חוסן נפשי

תוכן עניינים

מהו חוסן נפשי?

חוסן נפשי ((Psychological resilience הנו היכולת של כל אדם להיחלץ מטראומה או מצוקה בגמישות ובמהירות, ויש כאלה שאף מצליחים לצאת ממנה מחוזקים יותר.
הפסיכולוגיה מגדירה חוסן נפשי כיכולת ההתמודדות של אדם מול טראומה, אובדן, איום קיומי, מצוקה או מצבי משבר כמו מחלות קשות, בעיות בזוגיות, בדידות, בעיות בקריירה ועוד.
אדם שיש לו חוסן נפשי גבוה יחווה מצבי לחץ ומצוקה כמו אחרים, אבל יצליח “לאסוף” את עצמו מהר ולחזור לתפקוד חיוני. יש כאלה שרואים בכל משבר שיעור לחיים ויוצאים ממנו יותר חזקים מאשר לפניו.
המושג חוסן נפשי עלה רבות בשיח הפסיכולוגי בשנות ה-70 ביחס למאמצים שעושה אדם שעליו להתמודד מול מצבי לחץ, מול שינויים, משברים וכישלונות בחיים.
חוסן נפשי בנוי משלושה מרכיבים: הסתמכות עצמית- האמונה שלנו ביכולת שלנו לבצע משימות בהצלחה. תחושת שליטה- אמונה ביכולת שלנו להצליח ומכאן גם תחושת שליטה שתסייע לנו להתגבר על מכשולים ואופטימיות- הציפייה שלנו שכאשר נתמודד עם בעיה משמעותית נוכל לצפות שנעשה את כל המאמצים להתגבר עליה בהצלחה.
בתרבות המערב הבנויה על הישגים ותחרות, רבים לא מצליחים לעמוד ברף הגבוה וסובלים מדימוי וערך עצמי נמוכים וחוסר חוסן נפשי.

מה יוצר חוסן נפשי?

חוקרים טוענים כי הקשר הראשוני עם התינוק, המשפחה וגורמים תרבותיים- חברתיים הם אלה אשר משפיעים על החוסן הנפשי של כל ילד.
דונלד ויניקוט פסיכואנליטיקאי אנגלי טען כי היסודות לחוסן הנפשי של הילד מושפע מיחסיו עם האם בחודשים הראשונים לחייו. זו חייבת להיענות לצרכיו, ליצור עמו אינטראקציה והתנהגות זו חיונית לבניית האני עצמי החסון של התינוק. ככל שהתינוק ישהה יותר במחיצת אמו, כך הוא יוכל לחוש בטוח ומסופק.
גם לבית הספר חלק בפיתוח הערכה עצמית אצל הילד. תקופה זו משפיעה על הדימוי העצמי שלו אבל גם גורמת להורים רבים לעודד את ילדיהם להגיע להישגים, ואם הם אינם מצליחים הם עלולים לחוש ייאוש, דיכאון ועד פיתוח של מחשבות אובדניות.
ההמלצה הכי טובה היא לקבל את הילד כפי שהוא ולעטוף אותו באהבה שמעניקה לו גם תחושת הגנה, בלי שום קשר להישגים שלו.

חוסן נפשי ומגפה אחת

בבואנו לכתוב על חוסן נפשי בנובמבר 2021, אי אפשר להתעלם ממגפת הקורונה, שתפסה אותנו לא מוכנים ופגמה בחוסן הנפשי שלנו. היה זה משבר רפואי וכלכלי אבל גם משבר נפשי ברמה החברתית והאישית. הריחוק, הסגרים, החשש מפני המחלה וחוסר הוודאות, יוצרים תחושות של חרדה ומתח גם אצל מי שלא חווה זאת מימיו.
מנתונים ברשת עלה כי כמיליון איש פנו למוקדי חירום לקבלת עזרה נפשית. הבהלה הייתה עצומה ואיימה ילדים, מתבגרים ובעיקר קשישים שמצאו את עצמם מנותקים מהעולם.
“זה אולי הניסוי הפסיכולוגי הכי גדול שנעשה בעולם” כתב אלק ון-הוף, פסיכולוג הבריאות מאוניברסיטת בריסל, אשר את ממצאיו של הניסוי הזה שנכפה עלינו, נבין עוד שנים רבות.

בעקבות הקורונה: כל ילד חמישי בארץ סובל מחרדה קלינית

ג”ורג’ ויילנט פסיכיאטר מאוניברסיטת הרווארד כתב כי אדם בעל חוסן נפשי דומה לגבעול חי ירוק ורענן, אשר אפשר לעקם אותו אך לא לשבור. אנשים רבים יאמרו כי המטאפורה הזו מתארת אותם.

כשני שליש מבני האדם עוברים חוויות קשות, אולם לא נותרים עם השפעות נפשיות לטווח ארוך, גם כאלה שעברו טראומות קשות כמו נפילה בשבי. טראומה גדולה עשויה להפוך גם למנוף לצמיחה ולשיעור לחיים. הזדמנות ללמידה ולהתפתחות עצמית.

מחקר חדש מאז הקורונה של המרכז הבין תחומי בהרצליה ואחרים, אשר התבצע במרץ 2021 הציג את השפעת הקורונה על החוסן הנפשי של ילדים ובני נוער. ממנו עלה כי כל ילד חמישי כ-21% סובל מתסמינים של חרדה קלינית. בקרב תלמידים מהמגזר החרדי- 7%, בקרב חילוניים 23%. רבע מהם 24% סבלו מהתקפי חרדה, 23% סבלו מהפרעות אכילה וכ-24% מהם נכנסו למשבר לפחות פעם בחודש.
מגפת הקורונה הייתה “צונאמי” של תופעות והפרעות נפשיות של פחד, בדידות, שכול, אבטלה, דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט טראומתית. זה היכה בכולם, שינה את חייהם של רבים מי יותר, מי פחות אבל היה פה שיבוש ושבירת שגרה בלתי צפויים שהקשו על חייהם של רבים, מעבר לאיום הממשי ממחלה קטלנית.
והייתה זו גם הזדמנות לבדיקת החוסן הנפשי של כל פרט ושל החברה יחד, והתקדמות חסרת תקדים של כיווני מחקר חדשים בתחומים של חוסן נפשי ובריאות הנפש.

פחד, חרדה ודיכאון פוגעים בחוסן הנפשי

מצבי פחד וחרדה משפיעים על כל אחד ברמה הרגשית-נפשית ואף הגופנית. פחד עשוי להיות תגובה טבעית מול לחץ וסכנות והוא התפתח אבולוציונית אצל בני האדם בתהליך של מלחמת קיום והישרדות.

היום הפרעות חרדה מאוד נפוצות בקרב ילדים ומבוגרים, ובעוצמות גבוהות. כאשר מדובר בחרדה קיצונית, זוהי תגובה רגשית עוצמתית ובדרך כלל מוגזמת למציאות, אשר עלולה לגרום לקושי רב ולכן פעמים רבות ההתמודדות של מי שסובל ממנה תתבטא בהמנעות ממצבים שונים המאיימים עליו. המנעות יוצרת מעגל של חרדה המתפתח ומרחיק אותנו מאמונה ביכולתנו להסתגל למצב מורכב ופוגעים בסופו של דבר גם בחוסן הנפשי שלנו.

הידיעה והתחושה שגם בתוך חוסר וודאות וחוסר שליטה יש לנו אמצעים להתמודד ולהאמין שנוכל לצאת מהמשבר מושפעים ומשפיעים על החוסן הנפשי. במצבים כמו דיכאון, התחושה השולטת היא של חוסר תקווה ויאוש והמדד של חוסן מאד משפיע על יכולתנו לצאת מהמשבר הדיכאוני.

טיפול CBT להגברת החוסן הנפשי לילדים ולמבוגרים

אחד הטיפולים הפסיכולוגיים הכי יעילים נגד פחד וחרדה המשפיעים על חוסן הנפשי, הוא בגישת CBT או ACT, שיטה קוגניטיבית – התנהגותית. אלה הן שיטות שיכולות להתמקד בתרגול משותף של המטפל.ת והלקוח.ה בטכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות שונות כגון: חשיפה, הפרדה קוגניטיבית, מיינדפולנס וכו’ שמטרתן למידה של אפשרות להתמודדות אחרת וחדשה עם מצבים רגשיים ופיתוח הבנה של מנגנוני תגובה ולמידה של סגנונות התמודדות נוספים.

במכון חיבורים אנו מתמחים בטיפולי גל שלישי CBT.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לעומת טיפול פסיכולוגי פסיכו-דינמי, הוא בעיקר בהתכווננות של המטפל.ת למיקוד על ידי מטרות טיפוליות ברורות, שימת דגש על יעילות התהליך הטיפולי המוגדר בזמן, תכניקות רבות מעולם הטיפול ההתנהגותי והבנה של דפוסי החשיבה האופיינים לנו.
כאשר אדם אשר נמצא במצב של חרדה ומוצף במחשבות שהרע מכל עומד לקרות לו במצב מסוים, הוא לא יודע כיצד לעצור את החרדה הזו והוא גם לא שואל את עצמו אם היא רלבנטית. הוא פשוט התרגל לפחד ממעלית, מקהל, ממקומות סגורים ( כל אחד והחרדה שלו ). חשיפה למקור הפחד בליווי של מטפל.ת ובהדרגתיות, עשויה לעזור לו להתמודד נכון עם החרדה שלו ואף להתגבר עליה.
פחד וחרדה עלולים להוביל לדיכאון. ארגון הבריאות העולמי קבע כי דיכאון הנו המחלה הכי חמורה היום בעולם הפוגעת בחוסן הנפשי ובאיכות החיים של רבים, והזהיר כי בתוך 20 שנה הדיכאון יהפוך למחלה הרפואית הכי חמורה הקיימת. כמיליון איש הסובלים מדיכאון מתאבדים כל שנה.

חוסן נפשי אצל ילדים מול בריונות הרשתות החברתיות

אחת התופעות הפוגעת היום בחוסן הנפשי של ילדים ומתבגרים היא בריונות רשת. זו מוגדרת כשימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לפגוע, להעליב, להטריד ולהשפיל עד חרם ונידוי הגורמים לנפגעים להדיר את רגליהם ממוסדות החינוך.
עבור מתבגרים בריונות רשת עלולה להשפיע על הדימוי העצמי וחיי החברה שלהם. הם נמצאים בשלב בו הם מגדירים את הזהות העצמית שלהם, והערות פוגענית עלולות לגרום להם לחוש חסרי ערך, מנודים ועד לגרום להם למחשבות אובדניות.
מחקרים מוכיחים כי כ-25%-30% מילדים ובני נוער, סובלים או חווים פגיעה עקב בריונות רשת. יש מהם שיעדיפו להתמודד עם המצב בעצמם ולא לשתף את הוריהם או את הסביבה במצוקתם. המצב הזה הוא מדאיג משום שמעורבות הורים ובעקבותיה אם יש צורך, טיפול פסיכולוגי עשויים לגרום להם להתמודד נכון במצבים הללו ואף לפתח חוסן נפשי.

 

 

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן