בדידות וקשיים חברתים בקרב ילדים ובני נוער

מפתיע עד כמה מהר יכול לחול שינוי בתחושת השייכות והביטחון של בני נוער, במאמר נדבר על זיהוי, פנייה לטיפול ואסטרטגיות להתנהלות חברתית יעילה.

תופעה חברתית

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר ילדים ובני נוער המדווחים על חוויה של בדידות ותחושת חוסר שייכות. תחושות אלו עשויות להתעורר גם בקרב ילדים ומתבגרים אשר נראים מוקפים בחברים או ‘מחוברים’ לרשתות החברתיות מסביב לשעון. מחקרים ישראליים ובין-לאומיים מעידים שבדידות של ילדים בכל הגילאים נפוצה היום יותר מאי פעם, וכי קיימת חשיבות לאיתור וטיפול מוקדם בכדי למנוע חוויה יום יומית שלילית אשר עלולה להמשך זמן רב ולתת את אותותיה גם לאורך החיים המבוגרים.

מהי בדידות בילדים ובבני נוער?

קשה להגדיר מהי בדיוק בדידות חברתית אך הגדרה מקובלת בעולם הפסיכולוגיה היא “היעדר קשרים אינטימיים משמעותיים עם קבוצת השווים”. תהליך יצירת קשר משמעותי מערב סוגים שונים ומורכבים של מיומנויות ואסטרטגיות. התהליך אשר נראה כה פשוט וטבעי מהצד, עשוי להרגיש כמעט “לא עביר” לילד או נער אשר חסר אחד מהמיומנויות הנדרשות. במקרים אלו, הילד עשוי למצוא את עצמו בודד וחסר כלים מתאימים להתמודד עם סביבה הנחווית עבורו כ”ג’ונגל” חברתי סבוך.

החסמים העומדים בדרך ליצירת קשר עשויים להיות רבים ושונים בינהם: קושי בקריאת המפה החברתית, קושי ברכישת הרגלים חברתיים יעילים, נטיה להכנס לקונפליקטים, ציפיות חברתיות לא תואמות, ועוד. תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, הקושי להשתלב וליצור קשרים קרובים, עלול לעורר מצוקה וכאב רגשי רב, פגיעה קשה בדימוי העצמי, עיצוב דפוסי התנהגות שליליים, ולעיתים אף לפגוע בבריאות הכללית. קשיים אלו עלולים להופיע בכל גיל, גם בקרב בנים וגם בקרב בנות.

לילד שלי יש חברים - האם יכול להיות שהוא בודד?

כן. ידוע שגם ילדים ובני נוער שמוקפים חברים בבית הספר, נפגשים איתם אחר הצהריים ו’מחוברים’ לרשתות החברתיות באופן אינטנסיבי יכולים לחוש בדידות. בסקר שערך האו”ם בישראל עלה כי גם ילדים שהעידו כי יש להם קשרים בבית הספר, אחר הצהריים או ברשתות החברתיות, מדווחים על תחושת בדידות. תופעה זו מתרחשת כאשר הקשרים שנוצרים מול אחרים הינם שטחיים, מלווים במאמץ רב מצד הילד, ואינם מספקים תחושה של הכרות משמעותית, תמיכה, והערכה.

איך אדע אם הילד שלי בודד?

אין ‘שיטת קסם’ שיכולה לאפשר לכם לדעת אם הילד שלכם סובל מבדידות. עם זאת, יש כמה תמרורים שיוכלו לעזור לכם:

1. האם אתם או המורים שמים לב שהילד ממעט באינטראקציות חברתיות, בבילויים משותפים או בפעילויות אחרות בחברה? אלו תמרורי אזהרה ראשונים שיש לשים לב אליהם, אם כי יש לזכור כי גם נראות חיצונית של קשרים חברתיים אינו ‘תעודת ביטוח’ בעיקר כאשר מדובר בקשרים אשר אינם עמוקים וכנים ולא מספקים מענה אמיתי לצרכיהם.

2. האם הילד שלכם חווה חוויה רגשית קשה? אנחנו יודעים שחוויות טראומתיות כגון פרידה או דחייה רומנטית, מוות של קרוב, חרם או כישלון לימודי משמעותי יכולים להעלות את הסיכוי שהילד שלכם יחוש בדידות.

3. שאלות ישירות: רצוי לשאול את ילדכם איך הוא חש לגבי מצבו החברתי, עד כמה הוא מרגיש נינוח ומרוצה מחבריו. לרוב ילדים יודעים לדווח על תחושותיהם. עם זאת, לעיתים, בושה, היעדר ערוץ תקשורת פתוח מול ההורים או פסימיות בנוגע ליכולתם של אחרים להבין או לעזור ימנעו מהילד שלכם לשתף אתכם בהרגשתו. במקרים אשר מתעורר בכם חשד כי הילד חווה קושי ואינו משתף בכך, קיימת חשיבות ררבה למעקב והתבוננות על התנהלותו ומצב רוחו, שיתופו בחוויות חברתיות שלכם, ופתיחת ערוץ תקשורת מול גורמים נוספים כמו מורים, חברים, אחים וכו.

בקישור הזה תוכלו להרחיב על מאפייני בדידות בבני נוער

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

מומלץ לפנות לעזרה מקצועית בכל מצב שבו אתם מרגישים שיש צורך במבוגר חיצוני ומנוסה שיכול לאפשר לנער ולכם מרחב שיתוף, התייעצות וסיוע. בנוסף, חשוב לשים לב לתמרורי האזהרה הבאים. הופעה של אחד או יותר מהם מהווה המלצה לשקילת פנייה לעזרה מקצועית אם הילד שלכם:

 

א. מפגין רוח מדוכדך לאורך תקופה ארוכה

ב. מאבד עניין בפעילויות אותן נהנה לעשות קודם לכן

ג. מתרחק מחבריו

ד. תפקודו הלימודי נפגע

ה. ממעט לצאת מהבית, ולהשתתף בפעילויות חברתיות

ו. מתקשה לבסס מערכות יחסים משמעותיות עם בני גילו

ז. מדווח בעצמו על מצוקה, תחושת בדידות, או תחושה ‘שלא מבינים אותו’

מה עושים בטיפול עם נערים שמדווחים על בדידות?

עולמם הפנימי של ילדים ונערים מורכב ומשתנה במהירות, ומלווה לעיתים בתחושת חוסר אמון באחר, ובפסימיות בנוגע לשיפור שעזרה יכולה להעניק להם. על כן האתגר הראשוני בטיפול הוא בניית תחושת ברית ואמון מול המטפל. כצעד שני, ניתן יהיה לקבל כלים מתאימים, ולנסות לצאת ביחד לדרך אשר תוביל אותם בהדרגה לבניית קשרים משמעותיים.

ליאת, ראש צוות טיפול בילדים ונוער במכון, מתארת את הגורם הבסיסי בטיפול בקשיים חברתיים: “כשאני נפגשת עם ילדים ונערים אני קודם כל שואפת להפוך את הטיפול למרחב משותף בו הם יוכלו לדבר בפתיחות על קשייהם, לחוש הבנה ואמפתיה, ולחקור את נסיבות הקושי אליו נקלעו”.

מהלך הטיפול המדויק תלוי בילד הספציפי ומושפע מאוד מגילו, מרמת המצוקה שחווה, רמת מודעותו לסיטואציה, כמו גם מסביבתו בבית, ובבית הספר, ומערכת היחסים שלו איתכם, ההורים.  

אם מצאתם מאמר זה מעניין אולי תרצו לקרוא גם על חרדת בחינות

אז מה הם הכלים ?

* פתיחות הדרגתית לתחושת הקושי ביצירה ושימור קשרים – על ידי יצירת מדרג ממוקד של אתגרים, בטבלה או רשימה, ניתן לסכם על משימות קטנות שיהיו כמו ניסויים חברתיים עבור הנערים המתקשים. המיקוד וההסתכלת המעשית יכולות לאפשר תחושת הצלחה והתגברות על חווית חרדה כללית יותר. דוגמא למשימה שכזו יכולה להיות למשל יוזמת שיח ותשומת לב לדברי האחר למשך מספר דקות.

* בחינה וערעור של הטיות חשיבה ופרשנויות לא נכונות – מתוך מפגש כנה ופתוח ניתן להבין מה החשש שבמוקד הריחוק וההתבודדות. אז נשאף לאתגר באופן יצירתי את החשש, כך שיתאפשר לנערים לזהות כי בבסיס של ההתבודדות שלהם עומדות מחשבות להן אין גיבוי מציאותי. דוגמא לכך יכולה להיות בדיקה של המחשבות של נער על איך יתפסו אותו אם יפתח בשיח, לעומת איך הוא יתפוס נער או נערה אחרים שיפתחו שיח כזה איתו. כך הנער מגלה שהוא רואה עצמו באור שלילי בהרבה לעומת תפיסה חיובית של אחרים. דוגמא נוספת יכולה להיות בדיקה של המחיר החברתי. לא פעם עבור אלו הנמנעים מקשר יש חשיבות רבה להבנה שלמרות החשש אין באמת משהו מסוכן מאוד שיכול להיגרם כתוצאה מניסיון לפתיחות רבה יותר, והרווח יכול להיות גדול בהרבה.

*תרגול בעזרת סימולציות ומשחקי תפקידים – לפעמים יש חשיבות לשיפור המיומנויות ואז ניתן לתרגל אותן בסיטואציות נוחות ורגועות יותר. למשל פתיחת שיחה על נושא שולי (“סמול טוק”) או הפניית קשב מתעניין ופתוח לדעתו של האחר והפחתת העיסוק הפנימי ב”מה חושבים עליי”. לאחר מכן ניתן לעשות גם שיחת משוב על הסימולציה, וכך גם לזהות את הפער בין התפיסה העצמית של הנערים והילדים לבין המציאות.

*תרגול אסרטיביות – למיומנות זו חשיבות רבה בתוך קשרים. נשאף תחילה להבין מהי גישה אסרטיבית מול קשרים, ולחדד את ההבדל בינה לבין תוקפנות מצד אחד ופאסיביות מהצד השני. ובהמשך נוכל גם לתרגל אינטרקציות בהן אנו מבקשים לעמוד על שלנו מכיוון אחד ולכבד את האחר מהכיוון השני.

כאן תוכלו לקרוא עוד על עבודה טיפולית עם כלים קוגנטיביים התנהגותיים (CBT)

המאמר נערך על ידי ליאת פרוכטמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה. ראש צוות טיפול בילדים ונוער במכון.

*המאמר פונה לשני המינים, ילדים וילדות, נערים ונערות, והשימוש בלשון זכר הוא לצורך נוחות בלבד.

מקורות

Masi CM, Chen HY, Hawkley LC, Cacioppo JT. A meta-analysis of interventions to reduce loneliness. Pers Soc Psychol Rev. 2011;15:219–266


גליק ליטל, זיו ביימן שרון, (2014) ;על הבדידות סקירת ממצאים מחקריים, פסיכו אקטואליה גליון פברואר 2014 (עמ’ 47-51), הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

לשיתוף הכתבה >>

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

דרג את הטיפול

No ratings yet.
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support