הפרעה סומטית

רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי טען שבאדם מתקיימות שתי ישויות, גוף ונפש, המקיימות אינטראקציה דו כיוונית דרך בלוטת האצטרובל שבמוח. כיום, אנו יודעים שבלוטת האצטרובל קשורה לתהליכים שונים בהחלט, אך שאלת הגוף והנפש נותרה בעינה. הפרעה סומטית היא אחת התופעות שממחישות את הקשר בין גוף ונפש ומתבטאת דרך כאב ורגישות פיזית. מהי הפרעה סומטית? מדוע אנו חווים את עוצמות הכאב האלו? האם היא ניתנת לטיפול?

מהי הפרעה סומטית?

המילה סומה משמעותה “גוף חי” ביוונית עתיקה, ובהתאמה, המונח “הפרעה סומטית” מתייחס לתופעה בה אנו חווים כאבים גופניים וסימפטומים פיזיים שונים (לרוב ללא אבחון רפואי מתאים) אשר מגבילים את התפקוד שלנו, מעסיקים את המחשבות שלנו ללא מנוח וגורמים למצוקה גדולה, סטרס ולחץ נפשי. מדוע זה קורה?

גורמים להפרעה סומטית

הסיבות להיווצרות הפרעה סומטית אינן ברורות לחלוטין, עם זאת, מופו מספר גורמים אפשריים:

גורמים גנטיים וביולוגיים:

למשל, תכונה מורשת של סף רגישות נמוך או רגישות יתר לכאב.

נטיות אישיותיות:

לעיתים, נטייה לשליליות כחלק מתכונות האופי שלנו, עלולה לשנות את הדרך בה אנו תופשים רגשות ותסמינים גופניים. גם מודעות נמוכה או חרדה שגורמת לפרשנות שלילית של רגשות, עשויים לגרום לנו לשים דגש על סימפטומים גופניים יותר מאשר על התחושות והרגשות העומדים מאחוריהם.

התנהגות נלמדת:

לפעמים, האישיות שלנו מעוצבת על בסיס חשיפה להתנהגות או לגורמים סביבתיים מסוימים, גם באופן לא מודע. לעיתים, מתוך צורך או חסך מסוים, אנו עשויים לאמץ התנהגויות שונות ביניהן הפרעה סומטית, על מנת לקבל תשומת לב או יחס מסוים.

מצב רפואי:

התמודדות עם בעיה רפואית מסוימת או סיכוי להיווצרות מחלה (בעקבות היסטוריה משפחתית למשל) עלולים לייצר הפרעה סומטית ולגרום לנו להתעסק באופן בלתי פוסק בכל תסמין שהגוף מייצר.

פוסט טראומה:

חוויות פוסט טראומתיות ביניהן התעללות, בשל ההתמודדות המורכבת הן נפשית הן פיזית עם הזיכרונות, עשויות לגרום להפרעה סומטית. מחקר שנעשה בנושא מצא שהסיכוי להתפתחות של הפרעה סומטית לאחר חוויה טראומתית גבוה יותר.

מצב סוציואקונומי נמוך:

מחקר שנעשה בתחום, מצא קשר בין גורמים כמו מצב סוציואקונומי נמוך, נישואים הרוסים ומגבלות כלכליות להיווצרות הפרעה סומטית.

הפרעות נלוות:

התמודדות עם חרדה, דיכאון ותופעות נוספות עליהן נפרט בהמשך.

שכיחות ההפרעה

5-7% מהמבוגרים מתמודדים עם הפרעה סומטית. כלומר, מדובר בתופעה די שכיחה. הפרעה סומטית עשויה להרים ראשה גם בקרב ילדים. באופן כללי, נשים נוטות לפתח הפרעה סומטית יותר מגברים ביחס של 1:10.

תסמינים סומטיים

התחושה היא, שההגדרה היא די עמומה- הרי הסימפטומים מגוונים וברמות כאב משתנות. לכן, על מנת להקל על הזיהוי, אספנו מספר תסמינים אפשריים:

• עייפות
• כאבים וקוצר נשימה שאינם קשורים לבעיה רפואית מאובחנת
• דאגה בלתי פוסקת הנוגעת למצב הרפואי ולתסמינים הפיזיים
• חרדה
• חשש שסימנים קלים הם רמז לבעיות חמורות (למשל, כאב ראש הוא סימן לגידול)
• חוסר אמונה בתוצאות בדיקות וביצוע בדיקות מרובות
• רגישות יתר לתופעות לוואי של תרופות
• קושי בתפקוד יום יומי הנובע ממחשבות, רגשות ועיסוק בלתי פוסק בבעיות רפואיות
• תלות באחרים, כעס כשצרכים לא נענים או מאמינים שלא נענים
• חשש מפעילות גופנית- שמא תסב נזק
• מחלות פסיכוסומטיות

תהליך האבחנה

לאחר שהצגנו את התסמינים האפשריים, נמשיך לשלב הבא. כיצד מאבחנים?

בשלב הראשוני, רופא המשפחה שלנו יבצע בדיקות ואבחון סימפטומים פיזיים מקיף על מנת לשלול הימצאות של בעיה רפואית. סביר שישאל אותנו לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלנו (נוכחנו לדעת קודם שיש קשר גנטי וסביבתי). במידה והתוצאות יחזרו תקינות, רופא המשפחה עשוי להפנות אותנו לפסיכולוג או פסיכיאטר להמשך אבחון. אבחון הפרעה סומטית נעשה על ידי קריטריונים מסוימים ביניהם הימצאות סימפטום אחד לפחות הגורם למצוקה ולקשיים תפקודיים בחיינו במשך כחצי שנה לפחות. בנוסף, הפסיכולוג או הפסיכיאטר יבררו האם אנו מתעסקים באופן אובססיבי בתסמינים הגופניים שלנו? האם אנו טרודים ממחלות חמורות? האם אנו סובלים מחרדה בעקבות הסימפטומים הפיזיים? חשוב לציין, שפעמים רבות אנחנו “נאמין” לחרדה או נהיה שרויים בלחץ כה רב שלא יאפשרו לנו לראות האם ההתנהגות שלנו מותאמת לסיטואציה או קיצונית. לעיתים קיימות הפרעות נלוות לתופעה.

הפרעות נלוות

פעמים רבות, הפרעה סומטית הינה תופעה המתרחשת לצד הפרעות נלוות. ביניהן:

• היפוכונדריה– חרדה מהאפשרות לחלות ונקיטת אמצעי זהירות קיצוניים. בניגוד להפרעה סומטית, לאו דווקא יחוו תסמינים גופניים.
• חרדה ודיכאון– לעיתים התמודדות עם התקפי חרדה או סוגים שונים של דיכאון עלולים להוות מקור להתפתחות הפרעה סומטית.
• הפרעת המרה– מדובר בהפרעה בה נוכל לחוות תסמינים פיזיים חמורים הנוגעים בתחושה, תפיסה ותנועה (כמו עיוורון או חוסר יכולת לנוע) במשך זמן רב וללא גורם פיזי. התסמינים עשויים להופיע בפתאומיות ולהעלם במהירות.
• הפרעה עובדתית– מדובר בתופעה בה נגזים או נמציא מחלה שאיננה קיימת על מנת להרוויח משהו (למשל ילד שמזייף מחלה על מנת לוותר על בית הספר).

טיפול

טיפול תרופתי:

תרופות המטפלות בחרדה ודיכאון, (כמו קבוצת SSRI למשל) עשויות לסייע בהתמודדות.

טיפול פסיכולוגי:

טיפול מבוסס שיח עם המטפל עשוי לסייע בהבנת מקור התסמינים והתמודדות עמם בצורה נכונה ומותאמת למטופל.

טיפול CBT:

טיפול קוגניטיבי- התנהגותי קצר מועד (לרוב) אשר מתמקד בהבנת התחושות הנלוות והחלפת דפוסים מזיקים בדפוסים בריאים ונכונים. נלמד כיצד לפעול בעת התעוררות התחושות הפיזיות בצורה נכונה יותר שתשפר את איכות חיינו.

טיפול בתנועה:

דרך הטיפול בתנועה נוכל להתחבר אל הגוף שלנו, לנסות להבין את התסמינים שאנו חווים, לעבוד על החיבור בין הגוף לנפש בדרכים שונות המשלבות תנועה מרחבית, משחק ושיח שעושה אינטגרציה בין גוף חוויה ונפש.

לסיכום

הפרעה סומטית היא תופעה יחסית שכיחה ומוכרת, לה פנים רבות ותסמינים פיזיים שונים. לעיתים, כשאנו חשים חרדה נוראית לגבי כאבים פיזיים או מחלה מסוימת, אנו נכנסים למעין “לופ” שמעצים את החרדה, מחמיר את הכאבים ומותיר ומחליש אותנו עוד יותר. אם אתם מתמודדים עם התופעה הזו, ומרגישים שאתם זקוקים לעזרה, צוות המטפלים שלנו, אשר הוכשר במגוון הכשרות וטיפולי שונים, ישמח לעמוד לצדכם. נעשה את המיטב על מנת שתמצאו את הטיפול שמתאים לכם בדיוק ואת הדרך הנכונה לכם לרווחה נפשית וחיים מלאים.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.