הוכחות מחקריות ליעילות CBT

האם CBT היא פשוט BUZZWORD, אופנה חולפת או גישה שנחקרה והוכחה מדעית בעלת תוצאות מרשימות שתישאר מרכזית ומובילה עוד שנים רבות?

מחקרים על 40% מהאוכלוסיה

ללא ספק, טיפול במצוקה נפשית חשוב לא פחות מטיפול בפציעה פיזית, שכן הפגיעה באיכות החיים הינה משמעותית בשני המקרים. מחקרים בעולם המערבי מצביעים היום על כך כי כ- 40% מהאוכלוסייה המערבית מתמודדים עם מצוקות נפשיות בתחום החרדות, פחדים ודיכאון. כשאחוז גדול כל כך מהאוכלוסיה מתארים סימפטומים ומצוקה דומה, מחקרים רבים נערכים על מנת להבין כיצד למצוא מענה מהיר ויעיל. אחת הגישות הפסיכולוגיות שהתפתחו להיות בעלות מיקוד ומענה מתאים לבעיות אלו היא גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ( CBT).

סיכום קצר של יתרונות הגישה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא ממוקד, קצר מועד ומוגדר (בממוצע 3-6 חודשים) ונחשב כבעל השפעה לטווח ארוך. הטיפול מתמקד בהבנת הגורמים למצוקה ברמה הקוגניטיבית : זיהוי מחשבות שמשמרות את הסימפטום או המצוקה. וברמה ההתנהגותית: אלו פעולות אנו עושים שמשמרות את המצוקה?

על אף היותו קצר מועד במהלך הטיפול מעמיקים בגורמים ובמקורות העמוקים בנפש אשר יוצרים את המצוקה, אך לא מסתפקים בכך. מוקד הטיפול הינו בכאן ועכשיו- מה ניתן לעשות ברמה הקונקרטית על מנת להקל על המצוקה. כחלק מהתהליך מקבל המטופל כלים פרקטיים ליישום מיידי בשטח, המסייעים להתגבר על מצבים מאתגרים. הכלים האלו יהיו אתכם תמיד, גם הרבה אחרי שהטיפול יסתיים.

אז כולם מדברים על CBT, האם מחקרים מצדיקים את ההתלהבות?

CBT נחשב כיום לבחירה המועדפת בטיפול בבעיות חרדה בארץ ובעולם והוא מומלץ על ידי ארגונים מכובדים ברחבי העולם כמו בין היתר: הארגון הפסיכיאטרי הקנדי, NlCE – המכון הלאומי הבריטי לבריאות טובה, פרוטוקול בריאות הנפש האמריקאי, איגוד האמריקאי לדיכאון וחרדה – ADAA

CBT הוכח כשיטה שמפחיתה את תסמיני החרדה למינימום  אצל ילדים נוער ומבוגרים השיטה הקוגניטיבית התנהגותית נמצאה גם אפקטיבית יותר בהשוואה לשיטות טיפול אחרות ועם אחוזי התדרדרות חוזרת נמוכים. הממצאים מבוססים על מחקרים שנערכו ונסקרו על ידי מספר גדול של קבוצות מחקר ( Meta analysis ).

המחקרים מצביעים על הטכניקות הכי יעילות ב CBT

רב הממצאים מצביעים על החשיבות והאפקטיביות של טכניקת החשיפה למעוררי חרדה ותרגול ההתנהגות הרלוונטית. כמו כן הדעה הרווחת בעקבות הממצעים מבוססי המחקר היא שההבניה המחודשת של ההכרה הקטסטרופלית היא חיונית להצלחת הטיפול.

במקביל ישנה גם הסכמה גורפת שחינוך פסיכולוגי ( פסיכואדיוקציה) משחק תפקיד חשוב בהפחתת התסמינים ובתרגול הטכניקות לשליטה בחרדה.

פסיכואדיוקציה מתייחס לשלב בו המטפל מסביר למטופל על מהות החרדה, על התסמינים שהיא מפיקה ועל הפעולה ההסתגלותית שמטרתה להפיג את הפחד. חשוב שהמטופל יבין שחרדה איננה מסוכנת אלא מנגנון שנועד במקורו לעזור בהישרדות המין לאורך האבולוציה. חרדה ברמה סבירה היא תכונה חיובית ורק במנות מופרזות היא הופכת לבעייתית ויש לטפל בה בהתאם על מנת להחזירה למינון הנכון.

בשלב החינוך הפסיכולוגי של ה CBT נהוג גם להבהיר מהן שלושת רמות החרדה ואת הקשר בניהן:

  • רמת החרדה הקוגניטיבית
  • רמת החרדה הפיזיולוגית
  • רמת החרדה ההתנהגותית

הסבר קצר על ההתפתחות התאורתית והמדעית בעולם ה CBT:

ישנן גם גישות נוספות המבוססות על גישת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית.  אלו נקראות ” גל שלישי CBT” והן מזוהות עם משפחה של תאוריות מבוססות מחקר אמפירי. למה זה חשוב להבין את ההתפתחות של התאוריות? ראשית מכוון שניתן לראות כיצד עולם הפסיכולוגיה הופך ליותר ויותר מדעי וניתן למדידה ושנית מכוון שהאפקטיוביות הולכת ומשתפרת ויש לכך ביסוס מדעי. טיפול פסיכולוגי הוא יעיל בפתרון בעיות רגשיות רבות.

הגל הראשון של CBT הן בעצם תאוריות המתבססות על הטיפול ההתנהגותי ותאוריות למידה. הגל השני הוסיף את התאוריות הקוגניטיביות המזהות מחשבות לא יעילות ומספקות כלים מגוונים על מנת לשנות את דפוסי החשיבה.

הגל השלישי הביא איתו שינוי חשוב מאד, תאוריות בעלות עמדה קונסטרוקטיבית יותר ( תאוריות המתמקדות בחקר בלימוד של הלמידה וכיצד אנו תופסים את דרכי החשיבה שלנו) שינו את האופן בו אנו מטפלים. אם עד כה עסקנו בעיקר בהבנה של תוכן המחשבות, האם הן רציונאליות? האם נוכל להחליף אותן בחשיבה יותר מציאותית? וכו’. תאוריות מהגל השלישי התחילו בהדרגה ( במהלך ה 15 שנים האחרונות) לעסוק בהבנה ובתפיסה של בני אדם את החשיבה עצמה ואת הרגשות שלהם. אם בעבר מטופל שדיבר על מחשבות פולשניות העוסקות בתכנים מיניים או רגישות מוסרית היה מגיע לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, סביר להניח שהמטפל/ת היו עובדים איתו על הבנה שהתוכן של המחשבה אינו הגיוני ומנסים באופן הזה לשנות את העיסוק בחשיבה. היום כאשר אותו אדם יפנה לאותו סוג טיפול, סביר להניח שהמטפל/ת ידברו איתו על האופן שבו הוא מתיחס למחשבה ללא קשר לתוכן של המחשבות. עם זאת בשני המקרים עדיין פעולות טיפוליות רבות יהיו קשורות למניעת תגובה או טיפול התנהגותי כזה או אחר.

מתוך גישות קונסרוקטיביות אלו ידועה ביותר גישת ה ACT שהוכחה כמאד יעילה בטיפול במגוון רחב של בעיות רגשיות. בגישה זו אנחנו מתמקצעים יותר יותר פה במכון. את הלמידה וההתפתחות ביכולתנו לטפל בגישה זו מובילים ד”ר רן אלמוג ואור פרי. הם מובילים את קהילת ACT בישראל וגם את צוות המכון ב 4 השנים האחרונות.

במכון חיבורים מסבירים שטיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי לכל דבר. אולם, פסיכולוגים רבים בארץ הוכשרו בשיטה דינמית ולא בשיטת טיפול  CBT.

בטיפול מסוג זה חשובה מאוד ההכשרה המקצועית בשיטה וניסיונו של המטפל/ת. צוות המומחים של המכון המתמחה בשיטת הטיפול סי בי טי גל שלישי. כמובן שתוכנית הטיפול מותאמת לצרכיו האינדיבידואליים של כל אחד על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר, לכן במידה והצורך הוא בטיפול CBT מגל שני נבנה תוכנית טיפולית מתאימה. 

תוכלו להתייעץ איתנו לגבי הגישה הטיפולית המתאימה לכם ולשוחח עם המטפל/ת המומלצים עבורכם.

מקורות:

Canadian clinical practice guidelines for the management of anxiety. Richard P Swinson, MD, July 2006, Vol 51, Supplement 2 CLINICAL PRACTICE GUIDELINES Management of Anxiety Disorders. The Canadian Journal of Psychiatry

https://adaa.org/understanding-anxiety/depression/treatment

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3091167/

Cognitive behavioral therapy in anxiety disorders: Current state of the evidence. Article· Literature Review inDialogues in clinical neuroscience 13(4):413-21 · December 2011 with 1,509 Reads

Edna B. Foa ( 2015) The Efficacy of Exposure Therapy for Anxiety-Related Disorders and Its Underlying Mechanisms: The Case of OCD and PTSD. Annual Review of Clinical Psychology 12(1).

Arch, J. J., Eifert, G. H., Davies, C., Vilardaga, J. C. P., Rose, R. D., & Craske, M. G. (2012). Randomized clinical trial of cognitive behavioral therapy (CBT) versus acceptance and commitment therapy (ACT) for mixed anxiety disorders. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 80(5), 750-765.

לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print