אכילה רגשית אצל ילדים
ראשי » הפרעות אכילה » אכילה רגשית אצל ילדים
כשאנחנו מתמודדים עם עצב, כעס או חרדה, רבים מאיתנו מתנחמים בחתיכת עוגה, גלידה או חטיף עתיר קלוריות אחר. אכילה כזו הינה אכילה רגשית. למעשה, רבים מאיתנו משתמשים במזון ככלי להתמודדות עם תחושות קשות, גם כשאנחנו לא רעבים באמת. בדומה למבוגרים, הבעיה קיימת גם בגילאי הילדות . על כן, אנו כהורים נדרשים להיות עם יד על הדופק ולשים לב – האם ילדינו מתמודדים עם אכילה רגשית?
באופן טבעי, ישנו קשר הדוק והשפעה הדדית בין אכילה לבין המצב הנפשי שלנו. פעמים רבות, אכילה רגשית תתרחש באלו המתקשים להתמודד ולווסת את הרגשות שהם חווים, ולכן ישתמשו במזון בתור הסחת דעת. במצבים אחרים, יכול להתרחש שינוי בתגובה עצבית-הורמונלית במוח, הגורם לעליה בתחושות הרעב כתגובה לתחושות לחץ וחרדה . על פי רוב, המזונות אליהם אנחנו מתפתים במיוחד באכילה רגשית הם אלו העשירים בקלוריות, כמו בצקים או חטיפים.
בכל המקרים הללו, המזון בסופו של דבר משמש כמענה לתחושות הקשות איתן נדרש מהילד\ה להתעמת. עבור ילדינו (ורבים מאיתנו), האוכל הוא מעין מקום מפלט. על ידי מילוי הפחד, החרדה או האשמה שהם יכולים לחוות, המזון מהווה להם מקור לנחמה אליו אפשר לברוח.
איך מזהים אכילה רגשית אצל ילדים
אכילה רגשית בילדים לרוב מופיעה בין גילאי 6 עד 15, אך יכולה להופיע לפני או אחרי. זיהוי של אכילה רגשית הוא חשוב לא רק על מנת למנוע השמנה ואת המחלות הנלוות אליה, אלא על מנת לבנות את החוסן הנפשי של הילד והילדה, ולעזור להתמודד עם רגשות מורכבים בלי ‘לברוח’ לסיפוקים חיצוניים.
בחיי היום-יום של הילד, קיימים מצבים רבים בהם מתבטאת האכילה הרגשית ועל פיהם ניתן להעריך את קיום הבעיה:
- אכילה מתוך שעמום –פעמים רבות שעמום הוא ביטוי לתחושת ריקנות שיכולה להתמלא על ידי אוכל. על כן, ניתן לבדוק: אם ילדיכם אוכלים גם זמן קצר אחרי ארוחות גדולות, סביר כי מדובר בשעמום ולא ברעב אמיתי[1].
- אכילה במצבי לחץ, עצבות או חוסר מצב רוח – עבור רבים המתקשים בהתמודדות עם רגשות שונים, לאוכל יכולת לנחם ולהרגיע, בעיקר דרך הסחת דעת. צריך לזכור שאין מדובר בהתמודדות אמיתית עם הקשיים, אלא דרך בריחה מהם.
- אכילה בזמן התרגשות – התרגשות גדולה, הינה סוג של הצפה רגשית. כלומר, האכילה הרגשית יכולה “לסייע” בהתמודדות גם עם רגשות חיוביים חזקים כמו התרגשות, ולאו דווקא רק עם רגשות שליליים.
- אכילה במצבים חברתיים – דבר נוסף אליו יש להתייחס, הם הגירויים החיצוניים לאכילה הרגשית. אכילה מוגזמת גם בהיעדר תחושת רעב בעת מסיבה או ארוחה משפחתית, יכולה להוות גם היא ביטוי של אכילה רגשית.
לצד זיהוי קיומה של בעיית אכילה, יש לנסות ולזהות את המקור הרגשי לתבנית אכילה זו[2]. כלומר, במידת האפשר מומלץ לחפש ולהתייחס לגורמים המלחיצים או מעציבים את ילדיכם על מנת לפתור את בעיית האכילה הרגשית מן השורש.
האם ילד שמן הוא בהכרח ילד הסובל מאכילה רגשית?
עד לימים אלו, לא נמצא קשר משמעותי בין משקל הילד\ה לבין אכילה רגשית. למעשה, השלכותיהם של דפוסי האכילה הלא סדירים איתם מתמודדים ילדים בהווה, יתעצבו ככל הנראה רק בבגרותם בצורת משקל עודף. [1] אף על פי כן, מומלץ כי ילדים המתמודדים עם עודף משקל יפנו לקבלת ייעוץ וסיוע מגורמים רפואיים, דרכם סביר שיבררו בין היתר האם הם מתמודדים עם אכילה רגשית.
איך להימנע מאכילה רגשית אצל ילדים
במידה וזיהיתם כי ילדיכם מתמודדים עם אכילה רגשית, ישנם מספר צעדים בהם אתם יכולים לנקוט על מנת לסייע להם. כפי שהזכרנו, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את המקור הרגשי לבעיית האכילה ולטפל בו. לצד ההתייחסות פסיכולוגית זו, ניתן לשלב גם טיפים לשם הפחתת האכילה הרגשית.
ראשית, אפשר להחליף את הרגלי האכילה הישנים בחדשים. לדוגמה, במידה וילדיכם אוכל יותר כאשר הוא לבדו, דאגו לארח לו חברה במהלך הארוחות. דרך נוספת היא עבודה על קצב אכילה איטי יותר. קצב כזה ייתן לילדיכם זמן להרגיש שבע מן הארוחה וכך ייתכן שיאכלו פחות בסופה.
כמו כן, ניתן להקצות מראש את שעות הארוחה ואת כמות האוכל המונחת על הצלחת. בדרך זו, תוכלו יחדיו לתכנן ארוחות מזינות ובריאות שיענו על הצרכים של הילד\ה – הן הבריאותיים והן הנפשיים[1].
מהן דרכי הטיפול לאכילה רגשית אצל ילדים
עקרון חשוב בהתמודדות עם דפוסי אכילה רגשית, הוא העצמת יכולת השליטה הרגשית של הילד\ה. מכאן, ניתן להבין מדוע השיטה הפסיכולוגית המובילה בתחום זה, הינה שיטת CBT – טיפול הקוגנטיבי-התנהגותי. חשוב לציין, כי טיפולים התנהגותיים, כגון CBT, הוכחו כיעילים עבור רכישת דרכי ההתמודדות עם המצבים והרגשות שמביאים לכדי אכילה רגשית[1][2].
בשיטת ה-CBT, ההתמקדות הטיפולית היא בזיהוי מצבו הרגשי של הילד\ה לצד בחינת דפוסי האכילה המאפיינים אותו\ה. הטיפול תחום בזמן, כולל תרגול בקליניקה ובבית ומתמקד כולו במרכיב המעשי של ההתנהגות. בדרך זו, ניתן לשנות ולסגל דפוסי חשיבה שמאפשרים התמודדות נכונה עם האכילה הרגשית. ניתן לקרוא יותר על שיטת ה-CBT בעמוד הייעודי שלנו.
במכון “חיבורים”, מטפלים רבים בעלי נסיון מצטבר וארוך שנים בטיפול בילדים וילדות המתמודדים עם אכילה רגשית. כל מטפלי “חיבורים” הינם בעלי רישיון ממשרד הבריאות והשכלה גבוהה בתחום הנפש. נשמח לשמוע מכם דרך הטלפון או האתר, לייעץ ולטפל בילדיכם במידת הצורך. כמו כן, תוכלו להיפגש עם המטפלים של מכון חיבורים בסניפים שלנו בתל-אביב, ראשון לציון, רעננה וחולון.
לשיתוף הכתבה >>
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
- This author does not have any more posts.