הפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות סכיזואידית

העיסוק המחקרי והמעשי בבדידות ובהשפעותיה על נפש האדם התגבר מאוד בשנים האחרונות לאור מגפת הקורונה. זו יצרה הכרח לשמור על ריחוק חברתי בכדי לשמור על הבריאות הפיזית אך באותה נשימה הובילה לקשיים ואתגרים נפשיים הכרוכים בהתמודדות עם בדידות. אך מה קורה כאשר אדם בוחר במודע בבדידות? הפרעת אישיות סכיזואידית, מאופיינת בהעדפת ריחוק חברתי. מה השפעותיה? מה הם דרכי הטיפול? כל זאת ועוד, במאמר.

מהי הפרעת אישיות סכיזואידית?

הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת בהעדפת העולם הנפשי-הפנימי על פני העולם החיצוני ועל כן מוצג חוסר עניין ביחסים חברתיים ו/או יחסים אינטימיים וישנה נטייה לסגנון חיים מתבודד. אפשר כי ההתכנסות אל תוך העולם האישי, משמשת כמנגנון הגנה של הסכיזואיד. כך, הוא בעל שליטה על עולמו ונמנע מפגיעה אפשרית של האחר.

אבחנה של ההפרעה

הפרעת אישיות סכיזואידית מאובחנת כאשר קיים דפוס קבוע של נסיגה מיחסים חברתיים והבעת טווח רגשות מוגבל באינטראקציות בין-אישיות. בנוסף, הפרעה זו עשויה לכלול מצבים פסיכוטיים קצרים (דקות עד שעות בודדות). לכן מדובר על אבחנה מבדלת, כלומר תינתן אבחנה זו רק כאשר לא ניתן לייחס את התסמינים לאבחנה אחרת כמו סכיזופרניה, הפרעות מצב רוח או אוטיזם או למצב רפואי מסוים.

התסמינים של הפרעת אישיות סכיזואידית

אנשים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינים לרוב בבידוד חברתי וריחוק רגשי, כאשר עשוי להופיע חוסר עניין במערכות יחסים קרובות (או הנאה מהן), כולל קשרים משפחתיים. הם מעדיפים לרוב פעילויות המאפשרות התבודדות וכן מקצועות הדורשים פחות יחסים בן-אישיים.

חלקם מגיבים באדישות לשבחים ולביקורת מסביבתם וייתכן שהם נהנים ממספר מועט של פעילויות. כאשר הם נמצאים בסביבת אחרים, הם עלולים לבטא את רגשותיהם בצורה מוגבלת ואצל חלקם יופיע מיעוט (או שאין כלל) בעניין או בחשק מיני [1]. 

הגורמים של ההפרעה

גורמים מולדים:

עדיין לא נמצאו במחקרים גורמים גנטיים להפרעת האישיות. עם זאת, הועלו השערות סביב אבנורמליות מבנית וביוכימית של האונות הקדמיות, כלומר מבנה מוחי שונה בקרב סכיזואידים. שינויים אלו במבנה המוח, עשויים להוביל בין היתר לתסמיני ההפרעה הסכיזואידית, בעיות התקשרות וחוסר התאמה חברתית מתמשכת [1].

גורמים סביבתיים:

התעללות הורית כמו ענישה קיצונית, התעללות מילולית או אדישות וחוסר עניין בילד, עשויים לשמש כגורמי סיכון לתסמיני הפרעת אישיות סכיזואידית בגילאי 22-33 [2].

ניהול רגשות בקרב אישיות סכיזואידית ומה ההבדל בינה לבין אוטיזם בתפקוד גבוה?

כאמור, חלק מהאנשים עם הפרעת אישיות סכיזואידית נוטים לחוש קרירות ואדישות רגשית כלפי אחרים, בעוד חלקם האחר מסוגלים לחוש מגוון רגשות, אך הם מתקשים לנהל ולהביע אותם אל מול אחרים. לאנשים המאובחנים כנמצאים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, יש פגיעה ביכולת האמפתיה והם מתקשים בהבנת קודים חברתיים, זאת בניגוד לסכיזואידים. בנוסף, בקרב אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי יהיו התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין מצומצמים.

ההבדל בין אישיות סכיזואידית לאישיות נמנעת

בקרב אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות סכיזואידית קיימת התרחקות מאינטראקציות חברתיות אך הסיבה לה שונה בין שתי ההפרעות. הסיבה להתרחקות של אישיות נמנעת תנבע לרוב בעקבות חרדה או תחושת חוסר מסוגלות ביצירת קשרים, בעוד זו של אישיות סכיזואידית הינה לעיתים קרובות לאור חוסר עניין. בהיבטי גורמי ההפרעות, משוער כי גורם סיכון לאישיות נמנעת הוא כי הם חוו הורות מגוננת מאוד לעומת אלו אשר חוו הורות מורכבת וחווית דחייה בגיל מוקדם הם בסיכון לאישות סכיזואידית.

סכיזואידיות והתמודדויות רגשיות נוספות

נמצא כי תסמיני הפרעת אישיות סכיזואידית קשורים לרמות גבוהות יותר של כאב נפשי ודיכאון חוזר, אשר הינם גורמי סיכון מרכזיים להתנהגות אובדנית ואובדנות.

סכיזואידיות סמויה

מחקרים מציגים כי קיימות נטיות סכיזואידיות “סמויות”, בהן מאפייני האישיות הסכיזואידית נשארים בעולמו הפנימי הסובייקטיבי של האדם, בעוד שכלפי חוץ, הוא מציג דפוס פעיל של קשרים בין-אישיים, תוך הצגת עניין באחרים וקיום אינטראקציות חברתיות [3].

הפרעת אישיות סכיזואידית בזוגיות

מרבית מהאנשים עם הפרעת האישיות הסכיזואידית מעדיפים לחיות כרווקים. אחרים, מתאהבים באינטנסיביות ובעוצמה רבה, ייתכן משום שהם שואפים להפוך את האחר לחלק מעולמם הפנימי העמוק. בזוגיות, נראה לרוב כי הם יוצרים לעצמם ולבן/בת הזוג מרחב פרטי, תוך שמירה אדוקה על חופש וריחוק רגשי מסוים ודורשים זאת גם מהצד השני.

טיפול בהפרעת אישיות סכיזואידית

לרוב אנשים עם הפרעת אישיות סכיזואידית לא פונים לטיפול בהפרעת האישיות עצמה, זאת בשל העדר העניין ו/או הקושי ביצירת קשרים עם אחרים. לכן, פעמים רבות, הם יגיעו לטיפול במטרה אחרת, כמו דיכאון או אובדנות.

טיפול פסיכודינמי עשוי לסייע לסכיזואיד בעיבוד והכרה במצב, עיסוק בעבר וכן שיפור הערך העצמי לצד פיתוח מיומנויות תקשורתיות. האתגר הטיפולי העיקרי שיעמוד בדרכם של המטפל והמטופל גם יחד הוא יצירה וביסוס של הקשר הטיפולי, שהוא מרכיב הכרחי ומשמעותי לטיפול רגשי.

טיפול נוסף הוא טיפול קבוצתי אשר ביכולתו לאפשר לסכיזואיד לפתח מיומנויות חברתיות וכן לחוש חלק מקבוצה. עם זאת, בסבירות גבוהה שטיפול שכזה יהיה מאתגר עבור אנשים עם הפרעת אישיות סכיזואידית ותידרש מצידם מחויבות גבוהה לטיפול.

טיפול תרופתי ניתן בכדי לטפל בתסמיני ההפרעה או בתסמינים נלווים (כמו דיכאון) וכן בחלק  מהמקרים ניתן גם טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי.

לסיכום

הפרעת אישיות המאופיינת בהעדפת העולם הפנימי, התבודדות ובהצגת חוסר עניין ביחסים חברתיים. למרות מה שניתן לחשוב, סכיזואידים יכולים להיתקל באתגרים נפשיים מורכבים ולסבול מדיכאון ואובדנות. סכיזואידים יכולים להרוויח הן מטיפול רגשי, טיפול תרופתי וכן טיפול קבוצתי, אשר ביכולתם לשפר את איכות חייהם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.