5 החושים שלנו הם ה”דלתות” למפגש עם העולם, דרכם אנו חוקרים ומגלים את עצמנו בתוכו, את גבולותינו, צרכינו, מה נעים לנו ומה פחות. תחושותינו יכולות להיות מקור לעונג אך גם לסבל ואלו מפעילים אצלנו תגובות רגשיות והתנהגותיות. כל אדם מצויד במנגנון של ויסות חושי שנועד לסנן ולווסת את מה שנקלט בחושים, אך מה קורה כאשר המנגנון הזה אינו מעביר את בצורה מספקת את המידע הנקלט או בצורה אינטנסיבית מדי? קשיים והפרעות בוויסות חושי יכולים להוביל לתגובות רגשיות עזות וקשיי ויסות רגשי שמשפיעים על ההתנהגות ועלולים לפגוע באורח החיים, מתי כדאי לטפל וכיצד? איך מאבחנים? התשובות בפנים.
הוויסות חושי הוא מנגנון נוירולוגי מולד שתפקידו לארגן את המידע הנקלט דרך החושים, לעבד אותו, להגיב בהתאם או לעשות בו שימוש יעיל באופן המותאם לגיל ולשלב התפתחותי. מערכת החושים מוצפת בגירויים באופן עקבי, תהליך הוויסות החושי משמש כ- “שומר הסף” המסנן את הגירויים שמגיעים למודעות שלנו, אם כל הזמן היינו מודעים לכל הגירויים בבת אחת לא היינו יכולים לתפקד כראוי. גירויים חושיים שעוברים למודעות שלנו אלו גירויים הרלוונטיים לתפקוד הנוכחי שלנו. תינוקות משכללים עם הזמן את יכולת הוויסות החושי על ידי חשיפה לגירויים שונים הם לומדים לווסת את עצמם טוב יותר ואף להתחיל לפתח העדפות, או סלידה מגירויים שונים, כמו טעמים או מגע של מים במקלחת.
הפרעה בתפקודו התקין של מערכת הוויסות החושי מוגדרת כמצב רפואי שניתן לאבחנה ושמו המקצועי SMD (Sensory modulation disorder), הפרעות וויסות חושי. שיעור המתמודדים עם ההפרעה הוא כ-15% מכלל אוכלוסיית הילדים כאשר התופעה נפוצה נפצים מאד בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ביטויים ותגובות של מי שסובל מליקויי ויסות חושי נעות על רצף רחב, כמו למשל עוררות יתר למשמע קול מסויים אך אדישות לגירוי אחר שיכול להיות אינטנסיבי אף הוא, משמעות הליקוי היא שאין איזון בוויסות החושי מה שגורם לתחושות שעולות בעקבות הגירוי להיות מציפות או חלשות מדי, לדוגמא ילד שזקוק למגע חזק מאד על מנת שיוכל לחוש את עצמו ואת האחר ונמצא בחיפוש מתמיד אחר מגע חזק. ליקויים בוויסות החושי עלולים לפגוע בתפקוד בתפקודי חיים שונים, בלימודים, תעסוקה, תפקודי חיים בסיסיים, קשיים בתכנון של תנועה פיזית, קושי בהתמודדות עם מעברים, קשיים באינטראקציות חברתיות ועוד.
חשוב לדעת שלא רק ילדים סובלים מליקויים אלו, ישנם מבוגרים המתמודדים אף הם עם קשיי וויסות חושי אך המחקר בתחום הזה איננו מספק לכן אין נתונים סטטיסטיים מדויקים וקיים מחסור במידע.
SMD מתחלק ל-3 סוגים:
א’ בן 3 והולך לגן רגיל במושב בו הוא גר, עוד בינקותו א’ היה מפגין חוסר שקט והיה מצוי בחיפוש מתמיד אחר גירויים, “היה נראה כאילו משעמם לו כל הזמן” מתארת האם. בנוסף, הייתה לא’ נטייה להתקל בדברים, והיה נראה שהוא מוסח דעת ולא מבחין במכשולים שבדרכו “הוא היה דופק את הראש בקיר בטעות כל הזמן” היה נראה שא’ כמעט ולא חש כאב כי לא נהג לבכות בעקבות היתקלויות אלו ובאופן כללי, המעיט בבכי. א’ התחיל לדבר יחסית מאוחר והחל לנשוך בשנה האחרונה. אמו מעידה כי עד לפני חצי שנה ההורים לא ראו את המצב כבעייתי מכיוון שזה גיל בו נשיכות הן דבר נורמטיבי. כאשר א’ הגיע לגן הנוכחי השנה, צצו קשיים חברתיים בתור מה שהיה נראה מהצד כסימנים לאגרסיביות, א’ היה מושך או דוחף ילדים אחרים ובאופן כללי משתמש במגע בעל עצימות גבוה. כמו כן, א’ מאד אוהב לשחק בבוץ ומים ונהנה להתלכלך, לגעת במרקמים שונים כמו חול וכדומה. כמו כן, א’ לעסוק בפעילויות בעלות אופי מסוכן ונראה כי אין בו פחד להתרחק מהאם, בזמן האחרון ההורים מתארים מקרים בהם א’ ממש “בורח” מהם והם מתקשים למצוא אותו (הם גרים במושב כפרי קטן). גננת הגן בעלת ותק רב, לא פעם ידעה לזהות קשיים של ילדים ואבחנתה התבררה כנכונה, גם במקרה הזה הגננת העלתה בפניי הורים את החשד שלה, כי לילד יש קשיי וויסות חושי ולאחר תצפית שערכה מאבחנת על א’ החשד התברר כמבוסס וההורים הופנו לטיפול של קלינאית תקשורת (בפן השפתי) ואבחון וטיפול של מרפאה בעיסוק כדי שיקבל את האבחנה והטיפול המתאים, בנוסף, האם הבינה את חשיבות הטיפול הרגשי במקביל לאלו ומחפשת לילד מענה טיפולי רגשי מתאים. א’ הוא ילד מלא חיים, סקרנות ושמחה ונראה שהוא רוצה “לטרוף” את הכל, עם זאת, צירוף הקושי השפתי להביע את עצמו באופן מובן ככל חברי קבוצת גילו בצירוף של מה שניכר קשיי ויסות חושי הגורמים לו להתנהגות שלפעמים הילדים האחרים מפרשים כאלימות והצקה שבהעדר תיווך מתאים גורמת לתסכול אצל א’ שמצטבר ובמצבי דחק גורם לו לכעס זעם והתנהגות שנראית אלימה. זו עלולה להיות הטרגדיה של ילד שחש לא מובן ונמצא באי הלימה לקבוצת השווים מבחינה תנועתית וסנסורית ולהוביל לקושי בוויסות הרגשי בהעדר תיווך חברתי וטיפול רגשי מתאים. ניכר שא’ עונה על ההגדרה של ילד בעל נטייה לחיפוש חושי אך ודאות תתקבל רק לאחר ביצוע האבחון.
גורמים שיכולים להוביל להתפתחות ההפרעה אינם חד משמעיים וכוללים מספר אפשרויות:
סימנים שיכולים להעיד על ההתמודדות הם בעלי ביטויים מגוונים וכוללים מנעד רחב של התנהגויות, חלק מההתנהגויות הן חיוביות ומסבות לילד עונג אך חלקם מסבות לו סבל. חשוב לציין שמדובר במנעד רחב וכי לא כל הגירויים יופיעו בהכרח אצל אותו ילד רק כי הוא אובחן בסוג הספציפי, לפעמים ישנה רגישות גבוהה לגירויים מסוימים סביב חוש מסויים וסביב חוש אחר דווקא ניכרת אדישות ותת רגישות. למשל, אדישות לרעשים עוצמתיים ואינטנסיביים אך רגישות קיצונית למרקמים באוכל. להלן סימנים עיקריים שבהופעתם כדאי לפנות לייעוץ ואבחון במידת הצורך:
מצבים של ויסות חושי לקוי יכולים לגרום לילד לחוש תסכול או בדידות בשל תחושה שאינו מתאים, שונה או חריג. במקרים רבים בשל חוסר מודעות או אבחנה נכונה המבוגרים מפרשים את התנהגותו של הילד המתמודד עם ההפרעה כאלים ואגרסיבי או לחלופין ביישן, או נמנע או “מפונק” מבלי להבין את הסיבה, והדבר יכול לגרום לילד לתסכול רב יותר. תהליך היכולת לוויסות רגשי מתפתח במקביל ובצמוד למנגנון הויסות החושי, היכולת לווסת להגיב באופן מווסת נבנית עם הגיל ועם החשיפה ההולכת וגוברת למצבים בהם הרצוי מתנגש עם המציאות כמו פרידה מההורים. אצל חלק מהילדים יש קשיים בוויסות הרגשי המתבטאים בתחושת הצפה רגשית אותה הם מתקשים להכיל ויש לכך ביטויים התנהגותיים שעלולים להיות בלתי סתגלניים ובלתי יעילים כמו אלימות והתפרצויות זעם או אצל ילדים צעירים יותר התקפי טנטרום. יש קשר הדוק בין קשיי ויסות חושי ורגשי, כאשר ילד חש הצפה חושית הדבר ישפיע מידית גם על הפן הרגשי וההתנהגותי, בפועל אין באמת הפרדה ביניהם ברמת החוויה של הילד. ילדים אשר מתמודדים עם קשיי ויסות חושי-רגשי נוטים להתקשות לתאר במילים את התחושות והחוויות שלהם והדבר משאיר אותם עוד יותר בלתי מובנים ומגביר את תחושת הבדידות, ילדים עלולים לפתח תפיסה לפיה העולם הוא מקום מפחיד, מאיים או מתסכל ולפרש את המצב כנגדו. עבור ילדים אלו השגרה יכולה להיות מאבק רגשי יום יומי, ועל מנת להגן על עצמם מפתחים עם הזמן דפוסים של נוקשות, חוסר רצון להיות חלק, להתמרד, רצון לשלוט בסביבתם, עיוניות ותוקפנות ובמקרים אחדים גם דפוסים חרדתיים.
צריך, ניתן ומומלץ לטפל, בצורה מקיפה ויפה שעה אחת קודם. אבחון וטיפול מוקדמים של בהפרעת ויסות חושי- רגשי עשויים למנוע היווצרות של דפוסי התנהגות ואישיות המתגבשים סביב ההפרעה ולמנוע סבל מיותר של ילדכם.
טיפול ואבחון קשיי ויסות חושיים נעשה על ידי מרפאה בעיסוק. אחרי שורה של כלי הערכה ואבחון מעמיקים, נבנית לילד תכנית טיפולית מתאימה. ריפוי בעיסוק שם דגש על הפן המערכתי ומערב את כל הגורמים הנוגעים לילד, כמו צוות הגן, ההורים, ומטפלים אחרים אם יש, יחד עובדים בשיתוף פעולה כדי לעשות עבור הילד את ההתאמות וההטרמות הנכונות בין אם זה לפני מעברים, תיווך רגשי וחברתי כדי לתת לילד מילים לתחושות ורגשות ולתווך בינו לבין הילדים על מנת שיחוש מובן והילדים יוכלו לקבל אותו בהבנה. כמו כן בעבודה הפרטנית המטפלת חושפת את הילד למגוון מרקמים ותחושות ופעילויות תנועתיות שונות הקשורות לחיזוק שיווי המשקל ותכנון תנועה, הכל בהתאם לצרכיו המשתנים.
לטיפול הרגשי ישנה חשיבות עצומה כאשר ישנם קשיי ויסות חושי. כפי שהסברנו קודם, אין באמת הפרדה בין חוויה רגשית לתחושתית, כאשר ישנה מצוקה או הצפה חושית כמובן שהדבר יקבל ביטוי רגשי. ריפוי בעיסוק נותן מענה הולם לאיזון של המנגנון העיבוד החושי על ידי חשיפה לגירויים שונים ותיווך של תחושה ורגש, אך יש לזכור כי מרפאה בעיסוק איננה מטפלת רגשית ואין לה את הכלים המתאימים לעבוד על הפן הרגשי עם הילד. מטפל רגשי יכול לתת לילד כלים רגשיים להתמודד עם הרגשות שלו, כל מטפל על גישתו.
טיפולי CBT עשויים להיות יעילים לטיפול בהפרעות וויסות חושי עבור ילדים בוגרים יותר. פרשנות של הדברים היא דבר מכריע אצל ילדים עם ויסות חושי לקוי, ילדים בעלי תגובתיות יתר יכולים חוש מאוימים מפני גירויים המעלים בהם רגשות עזים, למשל ילד אחר שנוגע חזק מדי והדבר יכול להתפרש כאקט תוקפני, בטיפולי CBT עובדים על הפן הזה. בנוסף, טיפולים מסוגים שונים המשתייכים לגל השלישי של CBT יכולים לסייע לילד לעבור תהליך של קבלה אל מול הרגשות שעולים בו וללמוד לווסת את הגוף שלו אם מתעוררת למשל חרדה, על ידי לימוד של דמיון מודרך ודרכים אחרות לווסת את המערכת כמו נשימות ומיינדפולנס.
עבור ילדים צעירים וגם באופן כללי, בכל גיל בו קיימת התמודדות עם קשיי ויסות, יכולים להתאים טיפול באומנות. טיפול באומנות מפגיש את הילד עם חוש המגע, הילד נחשף לחומרים שונים ממרקמים שונים. מעבר ליכולת של המטפל ללמוד המון על הילד דרך ההתנהלות שלו בחדר, בחירת החומר, או אי בחירה והימנעות מחומרים שונים המטפל יכול לעזור לילד בהקהיה חושית (לילדים בעלי תגובתיות יתר) לספק לילד הנאה חושית אותה הוא מחפש כל הזמן, המגע הישיר והבלתי אמצעי עם חומרים מכלכלים, אך לעשות את כל אלו תוך שהילד חש “שמור” ושיש מישהו שמתווך את המצב, מחזיק עבורו את המרחב, ומציב לו את הגבולות הבריאים, כך הילד יכול להרגיש מובן ובטוח. ילדים בעלי ויסות חושי לקוי שעוברים טיפול באומנות יכולים להפיק תועלת רבה על ידי יצירת חוויות נעימות ומעצימות שכן הטיפול באומנות משלב גם את הפן החושי והרגשי יחד ומאפשר עבודה על שניהם במקביל ועשיית אינטגרציות.
חשוב מאד לבנות עבור הילד תכנית טיפולית נכונה ומותאמת ביחד עם גורמי המקצוע תוך חשיבה משותפת ומעורבות של כלל הגורמים המעורבים והמטפלים בילד.
“מכון חיבורים” מובל על ידי צוות מטפלים הנבחר בקפידה ובו מוצעים טיפולים רגשיים שיכולים לתמוך בתהליך הנעשה בטיפולי ריפוי בעיסוק. מטפלי המכון מודעים לכך שהעבודה בליקויי ויסות חושי היא מערכתית, ועל כן ערוכים לעבודה בשיתוף אל מול הגורמים המטפלים האחרים המעורבים. אנו זמינים לתת לכם מעטפת טובה ומציעים מגוון טיפולים שיתמכו יחזקו וישפרו את תפקודו של הילד ואיכות חייו.
hiburim
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
