הפרעת אישיות תלותית: האם אתם תלותיים?

“בלעדייך אני חצי בן אדם בלעדייך אני בעצם כלום?”

האם המשפט הזה מסמל רומנטיקה או תלות מופרזת שאינה בריאה?

כל אחד מאיתנו צריך משהו ממישהו, אבל אצל חלק מהאנשים מתפתחת תלות קיצונית שפוגעת באורח החיים שלהם. מתי מדובר בתכונת אופי ומתי חשוב לשים לב ולפנות לקבלת לטיפול?

אין לנו חיים בלי אחרים: מהי תלותיות?

כולנו מתחילים את חיינו במצב של תלות מוחלטת, בתור בני אדם, אנו זקוקים אחד לשנייה כדי לשרוד להרגיש רווחה נפשית ולהמשיך להתקיים. מחקרים מראים שתינוקות שאינם מקבלים מגע בילדותם ואין דמות אחת לפחות קבועה בשנותיהם הראשונות, יפתחו מחלות, סיבוכים וסיכויי הישרדותם יהיו נמוכים [1].

באופן הדרגתי, האופי שלנו מתפתח ואנו הופכים לעצמאיים יותר ויותר עד שמגיעים למצב בו מסוגלים לבצע את המטלות הפיזיות לגמרי לבד. בהמשך ההתפתחות מתגבש ה”אני” ויחד איתו היכולת לסמוך על עצמנו, לקבל החלטות ולהתנהל בעולם בצורה עצמאית מתוך תחושת מסוגלות. חשוב לציין שתמיד נשאר בידה מסוימת תלויים באחרים בסיפוק הצרכים שלנו- רגשית ולפעמים גם פיזית. אנחנו זקוקים לקשרים ותמיכה חברתית, להרגיש שייכים לקהילה, משפחה או זוגיות.

מהי אישיות תלותית?

הפרעת אישיות תלותית מאופיינת בצורך בלתי נשלט ועקבי לקבל את הטיפול של האחר, בן/בת זוג, הורה או חברה. קיימת חרדה תמידית לאבד את הדאגה והיחס מהאחר ולכן יש נטייה עשות הכל בשביל המשך קבלת אותו היחס מאותו אדם. יש קושי מאד גדול בלקיחת אחריות על עצמם ולסמוך על עצמם שהם מסוגלים להסתדר לבד.

גורמי הסיכון להפרעת אישיות תלותית

גורמי הסיכון לפתח הפרעת אישיות תלותית מערבים סביבה וביולוגיה (גנטיקה). אין חד משמעיות מחקרית לגביי הגורמים אך הם עשויים למנות:

• טראומת ילדות כמו הזנחה ריגשית/פיזית או התעללות.
• משפחה – כאשר בן משפחה אחר מתמודד עם הפרעת אישיות או חרדה הדבר עשוי להגביר את הסיכוי שהילד יפתח אף הוא הפרעת אישיות תלותית. או לחלופין כאשר ההורים נותנים יחס מגונן מדי לילד הוא עלול להרגיש שהיכולת שלו להתמודד בעצמו נמוכה וכך אינם מאפשרים לו לפתח תחושת מסוגלות ועצמאות ולגרום לו לפתח הפרעת אישיות תלותית.
• אופי / מזג שנולדים איתו, המכיל נטייה לאישיות תלותית עלול אף הוא לגרום להתפתחות ההפרעה.

מהם הסימפטומים להפרעה?

להתנהגות כנועה, פחדים מפרידה ומתחיל בבגרות המוקדמת ונוכח במגוון הקשרים, כפי שמצוין בחמישה או יותר מהדברים הבאים:

• קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא כמות מוגזמת של עצות מאחרים.
• צורך שאחרים ייקחו אחריות על רוב התחומים העיקריים בחייהם.
• קושי להביע אי הסכמה עם אחרים בגלל פחד מאובדן תמיכה או אישור חברתי.
• קושי ליזום פרויקטים או לעשות דברים בכוחות עצמו (בגלל ביטחון עצמי נמוך, בשיפוט או ביכולות ולא בגלל חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
• מאמץ יתר להשיג טיפול ותמיכה מאחרים, עד כדי התנדבות לעשות דברים שאינם נעימים להם.
• חוסר נוחות או חוסר אונים להיות לבד בגלל פחדים מוגזמים וחוסר יכולת לטפל ולהכיל את עצמם.
• חיפוש בהול אחר מערכת יחסים אחרת כמקור לטיפול ותמיכה כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
• עיסוק תמידי ופחד מלהישאר לבד או מלדאוג לעצמם.[1]

בהרבה מקרים הפרעת אישיות תלותית מופיעה לצד חרדת נטישה.

מה הקשר בין הפרעת אישיות תלותית להפרעת אישיות גבולית?

גם בעלי הפרעת אישיות גבולית עסוקים מאד ביחסים באופן כמעט אובססיבי הגורם לרגשות קשים וחרדת נטישה. אלו הם קווי הדמיון והשוני בין ההפרעות:

שלא כמו בהפרעת אישיות תלותית, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חווים זעם, אימפולסיביות ותוקפנות, הם יכולים להיות פזיזים עסוקים תכפות בפגיעה עצמית ונוטים לראות את העולם בשחור ולבן, ללא דרך אמצע.

עם זאת, שתי ההפרעות חופפות פעמים רבות ומאופיינות בתחושת בדידות תכופה, הימנעות מאחריות וקושי לשמור על מערכות יחסים.

במקרים מסוימים ההפרעות עלולות להופיע יחד: מחקרים בחנו את החפיפה בין אישיות תלותית לגבולית. מחקר משנת 2014 מצא שיעור תחלואה נלווית של 20 אחוז בקרב נבדקים שסבלו משתי סוגי ההפרעות. אפשר להסביר את השכיחות הגבוהה בגלל העובדה שההפרעות הן דומות לדוגמה, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חווים רגישות גבוהה לדחייה – יש להם נטייה להרגיש נורא אפילו לאור הדחייה הקלה ביותר. אנשים עם הפרעת אישיות תלותית עשויים להגיב באופן דומה לביקורת על ידי יקיריהם ולתפוס זאת בתור דחייה[2].

ההשפעות היום יומיות

כאשר אנו תולים את כל תקוותינו, משאלותינו והאחריות למילוי צרכינו באחרים, כמעט לוודאי שנחווה אכזבה. אדם בעלת הפרעת אישיות תלותית חסר בבסיס פנימי יציב ולכן הוא נמצא בטלטלות תמידיות. בשל כך לעיתים מתפתחת תחלואה נלווית: בעלי הפרעת האישיות התלותית ייטו  לפתח דיכאון, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, או OCD.

יש הזדקקות למערכת יחסים וכאשר זאת מתפתחת מהר מאד האדם משליך על בן או בת הזוג את עצמו, צרכיו ויהבו ובמקרים רבים גורם לאדם האחר להתרחק ממנו בשל כך, או שנוצרת מערכת יחסים הרסנית ולא מאוזנת.

מפחיתים את התלות – מתחילים לטפל

אם זיהיתם את עצמכם תחת ההגדרה על הפרעת האישיות באופן מוחלט וגם אם אתם חשים שאתם זקוקים להרגיש יותר עצמאיים לסמוך על עצמכם יותר ולהשתחרר ממגבלות ופחדים אנחנו ממליצים לכם לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי. כיום קיימים בשוק טיפולים יעילים ונחקרים עבור מגוון קשיים והפרעות ביניהם גם טיפול CBT:

טיפול זה מאפשר לזהות דפוסי מחשבה ואמונות שמזיקות לנו ומייצרות את החשיבה שיוצרת את התלות, כמו למשל “אני לא יכול להסתדר לבד” “העולם הוא מקום מפחיד ומאיים” וכדומה. על מנת שניתן יהיה לשנות את הדפוס נעשית עבודה טיפולית ממוקדת עם המטפל של החלפת הדפוס החשיבתי באחר, בחינה של אופן החשיבה ומה מעוררות המחשבות מבחינה פיזית.

בטיפולי ACT שאלו טיפולים מתקדמים תחת קטגוריית גישת CBT משתמשים במתודה של קבלה ומחויבויות, טיפול זה יוצא מנקודת מוצא כי קבלה היא התנאי להשתחררות והחלמה. עובדים על מחשבות ואמונות באופן המרחיב את היכולת שלנו להיות איתם, להכיל אותם וכך להגביר את תחושת המסוגלות ובטחון עצמי ולהגיע לשחרור ועצמאות. כמו כן, ACT הוכח כיעיל עבור טיפול בחרדה שלא פעם היא תופעה נפשית נלווית לתחושת התלות חרדת הנטישה והפחד מפני הדחייה.

טיפול דינאמי: בטיפול דינאמי ניתן להתמודד עם ההפרעה באופן מעמיק על ידי ניתוח של העבר, נסיבות החיים, מערכות היחסים והקשר עם ההורים.  בטיפול ישאלו שאלות לגביי חוסר היכולת לקבל החלטות חשובות בחיים או חוסר היכולת לחלוק כוח במערכות יחסים. הפרעה זו דורשת לעיתים קרובות טיפול או טיפול ארוך טווח.

לסיכום

חשוב לנו לציין שללא התערבות טיפולית במקרים של הפרעת אישיות תלותית מאובחנת המצב עלול להחמיר עם השנים, אנחנו מזמינים אתכם לשפוך אור ביחד על הקושי שלכם ולצאת מהחשיכה, להפסיק להתעלם ולבטא את הקשיים בטיפול מכיל ומותאם אישית. טיפול פסיכולוגי הוא מקום בו אין שיפוט ואין סכנה של דחיית המטפל, על כן זו במה נהדרת לפרוק ולחשוף את מי שאנחנו באמת.

במכון חיבורים יש מטפלים שרואים בני אדם ולא “בעיות” או “הפרעות”, מטפלי המכון הם בעלי תארים אקדמיים בלבד והכשרות מתקדמות, מתמחים במגוון תחומים הכוללים משברים נפשיים חרדה ודכאון ועוד.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.