מאז שקיבלתי את האבחנה של הפרעת האישיות סכיזו-טיפלית בחורף שעבר אני מנסה להבין ולחבר את הנקודות לגביי עצמי, ולגביי אותה אבחנה לה כלל לא ציפיתי. הגעתי לרופא והתלוננתי על זה שאני מוטרד כל הזמן שאחרים לועגים לי ורוצים להזיק לי, שאני מדבר לעצמי בקול רם לעיתים כדי להרגע מעט, שאני נמצא בחרדה כשיש סביבי הרבה אנשים לפעמים כשיש מעטים ושואלים אותי שאלות, אני תמיד מעדיף להתבודד בבית כי שם הכי בטוח עבורי.
למרות שלפי הספר הייתה התאמה לכל הקריטריונים של האבחנה בצורה חזקה, אני עדיין מנסה לעכל את העניין. אני עדיין מרגיש שאני לא שום אבחנה מסוימת אלא פשוט – אני, והתכונות האלה הן פשוט חלק ממני. לפעמים אני סובל מאד מחלקן ועם חלקן אני חי בשלום, הייתי רוצה לקבל טיפול מתאים ולהצליח לסבול פחות.
הפרעה אישיות סכיזוטיפלית נכללת תחת אשכול A בספר האבחנות DSM5 הפרעות אלה מאופיינות בנסיגה וחריגות חברתית.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתאפיינת בדפוסים של התנהגות וחשיבה שמוטמעים באדם וניתן לזהות אותם לפי סוגים שונים של פחדים ואמונות חריגות שאינן אופייניים לכלל האוכלוסייה. לאנשים אלה יש קושי ביצירת מערכות יחסים ושמירה עליהן ובחלק מהמקרים גם חרדה חברתית. הפרעה זו נכללת תחת קשת ההפרעות של סכיזופרניה.
מי שמתמודד עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית לא מרגיש נינוח בתוך קירבה ומערכות יחסים
אנשים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אינם מרגישים בנוח עם מערכות יחסים קרובות ועשויים להתנהג בצורה חריגה בתוך מערכות היחסים. למשל, דיבור שמכיל סטיות שימוש משונה בשפה או חשיבה מאגית, למשל דיווח על ראיית שדים או דמיונות שאינם נחשבים נורמטיביים על פי הכלל.
לרוב מי שמתמודד עם ההפרעה נמנע מאינטימיות ועלול לחוש עצבנות ליד אנשים בכלל וזרים בפרט. בחלק מהמקרים אנשים אלה כן יתחתנו ויחזיקו עבודה קבועה. ההפרעה מופיע בתדירות יותר גבוה אצל גברים לרוב תופיע בגילאי ההתבגרות המקודמים ויכולה להביא איתה חרדה ודיכאון.
תסמינים נוספים שהוגדרו על ידי הDSM5:
ישנם מספר גורמי סיכון שעלולים להביא להתפתחות של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. לרוב שורשי ההפרעה נעוצים בילדות, בנסיבות גנטיות והתפתחותיות, קשר עם ההורים והסביבה בילדות המקודמת.
אלו הם חלק מהגורמים:
פסיכותרפיה הוא תהליך טיפול פסיכולוגי או רגשי לטיפול הפרעה זו הוא אפשרי ומומלץ. עם זאת, הקושי לסמוך על האחר ומחשבות הרדיפה עלולים להיות להקשות על יצירת הקשר והברית הטיפולית עם מטפל. כאשר האדם מצליח לפתח אמון במטפל לקשר הטיפולי עשוי להיות לטיפול פוטנציאל מרפא מאד, ניתן להציב יחד מטרות במישורי חיים שונים ולהביא להטבה.
סגנון הטיפול יהיה תלוי בגישה של המטפל:
גישת CBT יכולה לעזור לאדם דרך מתן כלים מעשיים להתמודדות והפחתת המצוקה והחרדה החברתית. דרך הטיפול ניתן לבחון יחד את סגנון החשיבה ולראות איך אפשר להקל על המצוקה שהמחשבות הקשות מביאות איתן. ניתן גם לעבוד על דפוסים והרגלים שמשמרים את הסבל ואת עיוותי החשיבה. יכולת טיפול זה היא מוגבלת עבור חלק ויש צורך להתאים את הגישה לאדם ולקצב האישי שלו שכן חלקם עלולים להתקשות מאד לזהות דפוסי חשיבה מעוותים ולשנות אותם כמו אדם שלא סובל מהפרעה זו.
טיפול בהבעה ויצירה יכול להטיב מאד עם מי שמתמודד עם הפרעה סכיזוטיפלית, בטיפול המטופל יכול לעבד חוויות מאיימות – תחושתיות, תפיסתיות, אמונות ופחדים להם קשה לתת מילים דרך האומנות. המטפל מסייע בהחזקת המרחב המוגן עבור המטופל בו ניתן לבטא בחופשיות וללא שיפוט את כל החרדות והמחשבות שיכולות להיתפס לא לגיטימיות במקומות אחרים. עבודה אומנותית בטיפול בתיווך המטפל יכולה לעשות הרבה סדר עבור אדם שחש כאוס וחרדה – מה שעלול לאפיין את מי שמתמודד עם ההפרעה.
גורמי שיקום בקהילה בליווי עובדת סוציאלית, ובעירוב המשפחה היא גישה שמערכת בריאות הנפש בישראל מאמצת בשנים האחרונות ובחו”ל היא כבר מיושמת בהצלחה. גישה זו מכונה “דיאלוג פתוח” והיא מאפשרת לאדם המתמודד להשתלב בקהילה מתוך הבנה שהשתלבות מוצלחת שלו, הפגת הבדידות יכולים לעזור לו מאד בדרך להחלמה. טיפול משפחתי בעל ראייה מערכתית גם הוא עשוי להיות יעיל כחלק מתהליך זה.
טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל לטיפול בתסמינים הנפשיים של ההפרעה כמו חרדה או דיכאון ובכך לעזור לאדם לצאת ממעגל הסבל בהקשר החברתי. גם טיפול אנטי פסיכוטי שעוזר להקל על מחשבות השווא וההזיות אם יש עשוי לעזור. עם זאת, טיפול תרופתי הוא לא הטיפול המרכזי שניתן למי שסובל מהפרעות אישיות. הרופא שלך יכול לרשום:
במקרי קיצון בהם יש אפיזודה נפשית קשה ותסמינים מאד חזקים האדם עשוי לאשפז את עצמו או להגיע לאשפוז בעזרת קרוביו.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית יכולה להיות מורכבת וכואבת להתמודדות, חשוב לדעת שהדרך להטבה עוברת דרך חיזוק האדם והיכולת שלו לסמוך על האחר, דרך קשר אנושי והרבה חמלה. עוד חשוב לזכור שמאחורי ההתנהגויות שנראות לנו משונות קיימת לעיתים מצוקה, או כאב ולפתח הבנה וסובלנות גם למה שנראה לנו שונה ונחשב מרגיע או מנחם עבור האדם שחושב שונה מאיתנו.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
מדובר במצב נפשי מתמשך מבוסס אישיות בו האדם מעדיף להתבודד, חש אי נוחות בקרב אחרים, מפגין התנהגות וחשיבה עם אופי מוזר, ויש לו מחשבות שווא לרוב של רדיפה ופרנויה.
הרופא יבדוק את קיום התסמינים המצוינים מעלה, יברר האם קיימים עיסוקים והתנהגויות שונות וחריגות, מחשבות של רדיפה או חרדה חברתית. יש מצבים בהם האדם יתמודד עם הפרעת האישיות ויפתח גם סכיזופרניה במקביל.
טיפולים הבעתיים בשילוב התערבויות של שילוב בקהילה וטיפולים משפחתיים עשויים להקל מאד. טיפול ששם דגש על הקושי החברתי, המחשבות והפרשנויות למען הפחתת החרדה ועוצמת המחשבות הפרנואידיות גם הוא עשוי להועיל.
רוצים לדבר איתנו?
https://www.webmd.com/mental-health/schizotypal-personality-disorder
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
דרך הפארק 57א
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים