חרדה חברתית

מ’ הוא בחור בן 21 שמדווח על רגשי דיכאון ולחץ ברמה גבוהה לגביי הלימודים ומציין שהוא “מנסה להתחמק מלהגיע לשיעורים”.  מ’ מבלה חלק גדול מהיום בחדר שלו במעונות במשחקי וידאו ומספר שהוא לא מצליח להנות מהשגרה שלו, ממעט להשתתף בשיעורים ונמנע מלפנות למרצים שלו כדי לשפר את ציוניו. מ’ תמיד היה אדם ביישן ומספר שהייתה לו קבוצה קטנה ומגובשת של חברים מהיסודי ועד התיכון. כמות הלחץ של מ’ התגברה משמעותית כשהתחיל ללמוד במכללה, כאשר הוא מתקשר עם אחרים הוא מתקשה להתרכז כי הוא עסוק בלדאוג מה יחשבו עליו – הוא מניח שיצטייר “טיפש”, “משעמם” או “לוזר”.

כאשר מ’ מאבד את הריכוז הוא מגמגם, מאבד מילים ומתחיל להזיע, מה שרק גורם לו להרגיש יותר אי נוחות. לאחר האינטראקציה, הוא נזכר בשיחה שוב ושוב, תוך שחזור בדברים ה”מטופשים” שאמר. מאז שהתחיל ללמוד, מ’ מתבודד יותר, דחה הזמנות משותפות ללכת לאכול או לבלות, ו”מסנן” טלפונים, החששות שלו לגבי האופן שבו אחרים רואים אותו הם המניעים אותו להימנע מאינטראקציות חברתיות.

זוהי דוגמא לסיפור על חרדה חברתית, חרדה חברתית מובילה להתעסקות בלתי פוסקת בדעתם של אחרים, וגורמת להימנעות ממצבים חברתיים, לעיתים אף לדיכאון ולתסמינים פיזיולוגיים.

ציטוט של רויטל ממכון חיבורים:

“בהרבה מקרים נראה אצל אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית כתפיסה שמשהו איתם לא בסדר והם היחידים שחווים את זה. לעיתים התפיסה הזו עלולה להוביל לשינוי שלילי משמעותי באורח החיים, למשל הימנעויות מסיטואציות מסוימות. הדבר הראשון שאסביר להם הוא שזוהי תופעה מאוד נפוצה וחשוב מכך, יש כיום דרכים יעילות מאוד וממוקדות לטיפול בחרדה חברתית ולחזור לחיות חיים שלמים ומלאים יותר”

מהי חרדה חברתית?

מקורה של החרדה החברתית הוא הפחד להיות חשוף למצב של השפלה או מבוכה בחברה, זהו מצב שבו אדם כה רגיש לאופן בו ייתפס בעייני האחר, עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים בהם החרדה עולה. חרדה חברתית יכולה להתעורר רק במצבים מסוימים כמו דיבור אל מול קהל ובמקרים אחרים החרדה היא כללית יותר ומתעוררת במצבים חברתיים שונים, גם כאלה הנתפסים “רגילים” לאדם אחר. אחד הקשיים שגורמים לחרדה להתעצם ולהחמיר עם הזמן הוא הנטייה להימנעות מהמצבים מעוררי החרדה, עולמו של המתמודד עם החרדה הופך צר יותר ומתרחשת פגיעה באיכות החיים בשל המגבלות. [1]

בין ביישנות, אוטיזם וחרדה 

ביישנות קיצונית לא בהכרח מעידה על חרדה חברתית אבל יכולה להופיע לצידה, קיומה של חרדה חברתית אינו מעיד בהכרח על אוטיזם אבל במקרים רבים השניים מופיעים יחד, חשוב להיות מודעים להבדלים. חרדה וקשיים חברתיים הם תסמינים בולטים המופיעים אצל מי שאובחן על הספקטרום האוטיסטי כ-41% מהמתמודדים עם אוטיזם יאובחנו בסוגים שונים של חרדות בנוסף כאשר חרדה חברתית היא הנפוצה ביניהן [2], עם זאת חשוב מאד לעבור אבחנה מבדלת על ידי אנשי מקצוע ואף לקבל חוות דעת שנייה כדי להימנע מאבחנה שגויה כי אפילו אנשי המקצוע עלולים לשגות בנושא זה. אלו האפיונים הבולטים של כל אחת מהאבחנות:

חרדה חברתית– אדם המתמודד עם חרדה זו יפגין תסמיני מצוקה וחרדה כאשר ברמות משתנות כאשר הוא נפגש בסיטואציות חברתיות בהן הוא יידרש לעשות פעולה חברתית שתחווה מאיימת על ידו כמו הצגה עצמית, דיבור מול אנשים רבים או דייט. אדם זה אולי יגמגמם, יסמיק או יקפא ויתקשה לדבר ולהתבטא כראוי. אדם זה יטה להעדיף הסתגרות והימנעות ממצבים חברתיים כמתואר. ילדים עם חרדה זו לעיתים יפתחו חרדה מבית הספר ויתקלו בקושי חברתי במסגרת זו [3].

ביישנות- ביישנות קיצונית מאד יכולה לגבול בהפרעת חרדה חברתית. במקרי הביישנות המתונים יותר, נראה אדם שמעדיף להתבטא פחות בחברה, אולי יותר קל לו לבטא את עצמו בשיח “אחד על אחד”. ילדים ביישנים יכולים לדעת את התשובות שהמורה שואלת בכיתה ולהימנע מלומר אותן מול כולם.

אוטיזם– אוטיזם איננו מצב נפשי להבדיל מחרדה, אלא נוירולוגי שמופיע בזמן ההתפתחות של הילד בשנותיו הראשונות. אוטיזם בעל השפעה מכרעת על היכולת לתקשורת אנושית חברתית ועל ההתנהגות. מי שנמצא על הספקטרום חווה קשיי תקשורת ברמות שונות כאשר חלקם סובלים מחרדות שנוצרות סביב אותו קושי תפקודי ותקשורתי. בעלי אוטיזם זקוקים לתחושת שליטה ושיגרה מובנית, קשה להם ליזום קשרים חברתיים ולעיתים אינם יודעים כיצד להתנהג באופן מותאם חברתית לסביבה. כמו כן, אוטיזם מלווה ברגישות חושית וקשיי ויסות חושי לעיתים קרובות, כל המרכיבים האלו, גורמים לעיתים קרובות לתחושה כאוטית ומאיימת וכל שינוי או מעבר בחייו יכול לגרום לאוטיסט להתפרקות וחרדה [4].

מהם הגורמים לחרדה חברתית?

ישנן סיבות שונות להופעת החרדה אך במרבית המקרים הגורם מקושר להתפתחות תחושת ערך עצמי נמוך בילדות בעקבות סיבות שונות כגון: דחייה חברתית, ביקורת של ההורים או דמויות סמכות אחרות, תחושה של שונות בעקבות הפרעת קשב וריכוז או רגישות ובישנות גבוהה, ציפייה עצמית גבוהה, חשש מכישלון וכו’.

שכיחות החרדה

שכיחותה של חרדה חברתית נמצא בטווח של בין 3-13% מתוך כלל האוכלוסייה כאשר נשים נוטות לסבול ממנה יותר. חרדה חברתית מופיעה לרוב בגילאי ההתבגרות יחד עם השינויים הדרסטיים המאפיינים את הגיל הן מבחינה פיזית והן חברתית. חשוב לציין שתקופת הקורונה גרמה לעלייה ניכרת בשיעור החרדה החברתית בקרב בני נוער.

מהם הסימפטומים של חרדה חברתית?

• תחושות של מצוקה ורצון להימנע ממצבים חברתיים, חשש מדחייה או נטישה על ידי אחרים, פחד מכישלון ופחד מלעג הסביבה.
• חשיבה טורדנית וקטסטרופאלית זמן רב לפני חשיפה לאירועים חברתיים (כגון: ” אני לא אצליח להתמודד וכולם יבחינו בכך” , ” יחשבו שמשהו לא בסדר אצלי”, ” החרדה תגרום לי להשתתק ולברוח” …), ככל שמתקרב זמן החשיפה לאירוע החברתי המחשבות מתעצמות ותחושת המצוקה גוברת ומשפיעה על התפקוד היומיומי.
• תסמינים פיזיולוגיים המלווים את תחושתה של חרדה חברתית: נשימה מועצת ודופק לב גבוה, בחילות, הסמקה, הזעה קיצונית, כאבי בטן וכאבי ראש, רעידות בגוף ורעידות בקול, קשיי שינה וכו’.
• סימפטומים החוזרים ברצף של חצי שנה או יותר.
• מכיוון שלסובלים הזקוקים לטיפול בחרדה חברתית רמת הלחץ היומיומית גבוהה יחסית, הם נוטים להרגיע את עצמם על ידי שימוש בסמים או אלכוהול ולעתים נוצרת תלות עד כדי התמכרות.
• במקרים בהם החרדה יוצרת הימנעות משמעותית, עלול להופיע גם דיכאון.

איך זה בא לידי ביטוי?

• חרדה חברתית ייחודית- חרדה חברתית עם מיקוד סביב גורם או מצב מסויים שמעורר את החרדה כמו למשל פחד קהל או חרדה סביב נושא היחסים או עולם ה”דייטים”.
• חרדה כללית- חרדה חברתית זו מתעוררת במרבית הסיטואציות החברתיות, היא גורמת להרגשה של מצוקה כאשר האדם נמצא בחברה או כאשר הוא יוצר קשר חברתי.

דרכי הטיפול

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי יכול לאפשר למטופל להבין את עצמו טוב יותר, לפתח מודעות לעצמו ולחרדה שלו, ולהגיע בליווי המטפל לרווחה נפשית ושחרור מלא ממנה. כיום גישות נפוצות לטיפול בחרדה הן ממוקדות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בביופידבק או טיפול דינאמי קצר מועד. טיפולים פסיכולוגיים שנבדקו מחקרית כיעילים לטיפול בחרדה אלו טיפולי CBT (טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים) טיפולים אלו מסייעים למטופל ליצור מודעות גבוהה יותר לסוגי החשיבה הבלתי יעילים אשר מגבירים ומשמרים את החרדה, לפתח ולתרגל דפוסי חשיבה אלטרנטיביים ובריאים יותר, להיחשף באופן התנהגותי לרגשות ולתחושות הקיימות. הטיפול בחרדה חברתית מתמקד בדפוס העומד בבסיס היווצרות החרדה כגון: צורך בשליטה, פחד מביקורת ודחייה וערך עצמי נמוך. בזמן טיפול בחרדה חברתית נעזרים בכלים שונים ויוצרים מערך תרגול שמטרתו להטמיע את הכלים השונים וליצור הסתגלות מלאה. במשך הטיפול מבצעים חשיפות ביחד עם המטפל במקומות מעוררי חרדה.

טיפול תרופתי

כיום נהוג לשלב טיפול תרופתי פסיכיאטרי במצבים של חרדה. סוג התרופות הנפוץ ביותר לטיפול בחרדה אלו תרופות מסוג SSRI או SNRI כגון ציפרלקס או ונלפקסין ועוד או בשמם הכללי נוגדי דיכאון וחרדה. נוגדי דיכאון וחרדה מטפלים בסימפטומים של החרדה אך אינם יכולים לרפא את החרדה מהשורש ויותר מהווים “פלסטר” שנועד לרכך את עוצמת החרדה על מנת שניתן יהיה לחזור או להמשיך לתפקד בצורה תקינה. מתוך כך, חשוב לציין כי נטילת תרופות פסיכיאטריות איננה תחליף לטיפול בשורש הקושי ואם המצב הנפשי לא יטופל באופן יסודי המקור שמחולל את החרדה יישאר והנפש תמצא דרכים אחרות לבטא את הקושי והמצוקה, על כן חשוב לשלב בטיפול תרופתי גם טיפול פסיכולוגי או רגשי. כמובן שעל מנת ליטול תרופות פסיכיאטריות יש להיוועץ ברופא ואסור להתחיל או להפסיק את הנטילה ללא מערב רפואי.

טיפול משחק או באמצעות הבעה ויצירה

אצל ילדים הסובלים הזקוקים לטיפול בחרדה חברתית ניתן לטפל על ידי טיפול באומנות או באמצעות play therapy, טיפולים אלו מאפשרים לתת ביטוי לרגשות עזים שהם מתקשים להתמודד איתם ביום יום ולבטא אותם במילים.

הדרכת הורים

במקרים רבים להורים לילדים הסובלים מהתופעה ניתנת הדרכת הורים מכוון שהם סוכני השינוי הראשונים ובעזרתם ניתן ליצור תהליך שינוי בדפוסי ההתנהגות והחשיבה של הילד/ה.

חרדה חברתית היא תופעה מוכרת ואם אתם או ילדכם מתמודדים איתה, דעו שאינכם לבדכם. במכון חיבורים מוצעים טיפולים מתקדמים וחדשניים לטיפול בחרדה, צוות המכון מונה פסיכולוגים ואנשי טיפול מוסמכים ואקדמאיים. צוות המכון נמצא בלמידה תמידית והתפתחות ומחויב באופן מלא לתהליכי ההחלמה של מטופליו.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.