הפרעות שינה

הפרעות שינה – sleep disorders, הן תופעה מוכרת כמעט לכל אדם. קל לשכוח כמה דומיננטית פעולת השינה במהלך חיינו – אדם נורמלי יבלה שליש מחייו בשינה. כיוון שכך, הפרעות אלו אינן תופעה נדירה. ניתן לומר שהשינה מהווה מראה לשגרה שלנו, למתרחש בחיינו ומצבנו הפיזי והנפשי. כאשר דברים יוצאים אצלנו מאיזון, הדבר עשוי להשתקף בשינה שלנו או בקשיים בשינה. במאמר זה נסביר לעומק מה עומד מאחורי הפרעות שינה והחלק החשוב ביותר, כיצד ניתן לטפל בהן.

מה הן הפרעות שינה?

הפרעות שינה זה למעשה שם כללי לכל סוגי הפרעות השינה החל מהפרעות שינה הנגרמות כתוצאה מגורמים פיזיים, מחלה או נטילת תרופות וכלה בגורמים נפשיים. לעיתים גם ייתכן שקיים שילוב של גורמים פיזיים ונפשיים שגורמים להפרעת השינה. גורמים פיזיים יכולים לכלול- שינויים הורמונליים, מחלה, כאב כרוני, תופעות לוואי של תרופות ואפילו מצע שינה שאינו מתאים לנו כמו מזרן או כרית. גורמים נפשיים להיווצרות הפרעת שינה עשויים לכלול: דיכאון, חרדה, תקופת הסתגלות לשינויים, מתח בעבודה ואף סיוטים. נדודי שינה הם דבר נפוץ מאד על פי נתונים סטטיסטיים אחד מכל שלושה אנשים יסבול במהלך חייו מהפרעות שינה והחדשות המעולות הן שניתן להפחית ואף להעלים אותן עם טיפול נכון- אימוץ שגרת שינה נכונה, וטיפול בגורמים שאחראים להן.

סוגי הפרעות שינה

אינסומניה

ההפרעה הנפוצה ביותר נקראת אשר במסגרתה מתקשה האדם לישון. הקושי יכול להתבטא בקושי בהירדמות, ביקיצות תכופות, או בהתעוררות מוקדמת במיוחד בבוקר. (ניתן לקרוא עוד על אינסומניה בקישור המצורף).

היפרסומניה

הפרעת שינה נפוצה נוספת היא, המאופיינת בישנוניות יתר. אדם הסובל מהפרעה זו יתקשה מאוד לקום בבוקר או ימצא עצמו משתוקק ל”תנומה חטופה” במהלך היום. לעיתים, היפרסומניה יכולה להופיע כאחד מן הסימפטומים של דיכאון קליני, המאופיין בירידה חדה במרץ ורצון לישון.

נרקולפסיה

הפרעה חמורה יותר היא, המאופיינת בהירדמות לא רצונית. אדם הסובל מנרקולפסיה עלול להירדם במצבים שונים, כמו במהלך העבודה, או אף בעיצומה של שיחה. כמו כן, ישנו קשר בין תופעות או קשיים רגשיים, כגון בכי או צחוק, עם הירדמות. מיותר לציין כי הפרעה זו פוגעת מאוד ביכולת לקיים מהלך חיים תקין וחולים רבים נאלצים לטוות את חייהם סביב המחלה. עוד תופעות שקורות במסגרת ההפרעה הן שיתוקי שינה ואף הזיות בעת שיתוק השינה או בעת ההתעוררות.

דום נשימתי

הפרעה אחרת היא זו המתבטאת בדום נשימה במהלך שינה. היא נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים- 10% מאוכלוסיית הגברים ו- 4% מאוכלוסיית הנשים סובלים ממנה. ההפרעה גם מפריע למחזור השינה התקין, ועל כן מתבטאת גם בישנוניות במהלך שעות הערות.

“תסמונת הרגליים העצבניות”

עוד הפרעה המתבטאת בפעילות לא רצונית של שרירי הרגליים בזמן שאדם זה ישן. התופעה גורמת לפגיעה באיכות השינה של האדם הסובל ממנה, ולעתים אף לכאבי שרירים.

הפרעות שינה – התסמינים:

להפרעות שינה יש טווח רחב מאד של השלכות על חיינו ותסמינים שונים. חלק מהתסמינים כוללים:

• קשיי תפקוד
• קושי להתעורר בבוקר
• התעוררות באמצע הלילה וקושי לחזור לישון
• הפרעות מצב רוח ואף דיכאון וחרדה
• מחשבות של דאגה סביב עניין השינה: הנושא מעסיק מאד ומטריד ולוקח חלק גדול בחיי הסובל ממנו. נוצר מעגל סגור, ככל שמוטרדים יותר מקשיי השינה, הדבר מייצר מתח וקושי גדול יותר להירדם.
• הפרעות בדרכי העיכול: המערכת כולה מתפקדת פחות טוב ולעיתים זה מתבטא גם במערכת העיכול.
• קשיי ריכוז
• הרגשה שהגוף לא נח כראוי בעת הקימה
• טעויות ותאונות רבות
• כאבי ראש
• תגובות איטיות

ועוד.

השפעה של הפרעות בשינה על תפקודינו

כל הפרעות שתוארו לעיל, פוגמות באיכות השינה של האדם, ועקב כך גם בתפקודו היומיומי במהלך שעות העבודה. רובנו לא מקדישים לפעולה זו מחשבה רבה, אך בדומה לכסף, אדם שסובל ממחסור שלה, בהחלט לומד להעריך אותה.

חוסר בשינה מוביל לירידה הדרגתית ביכולות הקוגניטיבית – יכולת הקשב והריכוז, הזיכרון, הלמידה, וגם תפקודים פיזיולוגיים כגון קואורדינאציה, נפגעים. כמו כן, מחסור כרוני עלול להוביל הצטברות של מתח נפשי ולהתפתחות של דיכאון או התמוטטות נפשית שכן שינה היא גם דרכה של המערכת הנפשית להתאפס ולאגור כוחות.

אז איך ישנת הלילה? שיטות אבחון

הפרעות מסוג זה מאובחנות בכמה דרכים. לעיתים. ניתן לאבחן את המטופל על ידי שיחה בלבד, אולם לעיתים, יש צורך באבחון במעבדת שינה. במהלך האבחון במעבדה, נבדקים מדדים שונים בגוף המטופל בזמן שישן: פעילות גלי המוח, מתח השרירים, פעילות מערכת הנשימה, קצב הלב, ותנועות הרגליים. הבדיקה מעניקה למטפל ראייה היקפית של מחזור השינה של האדם, כולל שלבי החלימה (REM).

איך מטפלים?

• אימוץ ופיתוח הרגלי שינה בריאים:
• אכילה- לא לאכול דבר לפחות שעתיים לפני הכניסה למיטה. לאכול ארוחה קלה בערב.
• שעות שינה- זהו אלמנט קריטי! לגוף שלנו יש שעון ביולוגי טבעי המחובר לטבע, זה לא אומר שעלינו ללכת לישון כאשר מחשיך ולקום עם זריחה אבל לעשות השתדלות להתקרב לכך. משמעות הדבר היא, לכוון לכניסה למיטה לא יאוחר מ23:00 לישון לפחות 7-8 שעות ולהתעורר בשעה סבירה כמו 7:00.
• הרחיקו טלפון נייד : נערך מחקר ישראלי שבדק את השפעת השימוש בנייד לפני השינה. מצאו כי האור הנפלט ממנו משבש את השעון הביולוגי שלנו ואפילו גורם להפרעות קשב ביום למחרת. מחקר אמריקאי נוסף, הראה כי המצאות הטלפון הנייד או המחשב בקרבתנו בזמן שינה אף הוא משבש את מהלכה התקין (קישורים למטה). אין ספק שמומלץ להניח את הנייד הרחק מאיתנו בעת השינה.
• תוספי תזונה– ישנם תוספי תזונה שניתן ליטול כדי לסייע בשינה. יש לפנות לייעוץ מקצועי בנושא ולקבל התוויה באופן אישי.
• היחשפות יומיומית ומבוקרת לשמש– מלטונין, נחשב להורמון האחראי על השינה שלנו. החשפו יותר לשמש אך באופן מבוקר ולא מוגזם, עם ההגנה הנכונה.
• טיפול רפואי. הפרעות קשות יותר, מטופלות באמצעים רפואיים – כך למשל דום השינה, שמטפול על ידי מכשיר מיוחד המונע את הפוגות הנשימה. הפרעות כגון נרקולפסיה או היפרסומניה מטופלות לעיתים על ידי טיפול תרופתי. לנרקולפסיה אין עדיין תרופה ייעודי אך היא מטופלת בתרופות מעוררות כמו “ריטלין” או SSRI  הידועות בדיכוי של שנת החלום REM.
• טיפול פסיכולוגיטיפול פסיכולוגי מומלץ עבור הפרעות שינה הינו טיפול CBT כפי שציינו בתחילת המאמר, גורמים להפרעות שינה, הם הרבה פעמים נפשיים. נפשנו משתקפת באיכות השינה שלנו ולפעמים צריך ללכת עמוק לשורש הדברים על מנת לטפל יסודית ולפתור אחת ולתמיד את הפרעת השינה.ניתן לטפל בעזרת מומחה במכון חיבורים באמצעות טיפולי CBT שנותנים מענה מעמיק אך ממוקד לתופעות הפרעת השינה. דרך טיפול CBT ניתן להבין יחד את ההתנהגות שמחבלת בשינה ולשנותה בהדרגה לדפוסים בריאים יותר המעודדים שינה. בנוסף, לחקור יחד את הקושי שעומד מאחורי הפרעת השינה, בין אם הוא רגשי או חשיבתי. לעיתים, הפרעות שינה מתמשכות זמן רב ונוצר מעין מעגל סגור הנובע ממחשבות טורדניות בקשר לחוסר השינה, האדם מנסה להירדם ונלחם בחוסר השינה דבר המוביל לתוצאה ההפוכה משינה. בטיפול CBT הניתן במכון חיבורים, תקבלו מענה מהמומחים, בעלי ניסיון בתחום הפרעות שינה שיידעו לכוון, ללוות אתכם כל הדרך עד לשיפור בהרגשה ובשינת הלילה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.