חשיבה מאגית

“כל פעם שאנחנו נוסעים לטיול, אני מרגישה שאני צריכה לשלב אצבעות, כדי להגן על המשפחה שלי מפני תאונה”, משתפת ליאור (שם בדוי). היא ממשיכה ומתארת כיצד התנועה הזאת התפתחה לכדי טקס יומיומי, שגורם לה להרגיש מוגנת מפני מחשבות מלחיצות שתוקפות אותה. צורת החשיבה של ליאור היא חלק מתופעה הנקראת “חשיבה מאגית”. במאמר זה ננסה להבין לעומק את התופעה הזו, שמטרתה לתת לאדם החווה את החרדה להרגיש שהוא נמצא יותר בשליטה.

מהי חשיבה מאגית?

חשיבה מאגית, במהותה, היא הנטייה של אדם להאמין שהמחשבות, הפעולות או המילים שלו משפיעות על אירועים חיצוניים, גם כאשר אין קשר בין השניים. זוהי דרך מחשבה אופיינית וטבעית לילדים צעירים, היות שהם עדיין לא חווים הפרדה ברורה בין דמיון ומציאות ובין העולם הפנימי לחיצוני. אך במקרים רבים, אותו סוג חשיבה נשאר אצל האדם גם בבגרותו, ויכול להתבטא במתן כוח לפעולות מסוימות, כמו לדוגמה: האדם שם קמע בכיס, מתוך אמונה שהדבר ימנע אסון, או נשמר מלדרוך על פסים במדרכה מתוך פחד שהדבר יגרום לפגיעה באהוביו. הנטייה להאמין בכוח המאגי של מחשבות, מילים ופעולות שונות מושרשת במנגנון הנפש האנושי ומעניקה לנו תחושת שליטה וסדר בתוך עולם כאוטי, שבו מידת השליטה שלנו היא מוגבלת.

האם חשיבה כזו עלולה להיות בעייתית?

בעוד שחשיבה מאגית היא פן טבעי של חשיבה אנושית, הרי שהיא עלולה להקצין ולהפוך למערך נוקשה של אמונות, ואז היא יכולה לגרום לאדם לנהוג בצורה לא רציונלית ולהגביר את תחושת המצוקה שלו. במידה שהחשיבה המאגית מקבלת משקל יתר בנפש, האדם יכול למצוא עצמו לכוד בתוך מבוך של מחשבות חוזרות מטרידות או של טקסים לא רציונליים, אשר משבשים את התפקוד היומיומי שלו ופוגעים ברווחתו הנפשית. ישנו קו דק בין אמונות “טפלות” לבין חשיבה מאגית שאינה בריאה ועלולה לפגום באיכות חיינו. במידה שיש ברקע גם הפרעה נפשית, החשיבה המאגית עלולה להיות מאפיין נלווה למצב, לכן חשוב להבחין בסימנים המעידים על חשיבה מאגית שמעבר לגבולות הנורמה.

במקרים שבהם חשיבה מאגית גורמת לאדם למצוקה ולשיבוש משמעותי של שגרת היומיום או מופיעה כדפוס שמשתלט בצורה נרחבת על התפיסה שלו, חשוב לפנות לאבחון מקצועי ולקבל חוות דעת לגבי אפשרויות הטיפול.

חשיבה מאגית לסובלים מהפרעת חרדה מוכללת

הפרעת חרדה מוכללת (המכונה באנגלית GAD) היא מצב שבו האדם חווה חרדה קיצונית גם במצבים יומיומיים שאינם מעוררים חרדה מטבעם, ונמצא תחת השפעה מתמשכת של מחשבות מטרידות, דאגות מרובות ותחושת אי שקט כללית. אדם הסובל מהפרעת חרדה מוכללת, נוטה לחשוב על תרחישי אסון שעלולים להתרחש בכל רגע, ולאמץ את החשיבה המאגית כמנגנון התמודדות, מתוך ניסיון להחזיר לעצמו את תחושת השליטה בחייו. האדם אוחז באמונה הבלתי מבוססת, שפעולות מסוימות שיבצע או יימנע מהן יכולות למנוע את האסון, ובכך מתעצמת תחושת המתח, שהיתה גבוהה מלכתחילה.

חשיבה מאגית אצל ילדים

החשיבה המאגית היא שלב תקין וטבעי בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד. בעולמו התמים של הילד, יש מקום רב לדמיון ולקסם, והחשיבה הילדית אינה מציירת גבולות ברורים בין מה שנמצא בשליטתו לבין המתרחש מחוץ למעגל ההשפעה שלו. כיצד היא מתבטאת?

חשיבה מאגית אצל ילדים יכולה להתבטא במגוון צורות, כמו למשל:

• חבר דמיוני- הילד יוצר לו מלווה דמיוני, מעניק לו תכונות אמיתיות ומנהל איתו מערכת יחסים.
• טקס לפני השינה- הילד מתעקש על שגרה ספציפית לפני השינה, מתוך מחשבה שפעולות מסוימות לפני השינה יגנו עליו בלילה מפני מפלצות וחלומות רעים.
• אוביקטים  בעלי תכונות מאגיות- הילד מייחס כוחות קסם לחפץ אישי כלשהו (חלוק נחל, בובה, מתנה שקיבל מאדם משמעותי וכו’), ולוקח אותו לכל מקום, מתוך תחושה שאותו חפץ שומר עליו מפגיעה.

חשיבה מאגית ו-OCD

בנקודת הממשק שבין חשיבה מאגית לבריאות נפשית, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (המוכרת גם כ “הפרעה טורדנית כפייתית” או OCD) ניצבת במקום מרכזי. OCD היא מצב שבו דפוסי חשיבה שתלטניים מתעצמים, דבר שמוביל לתחושות של חרדה וגורם לאדם לבצע פעולות טקסיות שונות, כדרך להקל על החרדה. הפעולות יכולות להיות ספירה חוזרת של פריטים קבועים, בדיקות חוזרות ונשנות לגבי נעילת הדלת או כיבוי הגז במטבח, שטיפת ידיים בתדירות גבוהה ועוד. האדם יכול לחשוב, לדוגמה, שאם לא יבדוק 4 פעמים ברצף, שאכן כיבה את האור לפני היציאה מהבית, עלול לקרות לו משהו רע בדרך לעבודה. הוא ירגיש מחויב לחזור ולבדוק, אפילו במחיר של איחור לעבודה. וכך הרכיב של חשיבה מאגית משמש פה כדלק למעגל סגור של חשיבה אובססיבית ופעולות כפייתיות שמגיעות בעקבותיה.

טיפול בחשיבה מאגית פתולוגית

כמו שכבר ראינו קודם, חשיבה מאגית קשורה לדפוסים של חרדה וחשיבה אובססיבית, ולכן מומלץ לפנות למטפל שמתמחה בנושא זה, ויכול לתת למטופל כלים מעשיים להתמודדות. אחת הגישות הטיפוליות היעילות לחשיבה מאגית היא הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), שמספקת תוצאות ממשיות ביכולתה לנטרל את דפוסי החשיבה השתלטניים. בנוסף לכך, גם טיפול בשיטת ERP יכול לסייע עם חשיבה מאגית. בטיפול זה, המטופל נחשף בהדרגה לטריגרים שגורמים לו חרדה, מתרגל הימנעות מתגובה, ובכך מחזיר לעצמו את תחושת השליטה. אסטרטגיה נוספת שיכולה לספק הקלה משמעותית היא גישת המיינדפולנס, שבה משלבים טכניקות של מדיטציה, התבוננות, קבלה ושהייה ברגע ההווה. כל אלה יכולים לסייע לאדם לצאת מאחיזת המחשבות המלחיצות, ולחוות יותר שלווה ונינוחות.

חשיבה מאגית היא היבט טבעי של המערכת הקוגניטיבית שלנו, ובמקרים רבים היא מופיעה מדי פעם, אך איננה מהווה הפרעה ממשית לשגרת החיים. במידה שהיא יוצאת מאיזון, חשוב להבחין בסימנים ולפנות לקבל עזרה מקצועית. אם אתם מרגישים שהאיזון הזה הופר אצלכם, חשוב שתדעו שיש המון מה לעשות כדי לשנות את המצב. אתם מוזמנים לפנות ל”מכון חיבורים”, ולקבל ייעוץ מהמטפלים המקצועיים שלנו, שישמחו להעניק לכם מרחב בטוח ומכיל וללוות אתכם בדרככם לשלווה, בהירות ויציבות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.