התקה

תאר לך שאתה חוזר מהעבודה אחרי שיחת נזיפה מהבוס שלך. אתה מתמלא בכעס אך בוחר לשמור על איפוק מולו על מנת למנוע אי נעימות ופגיעה ביחסים שלכם.  כאשר אתה חוזר הביתה אתה מוצא עצמך כועס על הילדים בעוצמה גבוהה, על התנהגות לא נאותה.  סביר להניח שהאירוע עצמו שהתרחש מול הילדים היה יחסית זניח או חסר משמעות, אך אתה היית זקוק לפורקן. בעצם הכעס ששמרת בתוכך על הבוס סוף סוף השתחרר, אך בדרך עקיפה. ההשלכות של הכעס הזה על ילדך עשויות להיות לא פחות קשות מאשר אם היית מוציא את התסכול ישירות מול הבוס.

מי לא מכיר מקרוב סיטואציות כאלו ואחרות, יומיומיות? רגש עז של תסכול, כעס, אשמה שאנו מתקשים לבטא באופן ישיר מול האדם שהוביל להתעוררות רגשות אלו. במקום זאת, אנו משהים תגובה. הרגש נאגר בתוכנו ומחפש מקום מפלט, ובהזדמנות הראשונה שאנו מזהים כי הגענו למקום בטוח, הרגש יוצא. זה יכול להיות בסביבה הקרובה, כלפי בן/בת זוג, מול הילדים, מול אנשי שירות שבתת מודע לא מהווים עוברנו איום ממשי.

מנגנון הגנה מסוג התקה מופעל באופן תדיר על מנת לשמור על שקט נפשי והרחקה מרגשות מעוררי חרדה. אך במנגנון זה, הרגש לא באמת מושתק ומוצא מקום מפלט בסיטואציה הראשונה שמזדמנת, כלפי גורם שלישי שלרוב לא יהיה קשור לרגש המקורי שעלה בנו. חשוב להכירו ולהיות מודעים אליו כאשר אנו עושים בו שימוש. בצורה כזו נוכל לשלוט יותר על עצמנו ועל ‘חפים מפשע’ סביבנו.

מהי התקה?

התקה זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי . מנגנוני ההגנה באדם הן אסטרטגיות לא מודעות המסייעות לנו להתמודד עם רגשות מאיימים. במנגנון ההגנה מסוג זה, אדם עצור מלבטא רגש מול אדם אחר, אך הוא עלול להתבטא כלפי גורם שלישי שלא קשור באמת לאותו רגש שהתעורר. כך למשל, אדם שננזף בעבודה על ידי הבוס ואין לו אפשרות להביע את התסכול אל מול הבוס- המקור הראשוני שחולל את הרגש, חוזר הביתה ומוציא את כעסו על ילדיו.

מאפייני תגובת התקה

מנגנוני הגנה נפוצים מאוד ולרוב מסייעים לנו לתפקד באופן תקין בחיי היום יום. התקה מסייעת לנו לנתב רגשות שעשויים להיות מזיקים או לא מקובלים למקומות פרודוקטיביים ויעילים יותר. באופן כללי, שימוש במנגנוני הגנה ברמה מסוימת מסייעת לנו לווסת רגשות שליליים ולנהל רמות חרדה ומתח. התקה מסייעת לנו לשמור על תחושת הערך העצמי שלנו ולמתן לחץ. כאשר אנו נוטים להסתמך על מנגנוני הגנה באופן תדיר, הדבר עשוי לעכב התפתחות אישית, לפגוע במערכות יחסים ובתפקוד היום יומי.

ישנם מספר גורמים העשויים להשפיע על הופעת מנגנון התקה

• גיל– ילדים צעירים נוטים יותר להשתמש במנגנון זה. תופעה שכיחה לראות ילד שמביע כעס או תסכול כלפי האחים או ההורים כתוצאה מאירוע שהתרחש מול אנשים זרים (מורה, גננת, חבר/ה..)
• עוצמה– רגשות עוצמתיים במיוחד ולא מקובלים עשויים להתבטא במנגנון התקה. כך למשל, רצון עז להכות מישהו או לקלל עשויים להתחלף בצעקות רמות על קרוב משפחה.
• תדירות– רובנו חווינו את התחושה של “פריקה רגשית” על אדם שלא באמת אשם או קשור למקור הרגש שלנו. עם זאת, כאשר הדבר קורה לעיתים תכופות ומהווה בסיס עיקרי בהתמודדות שלנו עם רגשות קשים הדבר עשוי לפגוע בתפקוד, במערכות היחסים שלנו עם האנשים החשובים לנו ולעורר מצוקה פסיכולוגית.

איך עובד המנגנון של התקה?

מוחנו פועל בדרכים שונות על מנת להפחית חרדה ולחזור לאיזון, גם בדרכים מודעות וגם בדרכים לא מודעות. על אף שלרוב איננו חשים באופן מודע כי סיטואציות מסוימות, אנשים או רגשות מאיימים עלינו, בלא- מודע מתקיים עולם שלם של אזורים הנחווים כמסוכנים ומעוררי חרדה. כאשר מנגנון ההגנה מסוג התקה נכנס לפעולה, הנפש שלנו קולטת שהמקור המערער מאיים ותגובה אליו עשויה להיות מסוכנת מאוד. על כן, אנו נמנעים מלהגיב ומוצאים מקור אחר, פחות מאיים ובטוח יותר לפרוק את הרגשות השליליים שהצטברו.

ההשלכות

להתקה עשויות להיות השפעות נרחבות:

• בעיות במערכות יחסים– אדם אשר מסתמך באופן תדיר על מנגנון הגנה זה עשוי להרחיק מעצמו אנשים קרובים. לאורך זמן קשרי משפחה, חברות וזוגיות עלולים להיפגע .
• סטיגמה– במצב כזה, אדם יכול להכליל את הכעס שלו על קבוצה מסוימת של אנשים. כך למשל, באם הבוסית שלו נזפה בו הוא עשוי לכעוס באופן כללי על נשים שנמצאות בתפקידים בכירים.
• “שעיר לעזאזל”– אנשים יכולים להאשים אחרים, בקנה מידה פרטי או חברתי- גדול יותר בנושאים שונים. בעקבות הקושי להתמודד עם רגשות שליליים במקום מסוים, האדם מוצא מישהו חיצוני- שבאופן קבוע אשם בבעיותיו וקשייו.
• ביטויי רגש לא הולמים ומעגל של זעם– הרגשות הלא מדוברים, אשר מובילים למנגנון ההגנה לרוב יתבטאו בהתפרצויות זעם וכעס לא פרופורציונליים. שימוש במנגנון זה עשוי להוביל לתגובת שרשרת ומעגל של כעס בסביבתו של האדם. כך למשל אדם הכועס על אשתו, יכול לחוות כעס על עצמו לאחר מכן. בעקבות האווירה הכעוסה, עצבנות מתעוררת גם אצל הילדים אשר בחזרה יכול לעורר כעס אצל אותו אדם, וחוזר חלילה.

הקשר בין התקה וחלימת חלומות

התקה יכולה להתבטא גם באמצעות חלימת חלומות. במצב זה, האדם אשר פוגש באופן לא מודע בתוכן או סיטואציה המעוררת בו רגשות לא הולמים או מאיימים, עשוי לחלום באמצעות תכנים עדינים ומוסווים על אותו דחף או רגש שמתעורר בתוכו. מצב זה עשוי להיות מבלבל מאחר והרגש מודחק בעקבות ניסיון להגן על האדם ובכך רגשות משמעותיים עשויים להראות שוליים בחלום, ואילו אלמנטים זוטרים עשויים לקבל מקום משמעותי בחלום. כך למשל, אדם החולם כי הוא יוצא עם הבת של המרצה שלו. על ידי פירוש חלומות ניתן יהיה לחשוב על אפשרות כי החלום מבטא צורה מעודנת רגש של משיכה למרצה שלו.

התמודדות עם התקה

באופן כללי ההתמודדות עם שימוש יתר במנגנוני הגנה נעשה לרוב על ידי הגברת המודעות האישית לרגשות ולדפוסי התנהגות. ניתן לנסות לעשות תהליך אישי של חקירה, איתור וזיהוי רגשות דרך התנהגויות לא הולמות ועבודת עצמית, אך הדבר עשוי להיות מאתגר למדיי מאחר ומדובר במנגנון הגנה לא מודע המתעורר אל מול תכנים שלא פעם קשה לנו לפגוש ולהודות בהם ביננו לבין עצמנו. על כן, הדרך הטובה ביותר להגברת המודעות לנקודות עיוורות של עצמנו היא דרך עבודה עם אדם אחר. זה יכול להיות מול בן או בת הזוג, מול הורה המסוגלים להיות כנים איתנו ולשקף לנו את מה שהם רואים ומרגישים וזה יכול להיעשות בצורה מקצועית יותר מול או בלוויית מטפל. במידה ואתם חשים כי ההתנהגות שלכם מערערת את מערכות היחסים, כעסכם לא תמיד מוצדק או יוצא במקומות שלא רציתם ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי. המטפל יכול לסייע לך דרך הערכה ושיקוף של מקומות שקשה לשים לב אליהם באופן עצמי. דרך התנהגויות ודרכי התמודדות שתביא לחדר הטיפולים המטפל יוכל לשמוע ולסייע להאיר את האזורים הלא מעובדים, ולסייע לך להתמודד עימם בצורה בריאה ומיטיבה יותר.

לסיכום

מנגנון התקה הוא אחד ממגוון מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שיש לנו כבני אדם. מנגנוני הגנה נועדו לשמור עלינו מפני יציאה מאיזון והתמודדות עם רגשות מעוררי חרדה. הפעלת המנגנון נעשית לרוב באופן לא מודע. בטיפול פסיכולוגי, השאיפה היא להגביר את המודעות הפנימית שלך, לאפשר מרחב בטוח לחקירה עצמית וסיוע בהבנה מעמיקה של הרגש וההתנהגות. כחלק מהתהליך צפויה להתגבר המודעות למנגנוני ההגנה והשימוש בהם, בעקבות כך תחושת השליטה תוכל לחזור לידיים שלך. כאשר אנו מופעלים על ידי מנגנוני ההגנה אין הרבה מרווח בין הגירוי לתגובה. כלומר המוח מתמודד באופן מהיר דרך מנגנוני ההגנה המוכרים לו, מבלי להשאיר מקום לעצירה וחשיבה. הגברת המודעות לתהליכים נפשיים מסייעת לפתוח מרחב שהייה בין הגירוי לתגובה ולהרחיב את היכולת שלנו להתבונן על הרגשות השונים והדחף שמתעורר בעקבותיהם לפעולה. בעקבות השהייה, ההבנה וההיכרות עם התגובות האוטומטיות שלנו, ניתן להבין יותר את עצמנו, את הסביבה ולפעול מתוך התכווננות והקשבה לעצמנו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.