הפרעת אישיות היסטריונית

“אני קרטון מסיבות / אני חלל עוגיות / טיפ טיפה בין צבעים לצורות/ כרטיס אשראי על מראות/ מרצה המונים/ אני רודף הבזקים/ מתרגש מאורות אדומים/ מתרסק כשהולכים”  (מרצדס בנד, דאווינים)

רובנו נהנים מרגעים קטנים של תשומת לב מיוחדת ובשאר הזמן מצליחים לנהל שגרת חיים רגועה. יש תאורטיות שמדברות על כך שהפרעת אישיות היסטריונית נובעת מחסכים או קונפליקטים בלתי פתורים מתקופת הילדות. ניתן לחשוב על הצורך החזק להישאר במרכז העניינים ולקבל פידבק מהסביבה החיונית כדרך התמודדות עם תחושת ערך עצמי נמוכה, כאב נפשי או חסך. איך מתמודדים עם הקושי ? איך ניתן לנהל מערכת יחסים לצד המורכבות ואולי אפילו  להצליח לראות את הצדדים החיוביים?

מהי הפרעת אישיות היסטריונית?

אנשים המאובחנים עם הפרעת אישיות היסטוריונית מאופיינים בהתנהגות צבעונית ודרמטית, פתיינית ומושכת תשומת לב. דפוס אישיות זה נוטה להתעסק רבות ביחס והפידבק שמתקבל מהסביבה, להתייחס לאירועים בצורה רגשנית למדיי ולהתנהג בצורה פרובוקטיבית בעלת אופי מיני.  אנשים אלו לרוב יהיו תוססים, נלהבים ועושים רושם של אנשים חברותיים בעלי קסם אישי . הם נוטים להתעסק רבות במראה החיצוני מתוך צורך להרשים את הסביבה החיצונית ולרוב יהיו מונעים מסיפוק וריגוש זמין ומיידי. אנשים בעלי נטיות אלו נוטים להיות מושפעים מטרנדים ודעות של מעצבי דעת קהל ולרוב יחוו קשרים כקרובים יותר ממה שהם בפועל.

שכיחות ההפרעה בקרב האוכלוסייה

נכון להיום השכיחות המשוערת היא כ 2% מהאוכלוסיה הכללית, כאשר נהוג לציין כי האבחנה ניתנת יותר לנשים מאשר גברים. אך ממצא זה עשוי שלא לשקף את המציאות, שכן הוא נאסף ממסגרות קליניות בהן יתכן שיש יותר נשים. קיימות עדויות לשכיחות זהה בין גברים לנשים.

התפתחות ההפרעה

הגורמים לא לגמרי ידועים, אך קיימות תאוריות שונות שמקשרות בין טראומות ילדות או לחילופין הקשר המוקדם בין ההורים לילד. ילד שנולד למציאות חיים מסוימת מנסה ללמוד את הדרכים היעלות ביותר להשגת קשר והערכה מהוריו, כך למשל הורות מרוחקת עשויה להוביל את הילד לחפש אחר התנהגויות מוחצנות ודרכים פרובוקטיביות להשיג תשומת לב ויחס. דרכים אלו לאורך השנים עלולות להתקבע לקווי אישיות ונטיות אופי שהילד ירכוש על מנת לפתח מערכות יחסים וקשרים נוספים בחייו. חשוב לזכור שבבסיס ההתנהגות קיים צמא פנימי וטבעי לקשר והערכה.

הגורמים להפרעה

כמו בהרבה מקרים משערים כי התפתחות של הפרעת אישיות היסטריונית נובעת משילוב בין רגישות מולדת וגורמים סביבתיים שתורמים לנטיות וקווי אישיות אלה להתפתח.

גנטיקה

גורמים מולדים יקבעו את עוצמת היצרים, הכוחות, הרגישות והיכולת להתמודד עם חרדה ותסכול אשר יהווה את הבסיס להתפתחות האישיות של האדם.  בנוסף, שכיחות גנטיקה של תחלואה פסיכיאטרית עשויה להגביר את הסיכון.

סביבה

תקופת החיים הראשונה בעלת השפעה אולי הגדולה ביותר על התפתחות האישיות של האדם (השנתיים הראשונות). קווי האישיות של ההורים, התנהגות מינית לא מבוקרת,  סגנון הורות הפכפך ולא יציב והדרך דרכה הוא לומד להשיג תשומת לב והערכה עשויים להתפתח לכדי מאפייני אישיות מוחצנים ותובעניים.

תחלואה נלווית

כ 50% ממי שמתמודד עם אבחנות פסיכיאטריות מאובחנים בנוסף עם הפרעת אישיות. מאחר והאישיות מורכבת מתכונות אופי מגוונות וקיימים קווי דמיון רבים בין סוגי הפרעות האישיות השונות, לא קל להגיע לאבחנה מדויקת.  הפרעת אישיות היסטריונית שייכת לאשכול B של הפרעות האישיות . אשכול זה מכיל הפרעות עם אפיון דרמטי כמו- הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, הפרעת אישיות גבולית ו הפרעת אישיות נרקסיסטית,. אנשים עם אישיות היסטריונית עלולים לפתח חרדה או דיכאון קליני ,  בעקבות אכזבות רבות ממערכות יחסים בחייהם.

החיים לצד הפרעת אישיות היסטריונית

הפרעת אישיות עשויה להיות מאוד שונה בין אדם לאדם וחומרתה תקבע בעיקר על ידי רמת הנוקשות והפגיעה בתפקוד. אנשים רבים עם וקווי אופי היסטריונים מצליחים לתפקד בצורה מיטבית, להתפתח מקצועית ואף לנהל מערכות יחסים תקינות . עם זאת, קיימים כאלו אשר יפגעו ברמה התפקודית בצורה משמעותית ויתקשו לנהל שגרת חיים תקינה, לשמור על רצף תעסוקתי ולנהל מערכת יחסים ארוכת טווח.

 זוגיות בצל הפרעת אישיות היסטריונית

הזוגיות לצד אישיות היסטריונית עשויה להיות מאתגרת אך עשויה גם להצליח במידה וישנו בן/בת זוג תומכים ויציבים. אנשים אלו רגישים מאוד ליכולת של בן/בת הזוג לראות ולהעריך אותם ועשויים לתקשר בצורה פתיינית ומושכת תשומת לב, לצד חוויות רגשיות דרמטיות ותנודתיות. אנשים רבים מצליחים לבסס זוגיות טובה ואוהבת תוך למידה משותפת של דפוסי תקשורת טובים ונכונים יותר, ביסוס בטחון והעמקת הקשר וליווי רגשי במקרה הצורך.

חיי משפחה בצל הפרעת אישיות היסטריונית

באופן כללי הקמת משפחה היא דבר מורכב אשר טומן בחובו מפגש בין קווי אישיות שונים ומגוונים של זוג הורים וילדים. כאשר הנטייה ההיסטריונית קיימת אך לא פוגעת בתפקוד, ניתן לנהל חיי משפחה תקינים ללא צורך בתמיכה חיצונית. במקרים בהם קווי האישיות של בן/בת הזוג מעט יותר בולטים ונוקשים ומשפיעים על התפקוד ו/או על בני הבית ניתן לפנות לגורם מקצועי לליווי ותמיכה תוך ניסיון לשמור על הצרכים הרגשיים של אחד מבני הבית.

דרכי טיפול

לרוב, מתמודדים עם אישיות היסטריונית יפנו לטיפול עקב מצוקה נפשית נלווית שמתעוררת בעקבות אכזבות ממערכות יחסים, דכאון או חרדה שהתפתחו. הטיפול הפסיכותרפי הוא הטיפול העיקרי במצב כזה כאשר ניתן לשלב טיפול תרופתי במידת הצורך לייצוב מצב הרוח.

טיפול פסיכודנמי

הטיפול הדינמי מתבסס על התאוריה לפיה ארגון האישיות התפתח בעקבות חוויות ילדות מוקדמות והפנמות של דפוסי היקשרות בין הילד להוריו. בטיפול דינמי ארוך טווח המטופל חווה קשר יציב ובטוח עם המטפל ובכך מתאפשר לו להתנסות בקשר שונה מהדפוס המוכר לו, שלא זקוק לפתיינות או מוחצנות על מנת להתקיים. בטיפול תהיה שאיפה להיכרות והעמקה בדפוסי ההתנהגות החזרתיים של המטופל אשר מונעים ממנו להצליח ליצור קשרים בריאים וכן להכיר את המניעים הפנימיים והחסכים בילדות שבעקבותיהם התפתחו דפוסי אישיות אלו.

טיפול CBT

גישה זו מסתכלת על התפתחות של הפרעות אישיות כלמידה והתניה, כלומר נטייה היסטריונית מתפתחת בעקבות ניסיונות עבר בילדות המוקדמת להתמודד עם מציאות החיים והקשר עם ההורים. הדפוס ההיסטריוני ככל הנראה היה הדרך הטובה ביותר דרכה הצליח הילד לקבל תשומת לב ואהבה ועל כן הלך והתפתח לכדי קווי אישיות. לפי גישה זו, אנשים אלו לא מצליחים ליצור מערכות יחסים בריאות וארוכות טווח ולכן בכל פעם מוצאים עצמם בעמדה חסרת אונים.  בטיפול זה מנסים לאתר את הרגשות שהובילו לדפוסי ההתנהגות ולהגמיש אותם תוך פיתוח חוסן אישי.

בין הטיפולים המומלצים- סכמה תרפיה, בה לומדים את סכמות החשיבה על עצמי והעולם ומנסים לעבוד איתם. ו DBT– שבו עובדים על ויסות רגשי .

לסיכום

אישיות היסטריונית מאופיינת ביכולת להרשים ואף להקסים אנשים חדשים לצד צורך בתשומת לב וחיפוש אחר ריגושים.  אנשים אלו לרוב מושכים תשומת לב, מושפעים מאוד מפידבק חיצוני וטרנדיים עדכניים ודעת הקהל חשובה להם מאוד. אנשים אלו נוטים לפתח תלות במערכות יחסים תוך שימוש בדפוס פתייני. הם עשויים לבטוח מדיי באנשים סביבם ולחוש קשרים קרובים יותר מכפי שהם במציאות ועשויים להתקשות בהשגת אינטימיות מינית או רגשית עבורם.  רמת הפגיעה בחיי היום יום משתנה בהתאם לרמה התפקודית והגמישות האינדיבידואלית. אנשים עם קווי אישיות היסטריוניים עשויים להתאכזב רבות ממערכות יחסים, לחוות ‘רכבת הרים רגשית’ לצד כמיהה והשתוקקת לקשרים קרובים ואישור תמידי. אנשים רבים מצליחים לנהל חיי משפחה וזוגיות תקינים לצד סביבה תומכת ובמקרה הצורך בשילוב טיפול מתאים אשר מאפשר חקירה עצמית ועבודה על גמישות קווי האישיות.

מכון חיבורים יוכל לסייע בהתמודדות עם תסמינים שונים שעשויים להתלוות להתמודדות עם אישיות היסטריונית כמו חרדה או דיכאון. עם זאת, לא קיים במכון טיפול ייעודיי לכך כמו DBT או סכמה תרפיה, אותם ניתן למצוא אצל מכונים ומטפלים אחרים.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.