חרדה חברתית

חרדה חברתית היא סוג של הפרעת חרדה נפוצה באוכלוסייה. היא מתבטאת בפחד מתמשך ומשמעותי מפני מצבים חברתיים. אדם שסובל מחרדה חברתית יחווה קושי לקחת חלק בשיחות חולין, במפגשים חברתיים או באירועים שבהם נדרשת אינטראקציה עם אחרים. חשוב לציין, כי בעוד שאצל רוב בני האדם יופיעו מדי פעם רגעים של חוסר ביטחון רגעי או של תחושת ביישנות, הרי שהפרעת חרדה היא שיש לו השפעה עמוקה ונרחבת יותר. הפרעת חרדה חורגת ממנעד החוויות הנורמטיבי, ומייצרת שיבושים ניכרים בתפקוד היומיומי של האדם, במערכות היחסים שלו, בבחירות שהוא לוקח ברגעים שגרתיים ובתחושת הערך העצמי שלו.

מהי חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder)?

לפני שנגדיר מה אומר המושג “חרדה חברתית”, בואו נבין רגע מה הוא לא. כאשר אנחנו חווים דריכות או דאגות לקראת פגישה חשובה בעבודה או לפני יציאה לדייט ראשון – עדיין לא מדובר על חרדה חברתית. אלה הם תחושות אנושיות נורמטיביות, המופיעות בהקשר לאירוע ספציפי וחולפות לאחר זמן קצר יחסית. לעומת זאת, חרדה חברתית גורמת לאדם לתחושת שיתוק ולהצפה של מחשבות מטרידות לגבי תרחישים מלחיצים שקשורים לאירוע. מחשבות כגון: “מה אם לא אצליח לבטא את עצמי?”, “מה יקרה אם ישימו לב שאני בלחץ?” יכולות להופיע בצורה אינטנסיבית ולעורר תגובות חרדה כמו יובש בפה, דופק מואץ, רעד בגוף והזעה מוגברת, עוד הרבה לפני תחילת האירוע.

כדי להבין בצורה מוחשית כיצד חרדה חברתית משפיעה על חיי היומיום, תוכלו לדמיין ילד בן 15, שסובל מחרדה חברתית. המחשבה הדומיננטית אצלו היא: “מה אם אעשה טעות מול כולם, והם יחשבו שאני טיפש או יצחקו עליי?” התחושה הזאת כל כך חזקה ומשכנעת, עד שהוא בוחר להימנע מהשתתפות בשיעור. להצביע ולבקש רשות דיבור הופך למשימה בלתי אפשרית, והוא ינצל כל הזדמנות להיעדר משיעורים, כדי לא לעמוד בסכנה שהמורה תפנה אליו מיוזמתה. במקרה שהמורה מבקשת ממנו לענות על שאלה בקול רם, אותו תלמיד עלול לחוות קיפאון מיידי, שיוביל אותו להתבלבל ולגמגם, וכך למעשה, החרדה יכולה להגשים את עצמה וליצור אצלו עוד זיכרון כואב, שרק יגביר את החרדה ויחזק את שריון ההגנה של פחד והימנעות שהילד סוחב על עצמו.

ולפני שנצלול עוד פנימה לעומק ההפרעה, חשוב לציין את הבשורה המרגיעה בנושא – יש היום דרכי טיפול מגוונות ויעילות, שעוזרות לאנשים רבים לשבור את מעגל הסבל של החרדה החברתית ולשפר באופן ניכר את חוויית החיים. כך שאם אתם או אדם קרוב אליכם סובל מההפרעה, דעו שבפירוש יש פתרונות מצוינים, שניתן להם מקום בהמשך המאמר.

נהוג לחלק מקרים של חרדה חברתית לשתי קטגוריות עיקריות:

חרדה חברתית ייחודית

חרדה חברתית ייחודית היא מצב שבו האדם מתפקד בצורה נורמטיבית עם רוב המצבים החברתיים, והחרדה שלו באה לידי ביטוי בסיטואציות ספציפיות.
דוגמאות לחרדה ייחודית:

• תלמיד שמסתדר מצויין עם חבריו לכיתה ונינוח בשיחה חופשית איתם, אך חווה חרדה ברגע שהוא נדרש לעמוד ולדבר מולם בכיתה.
• אישה שבעבודה מתפקדת מצויין בצוות של עמיתים, אבל כל פגישה אישית עם המנהל מציפה אותה בחרדות, עד לרמה שהיא מנסה להתחמק ממפגשים כאלה בכל דרך אפשרית.

חרדה חברתית כללית

כאשר כל מצב חברתי מהווה אתגר – פה מדובר במצב נרחב יותר, שבו הפחד אינו מוגבל לאירוע יחיד, אלא משפיע על האדם במצבים שונים ומגוונים, כמו לדוגמה:

• חשש לאכול בחברת אנשים אחרים.
• פחד לפנות למוכר בחנות.
• פחד עד כדי הימנעות מיצירת קשר טלפוני עם אנשים.
• הימנעות מיציאה לבילוי עם חברים או לדייט זוגי.

במצבים כאלה, החרדה יכולה ממש לגרום לאדם להחמיץ הזדמנויות להתקדם ולהתפתח.

תסמינים של חרדה חברתית – איך לזהות אותה?

לחרדה חברתית ישנם תסמינים מגוונים, ואנשים שונים חווים אותה בצורות שונות. נפרט פה כמה מהתסמינים הנפוצים:

סימפטומים רגשיים

החוויה הרגשית העיקרית היא כמובן תחושת פחד ומתח חזקה, המשתלטת על ההתנהלות היומיומית לפרק זמן ממושך. בנוסף, חלק מהאנשים חשים חוסר אונים, בושה, מבוכה ואף דיכאון ותחושת אשמה, כי האדם מתקשה להתמודד ולתפקד בהתאם לציפיות שהוא מציב לעצמו.

סימפטומים קוגניטיביים

אדם הסובל מחרדה חברתית נוטה לדבוק בתבניות חשיבה שליליות ומעכבות, כמו לדוגמה: אני הולך להיכשל; כולם יראו שאני לא יודע כלום; אני אלחץ ואגמגם בפגישה ולא אקבל את התפקיד וכן הלאה. באופן אכזרי, חשיבה מסוג זה גם מעצימה את עצמה בעזרת מנגנון מעגלי- ככל שהאדם אוחז יותר במחשבות שליליות לגבי תרחישים עתידיים, כך עולה הסיכוי שהתפקוד שלו אכן ייפגע בשל הלחץ, והתרחיש הגרוע יתממש.

סימפטומים פיזיולוגיים

ברמה הגופנית, הגוף מגיב לחרדה בהפעלה של המערכת הסימפתטית, שאחראית על מנגנוני ההישרדות של הגוף (תגובת “הילחם או ברח”). התופעות הפיזיות יכולות לכלול: דופק מואץ, נשימות שטחיות, הזעת יתר, בחילות, מתח בשרירים, קוצר נשימה, סחרחורת, גמגום, גלי חום וקור ועוד. במקרים שהתגובה החרדתית מתגברת, היא יכולה גם להתפתח לכדי התקף חרדה מלא, המתאפיין בחוויה של פחד מוות.

סימפטומים התנהגותיים

אדם שסובל מחרדה חברתית, יבחר במקרים רבים להימנע מכל הזדמנות למפגש חברתי. הוא יעדיף לדחות הזמנות לאירועים חברתיים, יוותר על בילויים שונים וינסה להסתדר באופן עצמאי במקום לפנות לעזרה. הסביבה יכולה לפרש זאת כהתנשאות או אדישות, אך למעשה זהו ביטוי של חרדה. לדוגמה, במקרה של ד’, בת 32, שהתקבלה לעבודה במקום חדש. היא חווה חרדה בכל יום סביב שעת ארוחת הצהריים, כי היא חוששת להצטרף לשאר צוות המשרד בקפיטריה. בעוד שהיא שקועה במחשבות מסוג, “מה הם חושבים עליי?” הם יכולים לחשוב שהיא פשוט לא מעוניינת להכיר אותם. כתוצאה מכך, נוצר עוד ריחוק בינה לבין שאר הצוות, והדבר רק תורם לחיזוק התחושות שלה של בדידות, מתח וחוסר ביטחון.

אבחון חרדה חברתית לפי ה- DSM-5

על מנת לקבוע מצב של חרדה חברתית, ישנם מספר קריטריונים שנבחנים, כמו:

• פחד קבוע ממצבים חברתיים
• הפרעה בתפקוד היומיומי בעבודה, בלימודים ובשאר תחומי החיים האישיים
• חרדה המופיעה כמעט בכל אינטראקציה חברתית
• האדם נמנע ממפגשים חברתיים, או סובל מהם באופן משמעותי

בנוסף יש לציין כי לא מדובר פה במצב זמני או באישיות מופנמת יותר, אלא בחוויה מתמשכת, שפוגעת באופן ממשי באיכות החיים של האדם הסובל ממנה.

אבחנה מבדלת – כיצד להבחין בין חרדה חברתית להפרעות אחרות?

חשוב לערוך אבחנה מבדלת מדוייקת, כדי להבחין בין חרדה חברתית לבין מצבים אחרים שנושאים מאפיינים דומים:

• דיכאון – אדם הסובל מדיכאון עלול להתרחק מהחברה, אך בשונה מאדם עם חרדה חברתית, הוא עושה זאת בעיקר בשל חוסר אנרגיה ולא בשל חשש משיפוט.
• ביישנות – קל לבלבל בין התנהגות ביישנית בחברה לבין חרדה חברתית. עם זאת, אדם ביישן לא בהכרח יחווה סבל או הגבלה של תנועותיו בחיי היומיום, כפי שירגיש אדם עם חרדה חברתית.
• אגורפוביה – זוהי הפרעה שמתאפיינת בפחד לשהות במקומות שבהם יש לאדם פחות שליטה (מקומות ציבוריים, התכנסויות גדולות ועוד), בשונה מחרדה חברתית, שבה מוקד הפחד הוא עצם המפגש עם אחרים.
• אוטיזם – אדם הסובל מאוטיזם אמנם יתקשה במפגשים עם אנשים, אך זאת בעיקר בשל הקושי להתמצא בנורמות חברתיות ולתקשר באופן בטוח עם אחרים. אדם עם חרדה חברתית, לעומת זאת, מודע לקודים החברתיים, ופשוט חושש מפני ביקורת ושיפוטיות מצד הסביבה.

איך מתבטאת חרדה חברתית בקרב ילדים ובני נוער?

חרדה חברתית אצל ילדים ונוער יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהלות סגורה והססנית בנוכחות ילדים אחרים, קושי לתקשר עם המורים וחוסר רצון להשתתף בשיעורים. חרדה חברתית כזאת יכולה גם להחמיר ולהפוך לחרדת בית ספר. במצב כזה, הילד חווה פחד חזק לקראת המפגש החברתי, ובשל כך מתנגד נחרצות ללכת לבית הספר. התנהגות כזאת יכולה להתפרש אצל ההורים כמרדנות, בעוד שהילד חווה קושי אמיתי וסובל מאוד. במצב כזה מומלץ לפנות להדרכת הורים ולייעוץ מקצועי.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות חרדה חברתית?

• גורמים ביולוגיים וגנטיים – איך תורשה משפיעה על החרדה?
  נטייה גנטית לחרדות הוכחה במחקרים כגורם המשפיע על הסיכון לחרדה. אצל אנשים מסויימים ישנה רגישות עצבית גבוהה יותר לאיומים, וכתוצאה מכך תתעצם התגובה החרדתית.
• גורמים פסיכו- חברתיים והתנהגותיים – השפעת הסביבה והחוויות האישיות
  חוויות משמעותיות בילדות יכולות בהחלט להשפיע על התפתחות נטיות לחרדה. אדם שספג בילדותו ביקורת מתמשכת מצד דמויות מפתח, חווה חוסר קבלה או עבר חרם, יכול לפתח תחושה שורשית של חוסר ערך או של חשש מתגובות שיפוטיות מהחברה.
• גורמים קוגניטיביים – איך החשיבה שלנו משפיעה?
  אדם הסובל מחרדה חברתית עלול לחוות את יחס הסביבה כמאיים, גם כשאין שום איום ממשי. לדוגמה, האדם שמולו ישתוק לרגע בשיחה, והוא יפרש זאת כסימן שהוא לא מעניין או לא רצוי. תבניות חשיבה אלה יכולות לתרום לחוויית החרדה ולהגביר אותה.

מהלך ההפרעה – איך היא מתפתחת עם הזמן?

חרדה חברתית תתפתח במקרים רבים כבר בגיל ההתבגרות, שבו באופן טבעי ישנו עיסוק מוגבר בעיצוב הזהות החברתית שלנו. במידה שהנער או הנערה סובלים מחרדה ולא מקבלים טיפול מתאים, היא עלולה להסלים ולהמשיך אל תוך הגילאים הבוגרים. במקרה כזה יהיו לה השלכות על התפקוד התקין של האדם ברמת הקריירה, הקשרים החברתיים, הלימודים ועוד, מה שעלול להוביל אותו לבחור להימנע ובכך לצמצם את ההזדמנויות להתפתח ולחוות חיים משמעותיים.

תחלואה נלווית

סיבה נוספת לאבחן את החרדה ולטפל בה בהקדם היא, שהחרדה החברתית מופיעה במקרים רבים ביחד עם קשיים נוספים. לעיתים יצטרפו אליה תסמינים, כמו: הפרעות בשינה, דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים. בנוסף, החרדה יכולה להגביר תסמינים של פאניקה או אגורפוביה.

דרכי טיפול בחרדה חברתית

הטיפול המקובל והמומלץ לחרדה חברתית הוא טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בגישת טיפול זו, המטופל לומד לאתר דפוסי חשיבה שליליים שהוא אוחז בהם, ולשנות אותם בצורה שתיטיב איתו. הוא רוכש כלים להתמודדות בריאה עם אינטראקציות חברתיות.

שיטות נוספות אפשריות לטיפול בחרדה הן:

• טיפול פסיכולוגי – טיפול דרך שיחות יכול לתרום לחיזוק הדימוי העצמי החיובי של האדם.
• תרופות לחרדה – במקרים מסויימים, שבהם החרדה מחריפה ומקשה בצורה משמעותית על התפקוד היומיומי, מומלץ להיעזר בייעוץ של רופא פסיכיאטר, שעשוי להמליץ על שילוב של תכשירים תרופתיים.
• טיפול קבוצתי – למפגשים עם קבוצה של אנשים המתמודדים עם מצב דומה יכולה להיות השפעה מיטיבה. טיפול כזה יכול לספק לאדם תמיכה ולאפשר לו לצאת מחוויית הבדידות וחוסר האונים.

חשיבות הטיפול – למה חשוב לטפל בחרדה חברתית בהקדם?

חרדה חברתית עלולה להחריף כאשר היא לא מטופלת. טיפול מוקדם יכול למנוע הידרדרות, לייצב את האדם מבחינה רגשית ולהחזיר לו את תחושת השליטה. אדם הסובל מחרדה חברתית שמקבל טיפול מתאים, יכול להתחזק ולשפר במידה ניכרת את התפקוד החברתי שנפגע.

איך לבחור מטפל מתאים?

כאשר ניגשים לבחור מטפל, יש להקפיד כמובן שהמטפל מוסמך ובעל ניסיון בתחום הטיפול בחרדה. מעבר לכך, כמו בכל מקרה של טיפול מקצועי, יש חשיבות רבה לתחושת החיבור והכימיה האישית עם המטפל. חשוב לוודא שהמטפל יודע לייצר מרחב בטוח ונטול שיפוטיות, שבו תוכלו לשתף בפתיחות את החוויה הפנימית שלכם, ולסמוך באופן מלא על המטפל שמוביל את התהליך.

טיפים מעשיים להתמודדות אישית ועזרה עצמית לשיפור איכות החיים

במקביל לטיפול מקצועי, נמנה פה מספר הנחיות בסיסיות שיכולות לעזור בהתמודדות:

• למדו לתרגל טכניקות להרפיה ונשימה במצבים מאתגרים.
• נהלו יומן, שבו תעלו על הכתב את המחשבות המלחיצות, לצורך שיפור המודעות ויצירת שינוי מנטלי.
• אם יש לכם אפשרות – תרגלו חשיפה הדרגתית ועדינה לסיטואציות חברתיות, תוך עידוד עצמי וחיזוק חיובי על כל הישג קטן. ככל שתדעו לאשר את עצמכם מבפנים, כך תעלה היכולת להתמודד ולהתחזק.
• חשוב לזכור – התמודדות עם חרדה אינה סימן לחולשה, אלא להתגברות וצמיחה.
• אל תישארו לבד עם החוויה. מצאו במעגל החברתי שלכם אדם או מספר אנשים, שאתם יכולים לשתף אותם בכנות בקושי ולקבל מהם תמיכה ואמפתיה.

חרדה חברתית יכולה לייצר תחושה של בידוד וחוסר אונים. אדם החווה אותה עלול להרגיש כאילו כולם סביבו מתקדמים ומגשימים, בעוד שהוא נשאר לבד ומתקשה להתקדם.

אם התחושה הזאת מוכרת לכם, חשוב שתדעו – אתם לא לבד, ויש מוצא מהמקום הזה.

אנשים רבים עברו דרך קושי דומה, והצליחו, בעזרת הסיוע המתאים והמיומנויות הנכונות, להשתחרר מהמצוקה ולייצר לעצמם חוויית חיים מיטיבה ונינוחה יותר.

אנחנו במכון “חיבורים” רואים לעצמנו כמטרה ללוות אתכם בדרככם לשחרור מהחרדה. המטפלים המוסמכים שלנו עומדים לרשותכם, ויוכלו להעניק לכם את הכלים המדויקים והמתקדמים ביותר הקיימים היום, כדי לתמוך בעצמכם בהתמודדות עם אתגרי החיים ולהגשים את היעדים שלכם. יחד נמצא את הדרך שתאפשר לכם וליקיריכם לחוות יותר שלווה והנאה מהזדמנויות חברתיות.

נשארו לכם שאלות שתרצו לקבל עליהן תשובה? מרגישים שנחוץ לכם ייעוץ אישי?
צרו איתנו קשר כבר היום, ונשמח להכיר אתכם ולכוון אתכם.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.