היפרלקסיה

כשקרלי הייתה בת שלוש, היא כבר ידעה לקרוא שלטים, ספרים ואפילו זכרה את מספרי לוחות הרישוי של הרכבים בעל פה. יכולת הקריאה שלה הייתה מדהימה וכך גם הזיכרון. עם זאת, היא חוותה קושי להביע את עצמה. כל התסמינים הללו הובילו לאבחון של אוטיזם. אבל, אמה הרגישה שמשהו באבחון לא מדויק. עם זאת, היא לא רצתה להתעלם מהאבחון ושלחה את קרלי לקלינאית תקשורת. באורח פלא- לאחר כמה שנים, התסמינים שמאפיינים אוטיזם נעלמו. האם אוטיזם יכול להיעלם באמצע החיים?

ובכן, התשובה היא לא. יש מספר תופעות המזכירות את ההתמודדות של ילדים על הקשת האוטיסטית אך אינן נחשבות לאוטיזם. אחת מהן, היא היפרלקסיה. מהי בדיוק היפלרקסיה? מה הקשר בין היפלרקסיה לאוטיזם? איך מאבחנים? כל התשובות במאמר.

מהי היפרלקסיה?

היפרלקסיה היא השם לתופעה בה ילד מתחיל לקרוא מוקדם בהרבה מן הצפוי. פעמים רבות מדובר בתופעה המשויכת לילדים על הקשת האוטיסטית ונחשבת למיומנות ייחודית, המאפשרת כלי טיפולי באוטיזם.

לרוב, היפרלקסיה תופיע באחת מהדרכים הבאות:

סוג 1:

מדובר במצב זמני- הילד לומד לקרוא מוקדם מהצפוי ללא קשר לתופעה אחרת, ועם הזמן, הילדים האחרים מדביקים את הקצב.

סוג 2:

היפלרקסיה שמתפתחת בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי. לרוב, הילד יביע עניין רב באותיות, מספרים, ספרים וכדומה, יפגין זיכרון פנומנלי למספרים (זוכרים תאריכים למשל) ועלול להתמודד עם קושי בויסות חושי והימנעות מקשר עין.

סוג 3:

תסמינים דומים להיפרלקסיה 2, כמו יכולת זיכרון מעולה, אך במקרה זה, עם הזמן הסימפטומים נעלמים. בסוג זה, לילד יכולה להיות הבנת הנקרא מצוינת אך לחוות קושי בהתפתחות השפה. בניגוד לילדים עם אוטיזם, כמו בסוג 2, יותר קל לילד ליצור קשר ולהביע חיבה.

איך מאבחנים היפרלקסיה?

אבחון של היפרלקסיה עשוי להיות מאתגר. אין לו קריטריונים ברורים בDSM 5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) ולרוב מתלווה להתמודדויות אחרות כמו אוטיזם, הפרעות התנהגות או הפרעות למידה שונות. עם זאת, יש כמה סימנים מזהים שבאמצעותם רופא ילדים\ פסיכולוג ילדים יכולים לאבחן היפרלקסיה.

 אז מהם הסימנים? תלוי באיזה סוג מדובר.

סוג 1:

אינו נחשב לתופעה המצריכה אבחון. כיוון שמדובר ביכולת של הילד לקרוא טרם זמנו, שלא נובעת מהתמודדות עם קשיים אחרים, אלא, רק ביתרון זה. את היתרון, ידביקו בני גילו בבוא העת.

סוג 2:

לרוב יתאפיין ביכולת קריאה גבוהה יותר מהצפוי לגיל, עיסוק רב במספרים ואותיות ויכולת למידה מהירה (בעיקר כתוצאה מפעולות חזרתיות).

סוג 3:

בסוג זה, הסימנים מבלבלים. מצד אחד מדובר בתסמינים שלרוב קשורים באוטיזם, כמו יכולת זיכרון פנומנלית, קושי עם שינויים, קשיי ויסות חושי ופיתוח יכולות מתקדמות מהרגיל. מצד שני, לא מדובר בילדים הנמצאים על הקשת האוטיסטית וזה מתבטא ביכולתם להביע חיבה ולייצר קשרים בקלות. לרוב, התסמינים שחופפים עם תסמיני אוטיזם, ייעלמו עם הזמן.

טיפול בהיפרלקסיה

פעמים רבות, יכולות הקריאה המדהימות של היפרלקסיה משולבות עם קושי רב בהבנת הנקרא, הבעה מילולית וליקויי תקשורת. במקרים בהם הקשיים מופיעים בתחום התקשורתי, חברתי ורגשי, ניתן לפנות לטיפולים שונים המותאמים לצורך הילד.

במילים אחרות, אין טיפול ספציפי להיפרלקסיה (סוג 1 בכלל לא מצריך אבחון), אבל, יש טיפולים המותאמים לקשיים שעולים מתוך היפלרקסיה.

קלינאיות תקשורת:

ניתן לפנות לקלינאי תקשורת על מנת לשפר את יכולת ההבנה וההבעה. לרוב בהיפלרקסיה, אלו התחומים בהם הילדים עשויים לחוות קושי. הקלינאי מסייע לשיפור המיומנויות התקשורתיות והחברתיות תוך כדי שיח, משחק ויצירה, בהתאמה מלאה לאופי הילד ולאתגרים עמם הוא מתמודד.

ריפוי בעיסוק:

בטיפול של ריפוי בעיסוק, הדגש הוא יותר על המישור התפקודי. הרעיון הוא להקנות כלים לטיפול עצמי, השתתפות בפעילויות, ויסות ועיבוד גירויים חושיים וכדומה. גם פה, יש הבדל בין טיפול בסוג 2 (לרוב ילמדו בכיתות חינוך מיוחד בתנאים אחרים) לבין סוג 3.

ובאופן כולל יותר, הבסיס של הטיפולים הוא בעצם להעצים את החוזקה של ילדים המתמודדים עם היפרלקסיה, שזו יכולת הקריאה והמשיכה לספרות, ובכך לחזק את ההערכה העצמית שלהם, תוך תמיכה ועבודה על החולשות שלהם. כל תכנית טיפולית מותאמת באופן ספציפי לכל אחד, על מנת להעניק לו את הטיפול היעיל ביותר.

לסיכום

על אף שהשם של היפלרקסיה עשוי להרגיש קצת מאיים, מדובר בתופעה שיש בה גם צדדים חיוביים. ניתן לעבוד יחד עם המטפל המתאים על חיזוק החולשות שנלוות לתופעה, ובמקביל, להשתמש ביכולת הקריאה המדהימה של הילדים על מנת לחזק את הביטחון העצמי שלהם!

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.