חיוביות רעילה

הצד האפל של החשיבה החיובית.

“לכל מה שקורה- יש סיבה”; “תמיד תסתכלי על הצד החיובי”; “רק תאמין בעצמך, ותוכל להשיג מה שתרצה”? מי מאיתנו לא שמע משפטים כאלה, או השתמש בהם בעצמו? למרות שברור לנו שהאמירות הללו מגיעות מתוך כוונה טובה, ומשקפות רצון לתמוך ולעודד, לפעמים הן עלולות להשיג תוצאה הפוכה. כן, זה אולי נשמע משונה, אבל במאמר הזה ננסה להסביר את הפרדוקס שמאחורי החשיבה החיובית.

חשיבה חיובית, תופעה שנראה כי היא תופסת תאוצה בתרבות העכשווית, יכולה להיראות כבלתי מזיקה על פני השטח, מכיוון שהיא מקדמת את הרעיון של ראיית הצד המואר של כל סיטואציה ושמירה על גישה עליזה ואופטימית, אבל כמו כל תופעה שאין בה איזון כשאנחנו דבקים במשהו מסויים ונאחזים באותה גישה חיובית אנחנו עלולים להחמיץ את הרגש עלולה להקצין עד כדי הכחשה או ביטול של רגשות אמיתיים, לתחושת אשמה ולהשלכות לא רצויות על הבריאות הנפשית ועל הצמיחה האישית שלנו. במקרים כאלה, היא הופכת ל “חיוביות רעילה”. במאמר זה ננסה לשפוך אור על נושא זה, נכיר את הסימנים לחיוביות רעילה ונבחן דרכים מומלצות להתמודד איתה.

מהי חיוביות רעילה?

באופן בסיסי, חיוביות רעילה היא הדגשת יתר של הצורך לתחזק צורת מחשבה חיובית בכל מחיר, מבלי להתייחס בצורה ראויה לנסיבות ולהתרחשויות המתקיימות במציאות. בעוד שחשיבה חיובית יכולה להיות מועילה, להעצים את האדם ולעזור לו להתגבר על אתגרים, הרי שחיוביות רעילה לוקחת את החשיבה החיובית לקיצוניות, בכך שהיא מדחיקה או מתעלמת מרגשות שנתפסים כשליליים או בלתי נעימים. האופטימיזם הכפוי הזה עלול להוביל לקושי להכיר ברגשות אמיתיים ולעבד אותם, ובסופו של דבר עלול לעכב את הצמיחה הרגשית ולחבל בחוסן הפנימי של האדם.

דוגמאות לחשיבה חיובית רעילה

חיוביות רעילה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות. לעיתים קרובות היא משתקפת בביטויים ומשפטים שונים, שעל פניהם נראים כמגיעים מכוונה טובה. לדוגמה, להגיד לאדם שחווה חרדה: “רק תחשוב חיובי, והפחדים ייעלמו” יכול להישמע כמו עצה ידידותית, אך למעשה יש פה התעלמות לדאגות הכנות של האדם הסובל. באופן דומה, כשאנחנו אומרים לחבר, שחווה אובדן בעקבות פרידה מאדם קרוב: “אל תהיה עצוב, הוא במקום יותר טוב עכשיו”, ברור שאנחנו אומרים זאת מתוך רצון לנחם אותו, אך למעשה יש באמירה זו גם ביטול של המורכבות הרגשית העולה באופן טבעי במצבים מאתגרים בחיים, וחשוב להכיר בה ולפגוש אותה. זהו בדיוק ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה.

ריאליזם דיכאוני לעומת חשיבה חיובית

ריאליזם דיכאוני וחשיבה חיובית מייצגים שתי גישות מנוגדות בפרשנות של המציאות. בעוד שחשיבה חיובית נוטה לאופטימיזם והתמקדות בצד המואר של כל סיטואציה, הרי שריאליזם דיכאוני דוגל בראייה זהירה וריאליסטית יותר. (הכוונה במושג “דיכאוני” אין רומזת לדיכאון קליני או לתופעה פסיכיאטרית כלשהי, אלא לתיאור של זווית הסתכלות מסויימת) לשתי הגישות יש יתרונות, וחשוב למצוא את האיזון בין הכרה באתגרים לבין שמירה על התקווה לתוצאות רצויות.

מה הסימנים לתופעה?

כדי לזהות חיוביות רעילה, ניעזר במספר סימנים שיכולים להצביע עליה:

• שיפוטיות- אנשים שמושפעים מחיוביות רעילה, לעיתים ישפטו אנשים אחרים, המבטאים רגשות שליליים, ויתייחסו אליהם כ “חלשים” או “פסימיסטים”.
• בושה- חיוביות רעילה עלולה לגרום לאדם לחוש בושה וחוסר נעימות על כך שהוא חווה רגשות שליליים, ובכך להוביל אותו להדחיק עוד יותר את הרגשות הללו.
• מניעת צמיחה- כאשר רגשות שליליים נדחקים הצידה לאורך זמן, הדבר עלול לעכב את הצמיחה האישית והמודעות העצמית.
• אשמה-  אדם שדבק בחיוביות רעילה עלול להרגיש אשמה על ביטוי של רגשות שליליים, ובכך להחריף את המצוקה הרגשית שלו.
• מניעת רגש אותנטי- חיוביות רעילה מייצרת אווירה שבה האדם מרגיש שעליו להסתיר את הרגשות האותנטיים שלו, דבר שעלול להוביל לניתוק רגשי מעצמו ומאחרים.

איך מתמודדים עם חיוביות רעילה?

• ללמוד לפגוש רגשות שליליים כפי שהם, במקום הכחשתם- במקום להדחיק רגשות שליליים, עלינו ללמוד לתת לרגשות הקשים מקום, לפעמים יש בכך הקלה גדולה מאשר מלחמה בהם שמתישה אותנו. חשוב ללמוד לקבל רגשות מגוונים, מבלי לשפוט אותם או להתעלם מהם. במידה שאנחנו מתקשים לעשות זאת בעצמנו, אפשר לפנות לטיפול מקצועי, שיקנה לנו כלים יעילים להתמודדות בריאה עם רגשות שליליים.
• הבנה שמותר להרגיש קשת שלמה של רגשות- חשוב להכיר ולכבד את המורכבות של הרגש האנושי, ולהבין שזה מאוד אפשרי ואף טבעי לחוות רגשות שליליים ביחד עם חיוביים.
• שמירה על גישה מציאותית- כדאי לאמץ גישה מאוזנת, שבה אנחנו משלבים ראייה מיטיבה של המציאות וציפייה לתרחישים רצויים, ביחד עם הכרה בקשיים ובאתגרים ומוכנות להתמודד איתם.
• הטיית אוזן קשבת במקום להשיא עצות חיוביות- למדו להציע תמיכה בעזרת הקשבה אקטיבית לרגשות של הצד השני, מבלי לספק מיד פתרונות חיוביים, שלא בהכרח נחוצים לו באותו רגע.

חיוביות רעילה בחדר הטיפולים

גם במסגרת טיפולית ישנה סכנה לגלישה לחיוביות רעילה. טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) לדוגמה, עשוי להיות יעיל ביותר,  בכך שהוא עוזר לאדם להבנות מחדש את דפוסי החשיבה שלו, אך עם זאת מאוד חשוב שהמטפל יקפיד לתת מקום לרגשות המטופל על כל גווניהם, ויימנע מלהאיץ במטופל להגיע למסקנות אופטימיות, באופן שעדיין לא תואם את המקום הרגשי שהוא נמצא בו. במקום זאת, על המטפל לייצר מרחב בטוח לאדם לחקור את רגשותיו בצורה כנה.

לסיכום

חיוביות רעילה, על אף שהיא נובעת מכוונות טובות, יכולה להביא לתוצאות שמזיקות לשלמות הרגשית והמנטלית שלנו. מומלץ לאמץ גישה מאוזנת יותר, שמאפשרת ביטוי כן של רגשות מסוגים שונים, נעימים יותר או פחות, ובכך תומכת בהתפתחות האישית שלנו ובחוסן הנפשי שלנו אל מול אתגרי החיים.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.