה או מתח.

הסימנים הבולטים לדרמטופגיה

התסמינים לדרמטופגיה עשויים להחמיר תחת חרדה לחץ או שיעמום, אופיים משתנה בהתאם לסוג הדרמטופגיה שיש לאדם, יש מקרים בהם יש שילוב של סוגי פעולות כפייתיות שונות. אלו הן התסמינים הנפוצים:

  • תלישה ו/או אכילת שיער לאחר תלישתו עד למצבים של קרחות וחוסר של כבות/ריסים/שיער ראש
  • נשיכה או התעסקות מתמדת בעור סביב האצבעות והציפורניים.
  • נוכחות של פצעים פתוחים או גלדים על האצבעות או הידיים או כל מקום אחר בו מתבצעת הפעולה החזרתית.
  • קושי לעצור את ההתנהגות למרות הניסיונות לעשות זאת.
  • חרדה או מצוקה הקשורים להתנהגות.
  • תחושת אשמה ובושה סביב המנהגים וצורך להסתיר אותם מהסביבה

הסיבות המרכזיות לדרמטופגיה

החוקרים אינם יודעים בוודאות את המקור להתפתחות של דרמטופגיה.

באחד המחקרים [1] נמצא קשר  אפשרי בין התפתחות של דרמטופגיה לבין אירועי דחק בגילאי הילדות וההתבגרות. כלומר, שאירועי החיים מעוררי חרדה ומתח עשויים להפעיל טריגר שיגרום לאדם לפתח את ההפרעה בגילאי בית ספר.

כמו כן, ייתכן וחלק מהגורמים קשורים לנטייה גנטית מחקרים בנושא נמשכים[2].

רבים מתארים את הדחף לפעולות האלה שעולה לרוב מתוך שעמום, תחושת ריקנות או דאגה, הם עושים זאת בזמן שהם שקועים במחשבות על העתיד והווה אבל לא נוכחים פיזית בהווה קצת כמו מצב של ניתוק.

שכיחות התופעה

השכיחות של דרמטופגיה אינה מבוססת היטב. מחקרים העריכו כי הוא משפיע על בין 1-5% מהאוכלוסייה הכללית, אם כי הוא עשוי להיות לא מאובחן בשל הסטיגמה הקשורה למצב וחוסר מודעות בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות. המצב שכיח יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ולעיתים קרובות מתחיל בילדות או בגיל ההתבגרות.

טריגרים שעלולים לעורר את הדחף

הפעולות של דרמטופגיה עשויות להתעורר ברגעי חוסר שליטה, או תחושת מתח וקונפליקט פנימי. לפעמים נוצרת מלחמה פנימית עם הדחף שעלולה להגביר את הצורך בו עוד יותר. טריגרים שיכולים לעורר את הדחף הכפייתי לתלוש או לנשוך יכולים להיות:

  • עייפות
  • מתח וחרדה
  • שיעמום וריקנות
  • דאגנות ומחשבות טורדניות
  • מיחושי גוף כמו למשל עור יבש או גירוי בעור
  • עצבנות

אבחון דרמטופגיה

אם קיים חשד להתמודדות עם דרמטופגיה חשוב לפנות להתייעצות עם רופא או איש מקצוע השייך לתחום בריאות הנפש. לאחר תשאול על מצב נפשי כללי, רפואי ועל התסמינים  ייתכן ותקבע אבחנה והמלצות להמשך הטיפול.

כדי להיחשב תחת האבחנה מסוג ההפרעות של כ-BFRB, על ההתנהגות לגרום  לנזק או למצוקה משמעותית ושתהיה לה השפעה ניכרת על התפקוד היום יומי.

מתי חשוב לפנות לעזרה?

  • כאשר יש סממנים של זיהום או פגיעות עצמיות חמורות הדורשות טיפול רפואי. פגיעה אסתטית ובריאותית.
  • כאשר הפעולות האלה משתלטות על היום יום ומפריעות לתפקוד
  • כאשר מתעוררת אשמה והלקאה עצמית שדווקא גורמת לפעולות האלה להתחזק ומשמרת את המעגל הזה.
  • אם אתם פשוט רוצים לעצמכם יותר רוגע והבנה מעמיקה של מה עומד מאחורי הדחפים הבלתי נשלטים האלה.

*חשוב לציין שההפרעה אינה נחשבת כהפרעה של פגיעה עצמית כמו למשל שאנשים מבצעים חתכים בידם, הפעולות המזיקות לעור או לשיער נעשות מתוך צורך להפגת חרדה ומספקות הנאה ולא מכוונת להרס עצמי.

דרכי התמודדות וטיפול בדרמטופגיה

אפשרויות הטיפול בדרמטופגיה כוללות:

טיפול CBT:

CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותיטיפולים קלאסיים של CBT יכולים לעזור לאדם לזהות את דפוסי ההתנהגות האלה ולשנות אותם, בטיפולים מתקדמים יותר של CBT השינוי יגיע מתוך רצון להיטיב ללמוד ולזהות את מה שמפעיל את הדחפים האלה.  הטיפול מעודד טיפוח קבלה וחמלה עצמית ומסייע לבחון את אותה נוקשות או כפייתיות והמתח הקיים מתחת לאלה ומפעיל את ההתנהגויות של התלישה או הנשיכה האובססיביות.

טיפול תרופתי

כגון תרופות נוגדות דיכאון או חרדה יכול לסייע, בהפחתת תסמינים ומחשבות של  חרדה ומתח ומומלצות בעיקר בתקופות בהן קשה מאד לווסת את הפעולות האובססיביות והן מחמירות בצורה משמעותית.

אימון התנהגותי לשינוי הרגלים

הכולל למידה והחלפה של פעולת הנשיכה או התלישה בהתנהגות אחרת וחיובית יותר למשל, נשימות או תנועה כלשהו עם הגוף בזמן שהדחף מתעורר עשויה להיות יעילה.

חשוב לציין דרמטופגיה עלולה להוביל לזיהומי עור חמורים ולמצוקה רגשית. לכן, חיוני לפנות לעזרה מקצועית על מנת לנהל ולהתגבר על מצב זה.

לסיכום

דרמטופגיה היא מצב המאופיין בנשיכה או אכילה כפייתית של העור עצמו, לרוב סביב האצבעות והציפורניים. מאמינים שזה קשור לחרדה ולמתח ויש לו קשר ל-OCD. ניתן לאבחן את המצב על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות, ואפשרויות הטיפול כוללות טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי טיפול דרך הבנה ותשומת לב לגוף ולמידה של ההרגל, מיינדפולנס או CBT. חשוב לפנות לעזרה מקצועית כדי ליצור איכות חיים בריאותית ורווחה נפשית גדולה יותר, ההפרעה עלולה להוביל לזיהומי עור חמורים ולמצוקה רגשית.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

שאלות ותשובות

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן