זוגיות אחרי לידה

לידת תינוק היא אחד מהמאורעות המרגשים בחיים, אך לצידה עשויים להתעורר גם אתגרים רבים.

הזוגיות היא אחד מתחומי החיים שמושפעים בצורה המשמעותית ביותר מהצטרפות תינוק חדשה למשפחה, הצטרפות התינוק החדש מייצרת קרבה ושותפות גורל, אך עלולה ליצור גם עומס ונפרדות שעשויים להביא למשבר.

אילו השפעות יש ללידה על כל אחד מהשניים בנפרד וכזוג? איך הופכים לידה לאירוע מקרב זוגית? הכל במאמר.

מה קורה בזוגיות אחרי לידה?

לידה נחשבת לרוב לאירוע משמעותי ומורכב שיש לו השפעה ניכרת על הזוגיות.

נתונים סטטיסטיים מדברים על כך ששני שלישים מהזוגות מוצאים שאיכות הקשר שלהם יורדת תוך שלוש שנים מרגע לידת התינוק, והירידה בשביעות הרצון מהזוגיות תלולה כמעט פי שניים עבור זוגות עם ילדים, בהשוואה לחבריהם חסרי הילדים.

רבות מדובר על שינויים משמעותיים אצל האשה, אשר זה עתה גופה, נפשה ועולמה השתנו בצורה רדיקאלית, ואף על הסיכון להתפתחות של דיכאון אחרי לידה והשפעתו על התא המשפחתי כולו.

העומס שנוצר בעקבות הצורך לטפל ביצור קטן וחסר ישע, בנוסף לשינויים המשמעותיים שחווים בני הזוג כל אחד בתוכו, מייצר עומס גם על הישות הזוגית.

פעמים רבות למערכת הזוגית נכנסים מתחים ותסכולים, אשר נובעים מפערים בציפיות ובתפיסות.

אמנם ברור לכולנו כי השינוי שמתרחש בעקבות לידתו של תינוק חדש הוא בלתי נמנע, אך אין זה מחייב שיהיו סערות וטלטלות בקשר. זוגות אשר מצליחים לתקשר בצורה פתוחה וישירה על האתגרים האישיים ועל הצרכים של כל אחד מבני הזוג, בדרך כלל מסוגלים למנף את מה שנוטים לתייג כ”משבר” לצמיחה והתפתחות של הזוגיות.

הגורמים לבעיות בזוגיות אחרי לידה

שינויים הורמונליים אצל האישה

ההורמונים הם אלו שמשחקים תפקיד ראשי בתהליך ההיריון והלידה. עוד כששני הקווים צצים בבדיקת ההיריון, הגוף כבר חווה שינוי הורמונאלי אדיר.
מרגע ההתעברות שילוב של הורמונים (HCG, פרוגסטרון, אוקסיטוצין, רילקסין) מתחיל לאותת לגוף שלך להפסיק את המחזור החודשי הבא וליצור את מקבץ התאים לעובר קטן. ההורמונים האלו מתבטאים לעתים בתסמינים פיזיים כמו בחילות, עייפות ורגישות בשדיים.

ההורמונים, שהיו בשיא במהלך ההיריון, תוך שעות ספורות מהלידה צונחים בצורה דראסטית.
כתוצאה מהצניחה של רמות הפרוגסטרון והאסטרוגן לאחר הלידה עשויה להתרחש תופעה הנקראת “הבייבי בלוז”, מונח המשמש לעתים קרובות לתיאור הרגשה ירודה או נמוכה בשבועות שלאחר הלידה.
במקרים קיצוניים עשוי להתפתח ה”בייבי בלוז” לדיכאון לאחר לידה ולהשפיע על האישה ועל הזוגיות לאורך זמן.

הזנחת הזוגיות לטובת הטיפול בתינוק החדש

באופן טבעי, לידת תינוק משנה את מערך היחסים הזוגי ואת חלוקת המשאבים של כל אחד מהשניים.

התינוק שבא לעולם הופך להיות מרכז עולמם של ההורים ולכן באופן טבעי הפוקוס מהיחסים עובר לגידול הילד. יכולה להופיע הרבה תשישות וחוסר פניות לדברים אחרים.

במידה ויש ילדים נוספים בבית, העומס הולך וגדל ולרוב דורש מבני הזוג להתפצל במירב הפעילויות היומיות.

בתרבויות מסוימות, כמו בתרבות המערבית, ההורות נתפסת כהמשכיות טבעית של הזוגיות, ותפיסה זו לעתים גורמת לבני הזוג להזניח את הזוגיות ולהשקיע את כל כולם בתפקידם כהורים.

בנוסף, לעתים הסימביוזה הטבעית שנוצרת בין האם לתינוק, היא זו שגורמת לה לשקוע בטיפול בתינוק, וליצור אצל בן הזוג תחושה ש”הוא נשאר בחוץ” או סוג של קנאה שיכולים להעיב על הקשר, בייחוד כאשר אין יכולת לתקשר את זה כראוי.

פחד מאינטימיות לאחר הלידה

עבור אימהות טריות, המחשבה על אינטימיות מינית לאחר לידה יכולה לעורר הרבה רגשות, חלקם מורכבים ועלולה להתעורר רתיעה.  הריון ולידה הם תהליכים משמעותיים שדורשים לעתים התאוששות, פיזית ונפשית כאחד. לאחר לידה, ישנו תהליך המאפשר חזרה לחיבור לגוף ולמיניות, אשר עשוי להרגיש כמעט כמו מסע משלו.

מיניות לאחר לידה היא לא רק האקט המיני עצמו, זו אינטימיות רגשית ומחשבתית – הזוג מתבקש לא רק ללמוד מחדש לקיים יחסי מין, אלא לגלות מחדש את האינטימיות המשותפת. האתגר גדול אפילו יותר כיוון שכל אחד מבני הזוג עשוי לעבור בעצמו משבר פרטי ולהרגיש מרוחק מעצמו.
המרחק שנוצר בין בני הזוג בעקבות הלידה, השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים עשוי לדרוש זמן עד לצמצומו ובניית האינטימיות מחדש.

זוגיות לאחר לידה של ילד ראשון

רבים חווים את שהמעבר המשמעותי ביותר המעבר מזוג לשלישייה.
לידת הילד הראשון נחווית לרוב כמעבר קיצוני מאד, מחיים הממוקדים בצרכים האישיים והזוגיים, לחיים הממוקדים בתינוק ובצרכיו.
עד לפני רגע, הייתם זוג שיש לו שפע זמן יחדיו, לבילויים, לאינטימיות, ישנתם מצוין והיה לכם פנאי לשיחות וחלומות משותפים… נראה שהכל השתנה ברגע אחד. הגעתו של היצור הקטן הזה לחיים – משנה אותם.

תינוק חדש בבית עלול לצמצם כמעט לאפס את מרחב הזוגיות, כמעט כל השיח בבית הופך להיות סביב התינוק, כמעט כל המשימות של בני הזוג עוסקות בטיפול בתינוק. לקנות, לחטא, לרחוץ, להאכיל, להרדים, להרגיע…
לצד השמחה בהגיעו של התינוק החדש, בני הזוג עשויים לחוות עומס מריבוי המשימות ואף תחושה של תסכול מהמחסור בזמן אישי. לעתים מתווסף לחץ שקשור לשאלות שעולות לגבי הגידול הפיסי והרגשי של התינוק ועשויים להתעורר בלבול ופחדים. תחושות אלו טבעיות ומשותפות להורים רבים, אך כאשר לא מקבלות תשומת לב ולא מטופלות הן עשויות לייצר מרחק בין בני הזוג.

 משבר בזוגיות אחרי לידה

ישנם זוגות רבים שחווים משבר בזוגיות לאחר לידה, ולרוב המשבר נוצר בעקבות פערים בתפיסות של בני הזוג.

אפילו ההכנה לקראת הלידה הטובה והעמוקה ביותר לא בהכרח תנבא מה יקרה למערכת היחסים הזוגית, בעקבות הלידה.

ישנן הרבה מאוד ציפיות חברתיות ואישיות סביב היריון ולידה, חלקן סמויות וחלקן גלויות.
אחת הציפיות הטבעיות של נשים היא שבן הזוג יתמוך רגשית ומעשית בתקופת ההיריון ולאחר הלידה ושתהיה שוויוניות ותחושת שותפות בנטל. לא תמיד יש תיאום ציפיות ולעיתים יש פער בין הציפיות, הכוחות והיכולות של כל אחד בפועל.

התפקידים יכולים להיות הפוכים בין הגבר לאישה, אך הפער בציפיות מתקיים פעמים רבות בין בני זוג לאחר לידת תינוק.

בנוסף, פעמים רבות מתגלות הבדל בגישות ההוריות של בני הזוג, אשר יכולות להוסיף מתח למערכת הזוגית.

הסיבה הכי נפוצה וגם הכי נפיצה, היא חשיפה של תכונות שמתגלות עם הבאת התינוק לעולם אצל השניים או שינויים  פסיכולוגיים שבני הזוג עוברים ויוצרים פערים בין השניים.

אלו עלולים להיות מצבים שמאתגרים את מערכת היחסים הזוגית ודורשים ממנה להתארגן באופן אחר, מעלים את הסיכוי לחשיפה של אתגרים קיימים בזוגיות.

היריון ולידה, אצל זוגות שלא מכירים לעומק, עשויים להוות אתגר משמעותי.
בסופו של דבר, בני הזוג יצטרכו להתעמת עם חוסר הגמישות של מערכת היחסים תוך מציאות שבה כניסה של תינוק עשויה לערער את היציבות של מערכת היחסים.

איך מטפלים במשבר?

כמו בכל משבר, אפשר להשתמש בשבר שנוצר בשביל להכניס אור.

המשבר הזוגי הוא הזדמנות “לטרוף את הקלפים” של כל מה שלא עבד, ולהשתמש בהכרה הזו כמנוף ליצירת תקשורת עמוקה יותר, חיבור אינטימי יותר ותשוקה עזה יותר.

הטיפול במשבר זוגי לאחר לידה הוא חשוב, וניתן לבחור לשקם את המצב באמצעות החלטה מודעת להעלות את הזוגיות בסדר החשיבות, ולגייס משאבים מתאימים במידת הצורך (משפחה, בייביסיטר ועוד).
ההתגייסות העיקרית היא לטובת זמן משותף, גם אם קצר, אשר ישרת התקרבות מחדש ותקשורת פתוחה.

במידה ובני הזוג עמוסים או מתקשים לתקשר, חשוב לפנות לטיפול מתאים.

טיפול פרטני יכול לסייע מאד לכל אחד מבני הזוג להתחזק ולהתפנות ליחסים,
טיפול זוגי יכול להוות מסגרת מסודרת וקבועה ליצירת מרחב זוגי פתוח, להעמקה בשיחה ולקבלת כלים לקיום זוגיות במצבים של עומס וקושי.

טיפים לשיפור המצב

גלו סבלנות ופתיחות

לסגל יכולת לשמור על תחושת ה”ביחד” במקביל לאפשרויות לבטא גם רגשות שליליים, כמו כעס או עלבון.

ככל שתפתחו את יכולת ההקשבה והנתינה, תאפשרו לעצמכם לקבל ולבטא בצורה בוגרת את התסכולים, הקשיים והחרדות של עצמכם ושל בן הזוג – שהם בלתי נמנעים במעבר להורות – כך תגבר יכולתכם להעניק לתינוק, ולהשפיע לטובה על התפתחותו ואיכות חייו.

אל תשכחו את עצמכם

הבסיס לזוגיות יציבה וטובה היא שכל אחד מבני הזוג יהיה מחובר לעצמו במידה מספקת, כיוון שאם בני הזוג לא פנויים פיסית ורגשית הם בוודאי לא יוכלו להשקיע בזוגיות. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר הוא החזרה של כל בן זוג לעצמו. הקפידו לקיים כל אחד זמן אישי עם עצמו, תוכלו לתמוך אחד בשני, לבקש עזרה מהורים או עזרה חיצונית.

פנו זמן לזוגיות

דווקא מתוך העומס, השתדלו לקבוע ביניכם מפגשים מתוכננים, גם אם קצרים, שימלאו מצברים ויחזקו את הקשר ביניכם. המפגשים יכולים להיות פשוטים מאד, לאפשר לכם להרגיש את הנוכחות המשותפת שלכם, לשתף ולהקשיב  ולהיזכר איך זה מרגיש.

לסיכום

הצטרפות של תינוק לחיים הוא אירוע מרגש מאד, שעשוי להביא עמו גם מורכבויות רבות.

בין אם מדובר בילד ראשון או בתינוק שמצטרף למשפחה, תוספת של עוד אדם שהוא חסר ישע וזקוק לטיפול צמוד לרוב משפיעה עמוקות על הזוגיות.
מחסור בזמן בשילוב עייפות ושינויים משמעותיים כימיים וגופניים אצל האישה הם תנאים מוכרים להזנחת זוגיות.

לא כל הזוגות חווים משבר לאחר לידה, אך נראה כי הרוב חווים לפחות טלטלה משמעותית.
לרוב המשבר נובע מפערים בציפיות ובתפיסות בין בני הזוג, והוא דורש לא רק בילוי של זמן משותף אלא גם שיח פתוח, סבלני ומכבד שיאפשר לגשר על המרחק שנוצר ואף לצמוח ולהשתפר ממנו.

ב”מכון חיבורים” ישנם מטפלים זוגיים שישמחו לתמוך בכם באמצעות כלים מעולמות ה-CBT בעזרת גישות מתקדמות וממוקדות. מטפלי המכון בעלי הכשרות אקדמיות מתקדמות ומעמיקות, אבל בעיקר לב רחב וכוונה להיטיב.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.