“מהיום שאני זוכר את עצמי, אני מתמודד עם מצוקה רגשית נוראית באירועים חברתיים. אני טרוד עד כדי כך בחשש שלי מלהביך את עצמי או להגיד מילה לא במקום, שאני פשוט לא מצליח להנות בשום אינטראקציה חברתית. כבר בחטיבה הפסקתי להגיע לאירועים שאני לא ממש חייב להיות בהם וזה ניכר בחיי החברה שלי. אני רוצה יותר חברים ורוצה להצליח להנות במפגשים, אבל המחשבות מתסכלות אותי עד כדי כך שאני מעדיף פשוט להימנע. מה אפשר לעשות?” התמודדות עם הפרעת אישיות נמנעת עלולה להיות אתגר רגשי מורכב. הקונפליקט בין הצורך החברתי לפחד שלנו מדחייה וביקורתיות יכול לייצר פצע פנימי מדמם וכואב. מהי הפרעת אישיות נמנעת? למה זה קורה? כיצד ניתן להתמודד עם התופעה?
הפרעות אישיות ככל, הן קבוצה המייצגת דפוסי התנהגות שונים, העלולים לייצר אתגר רגשי ומנטלי עבור המתמודדים עמן. התמודדות עם הפרעת אישיות נמנעת (AVPD) בפרט, היא בעצם התמודדות עם רגשות ומחשבות חוזרות של ביקורת עצמית. המחשבות עלולות להציף קשיים חברתיים, תחושות של אי שייכות ופחד מאינטראקציות חברתיות.
אין הסבר חד משמעי לשאלה מדוע אחד מתמודד עם AVPD והשני לא. ההנחה היא, שמדובר בשילוב של נתונים גנטיים (תכונות אופי מורשות) וסביבתיים-רגשיים (חרדה, דיכאון, התמודדות עם טראומה וכדומה).
סקירה בתחום העלתה מספר גורמים הקשורים בהפרעת אישיות נמנעת: תכונות מורשות של רגישות גבוהה לשליליות ורגישות נמוכה לחיוביות, עשויות להוביל להערכה עצמית נמוכה המאופיינת עם AVPD. בנוסף, נמצא קשר בין התמודדות עם חרדה וסגנון הורות מזניח וחסר רגישות, לבין תסמיני הפרעת אישיות נמנעת.
על פי נתונים ממחקר שנעשה בשנת 2001-2002, כ2.36% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית מתמודדת עם AVPD. עוד עלה, כי השכיחות שווה אצל גברים ונשים.
הפרעת אישיות נמנעת מלווה בתחושות פנימיות רבות, המשתקפות בהתנהגות החיצונית. נוכל לזהות התמודדות עם התופעה על ידי כמה סימנים מזהים:
הפרעת אישיות נמנעת עלולה לפגוש אותנו באספקטים ובגילאים שונים.
בין אם מדובר בבית הספר כילדים או באקדמיה, אנו עשויים להתמודד עם תסמיני התופעה במסגרת הלימודית. לדוגמה, הימנעות מהצגת עבודות, השתתפות או הצגת רעיונות מול קהל. אנו עשויים להימנע מלבקש עזרה או לשאול שאלות על נושא שלא הבנו, מתוך חשש מתמיד שישפטו אותנו לחומרה. לעיתים אנו עלולים להימנע מביצוע משימות או פרויקטים מתוך חשש לקבל החלטות באופן עצמאי, לקבל ציון מספרי המסמל את היכולות שלנו (לכאורה) או פשוט מתוך פחד מכישלון.
גם במסגרת התעסוקתית אנו עלולים להתמודד עם אתגרים מסוימים. אנו עלולים לפסול מראש הזדמנויות או ראיונות עבודה מתוך ספק עצמי ואמונה שאנו לא טובים מספיק. לעיתים, החשש יתבטא בשתיקה בעת דיונים והימנעות מהבעת דעתנו, שמא הקולגות שלנו יחשבו שאנו לא מקצועיים או חכמים מספיק. כל ביקורת מהבוס עלולה להרגיש כמו כמאיימת על הביטחון העצמי ויכולה להציף את השיפוטיות העצמית והחששות מפיטורין.
מבחינה רומנטית, אנו עלולים לבחור מראש בפרטנר שלא תואם את הרצונות והצרכים שלנו. זאת כיוון, שאנו חוששים כי האדם שאנו באמת רוצים לא ירצה בנו, ואנו מעדיפים להתפשר. החששות הללו יכולים להוביל אותנו לחיפוש אישורים מתמידים והוכחות מצד הפרטנר, כי הוא אכן אוהב אותנו ושם לצידנו.
מי מאיתנו המתמודד עם הפרעת אישיות נמנעת, עשוי לחוות את התסמינים בעיקר סביב אירועים חברתיים. למשל, אנו עלולים להימנע מאינטראקציות חברתיות ולא ללכת לאירועים חברתיים שהוזמנו אליהם, גם אם אנו חפצים בכך. ההימנעות מיצירת קשרים לעומת הצורך הפנימי שלנו לייצר חיי חברה עשירים, עשוי להוביל לקונפליקט פנימי מורכב וכואב. באופן כללי, העיסוק המתמיד בחששות מביקורת חברתית, מהבכה פומבית ומחוסר התאמה, עלול להתיש אותנו עד למצב בו אנו נעדיף להתבודד מאשר להתמודד.
רבים מאיתנו עלולים להתמודד עם דימוי עצמי נמוך ושיפוטיות עצמית בתקופות מסוימות בחיינו. מדובר בתחושות טבעיות ואנושיות. עם זאת, חשוב להבדיל האם אנו מתמודדים עם הצפה רגעית של תחושות אלו או עם הפרעת אישיות נמנעת. אם מדובר בהתמודדות חוזרת ונשנית עם פחד חזק מדחייה, הימנעות מאירועים חברתיים, תחושות של חוסר התאמה, הערכה עצמית נמוכה ועוד מהתסמינים לעיל, ניתן לפנות להליך אבחון. אבחונים בתחום הנפש ניתנים על ידי גורם שהוסמך לכך, כמו פסיכיאטר או פסיכולוג.
לעיתים, עלולים להתבלבל בין הפרעת אישיות נמנעת להפרעות אישיות אחרות בגלל תחושות וסימפטומים דומים. לדוגמה, ישנם קווי דמיון רבים בין הפרעת אישיות נמנעת לחרדה חברתית, ביישנות או הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. אך לא מדובר באותן הפרעות וחשוב לשים לב להבדל. אבחון מתאים עשוי לסייע רבות בקבלת טיפול מותאם למצב עמו אנו מתמודדים.
ניתן לקבל כלים להתמודדות בכמה דרכים:
פנייה לטיפול אצל מטפל מוסמך או פסיכולוג עשויה לשפר את התסמינים והליך ההתמודדות. ניתן לפנות לטיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי), טיפול ממוקד רגש, טיפול באמנות או פסיכודרמה ועוד. מטרת הטיפולים השונים היא לסייע לנו להתחבר לרגש שלנו, להקשיב לעצמנו, לקבל את עצמנו עם יותר הכלה ופחות ביקורת. כמו כן, לזהות את המחשבות והדפוסים שגורמים לנו סבל ושימור של ההימנעות החברתית, הזיהוי יכול לעזור לנו להרחיב את חופש הבחירה שלנו במקומות האלה.
תסמיני התופעה כוללים התמודדות עם חרדה ודיכאון. ברגעים כאלה, לעיתים ימליץ הפסיכיאטר על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון או מייצבי מצח רוח, על מנת להקל על ההתמודדות.
ניתן ואף מומלץ לשתף חבר קרוב, בן משפחה או לפנות לקבוצת תמיכה. פעמים רבות, הישענות על אדם קרוב ושיתוף בחוויות שלנו, עשויים להפיג את תחושת הבדידות שבהתמודדות עם הפרעת אישיות נמנעת.
עולם בו המבקר הכי גדול שלנו הוא עצמנו, הוא עולם מאתגר. התעסקות עם חשש מתמיד משיפוט של אחרים, עם תפישה שלילית על עצמנו ופחד מדחייה יכולה לגרום לתסכול רב ותחושות של בדידות. אנחנו כאן להזכיר לכם שאתם לא חייבים להתמודד לבד!
צוות המטפלים שלנו במכון ישמח לעמוד לצידכם במפגש מול הרגשות שלכם ובמסע אל עבר קבלה עצמית. כל שנותר לכם הוא לפנות לטיפול שמרגיש הכי מתאים עבורכם ולהתחיל בתהליך הריפוי.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
הפרעת אישיות נמנעת היא סוג של הפרעת אישיות המלווה בהתמודדות עם ביקורתיות עצמית ופחד מדחייה.
ניתן לזהות על פי מספר תסמינים, ביניהם הימנעות מאירועים חברתיים ופחד עז מדחייה וביקורת.
ניתן לטפל בהפרעת אישיות נמנעת במגוון טיפולים ולהקל על ההתמודדות.
ניתן לקבל כלים וללמוד להקשיב לקול שקורא לנו לאהוב את עצמנו ולא לקול השופט ומטיל הספק.
רוצים לדבר איתנו?
https://encyclopedia.pub/entry/30430
https://psychcentral.com/disorders/avoidant-personality-disorder#treatment
https://www.sheppardpratt.org/knowledge-center/condition/avoidant-personality-disorder/#:~:text=Avoidant%20Personality%20Disorder%20Causes%20and%20Risk%20Factors&text=Having%20another%20mental%20health%20condition,ridicule%20or%20rejection%20in%20childhood
https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/9761-avoidant-personality-disorder
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים