אביתר בן ה-49 פוטר ממשרה שעבד בה כמעט 20 שנה, הוא מצא את עצמו במשבר משמעותי ואחרי שנה וחצי שבה הוא התמודד עם דכאון וחרדה הוא הבין שהוא זקוק לעזרה מקצועית על מנת להסתגל ולהמשיך הלאה בחייו.
לירז, 38, חוותה גירושין מורכבים מאד וטוענת שהיא לא מצליחה להמשיך הלאה, “חברות שלי כבר יוצאות לדייטים ונהנות מכל מני תחומי עניין, ואני לא מצליחה להקים את עצמי מהספה”.
אומרים ש”השינוי אינו רק חיוני לחיים, הוא החיים עצמם” (אלווין טופלר), וכולנו נדרשים להסתגל כל הזמן.
אנחנו מתחילים בית ספר, עוברים עבודה, נפרדים ממקום או אדם ומכירים אחד חדש.
בזמן שאנחנו מסתגלים לשינויים הרבים מתעוררים באופן טבעי לחץ ורגשות חרדה, אבל אם הרגשות האלה לא נעלמים או מחמירים עם הזמן, זה יכול להיות סימן להפרעת הסתגלות.
במאמר נפרט על קשיי ההסתגלות שכולנו חווים באופן טבעי ומתי נדע שמדובר בהתמודדות הדורשת תשומת לב מיוחדת כמו למשל להפרעת חרדה.
אמנם השינוי הוא הדבר היחיד הקבוע בחיים, אבל מי אמר שזה קל?
סיום לימודים, גיוס לצבא, חתונה, הולדת ילד, גירושין, אובדן של אהוב, שינוי קריירה, תנודות כלכליות, מחלה, בחיינו קיימים אינספור אירועים משמעותיים שדורשים מאיתנו הערכות מחודשת וגיוס של משאבים.
בעת שינוי, אנחנו מתבקשים להיפרד ממצב קיים שבו אנחנו כבר יודעים כיצד לנוע ולתפקד, אל מציאות חדשה עם נתונים שונים שמולם עלינו ללמוד כיצד להתנהל.
באופן טבעי, אותם אירועים עשויים לייצר לחץ ומתח נפשי. על מנת להסתגל ולהתמודד, אנחנו זקוקים לכוחות נפש, מנטליים ורגשיים, והן לכוחות פיסיים שיסייעו לנו לצלוח את המעבר.
אך מתי עובר הגבול בין קשיי הסתגלות שמהווים התמודדות חיונית לבין הפרעה שמונעת מאיתנו להסתגל לשגרת חיינו?
הפרעת הסתגלות מוגדרת כהופעת תגובות לא אדפטיביות בעקבות אירוע יחיד (גירושין, מעבר דירה) או אירוע מתמשך (מחלה) המעוררים דחק נפשי.
האירוע יכול להיות חיובי או שלילי אך בכל מקרה הוא עשוי לייצר לחץ נפשי המעורר קשיי הסתגלות.
בניגוד לקשיי הסתגלות שאדם מסתגל אליהם בצורה יעילה ולאחר מכן חוזר לשגרה, בהפרעת הסתגלות ישנה התמשכות של תגובות רגשיות והתנהגותיות שנחשבות לחזקות מהנורמה. קשיי ההסתגלות מאובחנים כהפרעה כאשר הם מופיעים בטווח של שלושה חודשים מהופעת האירוע ולא יותר משישה חודשים לאחריו.
ההפרעה אינה מיוחסת לאירועים שמוגדרים כאירועים טראומטיים מסכני חיים (תאונה, פגיעה מינית), אלו מוגדרים תחת הפרעת דחק פוסט טראומטית.
ההפרעה מתבטאת בטווח רחב של תסמינים שלרוב אינן מותאמים לחומרת האירוע, ביניהם: דכאון, חרדה, קושי בשליטה בדחפים, פגיעה בתפקודי החיים (למשל, עבודה), או שילוב ביניהם.
הפרעת הסתגלות עשויה להתבטא בטווח רחב של חוויות והתנהגויות:
הקושי בהסתגלות בא לידי ביטוי בירידה משמעותית במצב הרוח, תחושת דכאון, בכי מרובה.
הקושי בהתמודדות מלווה בתחושות חרדה, חוסר שקט ועצבנות.
צירוף תסמינים של דיכאון וחרדה.
ההתמודדות מלווה באלימות, והפרעות שליטה על דחפים, התנהגות חברתית חסרת מעצורים כמו נהיגה פזיזה ומסוכנת, חרחור מריבות.
שילוב של חרדה או דכאון עם הקשיים בשליטה בדחפים.
כאשר התגובות הלא אדפטיביות אינן תואמות לאף אחד מסוגי משנה אלה, תינתן אבחנה של הפרעה “לא ספציפית”.
הפרעת ההסתגלות נחשבת לשכיחה מאד בקרב אוכלוסיות של ילדים, אנשי צבא ומטופלים בבריאות הנפש, כאשר נשים מאובחנות בה פי 2 מגברים.
בקרב האוכלוסייה הכללית מופיעה הפערת ההסתגלות בשיעור של 2% עד -8%. במרפאות לבריאות הנפש מאובחנת ההפרעה בשיעור של 5%-20%, ובבתי חולים פסיכיאטריים זו האבחנה שכיחה מאד ושיעורה עומד על כ-50%.
ישנן אוכלוסיות בעלות רקע ומאפיינים שמשפיעים על יכולת הגמישות הנפשית, ולכן נחשבות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת הסתגלות:
הפרעת הסתגלות היא הפרעה זמנית הכוללת בתוכה תסמינים של הפרעות אחרות.
כאשר אדם עונה על הקריטריונים של הפרעה נפשית אחרת, כמו דיכאון מגו’רי או הפרעת חרדה מוכללת, הוא יאובחן בה ולא בהפרעת הסתגלות.
הפרעת הסתגלות משתייכת לקבוצת הפרעות בעלות אותו קריטריון אבחוני, ביניהן הפרעת דחק אקוטית והפרעת דחק פוסט טראומטית. ההבדל בין ההפרעות נגזר מאופי אירוע הדחק, התזמון שלו, משך ועוצמת והתסמינים.
הנטייה לפתח הפרעת דחק אצל ילדים קשורה לשילוב של מספר גורמים, ביניהם עוצמת גורם הדחק ומשכו, נטייה אישיותית, והשפעה של הגיל והיכולת ההתפתחותית, והטבעתן של חוויות העבר.
הפרעת הסתגלות אצל ילדים מתבטאת בדרך כלל בשינוי במצב הרוח וקשיים התנהגותיים. הקשיים עשויים להתבטא בבית, עם החברים, או בבית הספר ובמקרים מסוימים אף להתבטא בסרוב להגיע לבית הספר.
ההפרעה עשויה גם להתבטא בתופעות גופניות כמו כאב בטן או כאב ראש.
גורמים אופייניים להפרעת הסתגלות אצל ילדים:
CBT נחשבת שיטת טיפול פופולארית ויעילה עבור הפרעת הסתגלות. בטיפול CBT ממוקד, המטופל לומד להכיר את המחשבות והרגשות, מקבל כלים להתמודדות ושינוי דפוסי חשיבה.
את”מכון חיבורים” מובילים מטפלים בעלי נסיון עשיר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בטיפולים המשתייכים לזרם הגל השלישי של CBT, ביניהם גם טיפול ACT, בו המטופל לומד לקבל בחמלה את עולמו הפנימי, תוך תרגול ויישום כלים מעולם המיינדפולנס ואימוץ אמונות שיקדמו אותו לחיות את חייו באופן שהוא מאמין ורוצה.
בטיפול דינמי שיחתי לומד המטופל להכיר את הגורמים המעוררים את הפרעת ההסתגלות. בטיפול זה מתקיימת התבוננות מעמיקה בנפש, חשיפה של קונפליקטים לא מודעים, תוך בניית היכולת לקחת אחריות ולהתגבר על הקשיים הקיימים.
קבוצות תמיכה יכולות להיות יעילות בהתמודדות עם מאורע מטלטל בחיים, כאשר משתתפי הקבוצה חולקים את אותו האתגר ויכולים להוות מרחב בטוח האחד לשני ומצע ללמידה הדדית. בעזרת טיפול קבוצתי ניתן לפתח אסטרטגיות התמודדות עם הסתגלות לשינויים בתוך מבנה קבוצתי ולפתח דרכים יעילות ובריאות יותר להיות ביחסים.
החיים הם שינוי מתמיד ולכולנו אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם בעת התרחשות אירועים משמעותיים.
בזמני שינוי משמעותיים אנחנו חווים באופן טבעי קשיי הסתגלות, לעתים מתעוררים דכאון או חרדות, והמערכת הנפשית שלנו מגייסת משאבים להתמודדות.
כשתסמיני ההסתגלות, עוצמתם ומשכם, לא תואמים את גודל האירוע ומהווים פגיעה משמעותית בתפקוד שלנו, אפשרי שחצינו את הגבול מקשיי הסתגלות נורמטיביים ויעילים אל הפרעת הסתגלות.
הפרעת הסתגלות מאפיינת גם ילדים צעירים וגם מבוגרים, כאשר נוטים לסבול ממנה אנשים המשויכים לאוכלוסיות רגישות יותר, כמו אוכלוסיות מוחלשות, בעלי ילדות עם אירועים שליליים רבים, בעלי היסטוריה של קשיים נפשיים ועוד.
קיימים טיפולים יעילים להפרעת הסתגלות, ביניהם טיפול קוגניטיבי התנהגותי המציע אפשרות לתהליך קצר מועד ועד קבוצת תמיכה העוסקת בנושא של אתגר חיים מסוים.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
הפרעת הסתגלות מתפתחת עקב קושי של האדם לחזור לתפקוד רגיל לאחר מאורע שונה מהותית משגרת חייו. ההפרעה עשויה לבטא בשלבים שונים בחיים, באוכלוסיות שונות ובגילאים שונים. נשים נוטות לסבול ממנה יותר ונפוצה בקרב מטופלים פסיכיאטרים.
כל מעבר משמעותי בחייו של אדם יגרור גיוס של משאבים על מנת להסתגל למצב החדש ולכן עשוי לעורר קשיים ואתגרים כדוגמת חרדה, אך כאשר התופעות נחשבות כחריגות ביחס לעוצמת השינוי ונמשכות זמן רב מהמצופה, ישנה סבירות שמדובר בהפרעה.
ניתן לפנות לסיוע מקצועי על מנת להתמודד עם הפרעת ההסתגלות, ביניהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול דינאמי וקבוצות תמיכה.
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים