חשיבה קטסטרופלית

“אין טעם ללמוד, גם ככה אני נכשל בכל מבחן” “אף אחד לא אוהב אותי, אני אהיה בודדה לנצח” “אם אני לא אסיים את הפרויקט עד מחר הבוס שלי יתעצבן עליי, יפטר אותי ואז אני לא אמצא עבודה נוספת לעולם” כולנו מתמודדים עם מחשבות שליליות בשלב כזה או אחר. אך חלק מאיתנו, עשויים להתמודד עם המחשבות הללו באופן תמידי- לצורת מחשבה זו קוראים “חשיבה קטסטרופלית” מדובר בתופעה כואבת ומאתגרת. מדוע היא מתרחשת? איך אפשר להתמודד עם חשיבה קטסטרופלית? מהן דרכי הטיפול?

מהי חשיבה קטסטרופלית?

כולנו בוודאי נתקלנו בסיטואציה בה הייתה לנו התלבטות כלשהי, ועל מנת להכריע על דרך פעולה חשבנו לעצמנו “מה התסריט הכי גרוע שיכול לקרות?” כאשר אנו מתמודדים עם חשיבה קטסטרופלית, פירוש הדבר הוא, שהתסריט הכי גרוע יופיע הרבה בחשיבה שלנו. כלומר, מדובר בעיבוד קוגניטיבי מסוים שגורם לנו לדמיין את המצבים הכי חמורים שאנו יכולים להעלות במוחנו ולצפות את בואם במציאות. מדוע זה קורה?

מהם הגורמים לחשיבה קטסטרופלית?

על אף שנעשו מחקרים רבים בנושא, עוד לא נמצאו גורמים חד משמעיים בנוגע להיווצרות חשיבה קטסטרופלית. עם זאת, בחלק מהמחקרים, הצליחו למצוא קשר בין מספר סיבות לסוג חשיבה זו:

שוני במבנה המוח או בחומרים כימיים:

מחקר שנעשה בתחום מצא קשר בין קטסטרופה הקשורה לכאב, לשינויים בתגובות בלוטת יותרת המוח, ההיפותלמוס, הפעלה מוגברת של אזורים עצביים המעורבים בתהליכי עיבוד וויסות רגשות (אזורים בקורטקס המוח).

הערכה עצמית נמוכה:

הסברה היא שכשאנו איננו מעריכים את עצמנו דיו, אנו חוששים מהתקיימותם של אירועים קשים מתוך פחד שלא נוכל להתמודד איתם.

חרדה, דיכאון וכאב כרוני:

התמודדות עם אחד ממצבים אלו או יותר, עשויה לפתח חשיבה קטסטרופלית. מכיוון שאנו מצויים בסבל פיזי או נפשי, אנו עשויים להתעסק יותר במחשבות שליליות. (לדוגמה, מחקר המקשר בין התפלגות תפיסות של כאב לבין תסמונות כאב כרוני שונות).

חוסר ויסות BIS וBAS:

קיימות בגופנו מערכת עיכוב התנהגותי (BIS) ומערכת גישה התנהגותית (BAS). כאשר מערכות אלו פועלות באופן לא מאוזן, אנו עשויים להתמודד עם חשיבה קטסטרופלית.

רגישות:

חלקנו רגישים יותר מאחרים גם ברמת תשומת הלב שלנו לתסמינים גופניים. לעיתים, כאשר אנו חשים כל מיחוש או שינוי קל בגופנו, אנו עשויים להתמודד עם חשיבה קטסטרופלית ולהרגיש כי כאב הראש הקל שהתחיל הוא סימן לנורא מכל, כמו למשל חלילה גידול סרטני.

פוסט טראומה:

מחקר שנערך בתחום, מצא קשר סיבתי בין התמודדות עם תסמיני PTSD, פוסט טראומה, לבין חשיבה קטסטרופלית.

OCD, ADHD:

כאשר אנו מתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ו\או הפרעת קשב וריכוז, אנו עשויים להתמודד באופן נלווה גם עם חשיבה קטסטרופלית.

ההשלכות של חשיבה קטסטרופלית

עם מה אנו עשויים להתמודד כאשר אנו חושבים באופן קטסטרופלי?

לחץ, חרדה והתקפי חרדה. כאשר אנו עסוקים באופן תמידי בהתמודדות עם המצב הגרוע ביותר האפשרי, גם אם איננו מתרחש במציאות, אנו עשויים להימצא תחת סטרס ולחץ ונפשי בתדירות גבוהה. הלחצים הללו עשויים להתגבר לכדי חרדה ו\או התקפי חרדה, ולעיתים להשפיע גם באופן פיזי על גופנו.

הערכה עצמית נמוכה: מדובר פה במעין “לופ”. הערכה עצמית נמוכה עלולה להוביל לחשיבה קטסטרופלית, זו עשויה להגביר את ההערכה העצמית הנמוכה וחוזר חלילה.

קטסטרופיזציה של כאב

קטסטרופיזציה של כאב משמעותה החמרה של כאב. משמעות הדבר היא שאנו עשויים להתמודד עם כאב אמיתי לחלוטין, אך עקב מחשבות בלתי פוסקות, התעסקות יתר וחשיבה שלילית- אנו עשויים לחוש את הכאב בצורה מוגברת ולהרגיש תחת סכנת חיים, גם כאשר מצב במציאות רחוק מכך.

מתוך מאמר שפורסם, ניתן לראות כי חשיבה קטסטרופלית על כאב עשויה להחמיר את תסמיני הכאב עצמם. נציין כי ישנם מתנגדים לכך, בייחוד אלו מאיתנו המתמודדים עם כאבים כרוניים, הטוענים כי הסברה שעולה מתוך המאמר עשויה לייצר סטיגמה שגויה על מתמודדי כאב כרוני.

טיפים להתמודדות חשיבה קטסטרופלית

חשיבה קטסטרופלית היא תופעה אמיתית, כואבת ומורכבת. אלו מאיתנו המתמודדים עם התופעה או נוכחים לצד קרוב המתמודד עם התופעה, שימו לב כי ישנן דרכי טיפול והקלה על המצב. נתחיל בטיפים כללים ובהמשך נפרט על דרכי טיפול אפשריות:

הטוב, הרע והלא נורא:

נסו להכיר בעובדה כי לעיתים יש תקלות בחיים, וזה קורה לכולם. לא כל אירוע שלילי עשוי להניב תוצאות חמורות וקריטיות להמשך חיינו. אם נשפך עלינו הקפה בבוקר, אין פירוש הדבר שכל היום הולך להחמיר ועדיף להישאר בבית. דברים קורים ועלינו לקבל אותם ולנסות להמשיך את היום.

שינוי תפישתי:

התמודדות עם מחשבות טורדניות ושליליות עלול להפוך לדפוס. כאשר אנו מזהים את המחשבה, עלינו להבין כי מדובר במחשבה שלילית לא רציונלית, לנסות להגיד לעצמנו שהעובדה שאנו חושבים כך לא אומר שאנו מנבאים מציאות, זו מחשבה שלילית, ולנסות ולהחליפה במחשבות חיוביות. למשל, אם אתם עסוקים במחשבה “אף אחד לא אוהב אותי”, נסו לעצור לרגע ולהגיד לעצמכם שזו מחשבה שלילית ולא בהכרח אמיתית, ובמקום, לחשוב על אנשים שכן אוהבים אתכם או על לפחות 5 דברים שאתם אוהבים בעצמכם.

ניהול אורח חיים נכון:

פעמים רבות, גורמים כמו עייפות, תזונה לקויה ולחץ כללי עלולים להגביר את תפישת המחשבה השלילית. נסו להקל על עצמכם בכך שתקפידו על שינה מספקת, פעילות גופנית, תזונה נכונה, מדיטציה, נשימות, פעילויות כיפיות וכל דבר שיגרום לנפש שלכם לתחושת שלווה. (הנה הוכחה שתעניק לכם מוטיבציה: מחקר שנעשה על אחיות, מצא כי תרגול מיינדפולנס מפחית חרדה)

דרכי טיפול בחשיבה קטסטרופלית

לעיתים אנו עשויים לתרגל את הטיפים מעלה ולהרגיש שעדיין לא מצאנו מזור לחשיבה הקיצונית שלנו. במקרים כאלה, אנו ממליצים לנסות לפנות לטיפול. סוגי טיפול אפשריים:

טיפול תרופתי:

ציינו לעיל, כי אחת הסיבות להתמודדות עם חשיבה קטסטרופלית עשויה להיות טמונה בשינויים במבנים וחומרים כימיים בגופנו. לעיתים, אנו זקוקים ל”תיקון” כימי שיסייע לנו להתמודד עם תסמינים נפשיים. טיפול תרופתי, עשוי להקל על התמודדות עם חשיבה שלילית ותסמיני חרדה ודיכאון נלווים. ניתן לפנות לפסיכיאטר, והוא (בהתאם להתרשמותו) יכול לרשום תרופות מסייעות (למשל משפחת תרופות SSRI).

טיפול CBT:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמטרתו הגמשת היכולת לשהות עם רגשות, ללמוד לזהות מצבים רגשיים ואת הקשר שלהם לדפוסי התנהגות וחשיבה ויצירת שינוי על ידי קבלה עצמית ונוכחות ותרגולים תודעתיים. הטיפול הקלאסי של CBT מבקש לבצע החלפה של דפוסים התנהגותיים באלו הישנים וללמד כלים להתמודדות מסתגלת יותר.

לסיכום

מחשבות שליליות ודאגה מהנורא מכל, הן סך הכל תופעה טבעית שקורית לרבים מאיתנו במצבים מסוימים. כאשר אנו מרגישים כי המחשבות השליליות הללו הופכות לדפוס ועשויות לשבש את היכולת שלנו להתמודד במצבים מסוימים, לקבל החלטות או אפילו גורמות לנו להימנע מחוויות, יכול להיות שאנו מתמודדים עם חשיבה קטסטרופלית. נזכיר, כי אין סיבה לסבול מכך! יש תרגולים עצמיים ודרכי טיפול אפשריות שעשויים להקל משמעותית על אלו מאיתנו המתמודדים עם התופעה.

צוות המטפלים שלנו ישמח לסייע לכם להתמודד עם אתגר המחשבה הקטסטרופלית, וללכת צעד צעד, יחד איתכם, אל עבר נפש שלווה ותחושה חיובית יותר.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.