הפרעות מצב רוח

“כבר כמה שנים, מאז שהתחלתי ללמוד, שאני מתמודד עם נדודי שינה וחרדות. לאחר זמן מה ובמשך כמה חודשים, אופוריה ותחושת התרוממות החליפו את החרדות. הרגשתי בגג העולם, חשבתי שהכל מאחוריי עד שבוקר אחד קמתי עם התחושה המוכרת של החרדה והרעד. המצב החמיר. הרגשתי עצבות גדולה, חוסר טעם לחיים. חשבתי שאני משתגע. לא הבנתי מה קורה לי. לאחר פנייה לאיש מקצוע, הבנתי שמדובר בהפרעת מצב רוח” הפרעות מצב רוח הן תופעה נפוצה באוכלוסייה. עד כמה נפוצה? מהם הגורמים? איך מתמודדים עם הפרעת מצב רוח? איך מטפלים? כל הפרטים במאמר

מהן הפרעות מצב רוח?

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש משתמשים במושג הפרעות מצב רוח על מנת לכלול את כל הפרעות הדיכאון והדו-קוטביות למיניהן. הכוונה היא, לקבוצה הכוללת מספר תופעות רגשיות שונות ביניהן תחושות ריקנות, עצבות ודיכאון. תופעות אלו מאפיינות קשיים רגשיים המאתגרים את התפקוד היום יומי שלנו, להן אין קשר הכרחי לדבר מה או הסבר חיצוני ברור.

הפרעות מצב רוח- יותר נפוץ ממה שחשבתם…

על פי מחקר שהתפרסם בארצות הברית בין השנים 2001-2003, כ9.7% מהמבוגרים בארצות הברית התמודדו עם הפרעת מצב רוח כלשהי בשנת הבדיקה. בקרב מתבגרים, המספר עולה מכ10% לכמעט 15% מכלל שיעור המתבגרים בארצות הברית. כלומר, מדובר בתופעה רווחת ויחסית נפוצה. אם כך, אז מדוע היא נוצרת?

היווצרות של הפרעות במצב הרוח

גורמים ביולוגיים:

במוחנו, קיים אזור בשם אמיגדלה המעורב בתהליכים רבים הקשורים ברגש. מחקרים בנושא מצאו קשר בין גודל האמיגדלה לנטייה להפרעות מצב רוח.

גורמים גנטיים:

קשורים בנושא כמו כמעט בכל תחום בחיינו. היסטוריה משפחתית של נטייה להפרעות מצב רוח עשויה להעלות את הסיכויים להתמודד עם הפרעה מסוג זה.

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים:

לעיתים, התמודדות אם אירוע משמעותי בעל השלכות רגשיות קשות יכול לגרום להפרעת חרדה כמו אובדן, פיטורין, טראומה, התעללות, התמודדות עם מחלה פיזית, קשיים כלכליים וכולי. משברים שכאלה מזמנים תחושות עצב, סטרס ולחץ נפשי ושלל אתגרים נוספים בתחום הרגשי העשויים לייצר הפרעת מצב רוח.

הסימפטומים של הפרעות מצב רוח

התמודדות לצד הפרעות מצב רוח תניב סימנים שונים עבור כל אחד מאיתנו. לדוגמה:

• עצבות וחוסר אנרגיה לאורך שעות רבות
• תחושות של חוסר ערך עצמי, חוסר אונים, אובדן עניין בפעילויות
• נטייה למחשבות אובדניות
• חוסר תאבון
• אפיזודות של מאניה הכוללות אנרגיה גבוהה, דיבור מהיר, קשיי שינה, התנהגות פזיזה ולקיחת סיכונים
• קשיי ריכוז
• קשיים בזוגיות ומערכות יחסים
• תחושות אשמה קיצוניות ורגישות יתר בעיקר כלפי דחייה וכישלון
• תלונות גופניות תכופות (כאבי ראש, כאבי בטן, עייפות…)

סוגי הפרעות רוח

הסימפטומים להפרעות מצב רוח הינם מרובים ומגוונים, לכן, נהוג לחלק את הקבוצה ל5 סוגים:

ציקלותימיה:

מאופיינת במצב לא יציבים באופן כרוני. מדובר בצורה “קלה” יותר של הפרעה דו קוטבית. מי מאיתנו המתמודד עם ציקלותימיה עלול לחוות דיכאון או היפואמניה במשך שנתיים לפחות.

דיסתמיה:

מאופיינת במצב רוח ירוד, תחושות דיכאוניות, עצבות ועצבנות באופן כרוני, במשך שנתיים לפחות.

היפואמניה:

מאופיינת בתקופה של כמה ימים במהלכם אנו עשויים לחוש אופוריה, התרגשות יתר, עצבנות, ליבידו מוגבר, נדודי שינה, אימפולסיביות ועוד.

דיכאון מז’ורי:

מאופיינת בחוסר עניין בפעילויות נורמליות, חוסר תקווה, אובדן חשק, עצבות ותחושת חוסר תכלית לאורך תקופה בת שבועיים לפחות.

הפרעה דו קוטבית:

מחולקת למספר תתי קטגוריות ומאופיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח (בעיקר תקופות של התרוממות ושמחה לעומת תקופות דיכאון).

הפרעות מצב רוח בקרב נשים וגברים

גם פה, עניין המגדר משחק תפקיד. מבחינת שכיחות, במחקר עולה כי לנשים נטייה של כמעט פי שניים להתמודד עם הפרעות מצב רוח מאשר גברים.

מבחינת תסמינים, נוכל להבחין בקווים מרכזיים בקרב גברים ובקרב נשים. גברים המתמודדים עם הפרעות מצב רוח שונות מדווחים על פגיעה בתפקוד קוגניטיבי וחברתי (קושי בלימודים ובעבודה), נטייה לכעס, הערכה עצמית נמוכה ונטייה להתמכרות יותר מנשים. בקרב הנשים, ניתן לראות אחוזים גבוהים יותר של סימפטומים הקשורים בתחומים חברתיים, חוסר הנאה מפעילויות, שינויים בתזונה והרגלי אכילה, בכי מרובה, תסמינים פיזיים ודיכאון חרדתי.

טיפול בהפרעות מצב רוח

אם קראתם את המאמר עד כה ואתם חשים הזדהות עם חלק מהתופעות, יכול להיות שאתם מתמודדים עם הפרעת מצב רוח כלשהי. אך אל דאגה, מדובר בהתמודדות שאינה נדירה. ישנן שיטות טיפוליות שונות שמטרתן להיטיב את איכות החיים של חלקנו המתמודדים עם התסמינים השונים.

טיפול תרופתי:

הטיפול תלוי בסוג ההפרעה המאובחנת (אבחון נעשה על ידי פסיכיאטר). כמה מהסוגים הנפוצים הם:

• תרופות נוגדות דיכאון: למשל משפחת SSRI המסייעת בעיכוב ספיגה חוזרת של סרטונין ובכך שיפור מצב הרוח
• מייצבי מצב רוח: תרופות המסייעות בויסות פעילות מוחית אבנורמלית ותנודות במצב הרוח כפי שחווים בהפרעה דו קוטבית למשל. ביניהן ליתיום ותרופות נוגדות פרכוסים.
• תרופות אנטי- פסיכוטיות (נוירולפטיקה): מיועדות לאלו מאיתנו המתמודדים עם הפרעה דו קוטבית ו\או החווים מאניה.

פסיכותרפיה:

טיפול הנעשה מול פסיכולוג או פסיכיאטר עשוי לסייע רבות בהתמודדות עם הפרעות מצבי רוח. סוגי הטיפול הרווחים כוללים:

טיפול CBT:

טיפול קוגנטיבי- התנהגותי שמטרתו הגמשת היכולת לשהות עם רגשות, ללמוד לזהות מצבים רגשיים ואת הקשר שלהם לדפוסי התנהגות וחשיבה ויצירת שינוי על ידי קבלה עצמית ונוכחות ותרגולים תודעתיים. הטיפול הקלאסי של CBT מבקש לבצע החלפה של דפוסים התנהגותיים באלו הישנים וללמד כלים להתמודדות מסתגלת יותר.

טיפול DBT:

טיפול מבוסס שיח ומיועד למצבים רגשיים קיצוניים, עשוי להתאים למצבים נפשיים של הפרעות מצב רוח. הטיפול מבוסס וצמח מתוך גישת לCBT אך מותאם לאנשים החווים רגשות בעוצמה גבוהה יותר.

טיפול פסיכודינמי:

טיפול ששם דגש על אירועי עבר וזיכרונות, אותם עלינו לעבד בצורה נכונה יותר, להפיק מהם את התובנות, לאתר את מקור התחושות ולהבין מדוע אנו מרגישים ופועלים בדרכים מסוימות. בנוסף, מתמקד בקשר בין מטפל למטופל, דפוסי היקשרות והעברה, כדרך לתיקון, שינוי וריפוי.

לסיכום

הפרעות מצב רוח כוללות מגוון תופעות עמן חלק גדול מאיתנו מתמודד. אנחנו כאן להזכיר לכם, שבמידה ואתם מתמודדים עם הפרעת מצב רוח מסוימת- אתם לא לבד! מעבר לכך, ישנם מגוון טיפולים בתחום שמטרתם להיטיב את איכות החיים לצד התחושות השונות. צוות המטפלים שלנו, כאן בחיבורים, ישמח להיות הכתובת עבורכם לכל פנייה ולתמוך בכם לאורך כל תהליך ההתמודדות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.