הפרעות שינה
הפרעות שינה - sleep disorders, הן תופעה מוכרת כמעט לכל אדם. קל לשכוח כמה דומיננטית פעולת השינה במהלך חיינו - אדם נורמלי יבלה שליש מחייו בשינה. כיוון שכך, הפרעות אלו אינן תופעה נדירה. ההפרעה הנפוצה ביותר היא האינסומניה, אשר במסגרתה מתקשה האדם לישון. הקושי יכול להתבטא בקושי בהירדמות, ביקיצות תכופות, או בהתעוררות מוקדמת במיוחד בבוקר.
הפרעות שינה
הפרעת שינה נפוצה נוספת היא היפרסומניה, המאופיינת בישנוניות יתר. אדם הסובל מהפרעה זו יתקשה מאוד לקום בבוקר או ימצא עצמו משתוקק ל”תנומה חטופה” במהלך היום. לעיתים, היפרסומניה יכולה להופיע כאחד מן הסימפטומים של דיכאון קליני, המאופיין בירידה חדה במרץ ורצון לישון.
הפרעה חמורה יותר היא הנרקולפסיה, המאופיינת בהירדמות לא רצונית. אדם הסובל מנרקולפסיה עלול להירדם במצבים שונים, כמו במהלך העבודה, או אף בעיצומה של שיחה. כמו כן, ישנו קשר בין תופעות או קשיים רגשיים, כגון בכי או צחוק, עם הירדמות. מיותר לציין כי הפרעה זו פוגעת מאוד ביכולת לקיים מהלך חיים תקין וחולים רבים נאלצים לטוות את חייהם סביב המחלה.
הפרעה אחרת היא זו המתבטאת בדום נשימה במהלך שינה. היא נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים- 10% מאוכלוסיית הגברים ו- 4% מאוכלוסיית הנשים סובלים ממנה. ההפרעה גם מפריע למחזור השינה התקין, ועל כן מתבטאת גם בישנוניות במהלך שעות הערות.
עוד הפרעה היא “תסמונת הרגליים העצבניות” המתבטאת בפעילות לא רצונית של שרירי הרגליים בזמן שאדם זה ישן. התופעה גורמת לפגיעה באיכות השינה של האדם הסובל ממנה, ולעתים אף לכאבי שרירים.
השפעה של הפרעות בשינה על תפקודינו
כל הפרעות שתוארו לעיל, פוגמות באיכות השינה של האדם, ועקב כך גם בתפקודו היומיומי במהלך שעות העבודה. רובנו לא מקדישים לפעולה זו מחשבה רבה, אך בדומה לכסף, אדם שסובל ממחסור שלה, בהחלט לומד להעריך אותה.
חוסר בשינה מוביל לירידה הדרגתית ביכולות הקוגניטיבית – יכולת הקשב והריכוז, הזיכרון, הלמידה, וגם תפקודים פיזיולוגיים כגון קואורדינאציה, נפגעים. כמו כן, מחסור כרוני עלול להוביל הצטברות של מתח נפשי ולהתפתחות של דיכאון או התמוטטות נפשית שכן שינה היא גם דרכה של המערכת הנפשית להתאפס ולאגור כוחות.
אז איך ישנת הלילה? שיטות אבחון
הפרעות מסוג זה מאובחנות בכמה דרכים. לעיתים. ניתן לאבחן את המטופל על ידי שיחה בלבד, אולם לעיתים, יש צורך באבחון במעבדת שינה. במהלך האבחון במעבדה, נבדקים מדדים שונים בגוף המטופל בזמן שישן: פעילות גלי המוח, מתח השרירים, פעילות מערכת הנשימה, קצב הלב, ותנועות הרגליים. הבדיקה מעניקה למטפל ראייה היקפית של מחזור השינה של האדם, כולל שלבי החלימה (REM).
איך מטפלים?
לעיתים, הטיפול שיכול להתאים הוא טיפול התנהגותי – כך בהקשר של אינסומניה, על האדם לאמץ “הרגלים” בריאים, כגון הליכה לישון בזמנים קבועים, לישון בחדר חשוך, ועוד. ניתן לטפל בעזרת מומחה במכון חיבורים. הפרעות קשות יותר, מטופלות באמצעים רפואיים – כך למשל דום השינה, שמטפול על ידי מכשיר מיוחד המונע את הפוגות הנשימה. הפרעות כגון נרקולפסיה או היפרסמניה מטופלות לעיתים על ידי טיפול תרופתי.
