התמכרות לאלכוהול

“הרגשתי ריקנות וחוסר משמעות, בפנים התחבא גם קול מדוכא ומושתק. פשוט “שתיתי את עצמי לדעת” והכל היה נעלם ברחתי ממה שהכרתי כ”אני”. התחלתי להתראות עם אנשים פחות ופחות והבדידות התעצמה, ואותה בדידות גרמה לי לשתות יותר. הגעתי למצב שנהייתי אלים ואיבדתי שליטה על עצמי, לא הכרתי את עצמי יותר, המשפחה שלי נהרסה לגמרי.”

“אני שותה כל ערב ליטר בירה, זה נחמד ונותן לי קצת מנוחה מהמחשבות וטרדות שלי לגביי החיים, לאחרונה עליתי ל-2 בירות ביום, האם אני נחשב אלכוהוליסט? הייתה תקופה שהפסקתי לגמרי ופתאום משהו בי התעורר לחיים שוב…אבל זו כנראה התמכרות כי חזרתי מהר מאד”

מתי שתיית אלכוהול נחשבת להתמכרות ומתי מדובר בהרגל שנמצא תחת שליטה? מה הוא אלכוהוליזם ומה ההשפעות שלו? מה הסיכויים להיגמל מאלכוהול ואיך נוודא שלא נחזור יותר לטיפה המרה?

מהי שתייה מתונה ומהי שתייה מופרזת

תרבות השתייה בעולם המערבי היא מפותחת, רוב האנשים נהנים מלצרוך מדי פעם כוסית או שתיים באירוע או אחרי יום עבודה מפרך. שתיית אלכוהול מוגזמת שמתחילה להוות נזק לגוף מתחילה כשאיזון מופר ומפריזים בכמויות, בייחוד שזה הופך למנהג מתמשך והתמכרותי.  שתייה מופרזת יכולה להיות הרסנית לגוף ובעלת השפעות שליליות על הרווחה האישית.

צריכת אלכוהול הנחשבת מתונה משתנה בכמות שלה מאדם לאדם. כך למשל, קיים שוני בכמות בין גברים ונשים כאשר הגבול העליון אצל נשים הוא נמוך יותר ומוגדר כפחות משני משקאות ליום. אצל גברים הכמות היא עד שלושה משקאות ביום. כך אומר טוען מחקר של Tara Heeney DO  . הסף הוא נמוך יותר אצל נשים בגלל שלרוב שיש להם לרוב גוף קטן יותר ופחות נוזלים בדם שיוכלו לדלל את האלכוהול. [1]

בכל מקרה העצה הטובה ביותר היא לשמור על מתינות והקשבה לגוף, חשוב לדעת לזהות את הנקודה הזאת שבה אנו הופכים מטיפה מבושמים (בסלנג אמריקאי זה נקרא tipsy) לשיכורים שמאבדים שליטה, קהיי חושים ומתנדנדים. בני נוער הם מועדים לפורענות בגלל חוסר המודעות, וחוסר ההיכרות שלהם עם גבולות הקיבולת שלהם.

על ההתמכרות לאלכוהול

התמכרות לאלכוהול, הידועה גם כאלכוהוליזם, היא הפרעת התמכרות קשה והרסנית. התמכרות לאלכוהול עלולה לפגוע באדם בתחומי חיים שונים- בריאות, משפחה, עבודה ותפקוד בסיסי.

אלכוהוליזם מוגדר כמחלה של ממש בגלל הפגיעה הנרחבת שהיא גורמת ויוצרת שינויים מרחיקי לכת במוח ובנוירוכימיה שלו, עד למצב של חוסר שליטה כמעט מוחלטת של אדם על עצמו ומעשיו.

אלכוהוליזם מתבטא באופנים, דרגות חומרה ותדירות שתייה  משתנה אצל אנשים שונים. בזמן שיש כאלה ששותים ללא הפסקה במהלך היום כולו אחרים המכורים לאלכוהול שותים ב”בינג’ים” (בולמוסי שתייה) ואז נשארים פיכחים למשך פרק זמן. מה שמשותף לכל המכורים לאלכוהול הוא התפיסה של המשקה האלכוהולי בתור אובייקט של נחמה, משהו להסתמך עליו ומקום מפלט. עבור רבים תהליך הגמילה והשיקום הם קשים וארוכים ובגלל עוצמת ההתמכרות הם מוכרחים לכרות ברית עם עצמם להפסיק לשתות לצמיתות ולחלוטין (אפילו לא שלוק).

השכיחות של ההתמכרות

אלו הם כמה עובדות סטטיסטיות מטעם ארגון הבריאות העולמי:

• ברחבי העולם, ישנם כ- 3 מיליון אנשים שמתים כל שנה כתוצאה משימוש באלכוהול, כלומר 5.3%.
• שתיית אלכוהול מופרזת מביאה למוות ולנכות בשלב מוקדם יחסית בחיים. בקרב אנשים בגילאי 20-39 שנים, כ-13.5% מתוך כלל מקרי המוות מתרחשים בעקבות צריכת אלכוהול.
• צריכה מזיקה של אלכוהול היא הגורם הסיבתי למקרים של מחלות ופציעות במעל 200 מקרים.

ובישראל:

23% מתוך כלל הנוער שמלאו לו 15 ומעלה מדורג בצריכה גבוהה של אלכוהול, על בסיס שבועי מה שהביא את ישראל להיות ממוקמת במקום השני בדירוג 42 מדינות שנכללו בדו”ח, נכון לשנת 2018. עם זאת באותו דו”ח בהתייחס לכלל אוכלוסיית המדינה דווקא עולה כי צריכת האלכוהול פחתה.  [2]

גורמי הסיכון

מחקרים ניסו להתחקות אחרי גורמי הסיכון  להתמכרות לאלכוהול, ביניהם, גזע מין מצב כלכלי סוציואקונומי או גנטיקה. לא עלתה סיבה חד משמעית ונראה שמדובר בעירוב של גורמים שונים שמביאים אדם למצב הזה.

גורמים פסיכולוגיים כמו לחץ ומבנה אישיותי הנוטה לאימפולסיביות והתמכרות, גנטיקה ודפוסי התנהגות מסוימים עלולים לתרום להתפתחות של אלכוהוליזם.

סימפטומים של התמכרות לאלכוהול

בגלל היותו של אלכוהול חוקי וחלק בלתי נפרד מחייהם של רבים (למשל בליינים ברמנים וכדומה) קשה לעשות את ההפרדה בין מצב שהוא תחת שליטה לבין התמכרות.

אלו הם התסמינים הבולטים שיכולים להעיד שהשתייה הפכה מהרגל בלתי מזיק לבעיה:

• קיבולת וסבילות הולכת ועולה לאלכוהול ביחס לנתוני הגוף
• היעלמותה של החמרמורת (הנגאובר)
• חיפוש אחרי אלכוהול וסדר עדיפויות שמושפע ממנו למשל להעדיף ללכת למקום שבו שותים על פני מקום בו אין שתייה חריפה.
• הסתרת נושא השתייה מאחרים
• אינטראקציה עם אחרים שהולכת ופוחתת
• שתייה בזמנים שרוב האוכלוסייה לא נוטה לשתות בהם כמו על הבוקר או בלוויה
• כמות מוגברת ותדירות הולכת ועולה של צריכה
• העדפת חברים בעלי הרגלי שתייה דומים
• אובדן מקום עבודה
• הסתבכויות עם החוק או אלימות
• פיתוח תלות במשקה החריף לצורך תפקוד
• מצבי תשישות ודיכאון

ההשפעות של התמכרות לאלכוהול

השפעות פיזיות:

בין השפעותיה הפיזיות של שתיית אלכוהול מופרזת יש תופעות שקורות בטווח הקצר ונזקים חמורים יותר כאשר המצב נמשך לאורך זמן. ההשפעות על הגוף אלכוהול הן רב מערכתיות, מעל כולן אלו מחלות הלב והכבד שעלולות להיות קטלניות במקרים של התמכרות לאלכוהול לאורך זמן ממושך. אלו הן ההשפעות בפירוט:

• כבד- מחלות כבד כמו צהבת וכבד שומני. ככל ששתייה מרובה מתמשכת לאורך זמן, מחלת הכבד השומני נהיית יותר חמורה והופכת לדלקת עד למצבי אי ספיקת כבד וסיכון חיים.
• מוח: מערכת עצבים מרכזית ופגיעות בזכרון. מסר מעודד לגביי המוח והשיקום הוא שזה הפיך וניתן לתקן חלקית במקרה של גמילה לאחר תקופה ארוכה של פיכחות, במקרים בהם המצב הוא כרוני ואקוטי עלולה להיווצר גם פגיעה בלתי הפיכה במוח.
• דיכוי מערכת חיסונית ופגיעות גבוה יותר למחלות
• פגיעה בצפיפות העצם
• העלאת הסיכון למחלת הסרטן
• מומים אצל ילדים בעת שתייה בזמן הריון
• כיבים
• פגיעה בתפקוד המיני
• סוכרת
• השפעה על משקל הגוף ורזון קיצוני
• ועוד.

השפעות נפשיות:

• מעל כולן ההשפעה הכי הרסנית היא התלות שאדם מפתח במשקה. התלות היא ה”מנוע” של ההתמכרות ומובילה לכל הסיבוכים בהמשך.
• דיכאון וחרדה- אנשים נוטים לשתות על מנת להקל על הדיכאון והחרדה אבל השתייה נותנת הקלה מקומית ולאחר מכן מחריפה את המצב שהוביל מלכתחילה לדיכאון והחרדה.
• נטייה ליטול סיכונים ולאבד שליטה על שיקול הדעת וכתוצאה מכך סיכון עצמי וסיכון של אחרים למשל בנהיגה.

טיפול בהתמכרות

הטיפול בהתמכרות לאלכוהול עלול להיות מתמשך, מאתגר ומורכב. יש מקרים בהם אנשים מגיעים למקומות הכי כאובים ומשבריים עד שמחליטים להיגמל, עם זאת, כשיש נחישות והחלטה ברורה שמעוניינים להפסיק את הסבל מצליחים. כדי שהטיפול יצליח, מי שסובל מהתמכרות לאלכוהול מוכרח לרצות להיות פיכח, אף אחד לא יוכל להכריח את האדם להפסיק לשתות, בין היתר בגלל הזמינות והנגישות הגבוה של המשקאות.   על מנת להגיע להחלמה מלאה מאלכוהוליזם מוכרחה להיות התחייבות לכל החיים.

דרכי הטיפול הנפוצות עבור התמכרות זו הן קבוצות טיפוליות מסוגים שונים ביניהן שיטת 12 הצעדים. בדרגות חומרה גבוהות של התמכרות יש צורך בבית מאזן, ישנן מסגרות תומכות למכורים בתהליך גמילה בסבסוד המדינה או באופן פרטי.

לטיפול בהתמכרות לאלכוהול אין פתרון קסם מהיר ונדרש תהליך יום יומי לכן במקרים קיצוניים מומלץ לקחת ליווי אינטנסיבי כמו מסגרות יום או עם לינה.

השלבים בתהליך הגמילה

אלכוהוליזם נחשבת למחלה, על כן גם כאשר האדם יתפכח ויתנזר משתייה הוא יתחיל לחוות תופעות גמילה לא פשוטות. תופעות אלו יצריכו מהאדם לקבל תנאים וטיפול מסויים עד להחלמה, כמו אור נמוך, תמיכה ואהבה ממכרים, הזנה ליווי מעקב רפואי ונפשי.

ניתן לחלק את תהליך ההחלמה ל-3 שלבים למרות שלא בהכרח כל מי שנגמל מאלכוהול יחווה את כולם:

שלב ראשון

התנקות ראשונית- האדם עשוי להתחיל להרגיש תופעות בלתי נוחות (אמורות להיות יחסית נסבלות עדיין…) כ-10 שעות לאחר שתיית המשקה האחרון. חלק מהתופעות שעלולות להופיע בשלב זה: חרדה ודפיקות לב מוצאות, בחילות והקאה, קשיי שינה, תנודות חריפות במצב הרוח ודיכאון. אל אף שהתסמינים האלה מאד לא נוחים הם חולפים וזה הדבר הכי חשוב לזכור כדי לא להישבר.

שלב שני

תסמינים בדרגת חומרה קשה יותר מופיעים לרוב כיומיים אחרי המשקה החריף האחרון שהאדם צרך.  אלו הם חלק מהתסמינים שעלולים להופיע: קצב לב בלתי סדיר, תופעות נפשיות חמורות יותר כמו תנודות חדות במצב הרוח, חום גוף שמטפס מעלה, קצב נשימה מואץ, לחץ דם עולה, עצבנות ובלבול. אין הכרח להתערבות של רופא בהופעת התסמינים האלה פרט לאנשים בעלי רגישות או סיכון גבוה למשל מחלות לב או דם. תמיד עדיף לנקוט במשנה הזהירות ולפנות לרופא אם מתעוררות תופעות חריגות.

שלב שלישי

בדרך כלל עבור מי שנמצא בתהליך גמילה, תופעות הלוואי יגיעו לשיא לאחר יומיים של גמילה. התופעה הבאה נדירה ועלולה להופיע בין 3-10 ימים מהמשקה האחרון וחשוב להתייעץ עם רופא בעת הופעתה, היא נקראת דלריום טרמנס הגורם להזיות חום בלבול והתקפים. זאת תופעה שקורית לאנשים שהגיעו למצבים חמורים של שתייה כבדה מאד. חשוב להתייעץ ברופא מיד. שלב זה לא קורה לכולם והוא האחרון מבין שלבי הגמילה שמתרחשים בגוף.

לסיכום

כל אדם חווה התמכרות לאלכוהול באופן אחר וכך גם את תופעות הגמילה, בהתאם לכך משתנה אופי הטיפול לו הוא זקוק.

אנו ממליצים לפנות לרופא המשפחה כאשר יש צורך בגמילה מאלכוהול ולהתייעץ עם גורמי מקצוע של בריאות הנפש בתחום ההתמכרויות.

בטיפול במכון חיבורים נוכל לסייע לאנשים שסיימו תהליך גמילה או מרגישים שהם על הגבול בין הרגל להתמכרות ומעוניינים להבין את המקור של הכאב הרגשי שמוביל אותם לצרוך את כמויות השתייה הבלתי סבירות. על מנת לעבור טיפול במכון חיבורים יש צורך להגיע עם פתיחות ומוטיבציה גבוה לעבור תהליך של שינוי משמעותי.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.