ויסות חושי והפרעת ויסות חושי SMD

תוכן עניינים

5 החושים שלנו הם ה”דלתות” למפגש עם העולם, דרכם אנו חוקרים ומגלים את עצמנו בתוכו, את גבולותינו, צרכינו, מה נעים לנו ומה פחות. תחושותינו יכולות להיות מקור לעונג אך גם לסבל ואלו מפעילים אצלנו תגובות רגשיות והתנהגותיות. כל אדם מצויד במנגנון של ויסות חושי שנועד לסנן ולווסת את מה שנקלט בחושים, אך מה קורה כאשר המנגנון הזה אינו מעביר את בצורה מספקת את המידע הנקלט או בצורה אינטנסיבית מדי? קשיים והפרעות בוויסות חושי יכולים להוביל לתגובות רגשיות עזות וקשיי ויסות רגשי שמשפיעים על ההתנהגות ועלולים לפגוע באורח החיים, מתי כדאי לטפל וכיצד? איך מאבחנים? התשובות בפנים.

מהו וויסות חושי?

הוויסות חושי הוא מנגנון נוירולוגי מולד שתפקידו לארגן את המידע הנקלט דרך החושים, לעבד אותו, להגיב בהתאם או לעשות בו שימוש יעיל באופן המותאם לגיל ולשלב התפתחותי. מערכת החושים מוצפת בגירויים באופן עקבי, תהליך הוויסות החושי משמש כ- “שומר הסף” המסנן את הגירויים שמגיעים למודעות שלנו, אם כל הזמן היינו מודעים לכל הגירויים בבת אחת לא היינו יכולים לתפקד כראוי. גירויים חושיים שעוברים למודעות שלנו אלו גירויים הרלוונטיים לתפקוד הנוכחי שלנו. תינוקות משכללים עם הזמן את יכולת הוויסות החושי על ידי חשיפה לגירויים שונים הם לומדים לווסת את עצמם טוב יותר ואף להתחיל לפתח העדפות, או סלידה מגירויים שונים, כמו טעמים או מגע של מים במקלחת.

מה המשמעות של קשיים בוויסות חושי?

הפרעה בתפקודו התקין של מערכת הוויסות החושי מוגדרת כמצב רפואי שניתן לאבחנה ושמו המקצועי SMD (Sensory modulation disorder), הפרעות וויסות חושי. שיעור המתמודדים עם ההפרעה הוא כ-15% מכלל אוכלוסיית הילדים כאשר התופעה נפוצה נפצים מאד בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ביטויים ותגובות של מי שסובל מליקויי ויסות חושי נעות על רצף רחב, כמו למשל עוררות יתר למשמע קול מסויים אך אדישות לגירוי אחר שיכול להיות אינטנסיבי אף הוא, משמעות הליקוי היא שאין איזון בוויסות החושי מה שגורם לתחושות שעולות בעקבות הגירוי להיות מציפות או חלשות מדי, לדוגמא ילד שזקוק למגע חזק מאד על מנת שיוכל לחוש את עצמו ואת האחר ונמצא בחיפוש מתמיד אחר מגע חזק. ליקויים בוויסות החושי עלולים לפגוע בתפקוד בתפקודי חיים שונים, בלימודים, תעסוקה, תפקודי חיים בסיסיים, קשיים בתכנון של תנועה פיזית, קושי בהתמודדות עם מעברים, קשיים באינטראקציות חברתיות ועוד.

חשוב לדעת שלא רק ילדים סובלים מליקויים אלו, ישנם מבוגרים המתמודדים אף הם עם קשיי וויסות חושי אך המחקר בתחום הזה איננו מספק לכן אין נתונים סטטיסטיים מדויקים וקיים מחסור במידע.

 

אילו סוגי ליקויים קיימים?

SMD מתחלק ל-3 סוגים:

  1. תגובתיות יתר לגירוי חושי: גירויים הנתפסים בקרב אדם ממוצע כניטרליים, יכולים להחוות אצל אלו בעלי תגובתיות יתר כגירויים המעוררים אי נוחות עד עצבנות, , גירוד, מטרד ואפילו כאב, תגובתם עוצמתית וחזקה ונמשכת זמן יותר ארוך מתגובה של אחרים לגירויים תחושתיים לא נעימים. לרוב יש לגריית היתר השלכות רגשיות ורצון להימנע מהגירוי מעורר הסלידה.  דוגמאות אפשריות הן סלידה ממרקמים שונים במזון או חרדה מרעשים מסוימים (לפעמים מגיע יחד עם מיסופוניה או פונופוביה).
  2. תת תגובתיות לגירוי חושי: מי שמתמודד עם תת גרייה חושית נמצא בקצה השני של המנעד וחש גירויים בעוצמה נמוכה מאד. דרוש למתמודדים עם סוג זה גירוי בעוצמה חזקה על מנת שיחושו אותו. כלפי חוץ זה נראה שהם איטיים להגיב אדישים או מתעלמים מגירוי שאצל אחרים יחווה עוצמתי יותר.
  3. חיפוש חושי: מדובר בילדים או מבוגרים הנמצאים בחיפוש מתמיד אחר גירויים חושיים בעלי אופי מגוון, עוצמתי וממושך, הם סקרנים וערניים לסביבתם ונראה שהם חווים חוסר סיפוק ותרים אחר הגירוי המרגש הבא. גירויים אלו עוזרים להם להרגיש את עצמם וגבולותיהם. סוג זה מוגדר על ידי חלק מהחוקרים כהתנהגות מפצה שניתן לזהות אצל שני הסוגים מעלה.

מקרה לדוגמא והמחשה

א’ בן 3 והולך לגן רגיל במושב בו הוא גר, עוד בינקותו א’ היה מפגין חוסר שקט והיה מצוי בחיפוש מתמיד אחר גירויים, “היה נראה כאילו משעמם לו כל הזמן” מתארת האם. בנוסף, הייתה לא’ נטייה להתקל בדברים, והיה נראה שהוא מוסח דעת ולא מבחין במכשולים שבדרכו “הוא היה דופק את הראש בקיר בטעות כל הזמן” היה נראה שא’ כמעט ולא חש כאב כי לא נהג לבכות בעקבות היתקלויות אלו ובאופן כללי, המעיט בבכי. א’ התחיל לדבר יחסית מאוחר והחל לנשוך בשנה האחרונה. אמו מעידה כי עד לפני חצי שנה ההורים לא ראו את המצב כבעייתי מכיוון שזה גיל בו נשיכות הן דבר נורמטיבי.  כאשר א’ הגיע לגן הנוכחי השנה, צצו קשיים חברתיים בתור מה שהיה נראה מהצד כסימנים לאגרסיביות, א’ היה מושך או דוחף ילדים אחרים ובאופן כללי משתמש במגע בעל עצימות גבוה. כמו כן, א’ מאד אוהב לשחק בבוץ ומים ונהנה להתלכלך, לגעת במרקמים שונים כמו חול וכדומה. כמו כן, א’ לעסוק בפעילויות בעלות אופי מסוכן ונראה כי אין בו פחד להתרחק מהאם, בזמן האחרון ההורים מתארים מקרים בהם א’ ממש “בורח” מהם והם מתקשים למצוא אותו (הם גרים במושב כפרי קטן). גננת הגן בעלת ותק רב, לא פעם ידעה לזהות קשיים של ילדים ואבחנתה התבררה כנכונה, גם במקרה הזה הגננת העלתה בפניי הורים את החשד שלה, כי לילד יש קשיי וויסות חושי ולאחר תצפית שערכה מאבחנת על א’ החשד התברר כמבוסס וההורים הופנו לטיפול של קלינאית תקשורת (בפן השפתי)  ואבחון וטיפול של מרפאה בעיסוק כדי שיקבל את האבחנה והטיפול המתאים, בנוסף, האם הבינה את חשיבות הטיפול הרגשי במקביל לאלו ומחפשת לילד מענה טיפולי רגשי מתאים. א’ הוא ילד מלא חיים, סקרנות ושמחה ונראה שהוא רוצה “לטרוף” את הכל, עם זאת, צירוף הקושי השפתי להביע את עצמו באופן מובן ככל חברי קבוצת גילו בצירוף של מה שניכר קשיי ויסות חושי הגורמים לו להתנהגות שלפעמים הילדים האחרים מפרשים כאלימות והצקה שבהעדר תיווך מתאים גורמת לתסכול אצל א’ שמצטבר ובמצבי דחק גורם לו לכעס זעם והתנהגות שנראית אלימה. זו עלולה להיות הטרגדיה של ילד שחש לא מובן ונמצא באי הלימה לקבוצת השווים מבחינה תנועתית וסנסורית ולהוביל לקושי בוויסות הרגשי בהעדר תיווך חברתי וטיפול רגשי מתאים. ניכר שא’ עונה על ההגדרה של ילד בעל נטייה לחיפוש חושי אך ודאות תתקבל רק לאחר ביצוע האבחון.

מה הגורמים האפשריים ליצירת קשיי ויסות חושי?

גורמים שיכולים להוביל להתפתחות ההפרעה אינם חד משמעיים וכוללים מספר אפשרויות:

  • גנטיקה, הפרעה שעוברת בתורשה
  • מצב רפואי טרם הלידה כגון נטילת תרופות, הרעלה או וירוסים.
  • מצב רפואי שנוצר לאחר הלידה אצל הילוד כמו זיהום.
  • פגות
  • טראומה שקרתה במהלך הלידה כמו ניתוח או חוסר חמצן.

אילו מאפיינים יכולים להעיד על קושי בוויסות החושי?

סימנים שיכולים להעיד על ההתמודדות הם בעלי ביטויים מגוונים וכוללים מנעד רחב של התנהגויות, חלק מההתנהגויות הן חיוביות ומסבות לילד עונג אך חלקם מסבות לו סבל. חשוב לציין שמדובר במנעד רחב וכי לא כל הגירויים יופיעו בהכרח אצל אותו ילד רק כי הוא אובחן בסוג הספציפי, לפעמים ישנה רגישות גבוהה לגירויים מסוימים סביב חוש מסויים וסביב חוש אחר דווקא ניכרת אדישות ותת רגישות. למשל, אדישות לרעשים עוצמתיים ואינטנסיביים אך רגישות קיצונית למרקמים באוכל. להלן סימנים עיקריים שבהופעתם כדאי לפנות לייעוץ ואבחון במידת הצורך:

תת תגובתיות:

  • רצון להתלכלך, להיות במגע עם חומרים כולל ללכת יחף, מגע עם האדמה.
  • תת רגישות לטמפרטורות חמות או קרות מדי
  • אוהבים מזון בעל טעם חזק
  • מתקשים לגעת באופן עדין באחרים, לווסת את עוצמת המגע שלהם, ובפרט חיות וילדים אחרים.
  • אוהבים מאד פעילויות עצימות ואינטנסיביות כמו להסתובב קרוסלה במהירות רבה, לטפס ולחוות “אקסטרים” ותחושת סכנה.
  • תת רגישות לכאב
  • צריכים מגע עצים כמו חיבוק חזק מההורים ונוטים לבקש אותו.

תגובתיות יתר:

  • קושי עם סוגי מגע מסוימים
  • תחושות אי נוחות ורתיעה מלבישת בגדים בעלי מרקמים מסוימים, לרוב מרקם גס ומחוספס או עוקצני, או תחושה מטרידה סביב גירוי שונים הבאים במגע עם הגוף כמו הפתקית בבגד.
  • גירויים שנראים לאחרים פעוטים יכולים להטריד אותם מאד
  • מביעים סלידה וגועל ממרקמי אוכל שונים כמו מרקמים “חוליים” צמיגיים וכדומה. כמו כן רגישים מאד למגע של מאכלים שונים בצלחת אחד בשני.
  • רגישות גבוהה לרעשים חזקים ורפפיטטבים, עוררות וחרדה ובהלה מהם.
  • רגישות גבוהה מאד לריחות חזקים, גם אלו שלאחרים הם נעימים.

מהן ההשלכות הרגשיות של קשיי ויסות חושי?

מצבים של ויסות חושי לקוי יכולים לגרום לילד לחוש תסכול או בדידות בשל תחושה שאינו מתאים, שונה או חריג. במקרים רבים בשל חוסר מודעות או אבחנה נכונה המבוגרים מפרשים את התנהגותו של הילד המתמודד עם ההפרעה כאלים ואגרסיבי או לחלופין ביישן, או נמנע או “מפונק” מבלי להבין את הסיבה, והדבר יכול לגרום לילד לתסכול רב יותר. תהליך היכולת לוויסות רגשי מתפתח במקביל ובצמוד למנגנון הויסות החושי, היכולת לווסת להגיב באופן מווסת נבנית עם הגיל ועם החשיפה ההולכת וגוברת למצבים בהם הרצוי מתנגש עם המציאות כמו פרידה מההורים. אצל חלק מהילדים יש קשיים בוויסות הרגשי המתבטאים בתחושת הצפה רגשית אותה הם מתקשים להכיל ויש לכך ביטויים התנהגותיים שעלולים להיות בלתי סתגלניים ובלתי יעילים כמו אלימות והתפרצויות זעם או אצל ילדים צעירים יותר התקפי טנטרום. יש קשר הדוק בין קשיי ויסות חושי ורגשי, כאשר ילד חש הצפה חושית הדבר ישפיע מידית גם על הפן הרגשי וההתנהגותי, בפועל אין באמת הפרדה ביניהם ברמת החוויה של הילד. ילדים אשר מתמודדים עם קשיי ויסות חושי-רגשי נוטים להתקשות לתאר במילים את התחושות והחוויות שלהם והדבר משאיר אותם עוד יותר בלתי מובנים ומגביר את תחושת הבדידות, ילדים עלולים לפתח תפיסה לפיה העולם הוא מקום מפחיד, מאיים או מתסכל ולפרש את המצב כנגדו. עבור ילדים אלו השגרה יכולה להיות מאבק רגשי יום יומי, ועל מנת להגן על עצמם מפתחים עם הזמן דפוסים של נוקשות, חוסר רצון להיות חלק, להתמרד, רצון לשלוט בסביבתם, עיוניות ותוקפנות ובמקרים אחדים גם דפוסים חרדתיים.

האם ניתן לטפל וכיצד?

צריך, ניתן ומומלץ לטפל, בצורה מקיפה ויפה שעה אחת קודם. אבחון וטיפול מוקדמים של בהפרעת ויסות חושי- רגשי עשויים למנוע היווצרות של דפוסי התנהגות ואישיות המתגבשים סביב ההפרעה ולמנוע סבל מיותר של ילדכם.

ריפוי בעיסוק

טיפול ואבחון קשיי ויסות חושיים נעשה על ידי מרפאה בעיסוק. אחרי שורה של כלי הערכה ואבחון מעמיקים, נבנית לילד תכנית טיפולית מתאימה. ריפוי בעיסוק שם דגש על הפן המערכתי ומערב את כל הגורמים הנוגעים לילד, כמו צוות הגן, ההורים,  ומטפלים אחרים אם יש, יחד עובדים בשיתוף פעולה כדי לעשות עבור הילד את ההתאמות וההטרמות הנכונות בין אם זה לפני מעברים, תיווך רגשי וחברתי כדי לתת לילד מילים לתחושות ורגשות ולתווך בינו לבין הילדים על מנת שיחוש מובן והילדים יוכלו לקבל אותו בהבנה. כמו כן בעבודה הפרטנית המטפלת חושפת את הילד למגוון מרקמים ותחושות ופעילויות תנועתיות שונות הקשורות לחיזוק שיווי המשקל ותכנון תנועה, הכל בהתאם לצרכיו המשתנים.

טיפול רגשי

לטיפול הרגשי ישנה חשיבות עצומה כאשר ישנם קשיי ויסות חושי. כפי שהסברנו קודם, אין באמת הפרדה בין חוויה רגשית לתחושתית, כאשר ישנה מצוקה או הצפה חושית כמובן שהדבר יקבל ביטוי רגשי. ריפוי בעיסוק נותן מענה הולם לאיזון של המנגנון העיבוד החושי על ידי חשיפה לגירויים שונים ותיווך של תחושה ורגש, אך יש לזכור כי מרפאה בעיסוק איננה מטפלת רגשית ואין לה את הכלים המתאימים לעבוד על הפן הרגשי עם הילד. מטפל רגשי יכול לתת לילד כלים רגשיים להתמודד עם הרגשות שלו, כל מטפל על גישתו.

 CBT

טיפולי CBT עשויים להיות יעילים לטיפול בהפרעות וויסות חושי עבור ילדים בוגרים יותר. פרשנות של הדברים היא דבר מכריע אצל ילדים עם ויסות חושי לקוי, ילדים בעלי תגובתיות יתר יכולים חוש מאוימים מפני גירויים המעלים בהם רגשות עזים, למשל ילד אחר שנוגע חזק מדי והדבר יכול להתפרש כאקט תוקפני, בטיפולי CBT עובדים על הפן הזה. בנוסף, טיפולים מסוגים שונים המשתייכים לגל השלישי של CBT יכולים לסייע לילד לעבור תהליך של קבלה אל מול הרגשות שעולים בו וללמוד לווסת את הגוף שלו אם מתעוררת למשל חרדה, על ידי לימוד של דמיון מודרך ודרכים אחרות לווסת את המערכת כמו נשימות ומיינדפולנס.

טיפול באמצעות אומנות

עבור ילדים צעירים וגם באופן כללי, בכל גיל בו קיימת התמודדות עם קשיי ויסות, יכולים להתאים טיפול באומנות. טיפול באומנות מפגיש את הילד עם חוש המגע, הילד נחשף לחומרים שונים ממרקמים שונים. מעבר ליכולת של המטפל ללמוד המון על הילד דרך ההתנהלות שלו בחדר, בחירת החומר, או אי בחירה והימנעות מחומרים שונים המטפל יכול לעזור לילד בהקהיה חושית (לילדים בעלי תגובתיות יתר) לספק לילד הנאה חושית אותה הוא מחפש כל הזמן, המגע הישיר והבלתי אמצעי עם חומרים מכלכלים, אך לעשות את כל אלו תוך שהילד חש “שמור” ושיש מישהו שמתווך את המצב, מחזיק עבורו את המרחב, ומציב לו את הגבולות הבריאים, כך הילד יכול להרגיש מובן ובטוח. ילדים בעלי ויסות חושי לקוי שעוברים טיפול באומנות יכולים להפיק תועלת רבה על ידי יצירת חוויות נעימות ומעצימות שכן הטיפול באומנות משלב גם את הפן החושי והרגשי יחד ומאפשר עבודה על שניהם במקביל ועשיית אינטגרציות.

חשוב מאד לבנות עבור הילד תכנית טיפולית נכונה ומותאמת ביחד עם גורמי המקצוע תוך חשיבה משותפת ומעורבות של כלל הגורמים המעורבים והמטפלים בילד.

“מכון חיבורים” מובל על ידי צוות מטפלים הנבחר בקפידה ובו מוצעים טיפולים רגשיים שיכולים לתמוך בתהליך הנעשה בטיפולי ריפוי בעיסוק. מטפלי המכון מודעים לכך שהעבודה בליקויי ויסות חושי היא מערכתית, ועל כן ערוכים לעבודה בשיתוף אל מול הגורמים המטפלים האחרים המעורבים. אנו זמינים לתת לכם מעטפת טובה ומציעים מגוון טיפולים שיתמכו יחזקו וישפרו את תפקודו של הילד ואיכות חייו.

 

 

 

 

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן