השפעות ארוכות טווח של התעללות בתקופת הילדות

למרות שפרשיות התעללות בילדים פותחות לאחרונה את מהדורות החדשות רוב מקרי ההתעללות לא מדווחים ומקשים על יכולת הטיפול והשיקום של הילד הנפגע. חשוב לדעת שהתעללות אינה רק פגיעה פיזית או מינית; גם פגיעה רגשית, הזנחה או גדילה בתוך סביבה אלימה יכולה להותיר צלקות עמוקות בקרב ילדים שיצריכו טיפול מקצועי בהקדם.

מחצית מבני נוער חוו פגיעה רגשית

במסגרת מחקר שבדק יותר מ-10,000 בני נוער נמצא שכמחצית מהם חוו פגיעה רגשית, פיזית או מינית. על פי נתוני השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד מעל ל-3,000 מקרים של התעללות מתגלים על ידי צוותים רפואיים בלבד מדי שנה. על פי הערכות, מדובר בקצה הקרחון.

במכון חיבורים אנו פוגשים ילדים שעברו פגיעות על-ידי בני משפחה, מטפלים, חברים לכיתה ומבוגרים אחרים; ההתמודדות והטיפול בילדים כאלה תמיד מורכבת ומעלה שאלות רבות לגבי השלכות הנזק העכשווי על התפתחות הילד והדרך הטובה ביותר להבטיח חזרה שלמה ומהירה למסלול חיים תקין, גם בגיל הבוגר.

תפיסה עצמית ותחושות אשמה

גם שנים לאחר הפגיעה וההתעללות, הזיכרונות המציפים מקשים על אנשים שעברו התעללות בעברם להתקדם, לצמוח ולהתמודד עם שורה של מצבים יום-יומיים וקיצוניים.

לעיתים, מבוגרים שחוו התעללות כילדים נוטים לדווח על תחושה של חוסר ערך עצמי, בטחון עצמי נמוך, שנאה עצמית, ותחושות שלא ‘מגיע להם’ להיות נראים, נאהבים ובטוחים.
באופן דומה  ילדים ומבוגרים אלה משוכנעים שאחרים רואים אותם כאשמים, תלותיים ולא רצויים.

הפרעות פסיכולוגיות, התנהגותיות ובריאותיות

מחקרים הראו שילדים שעברו התעללות נוטים לסבול מהפרעות כמו דכאון וחרדה בבגרותם. לעיתים, הם מתקשים לשלוט בכעס, ונוטים להתקפי זעם ולהתקפי חרדה. פגיעות חוזרות, תכופות, מתמשכות או מסוגים שונים יכולות להוביל לשיעורים גבוהים יותר של פגיעה רגשית לטווח הארוך.

 

בילדים אלו רואים גם שכיחות גבוהה יותר של שימוש באלכוהול ובסמים, של הפרעות אכילה ושל התנהגות אבדנית. הם גם נוטים לסבול יותר מבעיות בריאותיות – סכרת, התקפי לב ושבץ, מחלות ריאה, הפרעות בראיה, מיגרנות ועוד – בשכיחות גבוהה יותר מאשר האוכלוסיה הכללית, לעתים עד פי 2.5.

 

מחקרים אף הדגימו שינויים במבנה ובתפקוד המח שלהם כמבוגרים בבדיקות MRI תפקודי-  fMRI.

 

לאחר התעללות, ובפרט בקרב אלו שעברו פגיעה מינית ממושכת כילדים, מתפתחת לפעמים complex post-traumatic stress disorder. זוהי הפרעה פסיכיאטרית של פוסט-טראומה הכוללת צמצום רגשי, עירור-יתר וטורדנות בעקבות הפגיעה, לצד הפרעות בויסות הרגשי, נטיה להפרעות אכילה ולפגיעות עצמיות, ניתוק רגשי וקוגנטיבי ושחזור של מצבי הפגיעה (רה-ויקטימיזציה) – כלומר, נטיה להכנס שוב ושוב למערכות יחסים ולמצבים בהם יפגעו בשנית.

טיפול רגשי מקצועי סמוך מועד הפגיעה יכול להפחית את הסיכוי להתפתחות מצב מסוכן זה.

יצירת קשרים בין-אישיים בטוחים

מחסומים רגשיים הם מנגנון הגנה אחד מתוך רבים שילדים אשר עברו התעללות מסגלים.
אדישות והעדר הבעה של רגש מסייעים לילד למסך ולהתעלם מההערות הפוגעניות, מהצעקות, מההשפלות ומההתעללות הפיזית שהם חוו.

אולם גם כאשר התבגרו ויצאו מהמסגרת הפוגעת, ילדים אלה יכולים להמשיך להשתמש באותם מנגנוני הגנה של ריחוק, הכחשה, והתנתקות (דיסאוסיאסציה), בצורה שפוגעת בתפקוד שלהם בתוך מערכת יחסים יומיומית.

 

לעיתים, ילדים אלו אינם יודעים כיצד לקבל אהבה או להביע אותה בצורה בריאה, גם בתור מבוגרים; קשה להם להציב גבולות, והם נוטים להיות מרוחקים וקרים, או לחלופין, להתמסר טוטלית לאדם השני. חלקם מתקשים לסמוך על אחרים גם בקשרים ארוכי-טווח, בעוד אחרים דווקא יטו להתפתות למערכות יחסים הרסניות ויאמינו בקלות לכל מה שנאמר להם, ללא ביקורתיות.

 

הורות וחיי משפחה

הורות והבאת ילדים לעולם אינה טריוויאלית עבור מבוגרים שעברו התעללות בצעירותם. לא פעם, ילדים שעברו התעללות על-ידי קרובי משפחה גדלים בתחושה שאינם ראויים להיות הורים, או שהם אינם טובים מספיק עבור ילדיהם.

לעתים הקרבה לילדים שלהם מקשה עליהם כיוון שהיא מחזירה אותם לטראומות הילדות, ואז הם דווקא מתרחקים ומתקשים בהבעת חיבה. רבים מהם חוששים גם מהמחשבה שלא יוכלו להגן על ילדיהם מפני פגיעות דומות.

בפועל ידוע שמרבית הילדים שעברו התעללות אינם גדלים להיות הורים פוגעים בעצמם.

חשיבות הטיפול הפסיכולוגי בילדים שעברו התעללות

מבוגרים שסבלו מפגיעות רגשיות, פיזיות או מיניות בילדותם מתקשים להתמודד עם ההשלכות והתסמינים של טראומות אלו, וסובלים מכך באספקטים רבים בחייהם – בעבודה, בקשרים חברתיים, בחיי המשפחה וביומיום.טיפול פסיכולוגי עם צוות מומחים מיומן יכול לשנות את ההתנהגויות השליליות שאנשים אלו סגלו לעצמם מהילדות, לתקן את דפוסי החשיבה ההרסניים, ולשבור את מנגנוני ההגנה שפתחו בעברם. דווקא כיוון שעברו את טראומות הילדות שלהם לבד, יש חשיבות אדירה לכך שכעת יקבלו תמיכה מאדם נוסף, מטפל בו יוכלו לבטוח, בעודם מתמודדים מחדש ומחלימים.מקורות:
  1. Young, Joanna Cahall, and Cathy Spatz Widom. “Long-term effects of child abuse and neglect on emotion processing in adulthood.” Child abuse & neglect 38.8 (2014): 1369-1381.
  2. Jedd, Kelly, et al. “Long-term consequences of childhood maltreatment: Altered amygdala functional connectivity.” Development and psychopathology 27.4pt2 (2015): 1577-1589.
  3. Afifi, Tracie O., et al. Child abuse and physical health in adulthood. Statistics Canada, 2016.
  4. Johnson, Emmanuel Janagan, and Christine James. “Effects of child abuse and neglect on adult survivors.” Early child development and care186.11 (2016): 1836-1845.
  5. Child Welfare Information Center, Long-Term Consequences of Child Abuse and Neglect. מתוך: https://www.childwelfare.gov/pubpdfs/long_term_consequences.pdf
לשיתוף הכתבה >>
Share on facebook
Share on telegram
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on print