הפרעה סכיזואפקטיבית

דוד, בן 39 אובחן עם הפרעה סכיזואפקטיבית מסוג הפרעה דו קוטבית. עוד מגיל קטן הרגיש שונה וזה גם היה ניכר, אך כשהתבגר דברים נעשו מורכבים יותר. בגיל 15 הופנה לרופאים ורק לאחר עשור אובחן סופית וטופל בתרופות מתאימות. במהלך השנים קיבל אבחנות שונות הכוללות- ADHD, אספרגר, הפרעת התנגדות, דכאון מג’ורי, הפרעה דו קוטבית ולבסוף הפרעה סכיזואפקטיבית. לאורך השנים דוד עבר עליות ומורדות, הסתבך עם סמים לא חוקיים, בתי כלא , התקפים פסיכוטיים שכללו אשפוזים ואף נסיון התאבדות. בשנים האחרונות, בעידוד ותמיכת המשפחה הצליח לראשונה להתמיד בטיפול. במסגרת הטיפול נבנתה עבורו תוכנית להחלמה. דוד עבר תהליך משמעותי של גמילה, רכישת אמון בתרופות פסיכיאטריות וקבלת המחלה אשר אפשרה לו לחזור לאיזון ולטפל ברוב הסימפטומים. בהמשך אף למד קורס הנחיית קבוצות ויעוץ להתמכרויות מסמים וכיום מלווה מתמודדים בדרך להחלמה.מהי הפרעה סכיזואפקטיבית?

הפרעה סכיזואפקטיבית מתארת מצב נפשי כרוני המורכב מתסמינים של סכיזופרניה והפרעות במצב הרוח. במחלה זו האדם מתמודד עם תסמינים הכוללים חוויות של התרחקות מהמציאות (פסיכוזה) כמו הזיות, מחשבות שווא ואשליות לצד הפרעות קשות במצב הרוח שיכולות להתבטא בתחושת דכאון או תחושות היי קיצוניות (מאניה). הפרעה סכיזואפקטיבית תתאפיין על ידי התרחשות של פרק זמן ממושך אחד לפחות של דכאון או מאניה במקביל לתסמינים הפסיכוטיים.

השכיחות של ההפרעה

מדובר בהפרעה יחסית נדירה עם שכיחות של כ 0.3% מהאוכלוסייה, אשר מופיעה יותר בקרב נשים מאשר גברים. ההפרעה מאובחנת בדרך כלל בשנות הבגרות המוקדמות (גילאי 16-30) ולרוב גברים יפתחו את המחלה בשלב מוקדם יותר מנשים בחייהם.

ממה נגרמת ההפרעה?

הסיבה המדויקת להתפתחות ההפרעה לא ידועה אך שילוב של גורמים שונים עשוי לתרום להתפתחותה.

תורשה

הפרעה זו נוטה לעבור בתוך המשפחה. אין זה אומר שאם קרוב משפחתך חולה המחלה תעבור בהכרח אליך או לצאצאים בתורשה, אך הסבירות לפתח את המחלה גדלה.

מבנה ותפקוד מוחי

מחקרים היום מנסים לגשש אחר מבנה ותפקוד מוחי שונה בקרב אנשים המאובחנים עם הפרעה סכיזואפקטיבית.

גורמים סביבתיים

אירועים מעוררי סטרס וטראומתיים כמו מוות במשפחה, פירוק מערכת יחסים, אובדן כושר עבודה ועוד עלולים להוביל ללחץ קיצוני והתפרצות המחלה.

שימוש בחומרים

שימוש בסמים או תרופות פסיכואקטיביות (כמו LSD ) נמצאו קשורים להתפתחות ההפרעה. לעיתים ניצול חומרים אלו לרעה עשוי להוביל לחוויה פסיכוטית חד פעמית, אך לפעמים הם עשויים להאיץ התפרצות של המחלה על בסיס גורמים אחרים שהיו קיימים אך היו “רדומים” , כמו גנטיקה,  גורמים סביבתיים מעוררי לחץ או מבנים מוחיים מולדים.

הסימפטומים של הפרעה סכיזואפקטיבית

הסימפטומים כוללים תסמינים של סכיזופרניה ותסמינים נוספים בהתאם להפרעת מצב הרוח שאובחנה.

התסמינים הפסיכוטיים יכללו:

הזיות- ראייה (דלוזיות) או שמיעה (הלוצינציות) של דברים שלא קיימים.

אשליות- אמונות מקובעות וכוזבות אשר מנחות את האדם ללא תלות ביכולת להפריכן.

חשיבה או דיבור לא מאורגנים- קפיצה מהירה בין נושאים, מתן תשובות לא קשורות לשיחה.

בנוסף יופיעו תסמינים בהתאם למצב הרוח הנלווה העיקרי:

במידה וההפרעה מסוג דיכאון- יתלוו לתסמינים תחושות כמו עצב, יאוש, ריקנות וחוסר ערך.

במידה וההפרעה מסוג דו קוטבי- תתלווה לתסמינים התנהגות מאנית המאופיינת בתחושת אופוריה, התנהגות מסוכנת, פעילות נמרצת ומוגברת ומחשבות גרנדיוזיות.

תהליך האבחון של הפרעה סכיזואפקטיבית

תהליך האבחנה של הפרעה סכיזואפקטיבית עשוי להיות מאתגר מאחר והיא משלבת תסמינים של שתי מחלות נפש. בקלות ניתן להתבלבל ולאבחן אותך עם מחלות נפש אחרות או הפרעות שונות במצב הרוח. על מנת לאבחן הפרעה סכיזואפקטיבית צריך לזהות תקופה משמעותית (שבועיים לפחות) של תסמיני סכיזופרניה, אשר ברובה מאופיינת גם בחריגה משמעותית במצב הרוח (דכאון/מאניה).  כמו כן, חשוב לוודא שלא השתמשת לרעה בסמים או תרופות בתקופה שסמוכה להופעת התסמינים, שכן הם עשויים להיות אחראים להופעתם.

סוגי ההפרעה

קיימים שני סוגים של הפרעה זו המתבטאים בהפרעת מצב הרוח העיקרית המופיעה לצד האפיזודה הפסיכוטית.

הפרעה סכיזואידית דו-קוטבית

הפרעה זו תתבטא בתנודות במצב הרוח והתנהגות מאנית בנוסף לתסמינים של פסיכוזה. אדם המתמודד עם סוג זה של הפרעה חווה רגשות עזים וקיצוניים, בין אופוריה ומחשבות גרנדיוזיות אשר עשויות להוביל אותו להתנהגויות קיצוניות לבין נפילה מהירה במצב הרוח לאזורים של דכאון וריקנות.

הפרעה סכיזואידית דיכאונית

הפרעה זו תתבטא בתסמינים המאפיינים דכאון בנוסף לתסמינים של פסיכוזה. אדם המתמודד עם סוג זה של הפרעה עשוי להכיר היטב תחושות של עצבות וריקנות, חוויה של ערך עצמי נמוך וחוסר שייכות, יאוש, חוסר מוטיבציה ואף אובדנות.

דומה אך שונה: הפרעה סכיזואידית, מאניה דיפרסיה  וסכיזופרניה

חשוב להבחין בין המחלות השונות על מנת לאפשר טיפול יעיל ומתאים. סכיזופרניה תתאפיין בפסיכוזה ותסמינים ארוכי טווח של הזיות, מחשבות שווא, חוסר ארגון ועוד סימפטומים המעידים על אובדן קשר למציאות, ללא הפרעות משמעותיות במצב הרוח. לעומת זאת, דכאון או הפרעה דו-קוטבית יאופיינו על ידי שיבושים ארוכי טווח במצב הרוח בהתאם למחלה. דכאון יתבטא בתסמינים של עייפות, חוסר אנרגיה כללי, תחושת עצב וריקנות, ערך עצמי נמוך ותפקוד ירוד ואילו דו- קוטבית תתבטא בעליות וירידות קיצונית במצב הרוח ותנודות בין אופוריה לבין תחושת דכאון. בהפרעות במצב הרוח לא יהיו תסמינים של פסיכוזה ואיבוד קשר למציאות.

סיבוכים אפשריים של ההפרעה

במידה והינך מאובחן עם הפרעה סכיזואפקטיבית חשוב מאוד לפנות לטיפול ותמיכה בהקדם. התמודדות עם המחלה ללא טיפול מתאים עשוי להוביל לסיבוכים כמו:

• התמכרות לסמים ואלכוהול
• התפתחות הפרעות חרדה
• סכסוכים במערכות יחסים
• בעיות בריאותיות שונות
• אבטלה וסיבוכים כלכליים
• בידוד חברתי
• מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית

החלמה מהפרעה סכיזואפקטיבית

כיום נהוג להסתכל על החלמה ממחלות נפש דרך שני ערוצים מרכזיים, החלמה אובייקטיבית והחלמה סובייקטיבית. החלמה אובייקטיבית תתאפיין בירידה בשכיחות הסימפטומים ותשאף להיות מושגת על ידי שימוש בתרופות פסיכיאטריות שונות בהתאם לסוג ההפרעה (דיכאונית/מאנית) . החלמה אישית תתאפיין בהשגת מטרות אישיות וחזרה לתפקוד אופטימלי והשתלבות בקהילה. החלמה כזו תהיה מושגת דרך תמיכה בקהילה, שימוש בשירותים המוצעים בביטוח לאומי לצד ליווי וטיפול פסיכולוגי העשוי לסייע בבניית תוכנית טיפולית מותאמת, ליווי רגשי בתהליך ההחלמה ומקום לרכישת מיומנויות וכלים להתמודדות וקבלה עצמית. חשוב לדעת שלמרות שמדובר במחלה נפשית לא פשוטה אשר מטלטלת את מציאות החיים כולה, ניתן לחיות חיים טובים ומלאי משמעות וסיפוק בעזרת טיפול ותמיכה מתאימים.

לסיכום

הפרעה סכיזואפקטיבית היא התמודדות נפשית המובילה לקשיים ארוכי טווח בתפקודי החיים. באם אובחנת עם הפרעה זו, או אתה או מקורבך חווה תסמינים שונים של אובדן קשר עם המציאות לצד תנודות במצב הרוח. מצב  זה עשוי לטלטל ולערער את שגרת החיים, חשוב לדעת כי הקפדה על טיפול מתאים ומעקב רציף יכולים לסייע לך לנהל ולמתן את מחלתך עד לכדי החלמה מלאה. אנשים רבים המאובחנים עם הפרעה סכיזואפקטיבית מנהלים חיים מלאי סיפוק לצד מערכות יחסים משמעותיות והגשמה עצמית והדבר אפשרי בהחלט.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.