התנהגויות לא שגרתיות אצל ילדים בעקבות המצב

לאירועים הקשים שעברו עלינו באוקטובר האחרון, והמצב המורכב שאליו נקלענו מאז, ישנן השפעות מתמשכות וארוכות טווח, שרבים מאיתנו נדרשים להתמודד איתן. אחת מהשפעות אלה היא שינויים בהתנהגותם של ילדים. הורים רבים שמים לב להתנהגויות אצל ילדיהם, אשר חורגות מההתנהגות השגרתית שלהם. אין ספק שכולנו ספגנו מכה רגשית לא פשוטה, ואצל ילדים הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ממבוגרים. במאמר זה נתאר כמה מהשינויים הנפוצים בהתנהגות הילדים, שרצוי לתת עליהם את הדעת ונחלוק טיפים פשוטים שיעזרו לכם לתקשר עם ילדיכם בצורה יעילה ומקדמת, לשפר את רווחתם הרגשית וליצור אווירה יציבה ובטוחה בבית.

מה יכול להיחשב להתנהגויות לא שגרתיות?

התנהגות לא שגרתית לאחר אירוע טראומטי יכולה לקבל ביטויים שונים, כשהנפוצים שביניהם הם: חרדה מוגברת, התכנסות והתבודדות, שינויים בדפוסי השינה ולעיתים, אצל ילדים צעירים, גם התנהגויות של רגרסיה (נסיגה לאחור) לדפוסים שאפיינו שלב התפתחותי מוקדם יותר שלהם. ילדים מסויימים יכולים גם לבטא תוקפנות גבוהה יותר מהרגיל, בעוד שילדים אחרים נעשים תלותיים מעבר לרגיל. חיוני מאוד שנכיר בעובדה, שכל ילד מתמודד ומגיב בצורה שונה, ומה שנראה לא רגיל עבור ילד אחד עשוי להיראות כמו מנגנון התמודדות שגרתי עבור אחר.

איך ילדים עלולים להגיב למצב?

תגובה רגשית

ילדים יכולים להיאבק ברגשות מסוגים שונים, החל מפחדים שונים ועצב ועד לבלבול וכעס. זיהוי התחושות הללו וטיפול בהן הוא קריטי לשמירה על הרווחה והחוסן של הילד.

תגובה גופנית

תגובות גופניות אצל ילדים יכולות להופיע בצורות מגוונות כמו: שיבושים בשינה, שינויים בתיאבון, כאבי ראש, כאבי בטן, עייפות יתר או לחילופין עוררות יתר ועוד.

תגובה קוגניטיבית

תהליך החשיבה של הילד עלול להיות מושפע באופן משמעותי מהאירועים. אצל חלק מהילדים יופיעו קשיים בריכוז, מחשבות כפייתיות בנושאים מסויימים וסיוטים בלילה.

תגובה חברתית

לעיתים נזהה אצל הילד שינויים בדפוסי התקשורת וההתנהלות שלו עם אחרים, כמו נסיגה והסתגרות בעולמו הפנימי, או מצד שני- תלות מוגברת בתמיכה ועידוד מחברים, משפחה או אחרים בסביבתו.

איך אדע האם השינוי ההתנהגותי נובע מהמצב או מסיבה אחרת?

לעיתים קשה לנו להבחין בין שינויים התפתחותיים טבעיים אצל הילד לשינויים שנובעים מחשיפה למצב טראומטי. מומלץ לשים לב לדפוסים ולתבניות התנהגות של הילד – שינוי קיצוני ופתאומי בהתנהגות עשוי להתריע בסבירות גבוהה יותר על גורמי מתח חיצוניים. אנחנו תמיד נסתכל על השינוי בתוך הקשר- למשל ילד שלאחרונה בוכה בקלות בשילוב של המנעות מאכילת מאכלים מסויימים, יכול להיות שההתנהגות שלו מסמנת לנו שהוא זקוק לחוש יותר שליטה שחש כי אבדה לו. ההקשר הרחב של ההתנהגות וחיבור הנקודות היא חשובה, ולא פחות מכך לחוש בעצמנו את הילד, מה הוא מעורר בנו רגשית? אלו הן פיסות מידע חשובות שיש להתייחס אליהן כשאנו מבקשים להבין את עולמו הפנימי.

בנוסף, תקשורת פתוחה עם הילד ותשומת לב לתגובות שלו הן חשובות תמיד, ועכשיו באופן מיוחד מפני שהילדים נחשפים בימים אלה לתכנים שיכולים להציף בקרבם שאלות, דאגות ורגשות שונים, שדורשים מאיתנו להיות קשובים, להבין את החוויה שלהם ולתווך במידת האפשר.

במקרה שאתם שמים לב להתנהגויות לא רגילות אצל ילדכם, אך אתם לא בטוחים במה מדובר, או איך לתמוך בו בצורה נכונה, מומלץ לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע מנוסה שיוכל לעזור לכם לחבר את הנקודות ולתת לכם הכוונה רלוונטית.

איך לדבר עם ילדים המתמודדים עם קושי עקב המצב?

כשאתם מעוניינים לשוחח עם ילדכם המתמודד עם השלכות המצב, המפתח הוא ליצור אווירה פתוחה ותומכת. עודדו את הילד לבטא את רגשותיו בדרך המתאימה לגילו ולנטיותיו האישיות, בין אם זה דרך ציור, סיפור, משחק, המחזה (כמו למשל שימוש בבובות כדי לדברר את הילד) או שיחה ישירה. חשוב להקשיב לילד באופן פעיל, לתת אישור ותוקף לרגשות שהוא מבטא ולהימנע לגמרי משיפוטיות. כשאתם מייצרים עבור הילד מרחב בטוח ותומך, שבו הוא יכול להביע את תחושותיו, דאגותיו והנושאים שמציקים לו, אתם סוללים נתיב לעבר הקלה וריפוי רגשי.

טיפים לשמירה על שגרה במצבים מורכבים

ישנן דרכים רבות לתחזק שגרה מיטיבה בימים כאלה. נמנה פה שלושה עקרונות בסיסיים:

• דאגו לעקביות- שמירה על לוח זמנים קבוע ככל הניתן של ארוחות, זמני שינה ופעילויות יומיומיות אחרות מספקת לילד תחושת ביטחון וודאות, ולכן חשובה תמיד, ובימים אלה עוד יותר.
• עודדו ביטוי אישי- הקפידו לייצר מרחב בטוח ורגוע, שבו הילד יכול לבטא את רגשותיו באמצעות יצירה, משחק, שיחה ועוד. בכך אתם תומכים בתהליך העיבוד הרגשי שלו וביצירת חוסן פנימי.
• הגבילו חשיפה למדיה- התכנים החדשותיים קשים גם לנו, לא כל שכן לילדים, שנפשם הצעירה לא מצוידת בכלים להתמודדות כזאת. לכן מומלץ לצמצם ככל האפשר את החשיפה לתכנים אלה, ובכך להימנע מיצירת עומס רגשי מיותר על ילדיכם.
  ** לטיפים נוספים לשמירה על שגרה משפחתית

הימים האלה מציבים בפנינו אתגרים שונים, ואצל הילדים קשיים אלה יכולים להתבטא במגוון דרכי התנהגות. עם זאת חשוב לדעת שיש לא מעט כלים ואמצעים שיכולים לתמוך בילדכם באופן משמעותי. אם אתם חשים בשינוי התנהגותי אצל ילדכם, ולא בטוחים מה מקורו, וכיצד נכון להתמודד, תוכלו לפנות לעזרה מקצועית . אחת משיטות הטיפול היעילות במקרים של התמודדות עם חוויה טראומטית היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בשיטת טיפול זו, הילד רוכש כלים שימושיים ואפקטיביים להתמודדות עם מחשבותיו ורגשותיו בצורה יעילה ובריאה יותר, ועל ידי כך הוא מפתח תחושת שליטה, מסוגלות וביטחון פנימי, שיסייעו לו במצב הנוכחי וגם בהמשך החיים בכלל. אנחנו ב”מכון  חיבורים” עומדים פה לרשותכם עם צוות מטפלים קשוב, מקצועי ומיומן. נשמח לתמוך, לייעץ, וללוות אתכם ואת ילדכם בדרככם ליצירת הקלה ורווחה.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.