התפתחות רגשית

דני שוכב על הרצפה, מיילל בפאניקה. אמו של הפעוט בלחץ, היא לא מבינה מה קרה ומתאמצת להבין מה השתבש כדי לעזור לו.  רק אחרי דקות ארוכות דני מצביע על מסכת גורילה מפורים ששוכבת על הרצפה ושייכת לאחיו הגדול.  עכשיו האם מצליחה להבין שדני נכנס להתקף פחד מהמסכה. לא היו לפעוט את הכלים להביע בצורה ישירה את הפחד שלו מהמסכה ולכן הוא השתמש בהתנהגות כדי לעשות את זה במסגרת המגבלות של המקום ההתפתחותי הרגשי שהיה בו.

חשוב להבין שתהליכים רגשיים של התפתחות הולכים יד ביד עם תהליכים חברתיים. מה שלבי ההתפתחות הקריטיים ואיך לזהות כשמשהו אינו כשורה?

מה זו התפתחות רגשית?

התפתחות רגשית היא תהליך שמתייחס לתהליכים של חוויה, זיהוי, עיבוד והבעה של רגשות משתנים. רגש הוא תגובה אישית של אדם למצבים ואירועים שהוא חווה. כל אדם יגיב רגשית בצורה אחרת למצב נתון, לפעמים מי שמכונה אדם רגיש הוא אדם שמגיב בצורה חזקה למצבים שונים וגם מבטא תגובה רגשית כלפי חוץ. התפתחות רגשית היא בלתי ניתנת להפרדה מהתפתחות תחושתית וקוגניטיבית, רגש מעורר תחושה ולהפך. כך גם מחשבות ואמונות, כל אלו מולידים את ההתנהגותיות והאישיות.

את המערכת הרגשית מווסתת המערכת הלימבית, שמהווה חלק ממערכת העצבים ומורכבת מחלקים: התלמוס ההיפוקמפוס, אמיגדלה והיפותלמוס. תפיסת המציאות של אדם גורמת להפעלת המערכת הלימבית, היא מייצרת את התגובה הרגשית. תפיסה מתייחסת לאופן שבו אדם מפרש או רואה אירוע או מצב.

בשנים הראשונות של חיינו (עד כ-גיל 5) המוח האנושי ממשיך לגדול ולהתפתח. אלו שנים קריטיות בהן יש למידה והתעצבות ראשונית של ה”אני”, בשנים האלה המוח הוא “אמוציונאלי”, הילדים מופעלים מרגש. בהדרגה המוח הופך למוח “רציונאלי” שמופעל מהגיון.  פרק הזמן של עד גיל 5 הוא קריטי ובו מתפתחת התשתית הרגשית, עם זאת, בני האדם ממשיכים להתפתח רגשית כל חייהם.

ילדים צעירים מבדילים ראשית בין רגשות חיוביים לשליליים, ולאחר מכן בין רגשות שליליים מסוימים כמו עצב, זעם ופחד. תינוקות מתחילים לזהות רגשות על ידי הבעות פנים. ככל שהם מתבגרים, הם מתחילים להבין את הגורמים והמצבים שמעוררים את אותם הרגשות. היכולת של ילדים להזדהות עם רגש ולנהל אותו, תפיסה וביטוי על פני שלבי חייהם הרבים היא מה שמבססת ההתפתחות הרגשית.

התפתחות רגשית אצל תינוקות

תינוקות בני יומם הם בעלי מערכת בסיסית של סיפוק צרכים, משיכה לגירוי נעים ונסיגה או דחיית הגירוי השלילי. משיכתם יכולה להיות למצבי עונג כמו יניקה וסיפוק רעב והדחייה תהיה מול גירויים לא נעימים כמו אי נוחות פיזית כמו גזים או רעב.

עם הזמן תינוקות מפגינים ניצנים של יכולת חברתית, יצירת הקשר הראשונית היא ההבנה שלחיוך יש משמעות והם מתחילים לחייך חברתית. [1] ישנן ציוני דרך רגשיים שהם סימנים המעידים על כך שהתפתחותו הרגשית של התינוק תקנית ובריאה אלו העיקריים בהם:

• מתחילים לצחוק בקול בגיל 2-4 חודשים
• מזהים את הבעות הפנים מגיל כ-4 חודשים
• בגילאי 8 חודשים מתחיל פחד מזרים והתינוק מתחיל להיות חרד כשזרים מגיעים ומגיב לפעמים בבהלה או בכי.
• חרדת פרידה מתחילה להופיע בגילאי 8 חודשים גם היא. היא יכולה לקרות גם בתוך הבית עצמו כאשר ההורה נעלם משדה הראייה של התינוק.
• בגילאי 10 חודשים תינוקות מתחילים להפגין חיבה דרך חיבוק אוהב.

למה לשים לב? ומתי כדאי להיעזר באנשי מקצוע?

לכל תינוק יש קצב התפתחות רגשית משלו, עבור רוב הילדים, שלבי ההתפתחות הרגשית הם קבועים אבל המיומנויות יכולות להופיע בזמנים משתנים עבור כל תינוק. גם בתוך המשפחה האחים נבדלים אחד מהשני לכן אין צורך להשוות. עם זאת, ישנם כמה סימנים שאם הם נמשכים חשוב לפנות לייעוץ רופא:

• תינוק שמפנה את הפנים הצידה ולא מוכן להביט בעיניים באופן עקבי
• קושי בפירוש של מה התינוק מרגיש או רוצה.
• תינוק שמפגין רגשות שלא תואמים את המצב.
• תינוק שנוטה לאפתיות או ממעט בהבעת רגשות, למשל עצב כעס או שמחה.

התפתחות רגשית בגיל הרך

ככל שילד מתבגר, הוא לומד איך לווסת את הרגשות שלו על ידי שלל חוויות וקשרים חברתיים. ויסות רגשי זו יכולת חשובה שתלויה בתפקוד האונה הקדמית האחראית עליה, האונה גם אחראית על תהליכי רגש מורכבים של מודעות רגשית ומוסר. ילדים צעירים לומדים בהדרגה לווסת רגש, ומבינים שהיכולת הזאת חשובה כדי שיוכלו להשתלב בחברה.

בגילאי פעוטות (עד גיל 3) ישנן שתי משימות עיקריות של התפתחות רגשית:

תחילת הסתמכות עצמית

הפעוט מתחיל לקחת יותר משימות על עצמו, הוא רוצה להרגיש מסוגל, “אני לבד!”. ביטוי דרמטי של הצורך להסתמכות עצמית הוא הרחבה של גבולות העצמי, המשמעות של זה היא פיתוח של עצמאות, מודעות עצמית ראשונית, מודעות לעובדה שהוא יחידה נפרדת מהוריו.

תחילת תהליכי חיברות (סוציאליזציה)

פעוטים מתחילים לרכוש את הנורמות וקודים החברתיים של החברה שלהם. משמעות המונח תהליך חיברות מתייחס לרכישת כללים, נורמות וערכים של החברה. תהליך זה גורם לאדם לראות את ההבדלים בין אנשים שגדלו בתרבויות שונות, סביבות שונות.  התהליך הזה הוא זה שהופך אותנו להיות נבדלים מאחרים אבל לא רק מבחינה בין אישית אלא גם תרבותית. תהליך החיברות הוא אבן דרך משמעותית מבחינה התפתחות רגשית כי הוא קובע את התשתית של האמונות שלנו ההרגלים והקודים החברתיים, כמו “תיכנות”.

בגיל הרך מופיעים ניצני הרגישות החברתית והמוסר. נראה ילדים שמתחילים להיות רגישים כלפי ביטויים רגשיים של ילדים אחרים, זה הבסיס לאמפתיה. יכולה להיות תגובה של ילדים למצוקה של אחרים באופן שבו הם מגייסים את עצמם, הם מתחילים להבין שיש מצוקה של מישהו אחר שהיא לאו דווקא מצוקה פרטית שלהם.

עוד בגיל הרך מתחיל להתפתח אצל הפעוטות קול של מותר ואסור, תגובות מוסריות. כאשר ילד מבצע פעולה אסורה, ההורים מגיבים אליו, הילד עוצר ובודק, מה הוא עשה?, מה ההשלכות של זה?.  כישורים רגשיים נוספים שמתחזקים בגיל הרך, הם יכולת גוברת לשאת עוצמה של רגשות, והופעת בושה והערכה חיובית כלפי האחר (להחמיא, להביע אהבה).

התפתחות רגשית בגיל ההתבגרות

עם השנים וההתפתחות, עולמו של הילד הולך ומתרחב, פיזית ותודעתית. תנועת ההתרחבות הזאת מזמנת לילדים התנסויות וחוויות מגוונות ומאתגרות, בייחוד מהבחינה הרגשית. שלב גיל ההתבגרות היא תקופה סוחפת וסוערת רגשית ועלולה להיות מלאת אתגרים. נהוג לחלק את גיל ההתבגרות ל-3 חלקים, התבגרות מוקדמת תיכונה מאוחרת ובוגרת. חלוקה זאת קשורה בחלקה להתפתחות הפיזית ובחלקה לאלמנטים הרגשיים והחברתיים.

בגיל ההתבגרות קורים שינויים דרמטיים, היחסים עם ההורים משתנים לגמרי, ישנה בחינה מחודשת שלהם, יש יותר שיח בגובה העיניים וההורים רואים את הילדים כבוגרים יותר. שינוי זה ביחסים עם ההורים עלול להכניס תזזיתיות לקשר עד שהוא מתייצב. בנוסף ישנה שאיפה חזקה לגיבוש זהות נפרדת ובהרבה מקרים הילדים “בועטים בהורים”, יש התקפי זעם שמשפיעים על כל בני הבית.

מבחינה רגשית יש כאן שלב משמעותי מאד. אריק אריקסון, תאורטיקן פסיכואנליטיקאי טען שהמשימה החשובה בגיל ההתבגרות היא להשיג זהות נפרדת מההורים. הספר החשוב ביותר של אריקסון נקרא “נעורים וזהות”- אריקסון אומר שכל מה שאדם עובר בשלבים המוקדמים של ההתפתחות האישית שלו מכין אותו לקראת המשימה החשובה בגיל ההתבגרות של רכישת הזהות. תהליך הזה עלול מן הסתם לכלול רגשות עזים ומטלטלים כמו מרד, חוצפה, הסתגרות, התקפי זעם ועוד.

ההיבטים של התפתחות רגשית

אלו הם ההיבטים המשמעותיים והבולטים שמאפיינים ומעצבים התפתחות רגשית:

תלות רגשית:

קשורה בצורך שלנו בעזרה במצבים אמוציונליים- אנחנו מפגינים תלות רגשית כשאנחנו זקוקים לאדם אחר שיספק לנו עזרה רגשית, לעזור לנו, לתמוך בנו, לשמוח איתנו. אנחנו רוצים את האנשים הקרובים אלינו במצבים שבהם אנחנו טעונים ברגש כדי לחלוק איתם את הרגש בין אם הוא חיובי או שלילי.

התלות הרגשית תקינה ונורמטיבית לחלוטין והיא חלק מהחיים הבינאישיים שלנו, אבל כאשר ישנה תלות רגשית מוגזמת או לחלופין הימנעות מתלות רגשית זה יכול להקשות על חיי האדם ועל היכולת שלו ליצור ולהיות בקשר עם אחרים.

אצל ילדים שהתלות הרגשית שלהם מאוד גדולה, יש נטייה לבקש מההורים לעשות עבורם דברים  לפעמים תלות התנהגותית תסתיר תלות רגשית. למשל: ילד שמבקש עזרה בשיעורי בית אבל הוא יודע את החומר והוא לא צריך את העזרה של ההורים, הוא זקוק ליחס- הצורך הוא רגשי הוא רק מסתתר מאחורי מה שמכונה, צורך אינסטרומנטלי.

הקשר עם ההורים:

ישנן סגנונות הורות שונים, שרוב ההורים נעים על הקשת שלהם: סגנון סמכותני, מתירני, וסמכותי. הורות סמכותית היא מנהיגותית. יש בה גבולות ודרישות לצד יכולת להוביל את הילד בצורה חיובית. תוצאות של סגנון ההורות הזה הן הטובות ביותר והן מולידות תפקוד רגשי וקוגניטיבי טוב אצל הילדים. [2]

אחת המשימות החשובות ביותר של ההורים היא התאמת התגובות ההוריות שלהם לפי מעברי החיים של הילדים. כך למשל בגילאי בית הספר המשימה היא לעבור למצב של שותפות על פני כפייה. ההורה צריך לתמרן מחדש בכל שלב חיים של הילד בהתאם למקום הרגשי בו הוא נמצא, לפעמים לשכנע ולפעמים להנהיג, לפעמים להציב את הגבולות.

ישנם פעולות לא יעילות שהורים נוטים לעשות, שכוללות הפעלת מניפולציות רגשיות על ילדים שאינן תורמות להתפחות הרגשית שלו. דוגמא: ילד שמכריחים ילד ללכת לבית ספר ואז הוא יעשה דווקא שיסלקו אותו, כאן יש שימוש בהפחדות זה לא יעיל ואין רווח לשני הצדדים.

תיווך רגשות לילדים צעירים:

חשוב מאד לתווך לילדים את הרגשות, להסביר להם במילים בהתאם לשלב ההתפתחותי מהו הרווח וההפסד שלהם, מה הם חווים ואיך הרגש שהם מביעים כרגע מכונה כל אלה תורמים להתפחות הרגשית של הילדים ולעיצוב של יכולות רגשיות גבוהות.

הבעת רגשות:

ילדים מעבירים את רגשותיהם באמצעות הבעות פנים, קולות ושפת גוף כבר מינקות. בשלבים מאוחרים יותר הילדים ייצרו קשרים חברתיים ויזכו לתמיכה ומענה מהאנשים הסובבים אותם. לתרבות יש תפקיד מכריע בביטוי והבנה של רגשות. בהדרגה הם לומדים לבטא רגשות במצב המתאים. לביטוי של רגש חיובי יש יותר סיכוי ליצור קשר חברתי עם ילדים, וביטוי של רגש שלילי פועל בדיוק ההפך. תינוקות נוטים יותר להגיב למבוגר שמשמיע קול חיובי.

קשרים עם קבוצת השווים:

ילדים מקיימים אינטראקציה זה עם זה בהיותם תינוקות על ידי התנהגויות של חקירה פשוטה למשל, בהייה או מגע בילד אחר. האינטראקציות החברתיות של תינוקות עם תינוקות אחרים הולכות ומשתכללות באופן הזה, ילדים לומדים לחקור את תחומי העניין שלהם על ידי קשר עם אחרים ולפתח אינטראקציה חברתית. קשר עם ילדים אחרים מלמד מיומנויות כמו, לחלוק, לשתף פעולה, להתחשב, לפתור בעיות ובניית בסיס לאמפתיה.

אבחון קשיי התפתחות רגשית

קשיים נפשיים אצל ילדים ובני נוער יכולים לכלול מספר רב של סוגי הפרעות רגשיות והתנהגותיות, כולל הפרעות כמו דיכאון, חרדות חברתיות או חרדה מסוגים אחרים, הפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם קשיים הקשורים למופנמות יתר, ביישנות או לחלופין החצנה ועוד. ישנן קשיי התנהגות שמקשים על אורח החיים וגורמים סבל לילד ולמשפחה כגון התקפי זעם, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התנגדות, שנחשבות להפרעות נפוצות בגילאי גן ובית ספר.

בין כל הדילמות שניצבות מול הורים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים השאלה האם התנהגותו של הילד מצדיקה הערכה מקיפה על ידי אנשי מקצוע, עשויה להיות המבלבלת מכולן. כל הורה רואה אחרת את המצב ובעל שיקול דעת שונה, למשל, ילדים בעלי התפרצויות מזג תכופות או שהורסים צעצועים עשויים להיראות כבעיה רצינית בעיני חלק מההורים, בעוד שאחרים רואים באותה התנהגות כמו הצהרת עצמאות או הצגת כישורי מנהיגות.

כל ילד מתמודד מדי פעם עם קשיים רגשיים, וכך גם מבוגרים. רגשות של עצב, אובדן או קיצוניות רגשית הם חלק מתהליך ההתבגרות. עימותים בין הורים וילדים גם הם בלתי נמנעים כאשר ילדים נאבקים בהורים בגיל ההתבגרות כדי לגבש את הזהות שלהם. אלו הם שינויים נורמליים בהתנהגות עקב גדילה והתפתחות. בעיות כאלה יכולות להיות שכיחות יותר בתקופות של שינוי במשפחה, כמו מוות של סבא וסבתא או בן משפחה, ילד חדש או מעבר דירה.

יש מקרים בהם הקושי הרגשי יכול לדעוך או להשתפר כי הוא קשור בתקופת מעבר או שינוי. במקרים אחרים ישנם קשיים רגשיים שאינם עוברים מעצמם, ואז כדאי לעבור הערכת מומחה ולקבל ליווי של יועץ או איש מקצוע אחר בתחום בריאות הנפש שיכול לסייע לילדים לפתח יכולות הסתגלות רגשית טובה יותר, לווסת רגשות והתנהגות ולהצליח להשתלב טוב יותר בחברה.

לסיכום

לא רק ילדים, גם מבוגרים נאבקים ברגשותיהם, בהבעתם ובניהול שלהם. תהליך ההתפתחות הרגשי אינו קו ישר. ילדים שמקבלים מהוריהם כלים טובים לניהול רגשי בעלי סיכוי טוב יותר להתפתח בצורה בריאה, ולחיות ברווחה נפשית. בשורה התחתונה, חשוב לעזור לילדים למצוא את הכלים הדרושים להם כדי למצוא רווחה רגשית.

מכון חיבורים מונה מטפלים מוכשרים ומנוסים במתן טיפול רגשי לילדים והדרכת הורים. כל המטפלים בעלי הכשרה אקדמית מתקדמת ונסיון קליני עשיר. מוזמנים לשתף ולהתייעץ תמיד.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.