מאניה דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית)

תוכן עניינים

מאניה דיפרסיה- הפרעה דו קוטבית הקרויה גם הפרעה ביפולרית. היא עלולה לפרוץ בכל גיל ומאובחנת לרוב בנעורים או בגילאי ה-20. הסימפטומים שונים מאדם לאדם והם אף עלולים להשתנות במשך הזמן.

היא מוגדרת כהפרעה נפשית עם קשר גנטי משפחתי מובהק. במשפחות עם בן משפחה הסובל מההפרעה, יש ברקע עוד חולים במשפחה.  אבחון של אחד מהם עלול להסביר את התפרצותה אצל אחרים.

היא קרויה גם הפרעה דו קוטבית משום שהיא נחלקת לשני מצבים התנהגותיים קיצוניים. הראשון הוא המאנייה והשני דיפרסיה. זוהי המחזוריות שמאפיינת אותה ולאחר התקף של מאניה תמיד תופיע הדיפרסיה. משך ההתקפים משתנה והטיפול הוא גם תרופתי וגם פסיכולוגי.

חקר מנגנון ההפרעה עדיין לא אותר אולם במחקרים שנעשו על משפחות ותאומים עלה כי להפרעה מרכיב גנטי משמעותי. לקרוב משפחה של הלוקה בהפרעה דו-קוטבית סיכוי גבוה פי שבע לפתח אותה.

33% מהמתמודדים עם ההפרעה עובדים במשרה מלאה, 9% עובדים במשרה חלקית ו-57% לא עובדים כלל. החסמים המאפיינים את המעורבות התעסוקותית והחברתית מצביעים על תסמינים של דיכאון, שימוש באלכוהול, מצב סוציו אקונומי נמוך ותסמינים פסיכוטיים.

כיצד באה לידי ביטוי ההפרעה?

במצב של מאנייה, האדם חווה אופוריה ומצב רוח מרומם מאוד. הוא מלא אנרגיה והתפעלות מכל מה שקורה סביבו ויש לו מצב רוח נפלא, ללא סיבה מיוחדת במינה. הם אפילו לא מצליחים לישון בשל ההתרגשות והאופוריה המוגזמים.

האפיזודה המאנית של מאניה דיפרסיה והמצב רוח הנהדר גורם להם לרצות להפגין את “השמחה” הפנימית בה הם שרויים וזה בא לידי ביטוי ברכישות פתאומיות וגדולות של כל מיני פריטים וחפצים- רובם ללא היגיון, צורך או התאמה. הם יכולים לרכוש ערימות של בגדים חדשים קטנים ממידתם, בשמים בכמות מופרזת ועוד פריטים שאין להם שום צורך בהם בכסף רב.

זה מצב מדאיג משום שהם עלולים להיכנס לחובות או להכניס את בני משפחתם לחובות בהתקפי המאניה הללו.

ואז מתרחשת הנפילה וזו הדיפרסיה. לפתע שוקע החולה בייאוש, פסימיות ודיכאון עד מחשבות אובדניות. זה החלק הבולט והשכיח אצל כל הלוקים בהפרעה.

בין מאניה לדיפרסיה!

שלב המאניה של מאניה דיפרסיה עלול להימשך כמה ימים כאשר הלוקה בהפרעה מפגין התנהגות קיצונית של שמחה ומצב רוח טוב. הוא מלא באנרגיות, מדבר בקצב מהיר, מתרגש ונסער. יש כאלה שיחושו תחושה אופורית וגרנדיוזיות. הוא יאמר שיש לו המון רעיונות ותוכניות חדשות ומלהיבות, דעתו תהיה מוסחת בקלות. הוא לא יוכל לישון ועלול גם להימנע מאכילה הוא כמו “מרחף” בתוך בועה שמחה של אושר מנותק לחלוטין מהמציאות. הוא עלול לחוות דלוזיות והלוצינציות. אחרי כמה ימים ממצב זה של שמחה ואנרגיה מופלגת, הוא יגיע לשלב הדיפרסיה והיא מכה בו בעוצמה, בעיקר לאחר חווית המאניה.

הוא עלול לחוש ייאוש, חוסר תקווה, חוסר אנרגיה, להיות זועף ועצבני, לסבול מתחושת ריקנות, קשיי קשב, זיכרון וריכוז. הוא עלול לאבד עניין בכל עיסוק, יחוש רגשות אשם, יהיה פסימי ומדוכא וגם המחשבה שלו תהייה מלווה בהלוצינצניות ודלוזיות, ואף עלול לחוות פסיכוזה.

המחזוריות של האפיזודות הללו ואורכן משתנה מחולה לחולה. הן עלולות להימשך כמה ימים או כמה שבועות. דיפרסיה אחרי מאניה עלולה להימשך כמה חודשים. אצל חלק מהלוקים בהפרעה יש מחזוריות מהירה בין המאניה לדיפרסיה.

אבחון וסוגים של מאניה דיפרסיה

אבחון המחלה נעשה ע”י פסיכיאטר והוא כולל בדרך כלל הערכה פסיכיאטרית ובדיקה פיזית. כמו כן בהסכמת המטופל, יתחקר הפסיכיאטר בני משפחה וחברים על התסמינים. הקריטריונים אמורים להיות כמתואר במדריך לאבחון הפרעות נפשיות DSM-5.

ייתכן כי בהתאם למצבו של המטופל, ישקול הפסיכיאטר אשפוז של החולה, אם זה יפגין התנהגות מסוכנת, יחווה פסיכוזה או יסבול ממחשבות אובדניות.

יש שני סוגים של מאניה דיפרסיה. הפרעה דו קוטבית מסוג 1 והפרעה דו קוטבית מסוג 2. הסוג הראשון הוא ההפרעה הקלאסית עם האפיזודות המחזוריות של המאניה והדיפרסיה ואצל הלוקים בסוג השני, יש פחות אפיזודה היפומאנית, ואף פעם לא מגיעים ממש למצב של מאניה בעוצמה גבוהה. התקופות הדיכאוניות בשני הסוגים הן קשות וארוכות.

היפומאניה הוא השלב המאני של הלוקה בהפרעה. כאמור הם יהיו עליזים ומלאי ביטחון עצמי, עם אנרגיה עצומה בלתי נשלטת. ההיפומאני נמצא כולו בתוך “בועת אושר ואנרגיה” בתוך שיכרון חושים ושמחה. הוא חושב מהר, מדבר מהר, דעתו מוסחת מהר והוא “יורה” משפטים ומתנהג באימפולסיביות. מצב הרוח שלו ינוע בין חוסר שקט לאופוריה, רגזנות או שמחה פתאומית ללא שום קשר למתרחש במציאות.

יש ואפיזודת המאניה תתקוף אותם בתחילת האביב המכונה Springtime Hypomania.

הפרעה דו קוטבית מתונה- ציקלותימיה

סוג נוסף של הפרעת מאניה דיפרסיה מתונה יותר נקראת ציקלותימיה. זוהי הפרעת מצב רוח בין מצב רוח מרומם לדיכאון קל העלולה להימשך מספר ימים או שבועות. בין שתי האפיזודות יתנהג הלוקה בהפרעה בצורה רגילה. חומרת האפיזודות לא מגיעה לעוצמה כמו במאניה דיפרסיה רגילה. הפרעה זו מעורבות הרבה פעמים בבעיות התמכרות. הסימפטומים עלולים להופיע בגיל ההתבגרות. אם מצבי הרוח מקצינים ומחמירים, מדובר בהפרעת דופולרית.

גם אצל המתמודדים עם מאניה דיפרסיה יהיו מכורים לאלכוהול וממחקרים נמצא קשר גנטי בין הפרעה דו קוטבית לאלכוהול.

 טיפול קוגניטיבי בהפרעה דו קוטבית

טיפולים קוגניטיביים דוגמת CBT או ACT   הוכחו כיעילים אצל הלוקים בהפרעת מאניה דיפרסיה. הטיפול מסייע להם להכיר בקיומה של המחלה ולא להכחישה. וכן הם זוכים לקבל תמיכה וחיזוק במשך כל הטיפול משום שהיא גורמת להם להתמודד עם השלכותיה על מצבם התעסוקתי, החברתי והאישי.

באמצעות טיפול תרופתי משולב בטיפול פסיכולוגי עשויים להיות לחולים הללו תקופות רגיעה בין גלי המצב רוח הקיצוניים. כאשר הם אינם מקבלים טיפול פסיכולוגי, כל אפיזודה היא כמו התלקחות המחריפה את מצבם הנפשי.

מטרת הגישה הפסיכולוגית CBT ו-ACT היא לגרום למטופלים לקבל את עצמם ואת ההפרעה שלהם. בהמשך יעבדו עמם המטפלים על צמצום הסימפטומים והאפיזודות, יעניקו להם כלים לזהות ולשלוט בלחצים ומתח על רקע של בעיות אישיות. שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, והפחתה של מחשבות אוטומטיות. זיהוי אמונות או מסקנות חסרות בסיס ומנותקות מהמציאות.

אחת הבעיות הגדולות של חולי מאניה דיפרסיה היא אי נטילת התרופות באופן עקבי ולפי הוראות הפסיכיאטרית או הפסיכיאטר. בתהליך של טיפול פסיכולוגי ידאג המטפל להעביר לך את חשיבות נטילת התרופות ולאפשר מוטיבציה והענות להתמודדות זו. במצבי פאזות חריפות יוכל המטופל להפחית את הסימפטומים ולהשיג יציבות מנטלית.

בנוסף הוכח בכמה מחקרים שנעשו על טיפול CBT בהפרעה דו קוטבית, כי הטיפול בשילוב תרופות, הצליח למנוע את הישנות המחלה זאת לעומת קבלת טיפול תרופתי בלבד.

כיום ישנם מרכזים המיועדים לטיפול מערכתי המדמה אישפוז אלו הם הבתים המאזנים. מתוך הבנה הולכת וגדלה שלא לכל אחד מתאים אפשוז בבית חולי או מרכז לבריאות נפש. הבתים המאזנים הם קטנים ואינטימיים, יש צוות מטפל מקצועי ומסור ומתאפשרת הכרות עמוקה עם המתמודד.ת. בגישת הבית המאזן הטיפול התרופתי הוא מדוד, מבוקר ובדרך כלל קצר טווח, זאת על מנת להפחית את התסמינים ולאפשר לאחר מכן חזרה מהירה לשיגרה. אנחנו במכון חיבורים ממליצים לנסות ולפנות לבית מאזן ולהגיע להתרשמות.

מכון חיבורים אינו מטפל  באנשים שחווים אפיזודה מאנית או דפרסיה אלא רק באלו הנמצאים בתקופות הרגיעה בין אפיזודות והם בשלב שלאחר הטיפול המערכתי.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן