התמכרות לתרופות

“את המרשם הראשון שלי לאופיואידים  קיבלתי לאחר שעברתי ניתוח. בתחילה לקחתי בדיוק כפי שהרופא אמר, ואז התחלתי לזייף. אהבתי את התחושה שהכדור נותן. מצאתי את עצמי משקר לרופא ורץ בין רופאים שונים, העיקר להשיג עוד. עד שחבר שלי התערב, בכלל לא הכרתי בזה שאני מכור” התמכרות למשככי כאבים היא תופעה אמיתית וכואבת, איתה רבים מאיתנו מתמודדים יום יום. מדוע אנו מתמכרים לתרופות? האם ניתן להתמכר גם לאקמול? כיצד נגמלים? כל התשובות במאמר.

מדוע תרופות יכולות להיות ממכרות?

באנגלית, משמעות המילה Drugs היא סמים וגם תרופות, ולא במקרה. תרופות רבות פועלות על מנגנונים מסוימים במוח שדומים מאוד לפעולתם של סמים לא חוקיים, למשל אוקסיקודון, משכך כאבים בינוניים עד חזקים פועל באותה צורה כמו הרואין (נפרט יותר בהמשך). פעולות כימיות על מנגנונים אלו במוחנו גורמות לתוצאה סופית של הרפיית הגוף ולעיתים, תחושת אופוריה. כלומר, מבחינה מוחית ומבחינה פסיכולוגית, תרופות מסוימות גורמות לתחושת אושר ושלווה, תחושות ההופכות את השימוש בתרופות אלו לסכנה להתמכרות.

מחקר שנעשה בתחום ההתמכרויות, הראה כי מעבר לתחושות הפיזיות והפסיכולוגיות, גם לגנטיקה יש תפקיד. כ40-60% מהסיכוי להתמכר לחומר מסוים, נשענת על מרכיבים גנטיים.

התמכרות לא רק לתרופות מרשם

רבים מאיתנו נוטים ליטול אקמול כשאנו סובלים מכאבי ראש, או דקסמול להורדת חום, חלקנו מעדיפים אופטלגין או אדוויל. את התרופות הללו אנו יכולים לרכוש ללא מרשם רופא. אך האם ידעתם שגם לתרופות אלו, יש סכנת התמכרות? הסיבה לכך, היא שימוש יתר. מה הכוונה? כשאנו משתמשים בתרופה לאורך זמן, הגוף שלנו מפתח סבילות כלפי המינון שאנו לוקחים ועל מנת להשיג את האפקט של שיכוך הכאב הוא ידרוש מינון גבוה יותר. לדוגמה, אנו סובלים מכאב ראש. ניקח כדור אקמול 3 פעמים בשבוע במשך 3 חודשים ופתאום נרגיש שהכדור כבר לא עוזר. דרישת הגוף לעוד, תתבטא על ידי כאב ראש נוסף, מעין תסמין גמילה שיגרום לנו לצרוך שוב כדור להקלת הכאבים ובכך אנו עלולים לפתח תלות.

המגרש של הגדולים – התמכרות לאופיואידים

מי מאיתנו, שהתמודד עם כאבים קשים כמו לאחר ניתוח או התמודדות עם מחלת הסרטן, בוודאי שמע על או התנסה בתרופות אופיואטיות. תרופות כמו מורפיום, קודאין, פנטניל ואוקסיקודון (פרקוסט) שייכות למשפחת האופיואדים, אותן רופא רושם לרוב לשיכוך כאבים בינוניים-חזקים.

מהם האופיאדים?

החומרים האופיואדים התחילו את דרכם כתוצר של צמח הפרג, וכיום ניתן לסנתז אותם במעבדה. כאשר אנו נוטלים תרופות המכילות אופיואדים, החומרים עוברים בזרם הדם (דרך מחסום במוח הנקרא מחסום דם-מוח) ומגיעים לקולטנים של חומרים אופיואדים על גבי התאים במוח. אותם תאים, שולחים אותות משככי כאב וגורמים לתחושות אופוריה. לרוב, הצורך בתחושות אלו הופך ממכר וגורם לנו לפתח תלות בחומרים הללו.

מדרון חלקלק: איך מתמכרים למה שאמור לשמש כתרופה?

אחת השאלות שבוודאי עולות לכם בעת קריאת המאמר היא “אם מדובר בחומרים כל כך מסוכנים, למה בכלל רושמים אותם למטופלים?” ובכן, מטרת התרופות היא להקל עלינו בהתמודדות עם כאבים. בעידן שלנו, מכיוון שכל כך קל להשיג משככי כאבים, רבים מאיתנו נוטלים אותם בתדירות יחסית גבוהה ומבלי לשים לב, עלולים לפתח סבילות למינון מסויים של הכדור. כאשר הגוף מפתח סבילות, אנו עומדים בפני סכנת התמכרות. כיצד נזהה שמדובר בהתמכרות?

סימנים להתמכרות

• השקעת יתר בקבלת מרשם: החלפת רופאים שונים, מתן דיווחים שקריים, רכישת משככי כאבים מבתי מרקחת שונים- כל אלו עלולים להעיד על התעסקות אובססיבית סביב קבלת המרשם ובכך על פיתוח תלות במשככי כאבים.
• שינויים חדים במצב הרוח
• דיכאון וחרדה
• בידוד חברתי
• התקפים
• בעיות במערכת העיכול
• נטילת מינון גבוה יותר מהמרשם ולזמן ארוך יותר
• ירידה בזיכרון
• צורך בהסתרה של התרופות ונטילתן
• פגיעה במערכות יחסים ובתפקוד יום יומי

סכנת ההתמכרות

כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, תרופות רבות פועלות על מנגנונים הדומים לסמים. במינון מותאם (על ידי רופא), האפקט של התרופות עשוי להיות חיובי ולהקל עלינו. אך במינונים גבוהים, אנו עלולים לחשוף את עצמנו לנזקים רבים. מעבר לתסמינים הפסיכולוגיים הקשורים בהתמכרות כמו דיכאון, חרדות ובידוד חברתי, התסמינים הפיזיים הכרוכים בשימוש יתר מהווים סכנה ממשית לבריאותנו. שימוש יתר באופיואדים (וגם בתרופות “קלות” כמו אקמול) בתחילה עלול לגרום כאבי בטן, בחילות והקאות, ישנוניות ועוד. כשמדובר במנת יתר, אנו עומדים בפני סכנה של האטת הנשימה וקצב הלב, עד כדי מוות.

טיפול וגמילה מתרופות ומשככי כאבים

התמודדות עם התמכרות היא חוויה מורכבת ולא פשוטה כלל. רבים מאיתנו, שמתמודדים או התמודדו עם ההתמכרות, בוודאי מכירים את תחושות הבושה, התסכול והאשמה שאופפים את התהליך. דעו כי ניתן להחלים ולהיטיב את המצב. ישנן דרכים רבות לטיפול וגמילה מהתמכרות:

פנייה לרופא:

במידה ואתם מרגישים כי אתם מפתחים תלות בתרופות, חשוב שתיידעו את הרופא שרשם את משככי כאבים או את רופא המשפחה שלכם. הרופא מוסמך להעניק חלופה תרופתית, ליווי, ייעוץ והפנייה לתכניות טיפול מתאימות במידה והוא יראה צורך.

שתפו בן משפחה או חבר קרוב:

ברגעים בהם אנו מרגישים חלשים או חסרי אונים, חשוב שנעטוף את עצמנו בסביבה תומכת. שתפו את משפחתם או את חבריכם, אנשים עליהם אתם סומכים ויכולים לשאוב מהם את הכוח להתמודד. האמינו לנו, כי על אף הפחד שבוודאי מתעורר אצלכם מהמחשבה על שיתוף, האהובים שלכם ירצו לדעת. תמיכה במקרים כאלה היא קריטית ומסייעת רבות להצלחה של תהליך ההתמודדות וההחלמה.

מרכזי גמילה:

פעמים רבות גמילה מהתמכרות לחומרים, מלווה בתסמיני גמילה מסוימים כמו בעיות עיכול, קשיי שינה, שינויים חדים במצב הרוח ועוד. אותן תחושות, עשויות לגרום לנו לחזור להשתמש באותם חומרים, העיקר שנפסיק להרגיש כך. מרכזי גמילה הוקמו על מנת לסייע לנו להתמודד עם אותן התחושות ולמנוע מאיתנו את השימוש החוזר.

איך למנוע התמכרות?

כעת, לאחר שקראתם את המאמר, אתם מודעים יותר לסכנות של התמכרות למשככי כאבים ותרופות. זהו הצעד הראשון במניעת התמכרות או צמצום הסיכוי להתמכרות. צעדים נוספים שניתן לנקוט:

• הקפידו על נטילה של המינון הרשום על פי ההוראות (עת נטילת הכדור, אורך זמן השימוש וכדומה).
• תרופות מרשם- רק אם רשמו לנו! כל אדם מקבל מינון שמותאם למידותיו, סמכו על הרופא ונטלו רק תרופות שרשמו לכם באופן אישי.
• התייעצו עם הרופא לגבי תופעות לוואי ושינוי מינון.
• בדקו האם מותר לשלב את התרופה עם אלכוהול או חומרים אחרים טרם השימוש.
• אחסנו באופן בטוח את התרופות שלכם (פן יגיעו לידיים הלא נכונות)
• קראו את התווית של התרופה.

לסיכום

משככי כאבים נוצרו על מנת להקל על איכות חיינו לצד התמודדות עם כאבים. אך אם לא נקפיד על שימוש נכון, אנו עלולים לחשוף את עצמנו לסכנת התמכרות. במידה ואתם מזדהים עם תסמיני ההתמכרות במאמר, זכרו שאתם לא לבד! פנו לאהוב או לרופא על מנת לקבל סיוע. אל תאמרו נואש! בעזרת טיפול מתאים ותמיכה קרובה, ניתן לשפר את המצב ולהיטיב את איכות החיים.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.